לא רכבת על הארלי, לא תבין.
מציע לך לעיין בשרשור "למי הייתם ממליצים לרכוש הארלי" :
http://fullgaz.co.il/forums/showthre...A1%D7%95%D7%9F
לא רכבת על הארלי, לא תבין.
מציע לך לעיין בשרשור "למי הייתם ממליצים לרכוש הארלי" :
http://fullgaz.co.il/forums/showthre...A1%D7%95%D7%9F
מה היה קורה אם היו לקוחים את הורסיס שלי ומשפרים אותו? לקחת כלי טוב מאד ולהפוך אותו למצוין אפשר?
אז לקחתי למבחן את הוורסיס האלקטרוני המשודרג מודל 2019 בצבע שחור (הכי מהיר)
אז איך היה, רוח חזקה קר (אני רוכב עם מעל קיץ) ו...
ישיבה ראשונה על הכלי מגלה לי שהוא גבוה בקצת מהורסיס שלי שזה סבבה, יש גם כוס שמן שמישהו שכח על הכידון,
לפי מה שהבנתי שכשביקשו מהמנסד לתכנן בלם חדש לורסיס הוא בדיוק שתה פיינט בירה ונראה לו הגיוני לשים את הכוס
של הבירה על הכידון במין חיבור מאולתר כזה ושימתו הסחים.
אגב הוא לא הפסיק שם ולקח מגן הפגנות שקוף מהיס"מ חורר אותו באמצע ותקע אותו בחזית לזכר השירות הצבאי שלו.
החלטתי גם להתגבר על הפחד שלי מהטכנולוגיה ולשחק בכפתורים, אז הדלקתי בטעות את מחממי הידיים לכוסיות, והצלחתי
לכוון גם את הכיוונים שחשבתי שאני צריך, האופנוע חשב אחרת והחזיר לי לכיוונים שמישהו אחר עשה, בקרות מתערבות 2
מנוע בכוח מלא, סבבה זרמתי, אח"כ הסבירו לי שצריך לכוון אותם כשהמנוע דולק לשרוף עודפי דלק...
יציאה לכביש מעצרת הגז חלקה ורגישה שהתגלתה אח"כ כדבר הכי טוב באופנוע, פרט לכך הרגשתי בבית, נכון צריך להתרגל
ללוח השעונים החדש, לתוספת כפתורי הכיוון שנספו, אבל אותי מעניינת דווקא הרכיבה, יוצא לנס הרים...
הרכיבה חלקה אבל רוחות עזות מונעות ממני ליהנות באופן מלא נדרשים המון תיקוני כיוון, המתלים נוקשים הכי נוקשים שרכבתי
עליהם והם במצב נורמל, אפשר לכוון לסופט או ספורט אבל התחושה נהדרת והדוקה הסיבובים באים מהר והתחושה היא שאני
מהיר בלל כמות מדויקת של גז ותגובת מעצרת טובה יותר, הבלמים נהדרים וחזקים ומאפשרים בלימות לתוך הפניה, אני מעדיף
בחירת קו מדויקת ובלימת מנוע אז רוכב בהילוך אחד נמוך יותר מה שמאפשר לי להיות מספיק מהיר. האופנוע משדר שחרור,
"תעשה מה בא לך אצלי הכל בסדר...."
כן מדובר באופנוע מצוין, שיחוק אדיר, טוב משלי, אבל האם הוא עושה לי חשק להיכנס לסוכנות ולהחליף?
אין לי תשובה חד משמעית, אם הכסף לא היה משחק תפקיד, אין ספק שכן, להחליף טוב מאד במצוין, זה תמיד כיף, אבל...
(אל תגידו שלא ידעתם שיבוא אבל)
האם ההפרש במחיר מצדיק את ההחלפה?
לטעמי לא, רכיבה על אופנוע זו חבילה שמביאה איתה גם סוג של פשרות והבונוס שנותן לי החדש לא שווה לי את ההחלפה
כי הוא נותן עוד קצת ממה שיש לי ופחות ממה שאני רוצה (ואני לא יודע מה אני רוצה). אבל אם זה היה זה, אז היה לי כבר
שרשור התחדשתי.
נישאר בינתיים עם הורסיס שלי, עדיין אוהב אותו, סולח לו, ונהנה ממנו לא פחות.
https://scontent.ftlv5-1.fna.fbcdn.n...df&oe=5E8A4C21
טוב, אז אחרי מעל לחמש שנים מעיל הרכיבה הקיצי שלי התחיל לאותת לי על סוף היחסים בינינו, זה התחיל ממגנים שהתפוררו והוחלפו
בקיץ בלואיס המשיך בתפר שנפתח ונתפר מחדש, ומסתיים במראה דהוי, המעיל הזה ליווה אותי אלפי ק"מ בארץ ובחו"ל.
את המעיל קנה לי עופר ב-100$ אם זיכרוני לברכה לא מטעה אותי "ג'ון רוקט" מותג שלא שמעתי עליו מעולם והוכיח את עצמו מעל ומעבר
בעלות מול תועלת, לשמחתי מעולם הוא לא נדרש לבצע את תפקידו, ושימש בעיקר בספיגת זיעה והגנה סבילה.
