הצג להדפסה
דגשים:
1. אם השרשרת לא מתוחה מספיק היא שוחקת את מגן הזרוע ולאחר מכן חופרת באלומיניום של הזרוע מלמטה.
2. כמות הק"מ פחות קריטית מהטיפולים.
3. גג"ש אחורי מגיע עם 44 שיניים בסטנדרט. החלפה לגג"ש עם 47-50 שיניים מורידה את המהירות הסופית אבל משפרת מאוד את המומנט בשטח
מגיני ברכיים יכולים להיות כביש וגם שטח
בשטח - תשקיע במגפי שטח טובים.
בעניין הדרוזי, לא הייתי קונה חדש, הייתי הולך על אחד במצב טוב שנה/שנתיים על הכביש. הוא ייתן לך הכל כולל רכיבת כביש סבירה, והרכבה נסבלת. היה לי ניסיון עם דרוזי של חמש שנים, כולל הרבה הרכבות, עשה את העבודה יופי.
למרות שבשטח אין לי יותר מדי ניסיון איתו, להבנתי, אפשר להוציא מהכלי הזה המון בשטח. ואם תהיה מעוניין לשדרג אחרי שנתיים, המכירה שלו תהיה בהפסדים מינוריים, אם תטפל בו טוב, ולכן מחיר הקניה שלו לא אמור להיות פקטור רציני. מה גם שכיום המחיר של הדרוזי יחסית נמוך, למה שהיה בנגלה הקודמת שלו, הוא היה נמכר אז באזור ה-60K !
רק מדבר אחד תזהר, אתה עשוי להידלק עליו ולא לרצות להחליף אותו .....
באופנועי שטח, קשה להתייחס לק"מ בתור פרמטר עיקרי.ציטוט:
נכתב במקור על ידי guyhumble
אופנוע ששומש ככלי תחבורה אצל רוכב רגוע, יכול להיות עם בלאי מינימלי ב-40 אלף ק"מ. לעומת זאת, אופנוע שעשה שטח קשה יכול להיות עם בלאים גדולים כבר ב-10 אלף ק"מ.
מצד שני, אופנוע ששומש בתור כלי לכביש כנראה לא יכולול את המיגונים בדרושים בשטח, ולכן תצצטרך להוסיף עוד סכום משמעותי למחיר הקניה ע"מ למגן אותו.
אני הייתי מחפש אופנוע שלא עבד קשה בשטח (את הסימנים ניתן למצוא על השלדה, האגזוז, הפלסטיקים וכו'), נסע מעט (6-8 אלף ק"מ בשנה לכל היותר), לא החליף הרבה ידיים, ומגיע עם תיעוד טיפולים מלא.
לגבי קורסים - את קורסי השטח קח, חד משמעית.
לגבי קורסי הכביש - הם אחלה, אבל אני לא בטוח שעל גבי WRR עם צמיגי שטח קרביים תפיק מהם את המירב.
קורסי רכיבת כביש הם סופר יעילים גם על אופנוע דו"ש. בעיקר עניין האסטרטגיה, אבל לא רק.
מה שכן,
לראות שיודעים להבדיל בין הטכניקות השונות, ולא עושים מהן סלט.
לא זכור לי שבקורסי הכביש הייתה התייחסות מאסיבית לאסטרטגיית רכיבה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ayalzo
החלק היחד שרלוונטי זה קווי פניה, וברגע שמבינים את העקרון - אפשר לעבוד על הנושא עצמאית.
על פניו, הבחור הולך לבלות את רוב זמנו בשטח, כך שלדעתי קורסי הכביש אינם בגדר חובה עבורו. ברור שזה יכול רק להועיל, כן?
יש המון סוגים של קורסים.
יש כאלו שבהם בקושי יוצאים מהעיר אם בכלל. עושים המון טכניקה (מגרש) ואחר כך חצי יום של הרצאה פרונטלית על אסטרטגיית רכיבה, שבעקבותיה עוד חצי יום של רכיבה בעיר.
אבל שורה תחתונה, כן. קורס שטח יותר חשוב כרגע.
עם זאת, אני עדיין בגישה שבשטח רוכבים עם חברים בד"כ יש בנמצא לפחות אחד שיודע לרכוב.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי KKatkov
הי,
חייב להאיר נקודה קטנה,
ה AJP ממש לא מוגדר כדו"ש אלא אנדורו פול סייז!
ולמעט כח מנוע חלש יחסית שזה מצויין לרוכב המתחיל (מנוע סיני אם אני לא טועה..)
הבולמים שלו ברמה טובה מאוד וכן שאר המכלולים.
ודרך אגב הוא מגיע סטוק עם רגליות רוכב
הייתי גם לוקח אותו בחשבון כמובן בשנתונים מתקדמים ולא ישנים (2017 ומטה)
כיסא מאוד נח ומשקל יחסית ל WRR יותר קל כ 115 ק"ג לעומת 130 אם אני זוכר נכון.. ובשטח זה מורגש
העניין היחיד שלא לפי דעתי זה עלויות וזמינות חלקים, אומנם היבואן פעיל (HM מוטורס ) אבל חלקים קצת יקרים וקשה למצא אפטרמקרט
בהצלחה!
אם כבר מדייקים... ה-AJP שוקל 123 ק"ג רטוב, ה-WRR שוקל 134 ק"ג רטוב. מניח שניתן לצמצם את הפער עוד אם מסירים מה-WRR את אביזרי הכביש.ציטוט:
נכתב במקור על ידי idan300
אני מגדיר את ה-AJP כדו"ש קרבי ולא כאופנוע אינדורו, משום שהוא מצוייד במנוע דו"ש - ליתר דיוק, זה מנוע שמגיע מאופנוע אדוונצ'ר של זונגשן.
האופי, ההספק והעמידות בנפילות של המנוע הזה מגיעים מעולם הכלים שמבלים את חלק מחייהם בכביש.
זה סבבה שאתה מגדיר אותו כדוש אבל האופנוע מוגדר כאופנוע אנדורו לגמרי ולא דוש,
למעט מנוע חלש יחסית, שזה דרך אגב יתרון גדול למתחילים בשטח, הוא מצויד בבולמים איכותיים קדימה ואחורה (זקס)
מכלולי אלומיניום בשלדה, חישוקי אלומיניום ועוד.
והאופנוע בעל שרידות מדהימה בשטח גם בנסיעה וגם בנפילות (מניסיון)!