הצג להדפסה
כבר לפני שנתיים מכון מחקר גרמני שעובד תחת מימון של האיחוד פרסם מחקר שקובע מרצדס E קלאס דיזל שעשתה 200000 ק״מ זיהמה כמו טסלה S שעומדת חדשה באולם התצוגה.
המחקר הזה כבר לא קיים ברחבי האינטרנט והאיחוד עשה להם fact check וקבע שהחישובים שלהם לא נכונים, את הfact check עשו תלמידי בית ספר למען האיחוד.
לרכב החשמלי יש הרבה יתרונות כמו בחלוקת דואר, שיטור עירוני, ובעתיד משאיות חלוקה עירוניות אבל נקי הוא לא.
את זה היצרנים יודעים אבל הם חייבים לישר קו עם הממשלות בעולם
איש. בבקשה אל תשנמך אותי לדרגת דני רופ.ציטוט:
נכתב במקור על ידי lokimonster
מה שאני אומר - אני מקריא מהאג'נדה שחור על גבי כתוב.
בהצלחה עם לסמוך על פאקט צ'קרז
https://www.reuters.com/article/uk-f...-idUSKBN2AP2T0
https://www.youtube.com/watch?v=ER04dbt5p74
ונהפוך הוא
משבח מהלל ומעריך את שליטתך ברזי הקונספירציות ומדע העתיד.
למיטב זכרוני זה היה יותר בכיוון ה 5% מכלל זיהום האוויר אבל הרבה שנים לא חפשתי את הנתון.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Dresdner
אני מניח שהשאלה אם אתה מכליל בזיהום אוויר את כל המחדלים של חברת החשמל המקומית כתוצאה מחקיקה של לא לגעת ביער ולא לפנות צמחיה, שגורמו שריפות יער בקליפורניה במשך חודשים.
לגבי אוניות סוחר אפשר לראות ולמדוד את זה בתצלומי לווין והמדינות לא יכולות לעשות שום דבר בנושא כי זה מחוץ לתחום שיפוטן.
כמותית, כל תושבי אזור גוש דן מהווים אוכלוסיה של כרך קטן מבחינת סדרי גודל גלובליים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי השושנים
רובם המכריע לא משתמש ולא ישתמש בעתיד הנראה לעין במערך הסעות ציבורי כי מה שיש מה שתוכנן ומה שייבנה לא יספק מענה.
אני ממליץ לך לבדוק כמה מתושבי הפריפריה משתמשים בתחבורה ציבורית בכלל וברכבת הקלה הכבדה והמגוחכת ועוד יותר בשילוב (הנדרש ברוב המקרים) של שניהם.
יש לנו תחנת רכבת דנדשה 10 דקות מהבית. לא כמו בחולון, המתככנים ממש חשבו על העניין ויש חניון. אישתי נוסעת לצפ' תל אביב עם האוטו כי זה יותר מהיר, נוח וכנראה שגם באותו מחיר. וזה כמעט האופטימום של התחבורה הציבורית הציונית מבחינת עלות זמן תועלת. מה יעשה בת ימי שצריך אוטובוס (כי אין חניון) לתחנה ביוספטל ומשם רכבת לשלום ומשם אוטובוס לעבודה- יקום בחמש וחצי וייצא מהבית בשש כדי להספיק להגיע בתשע (3 המתנות + 3 נסיעות ואיחורים) או שיעמוד בפקק משבע עד שמונה וחצי?
הפתרון הפשוט ביותר הוא קטנוע. אבל זה לא יקרה כי מי שמחליט ומדברר תחבורה בישראל ברוב המקרים שטחי ופופוליסט.
סוף סוף ניצוץ של הגיון בכל הנושא של "אנרגיה ירוקה".
להערכתי, בסופו של דבר נעבור כולנו ל"כלכלת מימן". התוצר שלו לאחר הפקת האנרגיה הוא היחיד הידוע כרגע שאינו מזהם כלל (מים) והמקור שלו אינו מוגבל (מים).
