THE SOUL MATE MYTH

לקרוא עם ראש פתוח. כי אחרת אין לכם מה להתחיל לקרוא.
נכון, קל להגיד, אבל תתנתקו ממה שחונכתם עד היום מהמשפחה, מבית הספר, מהסביבה, מסרטי הדיסני שראיתם ומערוצי המדיה ונסו לקרוא עם ראש פתוח.
תסכימו איתו לא תסכימו איתו, כך או כך זה מאמר מעניין עם דעה שונה ממה שרובכם חונכו לחשוב ולהאמין עד היום, הבאתי לכאן את עיקר הדברים:

There is no ONE. This is the soulmate myth. There are some good Ones and some bad Ones, but there is no ONE. Anyone telling you anything else is selling you something. There are LOTS of ‘special someones’ out there for you, just ask the divorced/widowed person who’s remarried after their “soulmate” has died or moved on.

Hypergamy hates the soul-mate principle, because the soul-mate is an absolute definition, whereas hypergamy must alway test for perfection. Hypergamy asks, “Is he the ONE? Is he the ONE?” and the Soul-Mate Myth replies, “He HAS to be the the ONE, he’s your soul-mate, and there’s ONLY one of those.”

Due to this core concept and soul-mate mythology, both sexes will seek to perfect that idealization for themselves – even under the least ideal of conditions and expressions. We want to build our intimate relations into that soul-mate idealism in order to relieve the fear and solve the problem, and most times so badly that we’ll deftly ignore the warnings, abuses and consequences of having done so.

This process is why I say the Soul-Mate Myth is ridiculous – it’s psychologically much more pragmatic to construct another person to fit that ideal than it ever will be to “wait for fate to take its course.” People subscribing to the myth would rather build a soul-mate, consequences be damned. So women will attempt to Build a better Beta, or tame down an Alpha, while men will attempt to turn a whore into a housewife, or vice versa.

Dropping the Soul-Mate Myth isn’t the nihilism a lot of people might have you believe it is. If anything it will free you to have a better, healthier future relationship with someone who is genuinely important to you – a relationship based on genuine desire, mutual respect, complementary understanding of each other and love, rather than on a fear of losing your one and
only representation of contentment in this life.
In any realationship, the person with the most power, is the one who needs the other the least.

למאמר המלא ולבלוג שלו:
https://therationalmale.com/2012/10/...oul-mate-myth/

אני אישית קורא את הספר שלו, ומאוד אוהב.

קשקושים בנליים ביותר במסווה של מחשבות עמוקות. במיוחד ברגע שאני רואה "אלפא", "בטא" וכו' - אפשר אוטומטית להזניח.

מחשבות שלי לרגע של רצינות - יש כאן 2 נושאים:
1. הטענה שאין דבר כזה "האחד והיחיד". זה, כנראה, עניין אישי. גם הדוגמה שהכותב מביא היא לא טובה - באותה הזדמנות אפשר לקחת דוגמה של אנשים שבן\בת הזוג שלהם מתו והם במשך כל שארית חייהם לא הסתכלו על אף אחד אחר. עצם הדוגמה שהוא מביא בשבילי פוסל את הקשקושים שלו על הסף, כי זה מצביע על טריק ישן מאוד - כשכותבים\אומרים דברים לא נכונים בביטחון מוחלט בתור עובדות, מה שלרוב מתקבל אצל אנשים כי הם לא נוטים לחפש סתירות בעצמם. היה אפשר להתיחס לדוגמה הנגדית כדוגמה קובעת, אבל לדעתי זה פשוט אחד הקצוות של ההתנהגות האנושית, ואפשר לטעון שהוא לא מייצג את הכלל כי אין דבר כזה כלל - מרחב האפשרויות גדול מדי. אני נוטה להסכים שאין דבר כזה "האחד והיחיד", אבל כמות בני הזוג הטובים הפוטנציאליים היא לא בהכרח גדולה ולפעמים אפילו קטנה מאוד (וגם זה עניין אישי), מה שמביא אותי לנושא השני.
2. כשמתנתקים מהעניין של "האחד והיחיד", צריך להשתדל מאוד לא ליפול לקיצוניות השניה של "האויב של הטוב הוא הטוב יותר". אם שוכחים את זה, זה כנראה מביא למצב עקום מסוג אחר של חיפוש מתמיד אחרי הטוב יותר - מתכון בטוח למערכות יחסים גרועות.

