אני כנראה מתייחס לנושא מנקודת המבט הצרה שלי.
אתה צעיר. יש לך עוד חיים שלמים לבזבז על עבודות כאלה.
מבחינתי, בגיל מסויים לעבוד במשכורת מתחת לרף מסויים יוצא הפסדך בשכרך.
חצי חזה מעושן ואננס וחצי בולגרית עגבניות וחצילים. ותביא קולה ותבלינים.
הצג להדפסה
קראתי את הכתבה ואמינות הכותב ירדה ל-0 בערך בשורה השלישית - "כתב מוסף כלכליסט יצא למסע בין בכירי עמק הסיליקון כדי לגלות איך הם עשו את זה, ולמה לנו זה לא יקרה". עוד שורה מבית היוצר של שנאה עצמית עד כדי טמטום, האהובה עליך במיוחד.
ובתור איש מהתחום שעובד עם הודים מהודו והודים מארה"ב, ויודע אפילו מה הבדלי המנטליות שלהם, וגם יודע איפה ישראלים מתברגים לתעשייה הזאת (וביחס לכמות עצומה של הודים את הישראלים יחסית קל לאתר) - הכתבה הזאת מופלצת. היא היתה צריכה להיות "איך ההודים בארה"ב הפכו לכח בעולם ההייטק כי האמריקאים לא רצו ולא רוצים להיות מהנדסים ומישהו היה צריך ידיים עובדות". מעבר לזה, כל הקשקושים על האחוזון העליון של האחוזון העליון של הודים הם קשקוש - גם כי רמת האוכלוסיה הממוצעת בהודו וארה"ב (אם אתה לא רוצה להשוות לישראל) היא ממש לא באותו המקום, למרות מה שהכתבה מנסה לטעון, וגם בגלל שיש הרבה דברים שעושים מהנדס טוב ומקבל החלטות טוב - ורמת ההשכלה היא רק אחד מהם. הודי בהודו - זה עובד זול ולרוב לא משהו באיכות, הודי טוב בהודו נהיה מנהל תוך כלום זמן - כי הארגונים בד"כ גדולים - ומפסיק לעבוד בעבודה בפועל. אמריקאי מתחיל בעבודה במעמד שאליו ההודי הטוב מגיע אחרי כמה שנים. הודי בארה"ב הוא קצת יותר מוצלח מההודי בהודו, אבל המגבלות העיקריות שלו - יכולת טכנית הלא בהכרח גבוהה, חוסר יכולת לחשוב מעבר לקופסה והמנעות ממצבים לא נוחים חברתית (כמו להגיד "לא" למנהל) - נשארת ב-99% מהם. אלה שמצליחים "לאבד" לפחות חלק מהתכונות האלה, מתקדמים גבוה - באמת האחוזון של האחוזון של האחוזון.
וביחס לתעשיה רוויית ההודים הזאת, כמות המנכ"לים והמנהלים הבכירים האמריקאים בחברות היא חסרת כל פרופורציה, וכמוה גם כמות הישראלים בעמדות המפתח ביחס למיעוט הזעום שהם מהווים שם.
אבל עזוב, זה לא ישנה אותך וגם לא עוד אלפי שונאים שלא יכולים להגר מכאן וחבל.
מה גם שמאיפה כבר אפשר לקבל תמונה נכונה של העולם, או אפילו רבע נכונה, אם עיתונים והמדיה בכלל זה הדבר הכי מגעיל ומלא שקרים ואג'נדות שקיים.
בדיוק. זה מה שהבוס שלי, שאני מאוד מעריך, אמר לי פעם: "כל פעם שבא לך להתלונן על כמה חלק מהאנשים שאתה עובד איתם מטומטמים - תזכור שאם כולם היו חכמים, אף אחד לא היה משלם לך את מה שמשלמים לך". אז אני משתדל לא להתעצבן. לא תמיד יוצא לי.
נ.ב. לנושא השרשור: עבודה שניה זה לא סיפור אם עושים תיאום מס, ולפעמים זה יוצא טוב - למשל, כשלא רוצים לעזוב עבודה טובה והחברה נמצאת בקשיים, אז מצמצמים פעילות ומוצאים מקור הכנסה נוסף לזמן מה, כמו שקרה אצלי במשפחה.
פועלי גוגל טויטר פייספוק ואמדוקס התאחדו!
ביום עובד בחברת הייטק בהרצליה פיתוח ופעם בשבוע בערב שליח פיצה.
אי אפשר גם דירת 55 מטר בתל אביב וגם אופנוע 750 סמ"ק בחניה.
עושה את זה בשביל ה 250 שקל טיפים ב5 שעות שסוגרים לי את הבזבוזים של הספ"ש.
למה אין אופציה לשווארמה בסקר? יהודה אתה חדש או מה?
אני עובד פול טיים בלימודים ועוד פול טיים באבטחה וכשאפשר משגל מהצד בעבודה הקודמת שלי בהוצאה לאור...
מה שאני אומר, זה שאין חכם כבעל ניסיון. וכתב הוא לרוב לא בעל ניסיון וברוב המקרים אפילו לא בעל ידע מתאים.
