עבודה יפה.
אתה שייך למיעוט הנבחר שאשכרה רוכב ולא רק נוסע 5K בשנה לקניון ופעם בשנה למצדה.
הצג להדפסה
עבודה יפה.
אתה שייך למיעוט הנבחר שאשכרה רוכב ולא רק נוסע 5K בשנה לקניון ופעם בשנה למצדה.
התחזית אתמול ביאסה לסופשבוע והייתי קצת חם על נסיעה ורמת הגולן בכלל. אורז ליום אחד, שם בארגז האחורי, לובש טייץ מתפדח עם האישה ונפרד בצהריים. התכנון הכללי לכיוון הבקעה. פוסל את 6 וגם לא אלון אלא חם נינוח ורגוע. גם פחות סיכוי לגשם. עד לירושלים מתקרר ובירידות כדי לצלוח קצת לוחץ, נזהר ממכמונות. היתה אחת שזכרתי על קיומה וניידת שהפתיעה.
בכביש 90 הטמפ' עולה והמוסיקה מנגנת באזניים. הנוף מסביב מקסים. השמש מאירה את ההרים של ירדן באפור לבן והגבעות בירוק בוהק. התנועה דלילה מאוד ואני מוצא את עצמי משייט של 100 בפסטורליה אמיתית.
קובץ מצורף 8101
רק מצב הדלק דורש התייחסות ואני גם בעצם רעב. בהמשך הדרך ניידת עצרה רכב של ערבי בשול רחב. מתקרב לשוטר עם M-16 שקצת נדרך עוצר ומדומם ממרחק. הבחור עם זקן מרשים למדי נרגע מברר ואומר שיש תחנה בקרוב. אפכשד שותה ה -15 ל' שלו, אני תוקע סביח משובח. השמש זורחת בעוז, ארץ אחרת. יוצא משם במוד אחר וקצב יותר גבוה כי רוצה להגיע באור בשביל הנוף. ממרחק עדר חוצה את הכביש לפני רכב הסעות, מבחין בכלב בולם עוד לפני שהוא מחליט לחצות את הכביש ונהג הרכב בולם בחדות. עבר בשלום. הנער לא מוטרד מהכמעט דרמה. שבע מהנוף אני מאיץ בארפכשד עד לעליות של מבוא חמה. הנוף למעלה מדהים השמש נמוכה ויש זמן לסיגריה.
קובץ מצורף 8102
קובץ מצורף 8103
משם הטמפ' צונחות ובאור שהולך ומתמעט אני דוהר בכביש הפתוח והדי ישר כארבעים דקות על 160 עד לפלג הצפוני של המשפחה. למחרת בצהריים יוצא כשהתכנון לבדוק את הכביש שעולה מהבקעה לפצאל שטרם רכבתי עליו. בדרך מוותר על שבילים ופינות חמד שקסמו לימאוד אבל קו העננים המאיים והשעה הכריעו. מאות משפחות ערביות ואני לא מגזים פיקנקו בכל שיפולי הגבעות מימין ומשמאל. לא נשארה גבעה מיותמת אחו או חורשה. הנוף פשוט יפה מדי להשאר בבית.