הפקת האנרגיה ה"טבעית" בכדור הארץ מתבססת על מחזור פחמן. בשריפה של חומר אורגני (עץ) מתקבלת אנרגיה, פחמן דו חמצני ומים. הכלורופיל שנמצא בעלים ובמקרואוגניזמים שונים משמש – ביחד עם אור שמש, פחמן דו חמצני ומים – ליצירת עץ, שנשרף וחוזר חלילה. אם מסתכלים על הנטו של התהליך הוא הופך אנרגיית שמש לחום (שאותו אפשר להפוך לחשמל, אנרגיה מכאנית וכו'). הבעיה – התהליך אינו יעיל מספיק לשימוש בדרישות המודרניות לאנרגיה. מימן אמור לתת את התשובה ביעילות גבוהה יותר – הפיכת אנרגיות "נקיות" יחסית (שמש, רוח) לאנרגיה שימושית (חשמל, מכאנית) כשמים הוא החומר המתווך. ניתן להשתמש במימן לצורך הפקת חשמל ע"י תא דלק או ע"י שריפה (כגון מנוע שריפה פנימית – בנזין - שיעבור הסבה דומה להסבה לגז, חימום ליצירת קיטור בתחנת כוח) ולצורך אגירת אנרגיה ממקורות לא רציפים (שמש, רוח).
המעבר לכלכלת מימן דורש מספר פיתוחים מדעיים/טכנולוגיים כי, נכון להיום, הוא לא יעיל.
פיתוח של תא/י דלק יעיל/ים ועמידים: כיום יעילות הפקת חשמל מתא דלק נמוכה יחסית והממברנות (עליהן מתבצעת התגובה בין מימן וחמצן המשחררת אלקטרונים) מתכלות מהר מדי.
פיתוח זרזים (קטליזטורים) שיהפכו אלקטרוליזה של מים ליעילה יותר ו/או יאפשרו הפקת מימן ישירות מאור השמש (קטליזטורים פוטוכימיים).
פיתוח אמצעי שינוע למימן: מתבצע בשני כיוונים. האחד – מכלים העמידים בלחץ גבוה ובפגיעות מכאניות חיצוניות שמשקלם קטן (כך שמשקל המימן במכל יהיה לפחות 5%). השני – חומרים קלים הסופחים מימן בטמפרטורות נמוכות ומשחררים אותו בחימום – גם כאן משקל המימן הניתן לניצול בהתקן כולו צריך להיות לפחות כ-5% כדי להיות כלכלי.
פיתוח של אמצעי אגירה יעיל ובטיחותי לכמויות גדולות לצורך אגירת אנרגיה לא רציפה.
עד שהדברים הללו לא יקרו נמשיך לשרוף פוסילים בצורה ישירה (מנוע בנזין ודיזל) ועקיפה (רכב מונע מצברים). הבעיה בכל הסיפור הזה היא שמי שקובע את המהלכים אינם אנשי מקצוע (מדענים ומהנדסים) אלא דעת הקהל שמתבססת על אמונות שונות. זה גורם לכך שמשאבים רבים מופנים למחקר ופיתוח של אמצעים שאינם יעילים בעליל (כגון מצברים) במקום ללכת לכיוונים שבסופו של דבר יפתרו את בעיית האנרגיה על הכדור שלנו.
ופה הטעות הגדולה ביותר שלך ושל רבים אחרים, נפילה למלכודת הנוחות, אני לא מדבר היום, או על מקרה ספציפי אחד של חוסר נוחות.ציטוט:
נכתב במקור על ידי קידוזו
אני מדבר על התנהגות אוכלוסייה (שזה מדע בפני עצמו).
אשתך שתחייה, תצא בעוד שנה/שנתיים/שלוש מהבית ותשלם דלק+אגרת גודש+חנייה יקרה+ביטוח+תיקונים+נפילת ערך, זמן נסיעה ארוך מהרגיל
בגלל עדיפות לתחבורה ציבורית וקנסות עירונים שונים ומשונים, או תבחר לצאת ברכבת קלה להחלפה במטרו ומשם למשרד במחיר חופשי חודשי.
נניח שבשלב הראשון יחליטו רק 40% מהנהגים להשתמש בתחבורה הציבורית הזאת ובהנחה שבבוקר יש רכב ונהג בלבד. אז כמות הרכבים
תצטמצם ב-40% (שוב אני מדבר על חישוב גס) במטרופולין עצמו יהיו מוניות שירות (חשמליות) רכב חירום ותחזוקה, אוטובוסים יעילים למקומות
שאין רכבת קלה בעצם תנועת האנשים תנותב בין נק' התחנות המחברות דוגמת לונדון, היינו הגעה של 40 דקות ירושלים ת"א החלפה לרק"ל לתוך
ת"א ואז פחות משעה אני במרכז ת"א במחיר שווה לכל נפש ללא בעיות חניה או דאגות וברבורים של הוויז.
