קובץ מצורף 104729
זה התחיל...פרטים בקרוב מאד.
קובץ מצורף 104729
זה התחיל...פרטים בקרוב מאד.
26857 ק"מ - סלוניקי יוון
המסע הגדול התחיל ברגל ימין, את האופנוע פגשנו בנמל ביום שני, אחרי לילה נהדר באתונה שאנחנו מאד אוהבים, את פנינו קיבל בוקר קר עם רוח רצינית שהקשתה על העמסת האופנוע בנחת תדלוק ראשון ויצאנו לכיוון צפון, כשהמסלול המתוכנן משלב כבישים מעניינים ונקודות מנוחה נחמדות, כמובן שהאיסיים של הג'ינג'ית לא תיפקד, לקח לנו כמעט יומיים שלמים עד שהצלחנו להפעיל אותו, אבל הניווט התבצע בהצלחה מלאה דרך גוגל מאפס אוף ליין, כי מי שמכין עצמו מראש לכל לא מופתע )סבתא ננה 1923) חצינו את הגשר לאי כלקיטיס והמשכנו לאורכו עד למלון, בבוקר למחרת יצאנו לחלקו הצפוני של האי בכבישים גבוהים נהדרים המשקיפים על הים עד שהאי נגמר לנו, אז...עלינו על מעבורת לזרה ליבשה...משם למלון מפנק, בבוקר שאחרי עלינו על מרגלות האולימפוס למעיין נחמד ומשם לסלוניקי המקסימה, יש משהו כשאתה רוכב על האופנוע הישראלי שלך בסטריפ של סלוניקי, זוהי הטיילת המקסימה שגובלת בים מצד אחד והאולימפוס שבאופק והעיר עצמה על מאות בתי הקפה והטברנות וכמובן המגדל הלבן, סלונקי צעירה ותוססת עם המון הסטוריה ועבר...היום נמשיך לכיוון בולגריה.קובץ מצורף 10473
קובץ מצורף 10474
אתם נהדרים. תהנו
נראה שאתם דופקים קילומטראז' רציני על כבישים מהירים. לאט חביבי.
#עוקב
פצצה
:camera:
תמשיך לעדכן!
28156 k"m
אז איך הורסיס 1000 כאופנוע מסעות בשטחים מורכבים (רק על הכביש) תנאי מזג אוויר שונים, לאחר כשבועיים של מסע חוצה מדינות עמוס כמעט עד גבול ההיגיון, רכבתי בחו"ל כמה פעמים עם אופנועים שונים וגם עם האופנוע שלי ואני אתייחס גם לזה, הורסיס בטיול הנוכחי מתנהג למופת, למעט ניפוח צמיגים שנדרש הכלי מתנהג נהדר, היה לי קל איתו גם בכבישים מאתגרים טכניים וגם בכבישים מהירים, המתלים האלקטרונים עושים עבודה נהדרת וצריכת הדלק סבירה ויותר. האופנוע מתנהג הרבה יותר טוב ממה שזכרתי אותו מהטיול הקודם, ההבדל לדעתי הפחתת משקל גם של הרוכבים וגם של הציוד, וגם הטיפול האחרון אצל זיו שהצליח לשפר את ההתנהגות של האופנוע בכללי, אל מול הבימר 1250 שרכבתי איתו ברומניה בשנה שעברה ההבדל ברור, בגרמני הייתי צריך לעבוד יותר בבחירת ההילוכים הנכונים והיה לנו פחות מקום על האוכף, הורסיס גמיש ולא מתרגש מכלום, כיסוי מרחקים וכמה שעות על האוכף גובים מחיר נסבל ומחייבים עצירה כל כשעה וקצת. האופנוע היחידי שחייתי איתו בשלום כמו הורסיס היה האפריקה טווין שרכבתי איתו באלפיים. אבל אז החלפתי אופנוע שבור שקיבלתי בסוכנות איתו הוא היה חדש והמדד שלי היה אחר. בקיצור נכון לעכשיו אנחנו רק בתחילת המסע אני מאד מרוצה, נמשיך לעקוב.