המעיל הזה היה לי נוח ברמות אחרות עד שהחלטתי שיש גבול לכל תעלול ובאמת כבר הגיע הזמן להחליף, במחשבה של כמות השימוש ושיחזור
של הקילומטרים הרבים שעברתי עם המעיל נפל לי האסימון שבניגוד לאירופה שם השימוש במעיל הקיץ הוא קצר מאד, אצלנו דווקא הפוך השימו
80% קיץ ו-20% חורף. ובמיוחד אצלי שאני מושך עד לדקה התשעים את ההחלפה למעיל חורף אמתי. לכן צריך לדעתי להתחמש במעיל איכותי
אז מזה זמן רב אני חורש באתרים ומתרגז מחדש על רמת המחירים בארץ, מצאתי מספר דגמים שענו על דרישותיי. מבחינת מיגון מצא חן בעיניי
מעיל דיינז שמגיע גם עם הגנות לבית החזה, אבל בניסיון למדוד מספר מידות מצאתי שהמעיל לא נוח לי, ולא אהבתי את שיטת הידוק המגנים לזרוע
שהיא באמצעות סוג בד אלסטי כמו בחליפת צלילה שמצמיד את השרוול ליד.
התמזל מזלי ונקלעתי שלא באשמתי לת"א, ובסוכנות KTM מצאתי מותג שיכולנו בעבר רק לחלום עליו, השתדלתי לצנן את התלהבות ולהיכנס ולמדוד
טעות...מרגע שהמעיל עלה עלי היה לי ברור שהוא שלי, אז בנוסף לכל הפיצרים שיש בחלק מהמעילים למעיל הזה יש תוספות היי טק הכוללת קוד
בין לאומי אחריות לכל החיים, אפליקציות מעניינות שלמען האמת עוד לא הספקתי ללמוד ולהבין במה מדובר. בסוף השבוע נעשה קצת סדר בבלגן.
https://scontent.ftlv5-1.fna.fbcdn.n...a7&oe=5E53AB22
מבחן רכיבה בקרוב, כן אני יודע שכולם רוצים לדעת "כמה" 1580 ש"ח אין הנחות על המוצר למרות לחץ פיזי מתון.
שלח תמונה שלך איתו, נראה איך יושב
Sent from my iPhone using Tapatalk
28670 ק"מ
כל הלילה ירד גשם הכביש רטוב ואני מתלבט אם להעביר את מצב הבקרות למצב גשם, 75% כוח ובקרות מלא, פאק אייט רוכב מלא,מרוכז
משמעת ברזל ויד ימין בבקרה אישית, סבבה המלאכים שומרים עלי, אוחזים מצוין גם ברטוב, לא כולל מעברי חציה וצבעי כביש.
האופנוע מצוין עד היום במשך כל התקופה יש לי ממש מעט דברים רעים להגיד עליו, התאמה מלאה והיא מתחדדת מול המתחרים שאני מקפיד
לבדוק ולהתרשם, לאו דווקא בשביל להחליף הרבה יותר בשביל לדעת.
האופציות המידיות נבדקו ונמצאו נחותות לדרישותיי, נישאר לבדוק את הדגמים היקרים להחריד והרחוקים כרגע מהאפשרויות שלי עדיין לא
הגעתי למסקנה אם אני מוכן לוותר על כל מה שיש בו בשביל להרוויח קצת "שטח".
רק עכשיו אני מתחיל לחוות את האופנוע שלי ממש, אחרי שלמדתי אותו בצורה יסודית כמעט שנתיים אחרי שניסיתי סוגי גומי וכוונונים אישיים
אני מרשה לעצמי קצת יותר, אני בוטח בו ואני מכיר אותו ברמה אחרת. כן לימוד איטי ובטוח שיפור הדרגתי ונבון מנעו משנינו אי נעימות ותקלות
ואנחנו מתקדמים בחדווה לעבר השנה החדשה.
הדרוג שלי נכון להיום:
ורסיס 2019 אלק'
אפריקה טווין אדוונצ'ר
יאמהה סופר טנרה.
https://scontent.ftlv5-1.fna.fbcdn.n...4e&oe=5E8969E6
קמתי.
יוצא עם הכלב לסיבוב ואני רואה שרטוב בחוץ.
לא נורא לבשתי מעיל כתום זוהר והתארגנתי ליציאה.
פותח תא שער הבית ואז נועל.
חיש קל מפתח לסוויץ.
גרגור נחמד מהמנוע בשילוב ווברציה קלה.
משלב לראשון ומזנק במתינות.
בדרך מקבל תחושת אובדן אחיזה קלה מהגלגל שמניעה את הכבודה.
הבקרה מתערבת והכל בסדר.
אני מחייך לעצמי.
השעון מאיר באור אדמדם ואני מתרווח לי בנוחות.
אנו חוצים שלוליות קטנות והכל בנונשלנטיות עם מוזיקה נעימה.
השעה מוקדמת והכביש הפתוח קורא לנו לרוץ ללא חשש.
אנו בין הטיפות מדלגים לנו בשיא הנונשלנטיות והכל באמת נהדר.
