רוכב בלי מוזיקה ובלי דיבורית. וגם באוטו אני בליעדהם. וגם על המשאית... לא צריך הסחות דעת. 100% ריכוז במה שאני עושה.
הצג להדפסה
רוכב בלי מוזיקה ובלי דיבורית. וגם באוטו אני בליעדהם. וגם על המשאית... לא צריך הסחות דעת. 100% ריכוז במה שאני עושה.
אז אני אחדד
בשמונה לפנות בוקר אחד של חמרמורת קשה מהרגיל לעונה רכבתי אגרסיב באיילון.
בהפוגה קצרצרה בין הקרבות (נתקעתי על השול מאחורי טרייסיטי עם קסדה וורודה) הראש שיחזר את הזוועות:
שלוש אצבעות משולשות, שני חיתוכים לא תרבותיים של אחיי הרוכבים, אחד סמארק ירוק בצד השמאלי של שמשה קדמית.
באמצע הטראק הפסקתי את הפלייליסט ונזכרתי במוצארט - זה שמשמיעים לתירצה הפרה כדי שתניב יותר חלב.
כעת היות והדיסקוגרפיות של apc ו Tool סתמו לי את ה sd אין לי מקום גם למוצארט.
אבל אני ממשיך לרכוב עם פקקים באזניים.
בהיעדר מד סל"ד - עם אטמים הפעימות זורמות מהב**ם ישר לגולגולת.
אני אוסיף עוד משהו, מעבר לזה שמוזיקה מרכזת אותי עוד יותר, זה גם מרגיע מאוד... גם כשיש לי "כמעטים" וגם שאחרים עושים שטויות בכביש, ובכלל... אני הרבה הרבה פחות עצבני (לא שאני בנאדם עצבני ברגיל), הרבה פחות מתרגש מאנשים בכביש וכשאתה במצב רוח טוב אתה מתנהג יותר טוב, גם על הכביש, כשאתה ממורמר יותר - ההפך.
בעבר הייתי נגד,
מדליק את הדיבורית כדי להיות זמין לשיחות (חלק מהעבודה), כשהתלוננתי פעם שקשה לשמוע את צלצול הדיבורית במהירות בינעירונית, הציע לי המוכר לרכב עם מוזיקה, כך בוודאות אשים לב לשיחה (הפסקת הניגון).
מצאתי את זה נוח, נעים יותר מרעשי רוח, ומביא לריכוז בהתאם לסוג הרכיבה.
כשצריך לרכב רגוע וקופץ שיר "ממריץ" אני מעביר אותו. מיותר להכנס למצב קרבי ברכיבת סוף יום עבודה.
בשורה התחתונה, כפי שכבר רשמו, גם אני בעד, דאג להרכבת פלייליסט מתאים לרכיבה (או כמה בהתאם לסוג הרכיבה) וסע לשלום.
*השיחות אגב, נעשות בעצירה בטוחה.
Sent from my ONEPLUS 3T using Tapatalk