הקסם שבאופנוע

רציתי לשתף את החוויה שלי מהרכיבה השבוע בסדום-ערד (מיום רביעי):

קם בבוקר בכיף שלי, אוכל ברגוע ויוצא לרכב כשאני כבר מכניס לראש שלי שהולך להיות לא מעט תנועה, אבל עדיין אופטימי.
המטרה היא לנשום קצת אוויר ולנקות את הראש מהתקופת מבחנים.
בדרך כמעט מאבד את האופנוע ב140 באחת הפניות על כביש 31 בקטע החדש לפני ערד. לא התחלה טובה...
מגיע לערד בסביבות 11 בבוהריים.
מתדלק, בודק שהכל בסדר באופנוע לפני שיוצאים להתגרזן, מניע ובא לנסוע.
נזכר שהבאתי suction cup למצלמה כדי שהיא לא תהיה על הקסדה ותכביד עלי. יורד מהאופנוע, מנתק את אחת הרצועות מהתיק (שקשור לסבל), שולף את זה, ומתחיל לרכב.

מתחיל רכיבה זהירה, עושה הלוך חזור ועוד הלוך אחד בשביל להתחמם. לא הכי מתחבר לכביש, הרכיבה לא זורמת,המון תנועה וסה"כ לא הולך משהו. עוצר במצפה בשביל לנוח כמה דקות. יורד מהאופנוע, בא לשלוף בקבוק מים מהתיק ו.... אין תיק.
שכחתי לחבר את אחת הרצועות עוד בתחנת דלק, והוא עף בדרך. :eek3:
ישר קפצתי על האופנוע וחיפשתי את התיק. אחרי הלוך חזור הכי איטי אי פעם על אופנוע בכביש הזה, הבנתי שהוא כבר נמצא ע"י מישהו אחר.
לא נורא אני אומר לעצמי, התיק סתם מעפן וחוץ מכמה סוללות ואוכל לא היה שם כלום. הייתי גמור וכבר כמעט שעתיים רצוף על האופנוע בלי עצירה.
היה צהריים, חם בקטע הזוי ונהייתי רעב, אז עליתי לערד וישבתי במוזה על המבורגר ולנוח קצת. שם נזכרתי שהיה לי מנעול דיסק חדש של ABUS ב400 שקל.
התבאסתי רצח, סיימתי את האוכל ולא יודע איך, אבל שיכנעתי את עצמי להשאר ולעשות עוד כמה פסים.

רענן ועם כוחות מחודשים מהמזגן, יצאתי לירידה הראשונה. בפס הראשון אני עוד קצת מחפש את התיק. בעלייה למעלה אני כבר יותר זורם עם כל העניין, בפס השלישי שכחתי שהיה לי תיק ואחרי הפסקתי-לספור-כמה-פסים התנועה הידלדלה, ואני, השיבר והכביש בהרמוניה משוגעת של השכבות, גז ואטרף של פנייה רודפת פנייה. מת על הכביש הזה. בדיוק בשביל זה נסעתי - לשכוח את כל הצרות.
בדיוק בשביל זה יש אופנוע.
חזרתי הביתה עם חיוך ענק על הפנים.

https://s32.postimg.org/e0izwlv1t/20160803_140749.jpg

https://s32.postimg.org/4h9b357jl/20160803_141235.jpg

https://s32.postimg.org/eslnvsz8x/20160803_141714.jpg

יפה אחי, שמח שנהנית בסוף.
לגבי התיק, תמיד לפני שאתה רוכב תוודא שהכל הדוק עליך ומחובר