קובץ מצורף 10478
אני בנורווגיה, כמעט 32000 ק"מ רוצה לשתף בחוויות אבל הממשק המגעיל של האתר בקושי מאפשר להעלות תמונות וסרטונים וחבל. הרכיבה הנורווגיה מאתגרת והכבישים הפנימיים דורשים ריכוז, עירנות, ויכולות מצד הרוכב הכביש משתנה במהירות כמעט כל כמה מטרים ובוא מגיע עם שיפועים, זוויות וכל טוב, צריך להתרגל לרכיבה פה ואפילו במהירות המותרת הכביש מאתגר, שלו לדבר על כמות מכמונות המהירות שמפוזרות פה, והנורווגים לא מבינים "בערך" מה שכתוב זה מה שאתה חייב לרכוב...אגדה! קובץ מצורף 10491
41636 ק"מ
*** לא פוסט סיכום ***
בחישוב גס עשיתי עם האופנוע יותר ק"מ בחול מאשר בארץ, 14500 ק"מ רק בטיול הנוכחי. בשורה התחתונה האופנוע הזה עבד כמצופה.
חוץ מצמיגים שהוחלפו במחיר מחריד (3500 ש"ח) שום תקלה או בעיה! שלג גשם קור חום קיצוני האופנוע עובד כרגיל!
ראינו פלאי עולם, תופעות טבע, בעלי חיים, דברים שהעין הישראלית לא רגילה אליהם היה מדהים. את בסטטיסטיקות עדיין לא עשיתי רוב
התמונות עדיין במצלמות.
מסע זוגי כזה הוא לא לכל אחד, בכלל לא!! זהי חוויה קשוחה, למי שבאמת אוהבים לרכוב ללא תנאים מקדימים, אבל גם מסוגלים לעשות זאת
בפועל. זהי רכיבה חשופה וללא הגנות תרתי משמע ורק מי שמסוגלים לעשות את זה פיזית ומנטלית, ישרוד. זהי אהבה ומי שלא אוהב את
זה לא יהיה מסגל לעשות את זה וצריך שותפה חזקה מתאימה בדיוק באותו ראש. כי זה לא באמת רק מסע אישי זה הרבה יותר.
קובץ מצורף 10492
קובץ מצורף 10493
קובץ מצורף 10494
קובץ מצורף 10495
קובץ מצורף 10496
שאפו לשניכם. עקבתי בפייסבוק, טיול מדהים שממש שעושה חשק.
40890 ק"מ
רציתי, באמת שרציתי לשטף את החברים פה בפורום במסע המופלא שעשיתי כמו שעשיתי בפייסבוק על בסיס יומי, אבל זה גזל יותר מדי זמן
היה מסרבל ולא נוח, הפלטפורמה מיושנת ודורשת ים של התעסקות ובסוף התנועה פה נמוכה מאד, הדור השתנה, הצעירים ברחו, וכנראה שזה
תחילת הסוף או עידן הקרח. אבל פטור בלא כלום אי אפשר אז סיכום כללי ומעט תובנות לחולמים נוספים.
14670 ק"מ ערך המסע הזה, כמעט שלושה חודשים, תשע מדינות, וחציה של יבשת אירופה מהנקודה הכי דרומית ביוון עד לנקודה הכי צפונית
בנורווגיה וחזרה.
האופנוע: היום בבית, אחרי הטיפול הגדול של האופנוע (ורסיס 1000SE מודל 2022) אני יכול להגיד שהאופנוע עבד הרבה מעבר למצופה ממנו
בתנאים לא פשוטים ואם נחשב גם את הטיול הקודם הרי שהוא עשה את רוב הקילומטרים הנצברים שלו על אדמה זרה ולא כאן בארץ. חוץ מחלפת
צמיגים הכרחית בשוודיה ומשיכה מתוכננת של טיפול 36000 שום תקלה שיהוק או גיהוק.
אז מה עשינו לו, בטיפול האחרון לפני הנסיעה בהתייעצות עם המכונאי המיומן שלי שמתי שמן סינטטי איכותי, כמה אלפי ק"מ אח"כ בדקנו צריכת
שמן שעמדה על אפס מה שעזר לנו להחליט לקחת בקבוק קטן של שמן למקרה הצורך (לא היה צריך). תיקים נתלו ואבטחו על מגן המנוע והארגזים
הצדדים ועל הארגז העליון תיק אטום למים לציוד נוסף. נלקחו גם משאבה חשמלית לצמיגים שבעזרתה בדקתי לחץ אוויר והוספתי מדי פעם ללחץ
אוויר של 2PSI יותר מהמלצת היצרן בגלל המשקל.
