הוא כתב שינוע לנזקקים. אני התרשמתי שהוא נזקק לאופנוע דו"ש קטן.
הצג להדפסה
הוא כתב שינוע לנזקקים. אני התרשמתי שהוא נזקק לאופנוע דו"ש קטן.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי ayalzo
ככתוב: התנדבתי לשתי עמותות סיוע בשינוע לנזקקים.<span style="color: rgb(51, 51, 51); text-align: right; background-color: rgb(250, 250, 250);">https://www.youtube.com/watch?v=F9MU2i4q_zE
היה קצת באסה לגלות שהגעתי לוילה חדשה ולא קטנה במיוחד אבל מי אני שאתווכח עם אישה שבעלה בסגר ולא עונה לטלפון וילדיה הגדולים בכלל לא יודעים שמישהו צריך לשנע להם את החבילה או את כתובת הבית ולא בטוח ששמעתי תודה. אבל איך אומרים באיגוד המשנעים הרכובים הגלקטי: "הטריידאוף משתלם". מי שמחפש להשתעשעשע בשינועים מוזמן לפנות בפרטי.
אתמול בפעם השניה בחיי שטפתי אופנוע. אחרי שסגרתי את שקע ה USB חפפתי לארפכשד את מגן הרוח וגירדתי מאחורי האזניים וקירצפתי את אזור האגזוז. הימרתי על נוזל כלים כי זה מה שזכרתי. במקום לייבש באוויר הפתוח כיאה לאדוונצ'ר נטול עכבות העברתי סמרטוט ובסוף נעמדתי לבחון את התוצאה. הנעתי רק כדי לוודא שהמים לא חירבשו משהו בחשמל ואז החלטתי שעל היזבאק. יש שעתיים וחצי לחושך והם גם יכולות להכין סעודת שישי. היה מדהים. הכבישים שוממים האביב טיפה מעבר לשיאו ועדיין יפה. עדיין במצב ספורט ולחצתי כהוגן כי אם כבר הפרי האסור וכו'. בחצי שעה אכלתי 3 פסים במד הדלק. שמית וויז במקרה של משטרה אבל כלום. לא ראיתי אופנוען אחד גם בתחנה של בית גוברין. החלטתי על מזרחה והתגנבתי לשמורה מהצד של הדוקרנים. בהמשך טיפסתי על שביל חסום במעלה התל לנקודת תצפית כדי לראות קצת מרחבים ולשמוע צרצרים. שהיתי במקום בתחושה סוריאליסטית של סוף העולם, במיוחד ברגעים שגם כביש 38 השתתק.
קובץ מצורף 8208
תמונה מצוינת.
דבר אחד.
התרמוס שלך שווה לתחת. יש לי כזה בדיוק, החלפתי זיכוי לחג שקרכלשהו בארקוסטיל כי חשבתי שהתרמוס שלהם שווה משהו.
עשה לעצמך טובה ומצא משהו איכותי.
אין כמו לחטוף כוויות בלשון מקפה אחרי לילה שלם של עבודה....
מנהלת רכש אחראית לתרמוסים, לא אני.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ayalzo
אותה מנהלת הועילה לסור עימדי לאותו מקום באותה שעה נהנתה ואף דיווחה על כך מול עדים.
בצהריים התקיימה הכשרה של השומר החדש בשפלה הדרומית. היינו בערך 10 רוכבי אדוונצ'רים כשרובם מכירים מחבורת רכיבה. היינו מספר כתומים GS אפריקה וטנרה. לאחר תדרוך שכלל דגשים של עשה ואל תעשה עלינו על הכלים. המוביל רכב על צרצר והבטיח לשאלתי הקיטבגית התחשבות ושבילים לבנים. נכנסנו לדרך צדדית די יבשה ומשם בשבילים סבירים עד שעצרנו לפני שער בקר: "נמשיך מכאן עד לשם ומי שירצה לעצור יכול לחכות כי נחזור באותה דרך".
מיד אחרי השער הקידמי אפרכשד פגש מרבץ קקי פרות חלקלק וערמומי ויכל לו. אחר כך השביל הצטמצם לשני קוליסים וקצת עשביה ואבנים ואחר כך יותר אבנים ועשביה וכן הלאה. בכל הקטעים היבשים לא היתה בעיה אבל העשב הלח שנמחץ די חלקלק והחלטתי לפני הטיפוס העיקרי שאני עוצר. לא איבדתי שליטה או פחדתי - פשוט נראה לי פחות מתאים בימי קורונה ולאור הניסיון שאין לי כדבר הנכון לעשות. בכל זאת, רכיבה ראשונה בשטח מלבד הקורס.