מבעד לחרך חודר אוויר קריר אבל תודות לאיוורור יעיל לא נוצרים אדים וניתן להשקיף קדימה אל המרחב.
מבעד למראות הרטובות האורות של כלי רכב מאחור נשברים אבל זה באמת לא מפריע.
חיש קל אנו בחניון השער נפתח ואני נכנס אל החנייה המקורה.
אני סוגר את כפתור המאוורר ומכבה את המנוע.
לחיצה על כפתור השלט ופיפי מהבהבת לה באור כתום ואומרת אני תופסת תנומה עד שתגיע.
אכן נחמד שיש אותה.
נפנק אותה השבוע בשלישית מגבים חדשים.
קוואסאקי פיכס.
29080 ק"מ
בלוז של חורף, האפור הדולף הקר והמנכר. עם הקור אני מסתדר, גם הגשם הוא לא פקטור משמעותי, אני מצויד היטב לחורף, והציוד החדש
שלי שמחליף את הישן נבחר בקפידה ונרכש רק האיכותי ביותר עם מעט מאד פשרות, מה שמאפשר רכיבה נינוחה גם בתנאים ירודים, האפור
ונטישת החברים זה כבר החלק היותר קשה.
בכמעט 40 שנות רכיבה, למדתי ששום דבר אינו מחסום אמתי מהרכיבה והכל בעצם נמצא בראש, חוץ מתנאים של קרח רוח חזקה מאד או
סופה קיצונית, אפשר לרכוב ואפשר ליהנות. לא סוד שאני אדם שמסתגל, השנים לימדו אותי גם להסתפק במועט, אני לא מפונק, ותנאים קשים
היו והם חלק בלתי נפרד מחיי. כבר בצבא למדתי עם מתי מעט, שהמשימה קודמת לתנאים ואפשר לעשות הכל, שכל עוד שהלב פועם, הנשק
תקין והמטרה ברורה אפשר לבצע, מכל השאר מתעלמים, שוכחים את הכאב, העייפות, הפחד וממשיכים עד ביצוע, כשמסביבך החברים לדם,
הם איתך ואתה איתם וכל השאר הסחות דעת.
האפור הוא עובדה אבל הידיעה שבעוד חודשיים שלושה זה ישתנה לירוק מרהיב שמיים כחולים ואוויר צלול, מנחמת, אפשר למצוא גם פיסת
תכלת בשמיים או ימים קצת יותר בהירים ולהיאחז בהם ולחכות.
אבל נטישת החברים זו המכה הקשה מכל, כן אני רוכב לבד, גם הג'ינג'ית לוחמת תקיפה, אבל מעבר לכך ההרגל של רכיבה בדבוקה תוך
מבט לראי למצוא את ההוא שמאחור ומבט לגב המוביל חסרה לי. גם בקבוצה הקטנה ביותר שיצאנו אז בצבא למשימה היינו לפחות חמישה.
אני אוהב לעבוד בקבוצות קטנות, לכל אחד המשימה שלו שמרכיבה את השלם המוחלט, כל אחד שפיץ בתפקידו והוא חלק בכוח אגרוף עצמתי
כזה שאם הוא מוטח בפניך אתה כבר לא קם.
משהו לא עובד בקבוצה, א' התכדרר בתוך עצמו. פוסט טראומה עצמית ואבדן ביטחון מול מציאות אכזרית דפוקה, י' נתקפל בתוך בועת החסך
והאקסית המיתולוגית, וא' השני כבר לא ירכוב איתנו יותר, אולי כתומך רכיבה...
רכיבות בדד נותנות לי דלק להמשיך לזמן קצר אבל הבור בנשמה גדל וגדל, האופנוע מטנף בלכלוך חורף דביק שיוסר רק בבוא האביב עד אז
רק תחזוקה מונעת והטיפול המתקרב ב-30000. כל המרכיבים כבר אצלי והטיפול הזה יהיה טיפול מייצב ושקט להרבה זמן. לא שהאופנוע מרגיש
את זה הוא מגיב כמו ביום הראשון אבל לי זה ייתן יותר שקט.
סופ"ש צפוי להיות סוער אבל אנחנו נחפש את הכביש הזמן והדרך, לעוד רכיבה מאתגרת של הנאה צרופה.
29212 ק"מ
קררר, אני מת על זה ניצלתי את ההפוגה בגשמים לרכיבה לכיוון בית שמש, יכולתי להצטרף לחברים שנסעו ברכב אבל העדפתי טיול, אני משתדל
לרכוב קליל, שכבות בודדות, חולצה קצרה מעליה חולצת פליז דקה עם צווארון גבוה, מעיל 4 העונות, כפפות קיץ ג'ינס ומגני ברך, ככה בקור של
ירושלים, יש קור ויש קור של שלג, תשאלו כל ירושלמי, בלילות הבהירים ממש לפני שהשמש זורחת והכפור מנצנץ על העלים הכי קר, אד יוצא מהפה
והאף, המשקף מקבל אדים ואפילו במשקפי השמש חום העין יוצר אדים על העדשה.
