אחלה וידאו, עושה חשק לדו"ש קטן. איך קוראים לשיר שמתנגן ברקע?
הצג להדפסה
אחלה וידאו, עושה חשק לדו"ש קטן. איך קוראים לשיר שמתנגן ברקע?
זה בשטח הקל, במקומות היותר קשים הופתעתי לגמרי. הרוכב מנוסה אבל האופנוע ובעיקר המתלים לא הראו שום סימני מאמץ.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Guccii800
קח בחשבון שהחבר לא עולה על אספלט כמעט. אם אתה קונה בחייאת- אל תעלה על אספלט. לאט (100 קמ"ש) זה מסוכן.
לפני שבוע רוכב אחראי עם הימלאין חטף מאחורה ושרד את זה.
ממליץ בחום על דו"ש או אדוונצ'ר ויש נימוק.ציטוט:
נכתב במקור על ידי AsafA
בטיולי כביש רוכבים לפחות שעה מנהלתית עד לאותו "קטע מעניין".
הקטע המעניין לוקח פחות מחצי שעה ואז צריך לחזור אבל לא באותה דרך אז דופקים עיקוף מנהלתי של שעתיים.
אני לא נהנה מרכיבה על אופנוע בכבישים מהירים גם כשאני על 150 או 200. זה פשוט לא מעניין אותי. מעדיף רכב.
תוסיף את הסיכון למשהו קטלני מעל וקיבלת פחות כיף.
בטיולי שטח יש לך גם נוף שמאפשר לעצור ולהינות או לרכב לאט והיחס בין קטעים מעניינים לרכיבה מנהלתית גבוה בהרבה.
אם אתה לא בעניין של כביש בכלל ואתה לא מרכיב בדרך כלל יש אחלה דברים בין 30-40 אש"ח. תוסיף קורס שטח אחד על האש ואתה מסודר.
יאללה, בוא לשטח.
David Geddes - Run Joey Run
זה השיר. מילים של סרט טורקי וגם השקיעו בקליפ מליונים :) פשוט נזכרתי בו כשראית את הצבי בורח.
https://www.youtube.com/watch?v=j0coLSkmIBw
יש הרבה שירים טובים מלפני שנולדת...ציטוט:
נכתב במקור על ידי AsafA
אז אחרי 10 שעות שטח שברובו ברמת קושי 1-2 (חוץ מכמה מקטעים ברמה 3+) מתוך 5 כולל והקפצת החיילת לבסיס אני חושב שזה זה. כאילו הכלאה ה 701 ל 91090 אבל בעצם שיפור בהכל. פשוט תענוג. אין שום דבר שאני צריך או רוצה לשדרג. רכיבת שטח זה לא רק טכניקה אלא הרבה עניין מנטלי וכשהכלי לא מאיים אני זורם ואז גם הוא זורם ופשוט זורמים. שני טיולים שהפכו ל 170 ק"מ של זרימה בקצב מספק. כזה שרואים את הנוף בעיניים. כיף עם החבר על המליאן ויש עדיין קצת אביב. רוכב על מיטאס 06. התפנצ'ר, הצמיג מסרב להתקלף אבל מצד שני, עם פנימית מרוקנת לחלוטין רכבנו עד ליציאה מהשטח עוד 10 ק"מ ועל הכביש ב 55 קמ"ש עוד חצי שעה עד הבית. נס גלוי. מקטעים מהשליש הראשון של הטיול.
https://www.youtube.com/watch?v=1RYLImKxsRc
מצאתי אוצר. בחור מפורום אדוונצ'רים של גויים הקים אתר שמוקדש כולו ל 790 ADV:
https://790adventure.net/
ביליתי שם די הרבה זמן. למדתי דברים חדשים ונרגעתי מכל מיני מחלות ילדות שכבר תוקנו וכמה "ליקויים סדרתיים" שהתבררו כמקרים בודדים.
