הענק הירוק - KAWASAKI VERSYS 1000 SE - סיפור מסע מתגלגל.

קובץ מצורף 10076

8459 ק"מ...(כמעט 2000 בחו"ל)
אז איך זה לרכוב באוטוסטרדות בדרום איטליה? אתה יוצא עם שיר חדש בלב מלא כוונות טובות להיות הרוכב הכי טוב בעולם עד שאתה נתקל חזיתית בנהג האיטלקי...אם החלטת לתת זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה הרי שהפתעת כמה אנשים הראשון את הולך הרגל שלא מבין למה עצרת, השני את הרכב שמאחוריך שמתקדם עד הבפגוש שלו מיישר את מספר הרישוי שלך שאיבד איזון והשלישי את בעל הפיצרייה שתמיד יש לו מה להגיד לכולם...עברנו את זה ואנחנו על הכביש המהיר, מאותת יוצא לעקיפה המהירות החוקית היא 80 קמ"ש אני מוסיף ח"י קמ"ש לזכר חזל"נו ועוקף, משום מקום מתייצבת למשימה אלפא רומיאו, (זו יכולה להיות גם אוודי) ומתיישבת לך באמצע העקיפה על הזנב בנחישות של דני שפירא ז"ל שהיה מתיישב על זנב מיג, עוד לא מספיקים לחזור לימין מלא... והאלפא עוקפת אותך במרחק של כמה סנטימטרים מהכתף...זה בסדר כשרואים אותם במראה, אבל הרבה פעמים לא. אגב לקווים על הכביש צורתו או איכותו אין שם משמעות לנהג האיטלקי...הוא יעקוף!קובץ מצורף 10077

לא יודע למה אבל רק באיטליה כל הזמן נצמדו לי לזנב- לא משנה באיזו מהירות, סוג כביש או מזג אוויר.
פגוש הרכב נמצא 0.1 שניה מאחוריך וזה מצריך התעסקות במראות וברכיבה בקצב גבוה גם תפילה. מודה שאותי זה מלחיץ. אין משהו שיותר מפחיד אותי ברכיבה.
שמור על העיניים קדימה ותנשום. זה עובר מתישהו...

אחת מהתובנות שלי הרבה לפני היציאה לטיול השחרור הייתה, חשיבותה של האיכות של הציוד הציוד הנלווה. כשרוכבים בארץ ניתן להסתפק במעט, רוכבים מנקודה לנקודה, אפשר לבחור את הזמנים הדברים שאיתך ובעצם הכל פתוח, ובננינו, בישראל אין חורף אמיתי או מזג אוויר קיצון, יתרה מזאת מזג האוויר דומה כמעט בכל האזורים אין שינויים משמעותיים. לא ככה בטיול הזה היום יכול להתחיל בשמיים מנוקדים בעננים, וטמפרטורה של 19 מעלות ולהסתיים באותה רכיבה בגשם שוטף ערפל עם ראות אפסית וטמפרטורה של 7 מעלות בראש ההר, או אפילו שלג מפשיר. עכשיו אם הציוד שלך או האופנוע לא עומד באפשריות האלה רוב הסיכויים שתסבלו. אין אפשרות למי שמעוניין לצאת לטיול כזה להתפשר על איכות הציוד והאופנוע. כל הציד שלי אטום הרמטית למים, זה מתחיל בתיק הציד העליון דרך כיסי מגון המנוע, שמכילים את חליפות הסערה המצויות ועד לתיק על ארגז הצד שמכיל את תיק הציוד והמסמכים החשובים וכמובן הציוד האלקטרוני. ואז כאשר מטפסים על ההר מצויידים הייטב לגשם אין משמעות, רק לכושר הגופני ויכולות הרכיבה, למרות כל התנאיים שהיו לרעתינו מאד נהננו ברכיבה המאתגרת. ואפילו נישארנו ייבשים אנחנו והציוד שאיתנו, או כמו שהג'ינג'ית אומרת "חליפות הסערה שוות את משקלם בזהב. " ממש כך.קובץ מצורף 10078