טקס מזורז להורדת השרשראות והכיסוי, מציאת מקום נוסף בארגז לתרמיל שאיתי, ויציאה זריזה, עד לעליה הגדולה אני רוכב עם משקף פתוח, האדים
מעדשת המשקפיים נעלמים, הלחיים סופגות קור מקפיא תענוג, התחושה היא שהלחיים בוערות מקור (יש דבר כזה) קצת לפני העלייה כשהקצב גובר
אני סוגר את המשקף ומשאיר חריץ קטן לאוויר, כביש המנהרות עמוס בשעה הזאת אבל לנו אין בעיה עם זה, באורח פלא אחרי עקיפת מקבץ נאה של
רכבים אני נמצא בתוך בועה ריקה מרכבים חופשי למשוך על לאן שמרגיש לי נעים באותו הרגע, קצת לפני המחסום הצבאי עוד כמה רכבים שנעלמים לי
במראה ואז הירידות המדהימות מצור הדסה לכיוון צומת האלה מס' רכבים נוסף שבאורח פלא מפנים לי מקום לעקוף והכביש הזה מתחיל לרקוד מתחת
לגלגלים שלי יש משהו בכבישים של פעם הלא מהונדסים ומסורסים עם השיפועים והזוויות שמוציא את הטוב ביותר מהאופנוע והמתלים, רוכב שיודע
את התורה יפיג בהם את ההנאה המושלמת, ריקוד המכונה בסלסה אלוהית.
אחרי צומת האלה אני פונה ימינה לכיוון בית שמש, ומתבאס לראות את הפועלים העובדים על הרחבת הכביש הישן והטוב במחלף מהיר מרובה נתיבים
העוד שנה או פחות עוד כביש רכיבה יהפוך לכביש טכני ארוך רחב ומשעמם.
ההתפתחות המואצת שמגיעה לכל פינה הורגת את כביש הרכיבה כביש הקאנטרי הטובלים בירוק ונוף והופכים לדרכי מעבר בין שכונות צפופות ומפלצות
נדל"ן מכוערות...
הדרך חזרה נבחרה ונמצא כארוכה בהיסטוריה כבר יותר חם והשמש מחממת כמו בתחילת האביב פשוט תענוג צרוף. ודווקא בסוף השבוע יהיה סוער.
נחזור לאופנועים ואופנועות או שכולם חשמליים:
רגע לפני הברד הגדול יצאנו א' ואני י' הבריז וד' יישן לרעות את הכבשים הכי יפים בסביבה הירוק כבר מתחיל השמים תכולים וקרררר
https://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.n...9d&oe=5EAC8EB0
ואפילו פגשנו משהו נחמד...
https://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.n...db&oe=5E6774EE
29650 ק"מ
שבוע שהג'ינג'ית חולה, מסתובבת בבית כלביאה כלואה ומטפסת על הקירות, יותר נכון על כל מי שמסביבה, הזדמנות נהדרת עבורי
לרדת על ארבע ולטפל ברכב "שלה", הקוסמוס התערב ודווקא בימי הסערה הגדולה, עשיתי לרכב טיפול 100K שהג'ינג'ית סגרה
בפחות משלוש שנים, וטסט ראשון, הקודמים חייבו רק תשלום אגרה. לפי החזאי השבת הסתמנה כבהירה וללא גשם מה חייב אותי
לצאת לגרד קצת אספלט, הוד ג'ינג'יותה לא התחייבה לכלום והסתפקה באמירה "ניראה" בבוקר...
הבוקר אצלי התחיל ב-01:45 כשלקחתי את הנסיכה ובעלה לשדה התעופה וניסית לחזור לישון, קבענו ל-09:00 אני הייתי מוכן
כבר ב-06:00.
הג'ינג'ית במהלך אופייני מתחה את גבולות הזמן עד כמעט לבלתי אפשרי, בעוד כוסית אחרת שלא נזכיר את שמו (על מנת שא' לא
ייעלב), שגר מטר ממקום המפגש איחר כרגיל... הג'ינג'ית השביעה אותי שלא אגיד לו כלום שלא יפגע...יש לי חברים רגישים.
תדלוק קצר בתחנת הדלק של כפר אדומים פיפי כי קר שם בחוץ, וקובעים שהעצירה הבא תהיה במצפה של נחל דרגות, שתי דקות
אחרי זה א' מנסה לעבור את מהירות האור לפצות על האיחור ומסתכל לחסן סולמי באדום של הטבעת. י' צמוד מאחוריו מנסה לשכנע
בעיקר את עצמו שהאופנוע הכחלחל שלו עומד בקצב, שמעתי את פרופ הולנדר אומר באחת מתכניות הבוקר שחשוב לתת לילדים
תחושה של הצלחה והישג אז עשיתי בדיוק את זה.
רכבנו ביחד עם הדוקאטי והכתום נהנים מהכביש היבש סימני הזרימות והנוף המדהים של המדבר השטוף, אפילו הספגנו את הגלגלים
בשאריות זרימה ליד קיבוץ עין גדי.