משם דילגנו דרך הכביש בדרך לאמציה לשביל עפר מקסים שמתצפת על שטחי מרעה נרחבים. רכבתי מס' 2 -3 רוב הזמן ובאחת העליות התלולות והאיטיות שמעתי מנוע אימתני מתקרב במהירות מחרידה משמאל. מסוק שהתאמן באזור כמעט גילח לי את האוזן. קיבלנו תצוגת יכולות קצרה ומרשימה מבחורינו המצויינים. אחר כך ביררנו עם מטיילים מקומיים את מעשיהם ושתינו קפה. סיימנו את השביל בירידה עם דרדרת קלה ועצרנו בכביש הראשי לפרידה. מבחינתי, שילוב מצויין של ציונות ופרקטיקת רכיבה. ניסיתי להתנדב למתמיד לפני שנים. ככה עדיף.
- צריך ללמוד איך לשחק עם הכיוונים של הכידון והידיות ואף פעם לא התאמתי אותם לבד. משפיע מאוד על תנוחת העמידה.
- אין לי מושג כמה אני "כשיר" לשטח למרות שלא עיכבתי אף אחד. האמת שחסר לי פידבק.
- אני משער שצמיגי 50-50 או 70 כביש 30 שטח יחזקו את הביטחון העצמי ואולי גם את התנהגות הקידמי.
- קשה להסביר במלל דרגת עבירות בשטח ונראה שקיים צורך בסולם גלובלי מוסכם ומקובל.
- הגבול בין שטח שארפכשד מרגיש בו בבית לבין דרך שמאתגרת אותו די מבלבל. בוץ לא טוב. זה כל מה שברור לי כרגע.
לא מעלה תמונות הפעם.
נפגשנו בבית גוברין.
ד' קטן קומה עם טנרה עמוס שפצורים ואבק שנראה כאילו יצא מדקאר.
ח' עם ויסטרום ישן צמיגי כביש וגובה מרשים.
אנוכי עם צמיגי כביש ומעט שעות שינה.
קפה סיגריה קשקושי היכרות, מטעינים מסלולים לאופרוד. ד. המנוסה בתא השטח ובעל ניסיון עשיר ברכיבת שטח מסביר שבשישי היה קטע אחד עם בוץ שיהיה עבורנו בעייתי. כזכור המטרה שלי היא להתנסות בשטח ולצבור ניסיון. בוץ עושה לי פחות נעים בגב. מסכמים שנחליט בהמשך. נכנסים לשביל לבן שעביר לכל רכב, קצת אספלט שבור. ד. מהיר בהרבה ואני מאבד איתו קשר עין ולמרות שח' איטי אני מאט קצת כדי לא לשבור את השרשרת לחלוטין. הנוף יפהפה אבל הקצב מהיר לי. ק"מ לפני חיבור מחודש לאספלט בדרך מפותלת עם עשביה ח' שרכב 50-100 מ' מאחורי לא נראה במראות. גם לא אחרי 3 דקות. אני מפרסס בשביל הצר כמו סמיטריילר ומוצא אותו עומד ליד הויסטרום עם ג'ק אמצע. ננעל לי ההגה הוא אומר. ד. מגיע הכידון מרגיש חופשי ומאושר ומנגנון הנעילה לא אמור לנעול כלום גם אם נשבר. ד' מציע לח' שמדובר בתחושה מדומיינת ויוצאים שוב. אני מפרסס ורוכב אחרי ח' שפתאום מסובב את הכידון לשדה ומאיץ עד להתמרחות לא אלגנטית בשיחים. הוא בסדר, קצת מרגש. מרימים את האופנוע, יש נזקים בפלסטיקה וידית ההילוכים. האופנוע עם מיגונים. ד' מגיע ועושים חושבים. מזמינים גרר (3 שעות) ובינתיים ח' זוחל עם רגליים על הקרקע עד לכביש בראשון. מקווה שהגרר ייקח אותו חזרה למרכז למרות שנשבע שאסור לו. באזור אמציה אין כל כך תחבורה ציבורית. נפרדים לשלום וממשיכים עד לעצירת קפה.
.
קובץ מצורף 8215
.
קובץ מצורף 8216
.
קובץ מצורף 8217
.
קובץ מצורף 8218
.
קובץ מצורף 8219
.
לכאורה הכל נחמד וכרגיל אבל מלשות, אני וארכפשד כבר לא סחבקים. כי כשאתה רואה מול העיניים מקרוב תאונה- גם אם במהירות ריצה מהירה זה מחדד את ההבדל בין היצור האנושי למכונות הרכיבה. להם לא כואב בגוף ולא בכיס. הביטחון העצמי שלי ששטח שגם ככה לא היה משו ירד לרמות של אדם שפוי. לא מבוהל ולא כלום. פשוט המודעות לחשש והסכנות עולה. במיוחד מהבוץ בהמשך. מסכמים שמגיעים לאזור הבוצי ומחליטים. ד' ממשיך להיות מהיר עבורי ומתרחק מאות מטרים על הטנרה המסוקס שלא סופר חצץ וחריצים. אני מתעקש לרכוב במעטפת הנוחות שלי ובכביש כורכר בינוני היא בערך 40 קמ"ש. מתאמן בתנוחת עמידה שלא תרוקן את האנרגיה אבל גם בלי להישען על הכידון. עם המגיני בירכיים אני חצי נשען חצי חובק את המיכל וזה מסתדר. הדרך מתחילה להיות יותר ויותר חצצית ופחות נתיבים כבושים ונקיים ולפני עליה נעצרים. ד אומר שאחרי העליה יורדים לעמק ויש שם בוץ ונראה אם יבש. בעליה יש אבנים וחריצים עמוקים ואני לא יכול לתכנן מסלול עד למעלה. מציע שהוא יעלה ואני בעקבותיו. ד' חוצה את החריץ באמצע העליה וממשיך בדרדרת קלה והרבה גבשושיות עד לפסגה ונעצר. אני מתנשף ומקפיד על מבט 4-5 שניות קדימה משנה משקל לפני ההיגוי קצת גז במקום שמפחיד ולמעלה.