ודבר אחרון, למשפט האחרון שלך (שלא ראיתי אותו מופיע בקישור, די צפוי בהתחשב בשגיאת הכתיב - relationship זה לא מהמילה real, אלא מהמילה relate):
In any relationship, the person with the most power, is the one who needs the other the least.
(שוב) לדעתי - אם בזוגיות שלך למשפט הזה יש איזושהי משמעות עבורך, אז הזוגיות שלך לא שווה הרבה, אם בכלל.

אבל כבר העברנו שרשור שלם בדיון על גישות שונות לדברים האלה.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Jack_R1

קשקושים בנליים ביותר במסווה של מחשבות עמוקות. במיוחד ברגע שאני רואה "אלפא", "בטא" וכו' - אפשר אוטומטית להזניח.

מחשבות שלי לרגע של רצינות - יש כאן 2 נושאים:
1. הטענה שאין דבר כזה "האחד והיחיד". זה, כנראה, עניין אישי. גם הדוגמה שהכותב מביא היא לא טובה - באותה הזדמנות אפשר לקחת דוגמה של אנשים שבן\בת הזוג שלהם מתו והם במשך כל שארית חייהם לא הסתכלו על אף אחד אחר. עצם הדוגמה שהוא מביא בשבילי פוסל את הקשקושים שלו על הסף, כי זה מצביע על טריק ישן מאוד - כשכותבים\אומרים דברים לא נכונים בביטחון מוחלט בתור עובדות, מה שלרוב מתקבל אצל אנשים כי הם לא נוטים לחפש סתירות בעצמם. היה אפשר להתיחס לדוגמה הנגדית כדוגמה קובעת, אבל לדעתי זה פשוט אחד הקצוות של ההתנהגות האנושית, ואפשר לטעון שהוא לא מייצג את הכלל כי אין דבר כזה כלל - מרחב האפשרויות גדול מדי.

אתה חוטא באותו חטא של כותב המאמר. אתה אומר את דברייך בביטחון מוחלט בדיוק כמוהו.
בהתייחסות לדברייך, זה שיש אנשים שמעולם לא היו עם אדם אחר לא מבטל את הטענות שהוא מעלה אלא רק מחזק אותם. אם אותם אנשים היו מבינים שהחיים ממשיכים הלאה ויש עוד בני זוג פוטנציאליים שם בחוץ, אז חייהם רק היו טובים יותר. אבל הם בחרו בדרך הקלה יותר - בחרו להטביע את עצמם בעצב וברחמים עצמים על הבן זוג שעזב אותם, ולחשוב שלעולם לא ימצאו משהו טוב ממנו. כי זה הרבה יותר קל מאשר להתאפס על עצמך, לצאתה חוצה ולנסות להכיר אדם אחר. ובכך הם בעצם שוקעים בשכול, יגון ורחמים עצמיים לכל שארית חייהם. חבל.[/B]


אני נוטה להסכים שאין דבר כזה "האחד והיחיד", אבל כמות בני הזוג הטובים הפוטנציאליים היא לא בהכרח גדולה ולפעמים אפילו קטנה מאוד (וגם זה עניין אישי), מה שמביא אותי לנושא השני.

מצד אחד אתה אומר שדבריו הם קישקוש, מצד שני, אתה נוטה להסכים עם חלקם. תהייה החלטי איש אתה סותר את עצמך.
ושוב פעם אתה מחזק את דבריו - זה שכמות בני הזוג הפוטנציאליים לעיתים היא קטנה , עלול לגרום לבני הזוג לשקוע בקשר רע ולהתפשר עליו. כי הם חוששים לעזוב את אזור הנוחות שלהם, ולחפש משהו יותר טוב בשבילם. שאנשים מתפשרים בקשר רע עד כדי ביטול עצמי , וכל זה כי הם מאמינים שהוא "האחד והיחיד" ואין אף אחד אחר, או גרוע מכך - "אני לא שווה כלום מי ירצה אותי חוץ ממנו/ממנה?", זה הדבר הכי גרוע שאדם יכול לעשות לעצמו. וזה הדבר ממנו מנסה כותב המאמר להתריע ולהזהיר.

2. כשמתנתקים מהעניין של "האחד והיחיד", צריך להשתדל מאוד לא ליפול לקיצוניות השניה של "האויב של הטוב הוא הטוב יותר". אם שוכחים את זה, זה כנראה מביא למצב עקום מסוג אחר של חיפוש מתמיד אחרי הטוב יותר - מתכון בטוח למערכות יחסים גרועות.