א' וי' חיכו לנו בפניה לעלייה למצפה כשהם מורטים שיער האחת לשנייה...התחלתי לטפס בעוד י' מזנב בי מתלהב מהסיבובים החדים
ושוכח לרגע שהוא רוכב סולו בעוד אני מרכיב...גם אני שכחתי את זה מאוחר יותר אבל עוד נגיע לזה...
קפה עוגיות אוררו יאדה יאדה יאדה...ויאללה רוכבים שוב, עצירה הבאה ערד...א' בודק שוב את מהירות המלאך השומר שלו, דרור
יושב לו על הזנב ואני רואה את מערבולות האוויר מטלטלות את הכתום כמו מסוק ללא זנב...
תחילה העליות לערד נדמה לי ששכחתי את הג'ינג'ית בחניון, הצד שלי מתחת לכליות לא כואב משום מה, ואני מגביר את הקצב
מסיבוב לסיבוב ואז בהטיה אחת נמוכה מאד, אני שומע תלונה מצד הגשש של הרגלית, קטנה כמעט בלתי נשמעת אבל היא שם
ואני יודע...בעצירה הבא בדיקה קלה מאשרת את התחושה שיפשוף קל ברגלית.
את שאר הדרך חילק המוביל א' לעוד כמה עצירות (שלפוחית רגיזה וכזה) במסווה של חברות טובה והתחשבות, אבל סבבה.
את רוב הסיפורים בטח כבר שמעתם...
https://scontent.fsdv3-1.fna.fbcdn.n...a6&oe=5E9EE682
https://scontent.fsdv3-1.fna.fbcdn.n...b8&oe=5EA06317
https://scontent.fsdv3-1.fna.fbcdn.n...62&oe=5E9A85FB
היה אחלה!
29700 ק"מ
בוקר קר מבט לכיוון מזרח והשמיים מחייכים אלי, סבבה רכיבה נעימה, יוצא עם הכלבים לסיבוב בוקר קריר אבל רואים שמיים תענוג,
20 דקות אחרי זה אני מוותר על מכנס הסערה כי "בירושלים לא יורד גשם...." מתלבש טוב, נשיקה לג'ינג'ית שעדיין ישנה ויוצא החוצה
מבט למערב ואני מתחיל לחשוב שטעיתי, מוריד את הכיסוי הרטוב מפרק הגנות, מניע נותן למנוע זמן להתחמם, מביט שוב מערבה,
עכשיו אני כבר יודע שטעיתי, משלב לראשון כי מי החמור שיטפס עכשיו ארבע קומות לבית לשים חליפת סערה, ואני ומרפי חברים....
(שלום שלום כזה) קליק השילוב שחרור קלאצ' יורד את המדרגה בזהירות מאיץ קצת, עד סוף החניה משתדל להרגיש את האופנוע,
בדיקת בלמים (כן אני יודע דפוק אבל אופטימי) יציאה לראשי טיפוס בעליה מבהיר לי שאני על הגבול, ערפל, טיפות זעירות על המשקף,
הרמזור מברך אותי בירוק האוטובוס של אגד פחות חוסם חלקית נתיב רכיבה, בריחה מהירה, תזכורת לעצמי שהכביש חלק ולא הגבלתי
לרכיבת גשם, שימוש בבלם האחורי יותר, כמה דקות ואני בעבודה לפני הגשם. עולה מתפשט הכל אפור ככה, נישאר לי רק לחזור הביתה
יבש ואז שיחקתי אותה...
https://scontent.ftlv5-1.fna.fbcdn.n...7b&oe=5E8FF79F
126600
בוקר נקישות קלות על הסקיי לייט בשירותים.
המאוורר מושך את הארומה החוצה לכל תרועת החצוצרות.
בין נפיחה לניגוב אני נכנס לירושמיים ובוחן את מפת הגשם.
מבעד הדלת צעקות שרומזות לי שעלי להזדרז ולנטוש את התגובות בPISSBOOK.
המצב חרבנה ביבי זיבי טיבי פורסט גנס זובי וטיזי ואני מתחיל לחשוב על איך לצאת מהממ"ד בשלום.
פותח את הברז ונזכר בנאור ולימודיי התרמודינמיקה שלא למדתי H = m C ־”T
אני חושב לעצמי שמזלו של נאור שהוא אי שם במרכז נהנה מטמפרטורות גבוהות בכמה מעלות מאשר בהר.
מתלבש ומביט על כיסוי האופנוע וחושב האם ללבוש חלפ"ס או להישאר עם המכנס.
מניע וברקע הסמית'ס עם שערי בית הקברות מורבידי משהו אבל סבבה.
משלב לראשון וזינוק זריז והחלטי לכיוון הקבוע.
אין תנועה הכביש פתוח ואני נהנה מהתחושות וצליל המנוע הקטן.
אוויר קריר מגיע לכיוון הפנים אבל לא משהו שאנו לא הרגשנו קודם.
החלקות קלות מכיוון הזנב מזכירות לי שהכביש רטוב אבל זה רק מוסיף עניין.
אני בוחש לי בין ששת ההילוכים בהנאה ומביט על התאורה האדמדמה של מד הסל"ד.