ארפכשד עם צמיגי כביש משדר רוב הזמן שהכל קטן עליו. אני ממשיך להתאמן בעמידה נוחה ומבט רחוק ולאחר שהקפנו את כל תא השטח שאת חלקו אני מכיר מטיולים רגליים ועל ג'יפ חזרנו לח' שעדיין חיכה. הגרר העמיס את הויסטרום אני העמסתי את ח' (100 ק"ג) שלא דגדג לאפרכשד יותר מדי ודרך שש חזרנו צפונה.
לאאכו יא סנובים מי צריך אותכם
יש עוד אלף כמוכם
(לא התקבלתי למועדון. השבוע. אמרו תבוא מחר בעוד יומיים)
קידוזו,
כל תקופת הdr650 הוא שימש ביומיום כקומיוטר, ובסופשים כאופנוע שטח (שטח שטח, כולל סינגלים ומעלות והכל, לא חוכמה כשהוא שוקל"רק" 160 קילו).
המסקנה שהגעתי אליה היא שאי אפשר לרכוב בשטח עם צמיגי כביש. נקודה.
על אחורי עוד אפשר להתפשר, מקסימוםזורקים תחת או נעצרים. קדמי- חייבים משהו עם אחיזה.
בתחילה רכבתי עם mitas e-09 שמוגדרים כ70-30, והתפשרתי בכביש (בדיאר זה לא באמת מפריע, למעט בלאי מוגבר של צמיגים בכביש, ושבשלב מסוים מתחילים "גלים" בשחיקה).
בהמשך, כשאופי הרכיבות השתנה עברתי לסט שטח וסט 50-50 (אין טעם בצמיגי כביש לאופנוע כזה, ותמיד יהיה איזה שביל שקורץ בדרך הביתה, או בדרך לצפון/דרום)
כמובן, שאם אתה עושה טיולי כביש, תצטרך צמיגים עם ביצועי כביש, אבל השורה התחתונה של החפירה היא, שלרכב עם צמיגי כביש בשטח, פשוט הורס את החוויה, מכניס פחדים (שמובילים להרגלי רכיבה גרועים), וכמו שראית- גורם נזקים.
ו-
אני לא יכול לערוך, אבל אם תחליט ללכת על צמיגי 50/50, תתרחק מדנלופ d605, ומ- mitas e-07. שניהם היו פח אשפה.
הסבלנות מהשטן...לקח לי כמעט שנה אבל לך יש פרוטקציה :)ציטוט:
נכתב במקור על ידי NAOR2207
התכנון הוא לגמור את הצמיגים הקיימים ולעבור למשהו בסגנון 30- שטח 70 - כביש. נראה לי ש 50\50 יבאס אותי באספלט. כמובן שאם ממש אכנס לעניין אז אולי ה 790 KTM או אפריקה משומש או טנרה 700 או בכלל ה 690 אנדורו. אני טועם, לא יודע עדיין לאן זה יילך. מה שלא ציינתי שהאופנוע מקרקש בשטח כהוגן מהשרשרת ובכלל מרגיש כמו רכבת קיטור על 400 קמ"ש שזה אולי נחמד.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ayalzo
קידו אני אלחש לך בשקט ושאף אחד לא ישמע כי זה סוד ואני ממש מחבב אותך . אבל אל תגלה לאחרים. אותם אני לא סובל.
אידנהו k60
הוא מתודלק טובציטוט:
נכתב במקור על ידי NAOR2207
Nc750 שפוי לא בהכרח רצוי
יותר מ 24 שעות של water fasting and still counting המטרה חמסה ימים אם לא שבעה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי lokimonster
עכשיו אתה תאכל ת'כובע!
ותתן לי ביקורת אחת על הצמיג הזה, ובמיוחד של פילים כמו ארפשכד.
עפים עליו בכל העולם! וגם אני עף עליו.
תפור טיילור מייד לקידו שלנו
לא מכיר תצמיגציטוט:
נכתב במקור על ידי NAOR2207
אבל סומך על המילה שלך
Nc750 שפוי לא בהכרח רצוי