בירושלים היום נהגים רבים מגיעים לחניונים בכניסה לירושלים ומגיעים למרכז העיר ברכבת הקלה שהיא עדיין רחוקה מלהיות מושלמת ומכסה כיסוי
מלא של ירושלים.
עכשיו נהג שמחזיק רכב על מנת לנסוע יום יום לעבודה וחזרה או רכב "חברה" כסמל סטטוס יקבל תמריץ כספי לוותר על הרכב ולהגיע לעבודה
בתח"צ שוב פלח גדול מהאוכלוסייה ירד מהכביש. ובעתיד הרחוק כשיפעלו רכבים אוטונומיים מנוהלי מחשב ויעילים בתוך העיר ותפיסת המציאות
של הדור הבא תשתנה הבעלות על רכב פרטי תהפוך מיותרת. הבן שלי חי את חיו במרכז ת"א וגם עובד שם יש אין לו ולאשתו רכב וכשהוא צריך
להגיע אלינו פעם בכמה זמן הוא שוכר רכב על בסיס שעתי, גם זול גם חכם וגם חוסך כסף.
https://youtu.be/U7CCq4oBgw4
Sent from my SM-G980F using Tapatalk
נתחיל מהסוף. הפתרון היעיל ביותר כלכלית וסביבתית הוא שכולנו נגור בגורדי שחקים ונגיע לעבודה ברגל, אופניים או קורקינט. יש תהליך של מעבר לשכונות ישנות בקרב עניים ויש תהליך יציאה מהעיר בקרב אמידים. ולכן בעוד שנה שנתיים שלוש העניים לא יקבלו רכבת קלה והעשירים לא יסכימו לוותר על נוחות.ציטוט:
נכתב במקור על ידי השושנים
מה יקבע את העתיד התחבורתי? בטווח הקצר, פופוליסטים כמו לא משנה מי (אלה לא סובלים מההחלטות שלהם*) עם אנשי תקשורת ולוביסטים ישכנעו את כולם שאוטוטו האיום מכל יקרה וחייבים ואחרי שהאוטוטו לא יקרה ורמת המיסוי תנסוק לשמים כל הפרוייקטים המיותרים ייזרקו לפח. השכבות שלא יגיעו לעבודה בזמן סביר ולא יוכלו להחזיק רכב יעצרו הכל. כדי להפוך את התחבורה הציבורית במרכז לאפקטיבית כמו זו שבמנהטן צריך להשבית את גוש דן למשך עשור. הבלאגן העכשווי הוא משחק ילדים לעומת מה שצריך. אני מדבר על לשבור לפנות ולבנות כל חצי ק"מ-ק"מ תחנה ורשת מנהרות צפופה לכל גוש דן. אני לא מומחה לתחבורה ולא לציבור, אבל אין פרוייקט שמתקרב לסדר גודל כזה בישראל שהסתיים בפחות זמן. התכניות הקיימות לא יסיעו אפילו 10% מהאנשים שמשתמשים בכביש בגוש דן. ואני לא מדבר בכלל על האיחורים והעלויות...
ומה הכי מחרפן אותי?שכל האנשים שמציעים ומקדמים רעיונות יקרים להחריד יודעים שמישהו (אני ואתה) יצטרך בסוף לשלם את החשבון. אם יצליח או לא, זה לא מעניין אותם כי הפופוליסטים שהציעו רעיונות יקרים לא משלמים מחיר ציבורי (לא סובלים מההחלטות שלהם*) כשמדובר בכישלון. להזכירך, אותם אנשים שדואגים להפיץ את שקר התרומה הישראלית לזיהום הגלובלי היו חלק מקמפיין שהתנגד להקמת כביש 6. מישהו בציבור זוכר את זה?
*מסתננים
*פשיעת המגזר
*ביטחון אישי
טענות מגוחכות אחד יותר משנייה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי א הזקן
צר לי לאכזב אותך, אבל מקור למימן זה לא מים. כלומר אפשר לפרק מים למימן וחמצן, אבל יעילות תהליך זה קטנה מאוד. לא מייצרים מימן ככה.
ולא, אוטו חשמלי לא מזהם יותר - זה הופרך אינספור פעמים.