אני מכיר ארגון אחד גדול באופן ישיר, כמה ארגונים אחרים באופן ישיר למחצה (שיתופי פעולה מסוגים שונים), ומהמילים של עמיתים מכיר עוד כמה. החוויה דומה אצל כולם, משמע - כנראה שגם אם היא לא האמת במלואה, היא יותר קרובה לאמת מאשר כתבה של כתב זה או אחר.
את המנטליות ההודית והבעיות שבה מלמדים בארגונים כחלק מה"Cultural Awareness", כדי להצליח לעבוד איתם באופן יותר יעיל.
אבל מה אני יודע. פסלת - פסלת.
מותר לחזור בי?
תסלח לי אבל עדיין לא הבנתי מכל המלל ההוא שכתבת האם לדעתך ישנה הצפה של הודים בתחום או לא.
**התראת פוליטיקה** הרי גם בארץ בתחילה הביאו את המזרחים, אחר כך השתמשו בערבים, אחר כך רומנים פיליפינים וכך הלאה**סוף התראה**
אז נכון, אני לא מספיק מוכשר כמוך לעבוד בהייטק אבל גם לי יש חוויות.
גם אם הן מסתכמות בתשלום ממיטב כספי לקורס ב udemy אשר מנחה הודי במבטא בלתי ניתן להבנה בעליל.
בוודאי שישנה הצפה. התחום רווי בהודים מקצה לקצה, הם הכח העובד בארה"ב.
מה שטענתי - זה לא שזה בגלל ש"יש כ"כ הרבה הודים, שכמות ההודים הגאונים בינהם היא כמו כמות של כל האמריקאיים ביחד". הטיעון הזה, הממוחזר ממצגות הדמוגרפיה העולמית ביוטיוב, לא ממש מחזיק. אכן יש הבדל מספרי, אבל אותו הדבר אפשר היה לנסות לומר על סינים - ואת זה לא אומרים, ואכן אין הרבה סינים כמו שיש הרבה הודים. להערכתי - זה פשוט כי הודים היו כח עבודה נוח וזמין, ולכן מצאו את מקומם והשתרשו, ועכשיו זה "הודי מביא הודי". בארה"ב להיות מהנדס זה לא שיא השאיפות של האוכלוסיה המקומית - דרישות לימודים קשות, עבודה קשה יחסית, מיקום מאוד ספציפי וניידות שנדרשת במעבר בין עבודות - כל אלה מרתיעים.
ועוד מה שטענתי - זה שלמרות מה שהכתבה מנסה להציג, הם הכח העובד אך לא הכח המנהל, והם הכח העובד בגלל האילוצים של נוחות העסקה ולא בגלל עליונות היכולות סטטיסטית (מה שהכתבה גם מנסה להציג). וטוב שכך, אחרת כל הפחדים על "העברת התעשייה להודו" היו מתממשים.
נ.ב. לא מזמן הייתי בהדרכה בחברה אחרת, גם שם היה הודי עם מבטא לא מובן בעליל (האמת - התרגלתי למבטא עם השנים). זה בגלל שאם היו תולשים את אחד מאלה שבאמת יודעים גם את החומר וגם להרצות - היו מזיקים לעבודה בפועל, וגם בגלל שלהודי צריך לשלם פחות שיעמוד וידבר ;) חצי בצחוק, חצי ברצינות.
רק התייחסות אחת למה שאמרת, פשוט כי לשאר אין לי יותר מיד מה לתרום (עובד בסטארטאפ של 10 עובדים, אף אחד מהם לא הודי...):
יש קצת יותר סינים מהודים (1.37 מיליארד לעומת 1.25 מיליארד, לפי הערכות וויקיפדיה ל יולי 2015). הסיבה העיקרית שההודים משמשים כוח עבודה במדינות מערביות (בין אם כמיקור חוץ או כעובדים מן המניין) היא שיש יותר הודים שיודעים אנגלית לעומת סינים (מה לעשות, בכל זאת הודו היתה קולוניה אנגלית), והשכבות העשירות בהודו (משם מגיעים רוב המהנדסים) לומדות באנגלית, ולעיתים בכלל לא יודעים הודית, לעומת הסינים, שלהם אנגלית היא שפה חדשה ומאוד שונה משפת האם שלהם. מהיכרות עם סטודנטים סינים והודים, לרוב ההודים הצליחו לתקשר טוב יותר עם השאר לעומת הסינים.
לעניין הפוסט, גם אם הייתי רוצה לעבוד בעבודה נוספת (מה שלא באמת יקרה, בתור עצלן מקצועי) לא הייתי מצליח למצוא דקה פנוייה בין משרה מלאה בעבודה, משרה מלאה כהורה לשניים, משרה מלאה בתור בעל (למרות שאם תשאלו את הבוסית היא תגיד שאני כנראה לא עושה עבודה הכי טובה :)), ומשרה חלקית בכתיבת הדוקטורט שאני גורר כבר יותר מידי זמן...