מסכים עם הנקודה שהעלית.

ודבר אחרון, למשפט האחרון שלך (שלא ראיתי אותו מופיע בקישור, די צפוי בהתחשב בשגיאת הכתיב - relationship זה לא מהמילה real, אלא מהמילה relate):
In any relationship, the person with the most power, is the one who needs the other the least.
(שוב) לדעתי - אם בזוגיות שלך למשפט הזה יש איזושהי משמעות עבורך, אז הזוגיות שלך לא שווה הרבה, אם בכלל.

אכן אני הוספתי את זה. כל הכבוד על האבחנה. כל מקרה זה לא משפט שלי. למעשה, בפסקה המקורית מתוך הספר שלו, המשפט הזה הוא חלק מהפסקה ובעצם מסיים אותה. פשוט הוספתי את המשפט כדי שיהיה בדיוק כמו בספר. המאמרים שהוא כותב בבלוג הם הגרסה המקוצרת יותר מהספרים שלו.
אם אני לוקח את המשפט ברצינות או לא זה לא העניין, העניין הוא שזה משפט נכון שאתה לא יכול להתכחש אליו. והוא נכון לכלל מערכות היחסים שלך בחיים. עם זה עם הבוס שלך בעבודה, עם אנשים בעבודה שלך, עם החברים שלך, ואפילו משפחה.
בכל קשר בין בני אדם כמו אצל שאר בע"ח בטבע, יש אדם דומיננטי יותר, ומי שיותר דומיננטי בקשר, תלוי בשני פחות . גם אגב מהבחינה שיהייה לו גם יותר קל להתמודד בסיום של אותו קשר ולהמשיך הלאה מאשר לצד התלותי יותר.


אבל כבר העברנו שרשור שלם בדיון על גישות שונות לדברים האלה.

---

................

רק הבהרה - זה שאני פוסל את הכותב, לא אומר שאני פוסל את הכתוב לחלוטין ולא יכול להסכים עם חלקים ממנו. וכשאני כותב משהו, אני מסווג את זה "לדעתי", ואני יכול לכתוב בביטחון מוחלט את דעתי איפה שאני בטוח בה.

בנושא האנשים האחרים - כשאתה מנסה לפרש את מחשבותיהם והתנהגותם של אנשים שאתה בכלל לא מכיר (ע"ע אנשים שמעולם לא החליפו בני זוג לאחר מותם), אתה צריך להיות בטוח שאתה יודע על מה שאתה מדבר. אני לא הייתי מתיימר, כי אני יודע שאני לא הייתי במקום כזה ולא יודע מה יקרה אם אהיה ומה זה בכלל, מקווה שלעולם לא אגלה. אתה, לעומת זאת, חושב שאתה יודע את נפשם של אנשים שאתה לא מכיר שמבוגרים ממך בהרבה, או חושב שהכותב יודע את נפשם. אבל זה כנראה קשור לגיל, צעירים נוטים לפשט עד שחור ולבן ולא רואים גוונים. נראה מה תחשוב עוד עשור או שניים.

כאמור, לגבי המשפט האחרון - לא נסכים. הוא נכון ומיותר\פסול באותה המידה.
דעתי בנושא:
- קשר טוב הוא קשר מאוזן, שבו אין צד תלותי פחות וצד תלותי יותר, אלא יש תפקידים והם מתחלקים על פני טווח שלם של דברים.
- קשר ששואף לאי תלות בין בני הזוג הוא קשר גמור עוד לפני שהוא התחיל, מה שעושה אותו מיותר. אהבה בהגדרה היא תלות, למשל.
- קשר שבו קל לאמוד את התלות של צד אחד במשנהו הוא קשר גרוע, מכיוון שזה אומר שהוא לא מכיל הרבה (עומק\רוחב\תקרא לזה איך שבא לך) - ראה סעיף ראשון. וזה נכון לכל קשר, זוגיות\עבודה\וכו'.

כאמור, לא נסכים. אתה בכח מחפש את חוסר התלותיות בכל מקום - אני לא רואה בכלל סיבה להתעסק בזה אלא מקבל תלות הדדית בכל קשר שהוא כחלק בלתי נפרד מהקשר. כמו שכתבתי - נדבר עוד עשור או שתיים, כשתהיה נשוי עם ילדים.