הוויז מכוון לבית דרך ירושלים ובפניה הלא נכונה ימינה אני על כביש 57 ומתבשר שאני בדרך לשכם ומכורה ועוד כמה יישובים יהודיים. זכרתי שדרך אלון חוצה מדרום לצפון והוויז הסכים. ממשיך בדרך למרות אין רכבים עם לוחיות ישראליות ואני מוריד קצב. בפעם האחרונה שנהגתי בכביש הזה עברו עשורים וזכרתי במקום מבנים וחושות דלילות ובינתיים אני מקבל הרבה מבטים לא סימפטיים. באזור חלת איל פולה חבורת צוציקים מנופפת לי לשלום אני מוריד יד מהמצערת מנופף חזרה ובזווית העין מבחין בשניים מתכופפים ובום - חטפתי אבן. פגיעה חלשה ומרחוק אבל המניאק פגע. אני מאט ומנופף באיום שוקל אם להסתובב ולתלוש לו את האוזן ומוותר. רק ילד שינק שנאה מתרבות אנטישמית יזרוק אבן על זר שנופף לו לשלום. מתבאס עד לעמקי נשמתי. עשורים שהדרתי את יהודה ושומרון ומאז שחזרתי לרכב לא היה שום אירוע "בטחוני" או תחושה מאיימת והמאעפן הקטן הזה הרס. נותן גז ליתר ביטחון גם בגלל השעה בשאיפה לעצירת סיגריה בתצפית הקבועה.
קובץ מצורף 8104
קובץ מצורף 8105
עוצר בסמוך בחור ערבי באוטו ספורט משופר ופותח חלון. דתי הוא לא. אחרי רגע הוא מתקשר, מדבר באופן שקט מדי ומקפיד לא להסתכל לכיווני. אני מסיים סיגריה בנחת וברור לי שאני נעלם עוד דקה לכיוון בלתי צפוי. כנראה בגלל האבן, אולי בגלל שהיו ממש מעט רכבים ישראלים אבל החלטתי לחזור אחורה לצומת ומשם לרדת לבקעה דרך פצאל ומשם לירושלים. בסיבוב הראשון אני נתקבל בערבי עוקף שיירה של 5-6 רכבים על קו לבן ומשאיר לי מעט מאוד מקום. אצבע משולשת וממשיך. הכביש של פצאל מתברר כמסלול המראה עם סיבובים מתונים ואספלט שברובו טוב. אני חוגג לי את הירידה "לישראל" ויורד נמוך מהרגיל ונתקל תוך 5 דקות בעוד 3 עוקפים ערבים על קו לבן, כולם בעומק סיבוב. בפעם השלישית מבין שאין ברירה, מוריד קצב ומספר לעצמי על המזרח התיכון. למטה לפני הצומת אני עוצר להשתין ולדווח הגעה. רגע אחרי עוצר 20 מ' ממני רכב מסחרי (מספר ערבי) עם חלונות כהים. יורד הנהג, נכנס בדלת של המושב האחורי ומגניב אלי מבט. וואלה? יוצא ברנש אחר נכנס למושב ליד הנהג וממתין. מאחורה יש תזוזות אבל אני כבר על האופנוע ומשתלב לכביש צמוד ל- 2 רכבים ישראלים. האמת, מבואס. דפקו לי אזור שאהבתי והיו לי תכניות לטייל בו עוד, גם בשטח. משם ועד הבית שייטתי די מהר בגלל העננים שהתקרבו והחושך. זה בדיוק מה שחיפשתי. כלי שמשייט ב 6,000 סל"ד על 160- בעליה. בתחנת הדלק פוגש מכר מהעבר. שנינו בני אותו גיל. הוא עם המשפחה באוטו לאיזה ארוחה מתפלא שאני מגיע מהגולן. אז כן, שיחקתי אותה בסיבוב ארוך על מפלצת טורינג שלא מפחדת משבילים ולא מכבישי אספלט מפותלים אבל בכל זאת, משהו השתנה.
יש מקומות שלא נכנסים לבד
Nc750 שפוי לא בהכרח רצוי
באותו היום אני עשיתי את אלון בדרך לצפון.
הדרך לא עוברת בין כפרים וילדים, אבל אכן גם אני הרגשתי שמשהו השתנה.