המשקל: שני רוכבים על האופנוע לאחר הורדת משקל משמעותי ואימונים של תשעה חודשים במכון כושר ואימוני פילאטיס מכשירים להפחתת כאבי
גב ותפיסת שרירים (מומלץ בחום גם למגחכים). ציוד מעל ל-20 קילו, וכמובן המשקל העצמי של הכלי והארגזים עצמם. תגובות האופנוע יכולת
ההטיה והבלימה הושפעו מאד, תוסיפו לזה גם את הצמיגים שהתפוררו בחצי הדרך זה לא קל או פשוט. מחייב ניסיון זוגי והתאמה טובה.
הציוד: לקחתי תיק צידנית השומר קור וחום שנכנס בדיות לאחד מתיקי הצד, שם שמנו את כל הדברים והמזון שנקנה בדרך לצורך הפרדה ממזג
האוויר בחוץ. הציוד עצמו חולק בצורה כזאת שהדברים היקרים נעולים בארגז העליון, חליפות הסערה וציוד חורף רך בתיקי הצד לרכך נפילה בעת
הצורך, תיק נישא של הג'ינג'ית עם האלקטרוניקה והמסמכים בתיק המחובר לארגז הצד ותרמיל גב לטיולים קצרים בארגז צד. בתיק העליון האטום
לגשם כל שאר הציוד כגון כביסה מעילי חורף שלא קשורים לרכיבה וכד. קשורים עם רצועות מתיחה מגומי ורשת מטען קל פשוט ונוח מאד לקשירה.
יצאתי עם מעיל קיץ ציוד חם מיועד לארצות קור מתחת למעיל הקיץ ומעליו מעיל סערה נגד גשם ורוח. שילוב מצוין שהוכיח את עצמו. מי שמרגיש
חובה לרכוב כמו המקומיים שם, צריך לקנות חליפת רכיבה גורטקס חמה ויקרה אבל לקחת בחשבון שקשה מאד לטייל איתה בעצירות. לבוש שכבות
נעים וקל יותר נעלי טיול איכותיות ולא חדירות למים זו חובה אין אופציה אחרת.
(המשך יבוא)קובץ מצורף 10516
...אז כמה ציוד צריך לשני אנשים לשלושה חודשים, מסתבר שלא הרבה, בתכנון נכון ניתן להסתפק במעט ועדיין לא להתכלב או להרגיש הומלסים.
היציאה שלנו כללה גם מזג אוויר קר מאד (0 מעלות) וגם חם מאד 36 מעלות. זה חייב היערכות של לבוש בשכבות וציוד מקצועי למזג אוויר חריג.
דמיינו שבמשך כמה חודשים אתם רוכבים כל יום ירושלים-אילת או 200-300 ק"מ בתנאים משתנים, הציוד חייב להיות קל, נעים גם ברכיבה וגם
להליכה או הסתובבות בעיר, נוח למקרה שצריך "להתפנות", ולתת מענה למזג אוויר משתנה. הפרש טמפרטורה יכול הגיע מ-21 מעלות למטה
ל-2-3 מעלות בפסגת ההר, גשם יורד אחת לכמה ימים רכיבה בתנאי חשכה או ערפל בקיצור יש מנעד רחב של תנאים וצריך לעמוד בכולם.
אז יש מכבסות אוטומטיות, יש דירות להשכרה עם מכונות כביסה ומתקני יבוש, אפשר במלונות למסור דברים לכביסה או לכבס בעצמך בכיור, לא חסר.
ציוד שנמצא לא מתאים או חסר אפשר להשלים, ואין כמו הארצות הסקנדינביות או הצפוניות למצוא ציוד מטיילים איכותי ולא זבל סיני שנמכר כאן במחירי
פרימיום. כשקונים ציוד איכותי התמורה בהתאם והכל פשוט יותר, דוגמה קלסית היא חליפת הסערה שקנית בארץ באינטרנט וקרסה אחרי הרכיבה הראשונה
בגשם, נקנתה אחרת בחנות אופנועים של פירמה מקומית לא מוכרת בארץ ומאז נשארתי יבש בכל אתגר שזרק עלינו מזג האוויר.