טיול ארוך הוא אוסף של חוויות אתה מתחיל את היום במקום אחד בלי לדעת באמת איפה תישן בלילה, רק כיוון כללי ונקודות שמתחשק לך לראות. כשעייפים עוצרים, כשרעבים אוכלים ובעיקר שותים קפה, אספרסו, אמריקנו, עם לאטה בלי לאטה, עם מאפים מקומיים או סתם כשוט קופאין ואנרגיה, אז אחרי רכיבה מאתגרת בגשם ובערפל סמיך כזה שבאמת לא רואים ממטר, הגענו לפונדק שלנו בו נבלה את הלילה, הפונדק הזה קיבל ציונים מעולים בכל מקום שבדקנו וענה בדיוק על הצרכים שלנו, בנוסף הפרסומים מובר גם על מסעדה שפתוחה בערב, וזה חשוב כי המרחק למקום הבא המיושב הוא כעשרים דקות רכיבה, שמחנו על האפשרות לאכול טוב ולהיכנס לחדר...אבל מחשבות לחוד ומציאות לחוד, כשהגענו הסתבר שהמסעדה פתוחה רק בעונה, ובעצם רק אנחנו ובעלת בית הקפה. (ואני מנומס לקרוא לקיוסק הזה בית קפה) נמצאים במקום ו....רגע גם היא עוזבת עוד מעט, אז אנחנו קיבלנו את המפתחות לפונדק, מפתחות לחדר ו...זוכרים את הסרט הניצוץ? משפחה נורמטיבית שנמצאת לבד במלון שומם בין איפשו על ההרים לאין לי מושג איפה אנחנו...סתגדם...חוויות הם טראומות מהעבר. שרדנו לארוחת בוקר. קובץ מצורף 10079

קובץ מצורף 10080מהון להון 9000 ק"מ

ואנחנו ממשיכים צפונה, עברו בעיירה ריטי שהיא בדיוק מרכז איטליה,עיירה יפייפיה עם נחל פסטורלי שחוצה אותה ומשלבת באופן נהדר בין ישן לחדש, בעיירה יש מבנה שבעבר היה עליו מונומנט גדול והיום הפך לסימון דרך עם מפת איטליה וכתובת על הקיר בעשרות שפות אפילו בעברית. הנוף משתנה, והמישורים הופכים לירוקים ורחבים מנוקדים בכפרים אדמדמים מצודות טירות מגדלים וכנסיות מרשימות. את בלילה עשינו במלון ספא על צלע ההר שכל אובריה נפרשת לרגלינו, עכשיו אנחנו כבר בטוסקנה אבל על כך מחר.קובץ מצורף 10081

קובץ מצורף 10082


מצאנו את המקום בו אופנועים ישנים עולים לשמיים.

לרכוב בחו"ל זה עולם אחר, אם נעצור רגע לחשוב על זה זה באמת עולם אחר, אבל בואו ננסה לפרוט את זה לפרוטות, אף אחד בכביש לא מנסה להרוג אותך, אבל אתה דרוך כמו קפיץ, כי אולי יש סיכוי שפספסת משהו, האיטלקים נוהגים ורוכבים כמו משגועים, אבל הם משאירים הרבה מקום גם לשיגעון שלך, הם לא ינסו לחנך אותך או לעשות דווקא, הם פשוט יתנו מקום לשיגעון שלך וישמרו מרחק, או כמו שסבתא ננה הייתה אומרת אל תשתגע בין משוגעים. אם תמרור אומר לך תישאר במהירות 30 לפני הסיבוב, זה לא בגלל שמישהו מתקטנן איתך זה פשוט בגלל שאם תרכוב מהר יותר לא תשלים את הסיבוב או לא תספיק לעצור בכיכר, פשוט כך. הנהג הישראלי לא מכיר את הקשיים הנ"ל כי הם לא קיימים בארץ, רוב הכבישים מהונדסים בארץ לטובת הנהג, באיליה אלו דרכים רומאיות מימי הביניים שפשוט כוסו באספלט. אין שולים במיוחד התוך הכפרים או הכבישים המחברים זה כביש בין שתי קירות של בינינים ומקום לרכב וחצי...תסתדרו לבד בבקשה. הוויז יכול להגיד לך "פנה ימינה" ואתה בטוח שאתה נכנס לחצר של מישהו, אבל לא, זאת הדרך הראשית לכפר הבא, אין דרך אחרת, סיבוב עיוור הוא בדרך כלל בדרך שלך, אז מישהו שם לך מראה קמורה לראות מה קורה בצד השני של התנועה, אבל אף אחד לא באמת מנקה אותם, אז...תסתדרו לבד בבקשה. אה בהנה...קובץ מצורף 10085

חבל שהיית צריך לנסוע עד לחו"ל כדי לגלות עולם.חווית הכבישים והכפרים קיימת בכל כפר בגליל.
כולל דרך ראשית (מבחינת וויז), שפשוט נגמרת בללא מוצא שהוא גם חצר של מישהו, כי לפני שנתיים שלוש החליטו לבנות שם בית במקום בו פעם עבר הכביש.