Sent from my iPhone using Tapatalk
אוי, xlib, כדאי שתקרא ותנסה להבין לפני שאתה עונה. בגיל 5 ביטחון מוחלט במה שאתה אומר היה מספיק כדי שהחברים שלך יחשבו שאתה צודק. זה לא המצב כשיש אנשים שגם יודעים משהו על הנושא (במקרה לגמרי, זה קשור למקצוע ולעבודה שלי).ציטוט:
נכתב במקור על ידי xlib
אז ככה: זה שהיום מפיקים מימן מתהליכים שונים, כמו תרמוליזה (פיצוח, פירוליזה) של פחמימנים שמקורם בעיקר בנפט ידוע וברור. אני כתבתי על תהליכים עתידיים (טכנולוגיות שמלכות לפיתוח).
הבעייה העיקרית של אלקטרוליזה של מים היא ה-over potential הדרוש לשם כך. הבעייה תפתר כשימצאו קטליזטור(ים) מתאים(ים) להוריד את ה-over potential. יש לא מעט עבודות מחקר בסיסיות בנושא (הנה, אפילו אחת שיצאה מהטכניון) וייקח זמן עד שזה ייכנס לתעשייה, אבל זה יקרה. ואפילו אתה תסכים שמים הם מקור זול יותר למימן (בתנאי שאפשר לפרק אותם ביעילות) מכל מקור אפשרי אחר.
כדי לייעל עוד יותר את התהליך, יש עבודות המנסות לייצר קטליזטור שיהפוך ישר את אנרגיית השמש לחימזור של מים (יצירת מימן וחמצן). גם כאן מתחילים לראות הצלחות בשלב המעבדה (חפש, לדוגמה, מאמרים של Prof. Noam Adir בנושא). יש כאן פוטנציאל ליעלות גבוהה יותר ע"י חיסכון בשלב של הפכת אור שמש למימן.
באשר לרכב חשמלי: ברור שייצורו מזהם יותר מייצור רכב בנזין/דיזל בגלל הסוללות. השלב הבא תלוי באיך מייצרים את החשמל המשמש לטעינת המצברים: אם זה ממקורות מתחדשים (כמו בנורבגיה) אז כנראה שהסה"כ הוא זיהום מופחת. אם, כמו בארץ, רוב החשמל מיוצר משריפת פוסילים - אז רכב חשמלי מזהם בסה"כ יותר. זה נכון להיום. אם, באמת, בישראל יעברו לאנרגיה מתחדשת אז רכב חשמלי היא טכנולוגיה שנותנת פתרון ביניים.
בגיל 5 אתה מאמין לכ דבר ״מדעי״. אחר כך אתה לומד לקרוא. ואחרי 20 שנות התעשיה אתה מבין ש-90% מחקרים עם מסקנה של ״יש פוטנציאל״ זה בולשיט טהור. נכון להיום בבוקר אין דרך אפקטיבית לייצר מימן כדלק ממים. יש ניסויים, מחקרים ומה לא. אבל שה לא חסר בשום תחום.ציטוט:
נכתב במקור על ידי א הזקן
לא, זה לא ברור. השוואות כאלה קשה מאוד לעשות נכון. אם עצלי בישיבה מישהו יביא טעון כזה - הוא יישלח להשלים הסבר ההשוואתי.ציטוט:
נכתב במקור על ידי א הזקן
אנשים כבר עשו את זה, וחבל על כל דקה של וויכוח. רכב חשמלי אולי לא נוח, אבל מה שנכון נכון - יש פחות זיהום.