קובץ מצורף 10517
...מסע של שלושה חודשים אינו יכול להיקרא טיול, זה הרבה מעבר לזה, אחרי כמה ימים כל הדברים ששינית משגרת החיים הקודמים,
ההרגלים, האהבות, המטלות, כל מה שאתה מכיר משתנה, מצטמצם ומתמקד להרגלים חדשים, דברים שהיו חשובים לך רק בשבוע שעבר
הופכים ללא משמעותיים ונראים כמו זיכרון רחוק. לזיכרון השריר והראש נכנסים הרגלים חדשים והווה הופך כרגע להיות עולמך האמתי.
לכל בעיה יש פתרון, ולכל תקלה, תיקון. החוכמה היא לא להילחץ לחשוב כמו המקומיים וללמוד מהם ולזכור שאתה לא היחידי שנתקל בבעיה
ומישהו כבר חשב על פתרון.
כשאתה נע לאורך זמן פתרונות כאלה ידרשו במוקדם או מאוחר ומנטלית צריך להיות ערוך לזה. פיזית זה כבר נושא אחר, זה לא פשוט או קל
ואי אפשר לעשות טיול כזה אם לא באמת אוהבים לרכוב ומוכנים ויכולים לשלם מחיר. חשופים לפגעי מזג האוויר, נהוג לחשוב על קור חום ואולי
גשם אבל שוכחים רוחות ורוח חזקה היא סכנה גדולה. ישנם גם שריפות עונתיות התראות שיטפונות, או מפולות שלגים, ובכל הטוב הזה צריך
לנווט תרתי משמע.
קובץ מצורף 10523
....אז אהבה לדבר, והרבה גם יכולת פיזית לסבול כאבים, חוסר נוחות בתמורה לחופש מוחלט, ורכיבה על האופנוע היא באמת החופש המוחלט.
אתה נמצא בתוך הנוף וחלק ממנו ללא הגנות זכוכיות או אמצעים לשנות את מה שקורה בחוץ, הריחות התחושות מזג האוויר ואתה חלק ממנו לטוב
ולרע, הקצב בדרך כלל איטי ובגלל הישיבה הגבוהה יחסית ויכולת הראות הבלתי מופרעת לכל הכיוונים אתה רואה הכל ולא רק מה שנשקף מהשמשה
הקדמית או הצד.
אפשרות התמרון והעצירה טובות משל רכב וכך גם החנייה כמעט בכל מקום, ובאירופה יש יחס מיוחד לאופנועים, שם מכבדים ואוהבים אופנועים ובחלק
מהמדינות זה נתח שוק גדול שמפרנס היטב את המקומיים אז הם מקדמים אותו בכל דרך אפשרית.
תרבות הנהיגה שם שונה ובלי ציות לחוק תתרחש תאונה, הקטע שכולם (טוב כמעט כולם יש גם חוליגנים כמו בכל מקום) מבינים את זה ומתייחסים
לכביש בהתאם. תרבות נהיגה אחרת. כייף אמיתי.
קובץ מצורף 10532
קובץ מצורף 10533
קובץ מצורף 10534
קובץ מצורף 10535
...אז אפשר לעצור ולספר על החוויות הקטנות, על תופעות הטבע, גדולת האדם, הרגעים הטובים יותר או הטובים פחות , לדבר על מזג האוויר
המכשולים, הנוף. אבל בסופו של דבר אלה הן חוויות אישיות נקודתיות, שני אנשים ביחד על אופנוע אחד ולכל אחד מאתנו הייתה חוויה דומה/שונה
כל אחד חווה את הדרך ביחד ולחוד דומה/שונה וכל אחד מנקודת מבטו. דרך הראייה שלו דרך הדברים שדיברו אליו.
דבר אחד אי אפשר לקחת או להתעלם ממנו בסיום וזה תחושת הישג, לקחת חלום ערפילי שנראה ברגעי התכנון רחוק ובלתי אפשרי, מלא מכשולים
ובלתי ניתן להשגה ולצלוח אותו במשך תקופת חיים שממצה כל דקה ודקה ממנו והופכת את החלום מדמיון למציאות שעולה על כל מה שחשבנו שאפשר
לזה אין מחיר.
"מה הדבר שהכי הכי נהניתם ממנו בטיול?" שואלים אותי המון, אז התשובה האוטומטית שלנו היא "הדרך" כי בסופו של דבר המטרה הייתה הדרך
ולא נקודה ספציפית, והדרך, על כל מה שהרעיפה עלינו הייתה הדבר הטוב ביותר. והכי חשוב...אנחנו כבר חושבים על הדבר הבא.