שיחקתי בטיול הקודם עם מצבי רכיבה ומצבי ה ABS (עיצבו את העסק נורא מבלבל) ושכחתי להחזיר אותו למצב רגיל כשרכבנו על הכביש. זה הסתיים בזנב שנגרר מצד לצד לפני כיכר במשך 20 מ' לפחות. הגעתי לוידיאו הזה שאישש את מה שידעתי מה 701רוכב מיומן בשטח יכול לבלום טוב יותר בלי ABS. העניין שב- 790 ה ABS במצב שטח די טוב אבל ההבדל בין בלימה מתוכננת לעומת עז שקפצה על הדרך לא מצדיק לדעתי את המעבר.
https://www.youtube.com/watch?v=oW1fVY2m7JI
אחרי ימים שגיורא במוסך בגלל תקלה שלא התגלתה בבדיקה התגעגעתי. קיבלתי אותו עם בלמים חדשים מקדימה והנחיה לרכוב רגוע בקילומטרים הראשונים. רכבתי בקצב המכוניות ואפילו עם ברקס מופעל קלות עד לבית גוברין. תדלקתי ותקעתי סיגריה חפוזה וקולה. מזמן לא רכבתי ממש מהר. מכניס אזניות, חובש קסדה מרכיב משקפי שמש, רשימת שרים מנגנת, אחרונות הכפפות ויאללה- פאק, כמה שהתגעגעתי.
חימום קל בכביש האחורי הצר עם מעברי המים העמוקים הצמיגים חמים אני חם ובכלל היה חמסין. רוכב על האדומים בכביש המקסים לעגור ומשם שריגים ובעזקה שמאלה כי היה די פנוי וזה המגרש הביתי. לוחץ לוחץ ולא...זה פשוט לא אפרכשד. הבולמים לא מספקים את הביטחון לרדת נמוך בפניות והמנוע חזק אבל לא כמו הכוח האימתני שעשה חם בלב וההבדל בין 19 לקוטר 21 מקדימה משפיע על ההתנהגות ובחירת הקווים.
על הנייר גיורא חלש בכמעט 30% וזה מורגש. חזרתי הביתה וישבתי בחצר לעוד קולה שמח וטוב לב ומזיע כמו חמור. כי למרות שאהבתי נורא, לא רציתי להמשיך עם המהירויות בשגעת. רציתי שטח ויכולת סבירה בכביש. ה 790 הוא לא כולבויניק ספורט וטורינג ובזוג ושטח ברמה 3 כי אין כזה. אין לו ספורט בשיט והטורינג סביר מינוס אבל הוא אדוונצ'ר אסלי.
מור"ק אדוונצ'ר.
לא, אין לי שום מעלה קרבי ומדורדר או מדרגת סלע שפיזזתי מעליה אבל מעשה שהיה כך היה.
ד' 50 מ' לפני, מוביל על ההימליאן. זורמים לכיוון סיום העסק במקטע שבילי אדמה וכורכר בלב שדות. היינו על 50 קמ"ש ~ רוב הזמן.
עברנו ליד מטע מגודר משמאל. גדר קיר עם קונצרטינה נוצצת ונמוכה מדי. ד' על הקוליס הימני נתקל בזרימה מהשדה המגודר מאט מאוד עובר וקצת זורק ימינה שמאלה.
אני על השמאלי, מוריד קצת מהירות ועובר חלק. מעלים חזרה מהירות כי יש ראות וישורת ולפת פתע קלטתי שלולית בוץ שהתקרש מלמעלה.
לא הספקתי לבלום בשיט הקידמי העלה ספלאש אדיר של בוץ סמיך, האחורי נזרק שמאלה הכידון נטרק לכל הכיוונים וניסיתי להישאר על המושב שכאני בהחלקה חופשית לכיוון הגדר והתלתלית. מאבק ארוך של כמה שניות בלימה מתונה ועצרתי שלושה צעדי מהגדר ארבע מ' מהשביל. הדופק על מאתיים. ד' מתרחק אבל אני עוצר לנשום כי נבהלתי לאללה. זה האירוע הכי אקסטרימי שחוויתי בשטח מעולם. זה לא הנפילות של ה 2-4 קמ"ש. ב 50 קמ"ש זה רע וכשיש תלתלית בסביבה זה רע מאוד. אחרי דקותיים הנעתי והמשכתי. בוץ עם פאקינג הסוואה מושלמת. נראה יבש לחלוטין עד שמתקרבים מאוד. אז השיעור שלא הבנתי- שוב. בוץ בשבילים ליד שדות זה חרא. וזה מסוכן.
