נכתב במקור על ידי
השושנים
... אז למה גדול וארגזים, לגודל או המשקל מעולם לא הייתה משמעות עבורי, גם לא למותג או לשנה, כשהלכתי לקנות אופנוע הדגם הפריט הספציפי שראיתי נקנה
רק אם הוא דיבר אלי, היו לי אופנועים שקניתי רק ממראה תמונה, היו כאלה שנחתו בחיקי בלי התראה, רק כי החלטתי שפשוט מתאים לי, והיו רבים שנפסלו ממש
רגע לפני העברת הבעלות כי...המוכר עיצבן אותי, הייתה מדבקה לא במקום, גיליתי משהו קטן שלא אהבתי, שריטה שלי אני מודה. זה עבד גם הפוך, כאלה שלא מכרתי
אופנוע שלי כי לא באו לי בטוב, או הבנתי שזו לא היד שאני רוצה שתהיה הבאה של האופנוע.
מקום- אני גר בבניין דירות, אז אחרי שאני משחרר את האופנוע מהחניה ברחוב אני יכול בפועל להשאיר רק את השרשרת הגדולה והכבדה בחניה, כל השאר צריך לבוא
איתי וה-"שאר" הוא הרבה. כמי שגדל על ברכי אופנועי אספנות, גרוטאות מכניות ואופנועים על זמן שאול, תמיד יש איתי סט כלים נרחב לחילוץ, תיק ע.ר וציוד קשירה
לאופנוע ולציוד על האופנוע. לא פעם חזרתי מטיול או רכיבה עם דברים שמצאתי על הדרך. יש גם את הכיסוי והשרשרת השנייה שאני סוחב איתי, ותמיד יש מקום נוסף
לקניות "על הדרך". מצאתי שהארגזים לא מעכבים אותי ומה שאני מחסיר בזה שאני לא משתחל בין מכוניות אני מפצה אח"כ כשהכביש נפתח. אני גם לא חייב להיות
הראשון בכל מקום אבל אני כן חייב להגיע שלם ובלי דרמות.
ההנאה שלי היא מהדרך, מהרכיבה הטכנית הנכונה וממשחקים שהמצאתי לעצמי שמחדדים את הרכיבה. (בלי ברקסים, כמה נמוך, איפה עוצרים, חמוק מה...).
אני נהנה מהנוף, הרוח, המוזיקה, בעלי החיים שמצטרפים אלי לרכיבה ואת כל הטוב הזה אני עושה בקצב שלי, זה תלוי במצב הרוח, כמה חד קמתי בבוקר,
ואיך האופנוע מגיב היום, גם לו יש מצבי רוח וקריזות.
לקחת סיבוב ארוך במהירות אסטרונומית לא מדבר אלי, עשיתי את זה כבר המון שנים בתחילת דרכי כרוכב, תאכלס גם פתיחות מהירות, ווילי (לא עשיתי כבר שנים)
סטופי ופעלולי כביש, פחות מרשימים אותי, רכיבה שוטפת, מקצועית, בקו המדויק והנכון הרבה יותר מרשימה בעיניי ומעידה על רוכב בוגר ומנוסה.
מכל זה נגזרת בחירת האופנוע, ועם כל כלי מגיעה הנאה שונה ומיוחדת. אני יכול לראות את עצמי נהנה מפימפום קבוע של הארלי רוכב על גלי המומנט במהירות
של 60 קמ"ש בדיוק כמו רכיבה על סופרספורט משנות השמונים תשעים בעליות של נס הרים בואכה ירושלים. רכיבה על אופנוע אספנות עתיק לא פחות מהנה בעיניי
מאופנוע חדש נוצץ מהסוכנות כמו שיש לכולם.
לא סתם לרוכבים וותיקים יש טעם אחר השונה מרוכבים אחרים, עם השנים מתעצבת תבנית ייחודית לאדם של אהבה סגנון ורצון לדברים שהם לא בהכרך "נכונים"
בעיניי אחרים.
אופנוענות היא לא פנקס חשבונאות של שורת הסיכום, שווה לא שווה. טוב יותר או פחות, היא לא שיכלול נתונים, היא הרבה יותר מעבר לזה.
אז כששואלים אותי מה יהיה האופנוע הבא שלי, או מיהו האופנוע המושלם אני אומר - אין כזה וגם לא יהיה, יהיו כמה !