משהו באווירה. באנרגיות. הייטיב הטיבי לתאר "אנחנו אדוני הארץ"
לא נהיניתי
התעוררתי בשמונה להתארגנות של קבוצת אדוונצ'רים לרכיבה באזור בתרונות רוחמה. הייתי שם ביום הבחירות מורכב עם האישה לראשונה בשבילים ולרוב מדובר בכורכר די טוב וכבר התארגנתי. ברגע האחרון החלטתי שאפילו קצת בוץ במעבר אחד או שניים לא מתאים לי. המשקל, הצמיגים, החשש מרוכבים אחרים-לא טוב. אחר כך הירושלמים שדווקא עלו עם יעד לא רע בכלל, ביטלו. נשארתי עם הקפה ביד והתרמוס מוכן בארגז עד שבקבוצת ווצאפ של הכתומים מישהו זרק רעיון והצטרפתי.
קובץ מצורף 8139
נפגשנו בצומת ראם קפה סיגריה ונבחר יעד מבטיח - אזור יתיר דרך שקף. כבר ביציאה מהתחנה הבנתי שיהיה שונה. פעם ראשונה שאני רוכב עם חבורה בקצב כזה. שני החברים המנוסים עם ה 1290 הדגימו שוב ושוב איך 160 כ"ס נשמעים, נראים, מתפרצים (כולל ווילי בלי קלאץ') אבל ארפכשד לא התרגש יותר מדי. את הקטעים המפותלים עברה הבהמה הגסה בדאיה אדישה כמעט ללא שימוש בבלמים. מתחבר אליו כל רכיבה בצעד קטן.
קובץ מצורף 8140
עד לעצירה בתחנה של חורה הקצב ישב בול על התנאים. אחר כך על 6 בדרך חזרה נזכרתי למה כשהייתי צעיר נמנעתי מלרכב בחבורה. לא היה שום דבר קיצוני או מסוכן אבל לגהץ את הדרך על 170 עם נגיעות של 190 ומעלה נראה לי מוגזם. ב -200 הפרונט קצת התנדנד ונזכרתי שיש לי מאחורה ארגז שהיצרן המליץ לא לעבור איתו את ה 150. 160 נראה לי בסדר ויש הבדל. ואכן אני מגיע לנקודה שמעסיקה אותי לאחרונה - חווית המהירות.
קובץ מצורף 8141
בסופו של דבר המוח הוא מעבד על ודי מהר יתרגל לכל מהירות, גם ל -300 קמ"ש. הטכניקה החיבור והשליטה יותר מעניינים עבורי. לגלות את הקו הנכון בפניה חדשה, המהירות האפשרית, ההטיה, נקודת הבלימה והעוצמה - זה מה שעושה לי כיף. 200 בישורת לא מעניין אותי באמת. הכוח של אפרכשד גורם לכך שלמרות שאני מנסה להישאר במהירות שתאפשר לי לבלום במקרה שאגלה עדר כבשים מאחורי שיא הפניה אני רוכב מהר מדי לטעמי. יופי של כלי לאספלט מבחינת התנהגות ותחושות אבל מחכה כבר להחליף צמיגים ולבלות יותר בשטח. מרגיש לי נכון יותר.
מכיר את בעיית ה300 קמ"ש (לא שהגעתי לשם).
לכן רכשתי אין שיא.
כעת לכל היותר ברירת קנס.
Nc750 שפוי לא בהכרח רצוי
דבר עם י' שהחליט שמשחקי השף עדיף....ציטוט:
נכתב במקור על ידי קידוזו
י' שם בדוי אוהב לצאת בשעות הבוקר המוקדמות.
בין השעות 9:00 לעשר י' הופך למיני רושפלד ועובר למטבח כדי להאכיל את גוזליו.