נהגת לא החלטית קופצת מנתיב לנתיב ומאטה את הקצב שלנו אבל חיש קל אנו מוצאים פירצה ועוקפים את הפרוצה.
7 דקות מהיציאה מהבית ואני בחניון המשרד.
הצג של השער רושם בוקר טוב LOKI MONSTER ואני יורד כשאני יבש ומרוצה
לוחץ על השלט הדלתות ננעלות ופיפי הקטנה תחכה לי לסיבוב הבא.
בספטמבר שמונים ושקר כלשהו נאור עלה ירושלימה עם חולצה קצרה לשש שנים בבויאר.
בערב אחרי הסיור היכרות ביער והעכביש המים בברז של הקרים חיממו את נשמתו הקפואה.
בימינו אנו נאור מתרגל מקלחות ברז גינה באשמורות הבוקר.
לדידו הרכיבה מים המלח דרך ירושלים חזרה למרכז כואבת יותר.
נאור, רחמים. מה הגוף עשה לך מה?
כל חי וצומח יודע להגיב למינון מסויים של מנות קור. גם אשמורת זה לא טוב בכלל.
פה
(כמה תווים)
ברשותכם, לקחתי את התגובה שלי לפוסט אחר והדבקתי כאן אחרי כמה שיפוצים, אז מי שקרא איתו הסליחה:
* זהירות קצת פילוסופיה עקומה:
אם תסתכל על החיים כמסע בשביל, אתה מתחיל בלידה ומסיים במוות נשמע קצת פשטני אבל נתחיל מכאן.
בעשור הראשון והשני של חייך אתה נגרר ומובל ע"י אלה שאוהבים אותך, אין לך כמעט שליטה על החיים שלך, אבל יש שביל קבוע.
הוא רחב עם מקום לתמרון אבל די זהה אצל כולם: מטפלת, גן, גן חובה, בית ספר יסודי, תיכון צבא. שביל ברור ידוע.
בעשור השלישי והמשמעותי של החיים הבחירות שלך מתרבות, אבל גם כאן יש שביל דומה, ואז אתה צריך לעשות את הבחירה
הכי משמעותית של חיים שלך, כשבראש שלך יש עדיין את השטויות של הצבא, ניסיון של ילד, חשקים של מתבגר הורמונלי,
וביטחון שהעולם הוא מגרש המשחקים שלך. אתה צריך לבחור, מקצוע, בת זוג לחיים, מגורים, והתחייבות לעתיד.
אתה עדיין איתי?
בעשור הרביעי מגיעה ההתפכחות והתובנות אתה מבין שהחיים זה לא רק רעש וזיונים, שזה שלאבא של זוגתך יש הרבה כסף
לא יעזור לך, והציצים שלה שהיו הכי גדולים בשכונה כבר לא, והטירוף שלה שמשך אותך בהתחלה עולה לך בכסף ובבריאות.
והדברים שחשבת שהם הכי נכונים והיו הכי פופולריים בעצם היו טעויות ואין לך בעצם הרבה שליטה על מה שקורה מסביב,
אבל זה עשור אופטימי אני יכול לתקן ולשנות.
בעשור החמישי אתה מנסה לתקן, אבל תיקון הוא תיקון והחבילות על הכתפיים כבדות ומתמלאות ואתה מבין שאתה במירוץ נגד
כל העולם, כשלא כל היתרונות אצלך ואתה מתחרה בתנאים לא שווים, ובעצם ההצלחה שלך היא ההצלחה שלך. השליטה שלך
בחלק מהמשתנים חלקית ואתה משלם על הטעויות ואף אחד לא מוותר לך.
אז גם מגיע המשבר, (שים לב זה קורא אצל כולם) יש כאלה שזה מגיע מוקדם ויש כאלה קצת מאוחר אבל זה מגיע
אבל ההבנה מחלחלת שאתה כבר די בקצה, ומרגיש שאמנם הספקת הרבה אבל היו יותר תיקונים ותנועה אקראית מכיוון ותכנון.
אז אתה צריך משהו שהוא שלך משהוא שימלא את החלל התסכול, יש לך כסף (אם באמת עבדת נכון) לעצמך.
בעשור השישי, אתה עם עצמך ומה שבנית כל החיים, יש לך זמן וכסף האחריות כבר לא מה שהייתה, ואתה בעצם מתחיל לחיות
בכפוף לחיים.
העשורים הבאים הם הירידה, המחלף החוצה, החיים ממשיכים מכורח האינרציה עד שהם נכבים.
עכשיו תתחיל להתנגד ולספר לכולם שזה אצלך לא ככה, ואתה בשליטה ויודע, סבבה אתה בדיוק בנקודה בשביל של כולם שזה
מה שאתה צריך להגיד.
כולם עוברים את זה גם אם יספרו לך שלא, השביל רחב יש לך מקום ללכת קצת לרוחב יש מקום על השביל לצדדים, אבל הכיוון זהה.
כשאתה צעיר החיים נמדדים מאפס למאה, אין פחד, אין לך זמן ואתה לא מטייל, אתה ממהר, טס ואם אתה לא נשמה זקנה, רומנטיקן
או אחד שיודע ליהנות מקצב אחר, אתה לא שם...