Sent from my iPhone using Tapatalk
עשו השוואות ורכב חשמלי בדיוק כמו שהוא אמר מזהם יותר במדינות ששורפות בנזין, גז ופחם.ציטוט:
נכתב במקור על ידי xlib
בגרמניה רכב חשמלי מזהם בזמן יצורו ואחר בזמן השימוש שלו כי גרמניה שורפת פחם לחשמל כמו מדינת עולם שלישי לעומת זאת בצרפת החישוב שונה כי הם משתמשים בתחנות כח גרעיניות אז שם זה נוטה יותר לכיוון הרכב החשמלי אבל גם שם אם תחליף את כל המכוניות על בנזין מחר ותחליף אותם בחשמלי פליטת גזי החממה תושפע באחוזים בודדים
אני חולק עליך. לדעתי 95-97% מהמחקרים הללו הם בולשיט. אבל, גם אם רק 3% שווים משהו, זה לא מעט בהתייחס לכמות המחקרים הנעשים היום. חוץ מזה, גם ממחקרי בולשיט מצטבר ידע והבנה מכל הסוגים, ובעקיפין זה תורם לפיתוחים חדשים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי xlib
20 שנה בתעשייה מסביר הרבה מאוד. התעשייה בארץ (כפי שאני מכיר אותה, גם מניסיון אישי) נוקטת בשיטת "אם זה עובד אז למה לשנות" ו"אם המתחרה שלי עושה זאת פחות טוב ממני, למה לי להשקיע בשיפור". הגישה הזו סוגרת את המחשבה והאופקים ומכניסה סטגנציה. אז, כמו רוב הטכנולוגיות, גם הפקת מימן ממים תפותח ע"י סטרטאפ של צעירים שאינם כבולים מחשבתית בגלל "20 שנה בתעשייה", וכנראה תירכש ע"י "התעשייה" כשהטכנולוגיה תהיה בשלה. או, שהסטרטאפ יגדל וירכוש את התעשייה, כמו שקרה לחברת בל הקטנה עם חברת הטלגרף האמריקאית, המאובנת מחשבתית ששללה טכנולוגיה חדשנית של תקשורת.
בסה"כ הדברים ידועים: ידוע מה הבעיות באלקטרוליזה של מים. ידוע לאן צריכים להגיע ומה התכונות של החומר שיביא לשם. החיפוש אחרי חומר כזה יכול לקחת יום או שנים, אבל ככל שעובר הזמן ומצטבר ידע החיפוש נעשה ממוקד יותר ויעיל יותר.
ידוע מה הפרמטרים הדרושים לחימזור (redox) של מים. יש הבנה בסיסית כיצד חומר מגיב עם אור, איך "לקצור" יותר ארכי גל מקרינת השמש (כרומופורים – אם זה אומר לך משהו), מה צריך להיות מצבו לאחר בליעת הפוטון, מה צריך להיות אורך החיים המינימאלי של מצב זה (ואיך להשפיע על כך) וכו'. נשאר "רק" למצוא את החומר(ים) הנכון(ים) – ושוב, רק עניין של זמן.
ייצור של סוללת ליתיום עם 28KWh מייצר כ-3 טון פחמן דו חמצני. חפש מסמך PDF בשם sustainability-09-00504.pdf. טסלה מודל 3, לדוגמה, נמכרת עם סוללות של 50-75 קווט"ש, כלומר בייצורן נפלטו 5.3-8 טון פד"ח. מכונית ממוצעת פולטת 120 גרם פד"ח לק"מ (גולף דיזל – כ-140 גרם לק"מ). חשבון פשוט מראה שמכונית ממוצעת יכולה לנסוע 44-67 אלפי ק"מ לפני שפלטה פד"ח בכמות שנפלטה מייצור הסוללות של טסלה חדשה 0 ק"מ (גולף דיזל – 38-57 אלפי ק"מ). כלומר, גם במדינות שבהן ייצור החשמל 100% ירוק, רכב קונבנציונלי יכול לנסוע על בנזין/סולר כמה שנים טובות לפני שמזהם כמו טסלה 3 חדשה 0 ק"מ. במדינות בהן ייצור החשמל מבוסס ברובו על שריפת פוסילים רכב חשמלי מזהם ללא ספק יותר מרכב בנזין/דיזל.ציטוט:
נכתב במקור על ידי xlib
הנה, הבאתי לך הסבר השוואתי, אבל אני לא רוצה לעבוד אצלך.
זה עיקרון הנדסי חשוב מאוד. מחשב עליו אתה כותב את זה בנוי לפי העיקרון הזה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי א הזקן
אני לא מומחה לכימיה ברמה כזאת כדי להגיד ״זה לא יקרה״, השאלה היא - האם אתה כן? אתה כבר הצלחת? אם כן, למה לא קראתי על זה בחדשות, ואם לא - למה אתה מחכה?ציטוט:
נכתב במקור על ידי א הזקן
הא? טסלה מורכבת לא רק מסוללה וגולף לא מורכב מסולר. הסבר השוואתי אמור לכלול ייצור של אוטו חשמלי (כולו!) מול *יצור* של אוטו מקביל. אחרי זה אפשר להשוות שימוש , לבדוק זמן חיים של סוללה וכוציטוט:
נכתב במקור על ידי א הזקן
Sent from my iPhone using Tapatalk
והוא עוד היה לארג׳ הגרמנים חישבו 200,000 ק״מ על דיזל