חידה לסוף היום - אם אשתי צריכה שאחזור הביתה מוקדם כדי לשמור על הילדים בזמן שהיא לומדת, ואני צריך שהיא תסדר לי את כל מה שצריך לעשות עם הילדים בזמן שאני בבית כי אחרת אלך לאיבוד איפשהו - אז היא תלויה בי או אני תלוי בה?

נראה לי, בזה אני סוגר את הנושא מצידי ומתקפל לקשר התלותי עם העבודה שלי, כדי לא לאחר אחרי זה לקשר התלותי המשפחתי שלי.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Jack_R1

רק הבהרה - זה שאני פוסל את הכותב, לא אומר שאני פוסל את הכתוב לחלוטין ולא יכול להסכים עם חלקים ממנו. וכשאני כותב משהו, אני מסווג את זה "לדעתי", ואני יכול לכתוב בביטחון מוחלט את דעתי איפה שאני בטוח בה.

בנושא האנשים האחרים - כשאתה מנסה לפרש את מחשבותיהם והתנהגותם של אנשים שאתה בכלל לא מכיר (ע"ע אנשים שמעולם לא החליפו בני זוג לאחר מותם), אתה צריך להיות בטוח שאתה יודע על מה שאתה מדבר. אני לא הייתי מתיימר, כי אני יודע שאני לא הייתי במקום כזה ולא יודע מה יקרה אם אהיה ומה זה בכלל, מקווה שלעולם לא אגלה. אתה, לעומת זאת, חושב שאתה יודע את נפשם של אנשים שאתה לא מכיר שמבוגרים ממך בהרבה, או חושב שהכותב יודע את נפשם. אבל זה כנראה קשור לגיל, צעירים נוטים לפשט עד שחור ולבן ולא רואים גוונים. נראה מה תחשוב עוד עשור או שניים.

כאמור, לגבי המשפט האחרון - לא נסכים. הוא נכון ומיותר\פסול באותה המידה.
דעתי בנושא:
- קשר טוב הוא קשר מאוזן, שבו אין צד תלותי פחות וצד תלותי יותר, אלא יש תפקידים והם מתחלקים על פני טווח שלם של דברים.
- קשר ששואף לאי תלות בין בני הזוג הוא קשר גמור עוד לפני שהוא התחיל, מה שעושה אותו מיותר. אהבה בהגדרה היא תלות, למשל.
- קשר שבו קל לאמוד את התלות של צד אחד במשנהו הוא קשר גרוע, מכיוון שזה אומר שהוא לא מכיל הרבה (עומק\רוחב\תקרא לזה איך שבא לך) - ראה סעיף ראשון. וזה נכון לכל קשר, זוגיות\עבודה\וכו'.

כאמור, לא נסכים. אתה בכח מחפש את חוסר התלותיות בכל מקום - אני לא רואה בכלל סיבה להתעסק בזה אלא מקבל תלות הדדית בכל קשר שהוא כחלק בלתי נפרד מהקשר. כמו שכתבתי - נדבר עוד עשור או שתיים, כשתהיה נשוי עם ילדים.

חידה לסוף היום - אם אשתי צריכה שאחזור הביתה מוקדם כדי לשמור על הילדים בזמן שהיא לומדת, ואני צריך שהיא תסדר לי את כל מה שצריך לעשות עם הילדים בזמן שאני בבית כי אחרת אלך לאיבוד איפשהו - אז היא תלויה בי או אני תלוי בה?

נראה לי, בזה אני סוגר את הנושא מצידי ומתקפל לקשר התלותי עם העבודה שלי, כדי לא לאחר אחרי זה לקשר התלותי המשפחתי שלי.

---

Amen to that!!

Sent from my LG-H815 using Tapatalk

הכי חשוב שאין אגו.
אם אין כבוד אז כלום לא שווה.
לא סקס ולא האהבה.
צריך כבוד ותקשורת טובה.. ובלי אגו.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי JohnnyDee

הכי חשוב שאין אגו.
אם אין כבוד אז כלום לא שווה.
לא סקס ולא האהבה.
צריך כבוד ותקשורת טובה.. ובלי אגו.

---

מכל מה שאמרת, הכי חשוב זה בלי אגו.
ברגע שאין אגו פתרת כמעט את כל הבעיות שיש בזוגיות.
הגבר הישראלי הממוצע מוצף באגו וזו אחת הבעיות הכי גדולות בזוגיות.

לגמרי נכון.
האגו הזה לא מועיל לכלום.
גם לנשים לא חסר אגו.
ואם אנשים מאופקים מספיק לא לצעוק על לקוח בעבודה אז כנ"ל על הבת זוג.