אופנועני שטח מכורים לגבס.
פחחח....
גבס זה לחלשים.
טיטאניום זה החומר למקצוענים!
אני מושקע חזק מאוד בבורסה למתכות.
יש באמת קטע של לנסות יותר, גם אצלי. להעיז, לבטא את השיפור, להגדיל את הווסאח בשקל תשעים. כן, זה קורה ואנשים שוברים איברים. מי שראה אדוונצ'רים נופלים- זה הרבה פעמים מהר ורע ובלתי ניתן לשליטה ולניהול. רוכבים נטרקים בנפילות של ראש על סלע וברך מרוסקת מכלום- אבן מסכנה או חריץ במקום הלא נכון.
קבעתי איזשהו רף נזק ורמת סכנה ואני מנסה להישמר אבל זה לא תמיד עובד. מה שבטוח, שאם הייתי פחות קשיש ויותר בכושר הייתי מעיז יותר ואני לא זוחל בשטח פשוט יותר מטייל ופחות על אדרלנין או שופוני.
לפני כחודש לקחתי חבר חדש מהכתומים לטיול בשפלה. סיכמתי איתו על מקטע ראשון קצר של 10 ק"מ בשביל לבן סביר (דרגת קושי 1) שארכב מאחוריו כדי להתרשם ולהחליט על החלק השני של הטיול (דרגת קושי 2). הבחור טס והחלטנו שממשיכים לחלק היותר קרבי (דרגת קושי 2). זה היה בשישי והמסלול עובר בשטחי אש והגעתי לשער סגור. אילתרתי איגוף ובחרתי שביל שנראה סביר ואחרי עליה ברמה 2.5 הגענו לירידה לא טובה בכלל. דרגת קושי 4. העסק די תלול ויש באמצע מדרגה גבוהה ומיד אחריה אבקת גיר טחון ומשם דרדרת עד להתמתנות. בגלל שאני מרגיש אחראי לרוכבים שאני מוביל החלטתי שזו הזדמנות להתאמן על טכניקת ירידה מבוקרת לכוסיות. מכבים מנוע, משלבים להילוך ראשון וזוחלים למטה עם הרגלים תוך כדי שחרור מצמד. מרוויחים שליטה על מהירות גלגל אחורי וקידמי ושני ידיים על הכידון. זה רק לקטע של המדרגה והמשך הירידה עם קלאץ' וקידמי. עברנו את זה בצורה לא אלגנטית אבל עברנו. אחר כך טיפסנו לחירבת לויה ומשך לדרך הפטרולים. רכבתי לאט כדי לא ליצור לחץ ובכל זאת היתה נפילה אחת מסיבה לא ברורה.
בשבת לקחתי חבר על מוטוגוצי V85 די טירון בשטח לאותו מסלול -דרך הפטרולים. למרות החום העסק זרם יפה. הפעם לא ראיתי צבאים אבל זה אזור עם ריכוז מאוד גבוה. מכיוון שמפלץ הלוקי ביקש להבין את סולם הקושי-המסלול מלבד ההתחלה הוא ברמת קושי 1-2.
והכי חשוב- מה קורה \ קרה עם עודד ונאור?
הם חסרים כאן.
https://www.youtube.com/watch?v=keMb8XVMzw8
מי זה עודד?
שלחתי בפרטיציטוט:
נכתב במקור על ידי ayalzo
קידוזו, הטלפון שתקוע על הכידון לא מוציא לך את כל הכיף מהרכיבה?
חוץ מזה - נראה טיול כיפי.
המסלול באמת קל כמו שהוא נראה בוידיאו? בזמן הצפיה נראה שאופנוע כביש יכול להסתדר עם השבילים האלה, כל עוד הקצב לא גבוה. מצד שני, אני יודע עד כמה הצילום נוטה להחביא את הקושי ולהחביא את המכשולים והאבנים החופשיות...