הפעם היה סביח עיראקי מובחר מגולגל בתוך לחוח תימני שעל הכל ניצח אשכנזי
אם זה לא מתכון לקורונה אז מה כן?
https://uploads.tapatalk-cdn.com/202...2825e6d36b.jpghttps://uploads.tapatalk-cdn.com/202...dc7589005f.jpg
איזה יופי של תמונה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי קידוזו
לי אין מושג על המהירויות הדימיוניות (שלא לדבר על הסוסים) אבל תמונה כזו של נוף ואני בהחלט שם
בבקשה תמשיך
אזור סנסנה יתיר. יפה שם וברוב האזור אפשר בהחלט להנות מרכיבה רגועה ועצירות ממושכות.ציטוט:
נכתב במקור על ידי NAOR2207
המסלול הרגיל שלי- כל שבתציטוט:
נכתב במקור על ידי קידוזו
את קורס אומנות הרכיבה של אופנוען מאומן שהתחלתי לפני יותר משנה לא סיימתי בגלל נסיבות משפחתיות. הייתי די טירון עם ה NC לא רציתי להגיע בגשם והיה קר. היום השלמתי את החצי האחרון עם ארפכשד. הקורסים שלהם הם בין המרשימים והאפקטיביים (את המתחרים אני לא מכיר מספיק) ביותר שעברתי. התיאוריה והתרגול במינון הנכון, ההמחשות לכוחות המעורבים, לתנוחת הישיבה, השלבים שעליהם נבנות המיומנויות בהדרגה והצוות שעובד כמו חמור רק כדי שתזכור את העקרון. אין בולשיט אין מריחת זמן ואין מעגלי שיתוף וחיבוקים. הכל לעניין, תמציתי ופרקטי. גם האדמיניסטרציה והיחס ללקוח מעולים. אין לי קשר עם אף אחד מהחבורה.
קובץ מצורף 8153
אני מתאמן די הרבה בטיולים ברכיבה זורמת (כמעט) ללא בלמים במטרה לשפר את ההיגוי והתזמון בכניסה לפניות. היום למעשה היתה הפעם ראשונה שהיתה לי הזדמנות לתרגל עם ארפכשד שימוש אינטנסיבי בבלמים באופן רציף. גם במהירות מקס' של 60 קמ"ש ~ אפשר לשתול את הקידמי ולגרום לאחורי לקפץ מצד לצד. למי שלא מכיר, מדובר במסלול שמסומן בקונוסים כך שניתן לתרגל אותה פניה כדי להגיע לבלימה חזקה וחלקה עם יציאה מוקדמת בגז חזק. בזכות התרגול העצמי גם השיפור מהקורס לפני שנה ניכר. צריך עדיין לשפר נקודות בתנוחה ובאחיזה ואולי אוסיף מגביהים לכידון. להתאמן בסביבה נייטרלית עם הדרכה זה כיף גדול מבחינתי. חבל שאין מסלול לשחק בהשכבות בלימות ותאוצות ב 50 קמ"ש על שמתאים לכלים קלים וחלשים יותר. בתכל'ס זה אותם כוחות, עקרונות, מיומנות ואותו פאן. מזכיר את הקשר ההדוק שבין קארטינג 2 פעימות מול מכוניות F1. מבחינת הבלמים, במשך 3 שעות אכלתי יותר בשר מהרפידות מאשר 3 חודשים... יש הרבה כוח בלימה וגם מספיק תחושה כדי לדייק. עוד 2 סשנים של אימונים יגיעו בהמשך. בתמונה, גידי מרביץ תורה.