כשאתה בגיל הנכון אתה טוחן קילומטרים ולא טורף אותם, אתה בקצב שלך כי בעצם אין לך כבר מה להוכיח לאף אחד, מה שהספקת הספקת
ועכשיו זה הזמן לשקול להבין ולהעריך דברים, מעט מאד צעירים ידעו להעריך זריחה/שקיעה טובה בנחת בשקט בלי למהר לשום מקום.
כי כשאתה מבוגר אתה שם לב לנוף מסביב ולא רק לקו הנכון, אתה לא ממהר להגיע כי כבר היית, ויש לך זמן לעצור ללטף כלב, להאכיל חיית
בר, להסתכל על הפריחה.
השתתפת כבר במירוץ, אתה ממוקם במקום טוב ונוח, אין לך סיבה אמיתית להאיץ כי הנוף במהירות 120 קמ"ש נראה אחרת מ-160 קמ"ש
והרכיבה היא לא הזמן כי אם התוכן.
אז כשאתה מטייל אתה לא צריך אופנוע ספורט, אתה צריך אופנוע נוח עם הרבה מקום לציוד, עם מנוע חזק שלוקח את ההיא, יש לך ציוד יש
חברה טובה, יש זמן ומרחב, המהירות כבר לא בראש מעיינך, הכיוון והמקומות כן.
בגיל השזוף והשעיר גלשנו עם מעילי רוח כי היינו תפרנים וקפואים.
בטיפשעשרה, כשאתה פעיל פיזית כל היום כל יום המערכת החיסונית שלך יכולה לעמוד מול משאית גם ברד על הראש למשך שעה ויותר יחשל אותך. בגיל האיטי והמתקמט כל שהייה בחוץ בלילה בלי מעיל או כובע זה צננת. אז הרמב"ם ידע על מה הוא מדבר רק שכיום חוץ מפועלי בניין וחקלאות אף אחד לא מפעיל את הגוף שלו בעצימות גבוהה.
יאללה מה נהייתם לי פה קלינט איסטווד שעושה סרטים שעוסקים (עוסקים... חופרים!) בזיקנה? (כבר שלושים שנה ככה. אגב)
קידו. אני לגמרי מאמין שהמערכת החיסונית שלך מושפעת בראש ובראשונה מהמצב המנטלי שלך.
פעמיים השנה (כעת זו הפעם השניה) שאני מרגיש סימני צינון וזה רק בגלל סטרס.
הגוף זו המכונה הכי מדהימה. גם בגיל של איסטווד.
נאור, אי אפשר להתכחש לאותות הזיקנה. ירדתי לשש פעמים סקס ביום ומדי פעם אני מצונן. למה אתה חושב שיש לי אופנוע, כי אני הופך שוב לטיפשעשרה?
אתה בדרך כלל לא מפספס אבל כנראה הגיל... :rotfl:
אני מדבר על האופנוע החיים ואני, אני זה גם הגיל שלי, כן זה היה בסדר לקנות עארק בחנויות בלבנון כשהייתי בן 20
כאילו אני באבו גוש, וזה בסדר גם להתלונן שכואב לי לפעמים הגב אחרי רכיבה הגונה, זכיתי בזה בכבוד.
זה יכול להסבר למה דווקא המבוגרים הם הפחות מפונקים מבין רוכבי האופנוע, וזה מסביר למה המעבר מאופנועי ספורט
שקר, לאופנועים "של זקנים".
מי שחושב שיש לו את הנוסחה המנצחת להישאר צעיר לנצח, אקטואלי תמיד, ללא בגידת הגוף, וראשון במירוץ
טועה מאד.
מצורפת תמונת אילוסטרציה, כל מי שבוחר להזדהות עם אחת מהדמויות עושה זאת על אחריותו האישית.
https://images.fineartamerica.com/im...978--album.jpg
המורכבת דומה לך שושנה.
זה כנראה שהיית (צ)שעירה בת 17.
השבוע בפינת המדע המדוייק:
אם איסטווד הצעיר היה רוכב על אופנוע, איזה יצרן וחברה מהעידן העכשווי היה מעדיף?
יפני
איטלקי
גרמני \ אוסטרי \ שוודי
אמריקאי
בריטי
תשובות מנומקות בלבד.
כמו צ'אק נוריס רק יפני
Nc750 שפוי לא בהכרח רצוי
אם לשפוט על פי ניסיון העבר וכוכבים אמריקאים נוספים אין לי ספק שיש לו פינה חמה לבריטים:
https://1.bp.blogspot.com/-gqmIVyga7...torcycle-9.jpg
https://1.bp.blogspot.com/-zyXLUz4FQ...orcycle-15.jpg
אבל הוא גם פטריוט אמרקאי וחובב נשים יפות:
https://images-na.ssl-images-amazon....CLZZZZZZZ_.jpg
אני הייתי הולך על זה:
https://pbs.twimg.com/media/CduxawNUYAAlkmr.jpg
https://www.visordown.com/news/gener...mhlvhhBJvTrnh4
קאוואסקי חושפת מערכת הזרקה כפולה, ורסיס 2021 מישהו מהמר?