קובץ מצורף 10536
רכבתם פעם במעלית מהחניון התת קרקעי לרחוב?
https://www.youtube.com/shorts/DnD1b8Vyfs8
לא זזתי מהפעם שעברה...חם גיהינום ואין לאן.....
הרהורים אסוציאטיביים ללא סדר הגיוני עם הרבה ספקות וגעגוע.
חם לי, צפוף לי ואין לי חשק לכלום. בא לי לרכוב מאד. אבל אין לאן. זה הגיע עד שכמעט יצאתי באמצע הלילה לרכוב לשום מקום.
אבל כמעט לא נחשב.
חשבתי לקנות הארלי. לא במקום בנוסף, חבר לבימרן אח לורסיס. אין שום אחד שבאמת מדליק אותי לפחות לא בלוחות.
אולי להחליף את הורסיס לדגם החדש... שלי מצוין אין סיבה אמיתית, לא קונים אופנוע בשנה הראשונה לייצורו, ומה עם בימר 1300?
200000 ש"ח ויותר להשכיב על אופנוע שיחנה בחניה ציבורית ... זה אולי 3 אופנועים אחרים...
אז אני יודע, לקנות אופנוע אירופאי בחו"ל...לשים אותו אצל דילר ולצאת לרכוב בחו"ל לפחות פעמיים בשנה...ומי מבטיח לי שזה יקרה?
(מרחיבים את המשפחה ואני משנה סטטוס בימים הקרובים)...וכן יש שיקולים נוספים בירוקרטיה, ועוד.
אולי לעבור דירה לצמוד קרקע בצפון-זהו חניה פרטית, רכב אספנות וצי אופנועים במצבי צבירה שונים, המעבר יאכל לי את כל הכסף לחלומות
כי יהיה קשה גם וגם...
בנס הרים אתמול היה לנו כמעט הרוג נוסף, רוכב דמיקולו (של התחת שלי בתרגום חופשי) מה שהופך את הכבישים שלי כאן, לרפיח וחן יונס
של התנועה. איפה התרבות האירופאית והנופים...
חם לי ובא לי מעברי הרים צוננים. בא לי הפתעות חדשות, הרפתקה חופש.
אולי אני צריך לצאת לרכוב בחו"ל? לשכור אופנוע כל פעם אחר וזהו...אבל אז מה? ההיגיון בא ובועט לי בביצים...
אז אולי צריך לחשוב מחוץ לקופסה מעבר לשביל החומוס, משהו אחר מקורי כזה שאף אחד לא חשב עליו?
איך...
ומי ישבור את המעגל?
קובץ מצורף 10548
מבין אותך טוב מאוד...ציטוט:
נכתב במקור על ידי השושנים
הייתי עכשיו עם הילדים בגיאורגיה, 8 ימים בג'יפ. עלינו לשאטילי ולטושטי, בשבילי עפר מקסימים שכללו טיפוסים לרכסי הרים בגובה של כמעט 3000 מטר, ולאחר מכן נסענו עד לגבול עם ארמניה.
אשתי נדלקה על הקונספט של ג'יפ (וספציפית על טויוטה 4RUNNER).
גם אני נהנתי, אבל... בארץ אין מה לעשות עם רכב כזה. אין פו שום יעד הגיוני שדורש רכב 4X4 כדי להגיע אליו על בסיס קבוע.
רוב הג'יפאים שאני מכיר מנצלים את הרכב כדי לנסוע ללילה-שניים במדבר, לנסות לברוח מהציוויליזציה - וגם זה מרגיש לי כמו משחק בנדמה לי, כי בפועל - למי שלא מחפש אתגרי עבירות, יש יכולת להגיע רחוק מאוד בשבילים מהודקים עם רכב קרוסאובר "רגיל". וחוץ מזה, מה לעשות, אני לא אוהב מדבר.
עם האופנוע, גם כן מגיעים באיזשהו שלב ל"אין לאן לרכב".
את הרמה חרשתי לאחרונה.
הגלבוע הוא בסה"כ כביש אחד קצר.
בגליל העליון רק מה שצפונית ל-99 לא מפוצץ תנועה.
איזור ירושלים - כל ה-3-4 כבישי רכיבה המדליקים ידועים, נחרשו היטב, ועמוסי תנועה.
מה נשאר? יהודה ושומרון (וגם כאן, המקטע מקדומים למבוא דותן סגור כרגע - מקווה שישתנה בקרוב).
הדרום - ברובו כבישים ישרים ומשעממים.