קובץ מצורף 8154
בימים האחרונים אני שומע חבורה של כלים עוברת באזור בסל"ד גבוה. זה משפיע וגם הפספוס עם חברים שיצאו לסיבוב קצר מדי. בקיצור החלטתי או הבנתי שהיום זה היום האחרון לצאת לרכב מבלי להפוך לעבריין נמלט. העמסתי את הארגזים עברתי דרך חנויות ובית מרקחת ומילאתי כל מיני דברים שלא קניתי מעולם (בשר קפוא מעובד בכשרות כלשהי) לצד דברים שאני קונה בכמויות קצת חריגות. הורדתי אצל חבר בסדר 3 קילו חומוס ויצאתי בלי האטמים בתקווה שלא ללחוץ לכיוון כללי- הרים וירוק. קצת אחרי חרובית יש סדרת פניות אהובה שדרשה ממני לעקוף נהגת מהירה בצורה לא הכי מתחשבת ולפני עמק האלה יש 2 סיבובים ממש כיפיים אז עקפתי משאית מימין ביציאה מהכיכר. זה דווקא נעשה בזהירות אבל החרמנות לגז כבר היתה שם, נוכחת. בדרך לבר בהר עמד בשמים יסעור שתרגל נחיתה או חילוץ וחבורות של אופנוענים יורדות במהירויות מטורפות כשאני מאחורי טרנזיט לבן עם עשן שחור. תרגלתי סבלנות ואכלתי עשן עד שנכנעתי. קצת גז, רק עד שנגיע.
קובץ מצורף 8186
המסעדה היתה סגורה הקיוסק פתוח והמרפסת ריקה. קפה הרים סיגריה בשמש, נכנסתי לכמעט שלווה אסייתית והרווחתי חצי שעה של תענוג. יאללה, בחמש מתחיל העוצר וכמה הזוי שזה נשמע אני נפרד לפני שמיציתי. בפרוטוקל לפני הכפפות והקסדה רחצה באלכוג'ל. בוחן רוכבת ודיוק 790 שחור דנדש. הכלי חמוד וגם היא. יוצא מהחניה לתור יחסית איטי של רכבים ואיתי חבורה של נייקדים קטנים שלא זיהיתי. הרוכבים עם חליפות עור והכלים צווחניים בהרבה ירוק ושחור. המוביל מתקרב ועוקף מיד אחרי את השיירה ואחריו כל הכנופיה. הכביש פתוח ושפת הרכיבה שלו אומרת תחרות. יש לו יתרון במשקל והיגוי ואצלי כנראה שיותר כוח רק שלא מדובר במגרש הביתי שלי. זוכר את השיפועים והעקמומיות ברוב הסיבובים וגם את הפניה החדה ימינה-לשמחתי. אנחנו משחקים בלי לסכן ולהסתכן אבל די מהר ואני תופס את עצמי עם חיוך גדול בקסדה. המוביל נשאר לבדו בפער של כמה שניות מאחורי עד הכיכר בואך בית שמש. ארפכשד בריון, לא חוכמה גדולה. בדרך חזרה תידלקתי כשאני תוהה מתי המיכל הזה בכלל ייגמר. משלים שהכיף נגמר לעת עתה.
זמנים קשים דורשים אנשים רכים. התנדבתי לשתי עמותות סיוע בשינוע לנזקקים. בבוקר קיבלתי קריאה ראשונה לאיסוף מבית שמש ופיזור במושב באזור השפלה. רכבתי עם המזוודות למלא אוויר בקידמי שהרגיש רך (היה על 32 במקום 34) קינחתי במקלחת ג'ל, התקנתי כפפות קסדה מוסיקה וויז ושמתי פעמי לכביש 44 בין נחשון ל 38. בדרך שקלתי שוב לעבור לדו"ש קטן יותר לשטח כי יותר פאן ופחות קטלני. מתוך סקרנות העברתי את אפרכשד ממצב Street למצב Sport. עברנו את הירח דבש- מה כבר יכול לקרות. לא קרה שום דבר מפחיד כי המצערת הדרגתית אבל כשלוחצים מרגישים בהחלט. רק כשלוחצים. למה זה טוב? כשנמצאים בשישי ומחליטים לעקוף מאוחר מדי. בכל מקרה התחושה ברכיבה היום היתה שונה. אולי בגלל שינוי הטמפ' אולי בגלל הרוח והארגזים ואולי בלל ששכחתי שוב את האטמים. מחכה שיתקרר ואחה"צ נעשה לו פעם ראשונה שטיפה ידנית אסלית.
לא הבנתי,
אתה משנע נזקקים על האופנוע?