לפעמים כשרואים דברים כאלה מתחשק לך ...
https://www.youtube.com/watch?v=5RGR...16pbOkIv9Gye2M
29970 ק"מ
תקופה מאתגרת, הג'ינג'ית ואני כמעט ולא נפגשים בגלל שעות עבודה לא מסונכרנות, זמן הביחד היחידי הוא בסופ"ש בעיקר בשבת
יש שיגידו שזה מתכון טוב לנישואין אני פחות אוהב את זה.
חורף גשם ויציאות הרכיבה מצטמצמות למינימום ההכרחי וזה תופס אותי לא טוב, מחפש לרכוב קצת ולא תמיד מסתדר בתמהיל של
הקבוצה והצרכים של כל אחד ואחד.
כך שבסופ"ש האחרון יצאו א' נחוש בנפשו להוכיח לעצמו שהוא עדיין, וי' נחוש להוכיח שהוא כזה לצפון בעוד הג'ינג'ית ואני התכרבלנו לנו
מול הסדרות בטלוויזיה מבנין שלווקינגים היה יותר קר.
אבל אי אפשר בלי, אז כשנפלה בידי ההזדמנות לצאת לרכוב ביום חול בדרכי מאי פה לאי שם, החלטתי לקחת את הדרך הכי ארוכה ולחזור
עליה פעמיים, רצו אלוהי המוטוריקה ודווקא הכבישים שלי היו ריקים ממכוניות, ואני רכבתי בקצב שלי, שלי בלבד, בלי מראות והחשש שמישהו
ינסה להחזיק קצב שלא מתאים לו ובלי להיגרר לקצב של מישהו אחר פשוט אימון רכיבה מהירה לבד, וואוו זה היה משחרר, לאט לאט החלודה
והבוץ נשרו מהאופנוע והרוכב, הביטחון עלה ואיתו זוויות ההטיה על כביש רחוץ ונקי.
ואז זה קרה, מישהו על טרייסר 900 עוקף אותי בעלייה מכיוון צומת כרם לנס הרים, והוא רוכב טוב, קו מושלם, לא נוגע בבלמים ומהר ואני נדבק
אליו, נחוש לא לאבד אותו, זה לא היה קל... מה שאני יודע עליו שהוא גר בק' ענבים יש לו כלי אפור והוא רוכב טוב...נפרדנו ע"י ירושלים, אח"כ
הצטערתי שלא לקחתי ממנו טלפון ושם.
חזרתי שימנתי שרשרת וחזרתי למציאות היה מוש....
השבוע טיפול 30000 מורחב, כל החלפים נקנו בחו"ל הטיפול תוכנן מזמן הישארו בסביבה.
https://scontent.ftlv5-1.fna.fbcdn.n...88&oe=5EC3DFDB
א' לא ניסה להוכיח כלום וי' ניסה לעמוד בקצב.
וזה אני רושם ממקור של ברווז.
מה שלך שלך
אל תנכס את זה לאחרים.
Nc750 שפוי לא בהכרח רצוי
באחד השרשורים האחרים הותקפתי בגלל "השנאה" שלי לקדמה למנוע החשמלי ולשאר זה מה שעניתי וזה מה שאני חושב:
(העברתי לכאן כי השירשור שם לא יחזיק הרבה)
ה-פ-ו-ך(לגמרי הפוך)אני מתעב, לא סובל, נהיה לי רע מכלי חשמלי לא בגלל מה שהוא, אלה בגלל האהבה שלי למנועים מכניים, כן כל מה שלכם
שינאה זו מילה גסה,
נראה חסרון, אצלי זה יתרון אדיר, כן אני אוהב את המכניקה הבסיסית על כל חסרונותיה כן אני אוהב את הריח את החום, את הנשמה. בעיניי זה פלא.
בעיניי לגלות תקלה מכנית ולדעת לפתור אותה זה פלא וככל שהמנוע ישן יותר זה יותר טוב, כי זה קסם בעיניי, שלפני יותר ממאה שנה היו כאלה
שהצליחו מכלום לייצר את הדבר המופלא הזה, כן אני מתחבר לקדמוניות, למאפיין האופנוע כי כשאתה רוכב על בימר את רוכב על מנוע בוקסר, כשאתה
על דוקאטי יש לך מנגנון דזמו וייללה מקפיאת דם מהמנוע שאופייני רק להם, אתה רוכב על הארלי יש לך מנוע וי ענק שפועם באטיות מרשימה.
איזה כלי (כלי כי זה לא אופנוע) כלי חשמלי ייתן לך את האופי והשוני?
למנוע אמיתי יש המון חסרונות, המון, אבל יש לו אופי אמתי והוא מה שמפריד ומבדיל בין אופנוע לאופנוע.
דור ה-Z (זין) מקדש את היעילות והחיסכון בשם משחקי המחשב האינטרנט המהיר ותרבות האינסטנט פאק איייט.
תנו לי מנוע ישן נוזל ועם הרבה אופי כי זה מה שאני אוהב. אתם תשבו לכם באיזה בועה ותתלהבו ממנוע מכונת הכביסה שלכם.