ויכוח קבוע בין שמרנות לחדשנות.
יש כאלה שרוכשים דו גלגלי בשביל הפרקטיות ולא בגלל אהבה לתחום.
ובפרקטיות אוטומטי לוקח ידני.
הצג להדפסה
ויכוח קבוע בין שמרנות לחדשנות.
יש כאלה שרוכשים דו גלגלי בשביל הפרקטיות ולא בגלל אהבה לתחום.
ובפרקטיות אוטומטי לוקח ידני.
מי שרוצה פרקטיקה קונה קטנוע, או nc (רוכב/רכבתי על שניהם) אז בואו נשים פרקטיקה בצד בסדר? אופנוע תמיד יהיה פחות פרקטי מקטנוע. מי שקונה אופנוע קונה בשביל ה"דבר מה" הנוסף.
אישית,
אחרי שמתתי כל יום מבפנים על קטנועים במשך כמה שנים, היה ברור לי שכשאני חוזר לאופנוע אני חוזר לידני. אני רוכב כל יום בפקקים (nc), ולא מצטער שלא הלכתי על הdct. (ודווקא כשקניתי היו כמה nc dct שהיו ממש מציאה).
רק חסר שתחליף את ה"שמרנים" ב"חשוכים", וזה יהיה משפט תל-אביבי מושלם.
אז וואלה.
אפשר להינות מקטנוע, ועוד איך. אני מאוד נהניתי בחודש שרכבתי על X9 500, בזמן שהחלפתי לבנדיט 1200 מנוע.
פה ושם נהנתי גם מיוסאנג GT250, שהיה גם כן "כלי גישור", אחרי היציאה מהשיקום ועד שאחליט איזה אופנוע אני רוצה. מראש הגדרתי אותו כ"קטנוע עם הילוכים", ועל כל דקה שנהנתי ממנו - היה רבע שעה של סבל.
למה?
כי לא הייתה לו אף אחת מהמעלות ה"אופנועיות", חרף היותו כלי עם טנק בין הרגליים, קלאץ' ורגלית הילוכים.
היו לו חרא מתלים.
היו לו חרא ברקסים.
הוא היה צפוף ברגליים.
והכי גרוע - הוא אילץ אותי להישאר בימני, כי השתדלתי לא לעבור את ה-110 (האופנוע היה של ידידה, והיה לי אינטרס מובהק להחזיר אותו תקין בדיוק כמו שקבלתי אותו).
כשנמאס לי מהשטויות, קניתי את הדוקאטי. בוא נגיד, שב-4.5 שנים שאני רוכב עליו - לא התגעגעתי ליוסאנג אפילו דקה.
דווקא ל-X9, שאיתו היה סיפור די דומה, יש לי רגשות חמים יותר. כי אותו X9 חרף היותו נבלה היה נאמן מאוד לייעוד שלו - להיות קטנוע שיכול לספק גם קצת הנאה, בלי לאבד מהשימושיות (קרי - אפשר לדחוף די הרבה בירות מתחת למושב).
היוסאנג היה סתם אופנוע גרוע, שעשה את העבודה בשינוע התחת שלי מא' לב'.
למה המגילה הזאת?
לא כל אופנוע הוא כיף, אלא אם אתה מוצא בו כיף בכוח.
לא כל קטנוע הוא פרקטי (כך למשל, יש קטנועים שלא מסוגלים להכיל אפילו 10 בקבוקי בירה מתחת למושב. שלא נדבר על זה שה-X9 אכל יותר דלק מהיוסאנג באותו שיוט 110, והטיפול ב-X9 היה מסובך ויקר פי כמה).
ועם זאת, עבור המכונה ה"ממוצעת" כללי האצבע עובדים יופי. תחריג את בני הכלאים המוזרים (TMAX, INTEGRA, NC) - ותקבל תמונה יחסית ברורה. אופנועים וקטנועים פונים לקהלים שונים עם סדרי עדיפויות שונים והעדפות שונות, ומכאן מגיעים ההבדלים במבנה ובביצועים שלהם - ולא סתם האופנוע הממוצע מנסה לדבר אליך במונחים של "כיף", בעוד שהקטנוע הממוצע מנסה לדבר אליך במונחים של "פרקטיות".
יופי של הסבר. בפעם הבאה שתחשוב להחליף את המולטי באופנוע תקציב 300 סמ"ק תקרא את זה ותחשוב שוב.
רכבתי על הקטנועים הכי כיפיים שיש. טימקס, במוו, srv (חרא קטנוע אבל כשמושכים בגז, בקו ישר, הוא פותח).
זה פשוט לא זה (בשבילי).
כותב מהנסיון האישי והתחושות האישיות שלי בלבד. הגיוני מאוד שאחרים ירגישו אחרת.
צ'מע
נתחיל ממה שקל הNC אופנוע נהדר למתחילים הוא צפוי חזק ונוח למדי ועם זאת לא מאיים.
אני לא רכבתי על הגרסה האוטומטית אבל נראה לי שהיא גם תתין מענה מצויין.
אז למי הוא לא יתאים - לאלו שכבר שכבו עם שחקנית פורנו ויצטרכו לחזור לאישה הטובה שמחכה להם בבית בדמות הNC (יפה אמינה אפילו נותנת אבל לא יודעת ......).
לא שוכח את זה לרגע.
המחשבות על מעבר ל-300 לא מגיעות ממקום של חיפוש אחר הנאה, אלא ממקום של רצון להקדיש יותר זמן למשפחה ולחסוך מצלצלין לטובת משכנתא עתידית.
מעבר לזה, היוסאנג הוא דוגמא קיצונית לאופנוע גרוע, כמוהו היה ה-CBF250 שעליו רכבתי ביוון. יצא לי לרכב גם על דיוק 200, GPX250, Z300, כל סדרת ה-500 של הונדה - ואלה כבר ממש לא היו כלים גרועים, כל אחד בדרכו שלו.