והפקק הנצחי מגדרה עד חדרה...
41657 ק"מ
בעקבות נהג משאית מטומטם שפגע לי ברכב והשבית אותי להמון זמן עיקר משקל הנסיעות עבר לאופנוע. הצורך להגיע לנתניה וחזרה הגביר גם
את השימוש בכבישים המהירים המקשרים וחידד את הסכנות בתרבות הנהיגה הישראלית והתשתיות הגרועות בזמן עבודות השיפוצים שמתנהלים
במקביל בכל הארץ. סגירת נתיבים עצירה מוחלטת של התנועה ופקקים ארוכים ובלתי נגמרים גם בשעות הכי קטנות של הלילה. הוסיפו על כך גם
את החום הבלתי נסבל ותקבלו סבל אמיתי. פשוט מגעיל לרכוב כאן, במיוחד אחרי שמתרגלים לדברים אחרים....
קובץ מצורף 10550
קובץ מצורף 10551
אבל יש גם דברים טובים....
האוטו נראה כמו פרויקט מעניין לpdr.
את ההרגלים המגונים של רכיבה במקום אחר אפשר לתקן בקלות על ידי רכיבה באותו מקום אחר בדצמבר/ינואר.
אבל הכי חשוב, מזל טוב!
אאוץ', מסכנה הדאסטר...
על פניו, הנזק לא נוראי - נראה שבעיקר נפגעה הדלת האחורית?
אם כן, יצאתם בזול.
יש גם קיפול פח בצד שנראה כמו תוצאה של מעיכה של קורה d.
צודק.ציטוט:
נכתב במקור על ידי JohnnyDough
מקווה שהדאסטר תישאר בחיים, הדגם כבר לא מיוצר וחבל... הוחלף במשהו יקר יותר, ממוחשב יותר, עם 3 צילינדרים ובסבירות גבוהה - פחות אמין.
הם העבירו את הרכבים האלה מפלטפורמה בת 30 לפלטפורמה המודרנית של רנו.
המחירים עלו מאוד, וזה ברור לחלוטין שהאמינות תרד לתת-הרמה של רנו, אבל את הדבר העיקרי שהם היו צריכים להוציא מזה, הבטיחות הפאסיבית, הם הפקירו לחלוטין. מוח צרפתי שבונה על טפשת אופיינית של קהל אירופאי שבוי.
באירופה זה בינתיים עובד להם מצוין, אבל בישראל השטיקים האלה פחות עובדים ולכן היבואן די איבד עניין ושם את כל יהבו על הסינים, שעם כל הצער, מייצרים היום רכבים הרבה יותר איכותיים מאלה של הצפרדעים.
אותי באופן אישי לא מעניינת ה"בטיחות", כל רכב מה-20 שנים האחרונות מספיק בטוח לטעמי (להוציא סוזוקי אלטו ודומיו). אני לא צריך מסכים, מולטימדיה, מערכות התערבות בנהיגה, ולא מוכן לשלם עליהן.ציטוט:
נכתב במקור על ידי JohnnyDough
מה שכן, האמינות והמחיר מאוד מעניינים אותי. ומהסיבות האלה, הדאסטר הישן היה רכב לטעמי.
במבחן הריסוק, הדאסטר (מהמודל של השושנים) רצח את הנהג בתאונה חזיתית של 50 קמ״ש... דומה לפיאט 500 או פנדה.
תראה איפה ואיך.ציטוט:
נכתב במקור על ידי JohnnyDough
מבחני ריסוק מזמן לא עושים ב-50 קמ"ש, יורונקאפ בודקים ב-64.
ולמיטב זכרוני, הדאסטר לא הרג אף אחד וקיבל ציון נמוך כי הוא לא עמוס במערכות הפרעה לנהיגה.
https://www.euroncap.com/en/results/dacia/duster/29898
הפגיעה בקיר היא ב50 קמ״ש ויש ציונים נפרדים לבטיחות הפאסיבית ולמערכות האקטיביות.
כשרוכבים עם מזוודות צד ועוד מאסיביות מאלומניום על אופנוע של 300 קילו בתוך תנועה צפופה אין מה לצפות להנאה. תנסה אופנוע קליל יותר ותגלה חוויה אחרת לחלוטין. אירופה זה שם, יבוא יום וכאן יהיה טוב יותר.ציטוט:
נכתב במקור על ידי השושנים