מה אתם עושים בגשם? שאלה שנשאלתי לא אחת על ידי כל מי ששמע על סיפור המסע שלנו. התשובה האוטומטית והמצחיקה (לפחות לדעתי) היא, נרטבים, אבל זה ממש לא כך, רוכבי האופנוע הם החזאיים הכי טובים, זה הרגל הישרדות שמתפתח ונלמד כל הזמן, אבל יש גם את התחזיות הרגילות ברשת אז כשהבנו בתחילת השבוע שצפויים כמה ימי גשם וביום רביעי ירד גשם חזק החלטנו שזה האות לעצור למנוחה ומנהלות. כשלושה שבועות של רכיבה מתישות את הגוף, המכונה צריכה דלק, הגוף צורך מזון ומנוחה אז מצאנו מלון מקסים בערב והתמקמנו, קמנו לבוקר בהיר ויפה, בשינוי תוכניות מהיר יצאנו לבקר בפארק הלאומי של צינקווה טרה, חמש האדמות עם כפרים תלויים על ההרים הגבוהים שנשפכים לים, היה מדהים ברבעי קמנו לבוקר גשום מאד ניצלנו את הזמן למנוחה וצפייה בסדרות האהובות עלינו ורוגע כללי לקראת צהרים התבהר ויצאנו לכפר הסמוך לעשות כביסה, זה נחמד לנסות ולפענח את ההנחיות באיטלקית אבל הצלחנו גם בזה לסיום גם מצאנו פיצרייה מקומית שאופה את את הפיצות בפחמים ואכלנו את אחת הפיצות הטובות ביותר באיטליה לדעתינו...זהו היום ממשיכים ממש עד קצה הרוויירה האיטלקית ומחר...צרפת! קובץ מצורף 10086

קובץ מצורף 10087

אז לא שבענו מהאדום האדום הזה, ב- Gorges de Daluis...ידעתי שיש כמה כבישים שחוצים את הקניון במקומות שונים ורצינו לבדוק את כולם, הודענו במלון שאנחנו נישארים עוד יום ויצאנו למחרת לסיבוב נוסף במקום המדהים הזה, עם יד על הלב, רכבתי בהרבה מקומות יפים אבל מעולם לא נתקלתי בשילוב כל כך יפה ונכון של הכל, מזג האוויר האור והסלעים הרטובים שרק הבליטו את הצבע האדום שטפו את העצים והירוק, וצלילות המים והעין לא שובעת, פשוט להמשיך ולהמשיך, מצוקי ענק נישברים בתישעים מעלות לתוך הנחל ועליהם נאחזים עצים ירוקים כאילו הולכים לקפוץ באנג'י לנחל, פשוט חלום, היום נמשיך לכיוון פרובנס והכפרים ואפילו קיבלנו יום תכלת בהיר ללא אף ענן.קובץ מצורף 10090

קובץ מצורף 10091

היום הכרנו את רוח המיסטרל: המיסטרל היא רוח חזקה, קרה, צפונית/צפון-מערבית בדרך כלל, מאזור מפרץ ביסקאיה בצרפת, בחוף האטלנטי, אל מפרץ ליון, שבצפון חוף הים התיכון. הרוח מגיעה למהירויות של 66–80 ומעלה קמ"ש; היא יכולה לעיתים אף לעבור 180 קמ"ש. הרוח אופיינית לחורף ולאביב וחוזקה מתעצם דווקא בחילופי עונות אלו, אך תיתכן בכל עונות השנה, איך זה משפיע על הרכיבה? אז ככה...היה מטלטלת מאד היא יכולה להפיל אופנועים מהג'ק שלהם, היא חזקה ובלתי צפוייה, אהה והיא גם קרה להחריד... אז רכיבה במהירות נמוכה הילוכים נמוכים ואנחנו במלון, עוד אתגר שפיצחנו בבוקר עוד החלפנו רפידות בלמים לאופנוע שהראו סימניי התעייפות, נשבע שאני כמעט לא משתמש בבלמים בארץ אבל פה... הירידות חזקות...ויש גם תמונות ומפה...קובץ מצורף 10092קובץ מצורף 10093