פה את כאילו בוחר את הסכנה...
הצג להדפסה
אין לי כלל בעיה עם סכנה עצמית.
הרי ביננו...לחצות היום כביש נחשב כסכנה קיומית!!!
אבל כולנו יודעים איזה גזרות יהיו על כל עולם האופנועים בארץ אם במידה ומישהו יתנגש ברכב עם 3 ילדים חס וחלילה.
נכנס ככל הנראה לתקופה בא הדבר היחיד שימכרו לנו זה אופניים חשמליות.
אף אחד לא מדבר כאן על עקרונות הרכיבה. אני לא מדריך אלא שמוק שרוכב שנה וחצי ומנסה ללמוד. אבל מה שברור מהרגע הראשון זה שלא צריך לרכב הכי מהר שאתה יכול. גם רצים שמתאמנים לאולימפיאדה לא מתחילים בספרינט ולא מתאמנים בספרינט (יש תורה שלמה של קצבים ואימונים שונים, באף אחד לא נותנים מאה אחוז). כמו בריצה כך גם ברכיבה, יש מאות טכניקות ועקרונות שצריך לתרגל, והמטרה האולטימטיבית היא רכיבה חלקה ומהירה. הקצב עולה לבד ככל שמשתפרים. אז מי שסתם נוסע הכי מהר שהוא יכול - בעצם לא יודע כלום ולא משתפר. בקצה אתה לא משיג כמעט כלום, אלא בודק מה אתה מסוגל וכמה אתה אמיץ, תוך סיכון מאות מונים יותר מרוכב שנוסע 10 קמ"ש פחות אבל מרגיש בשליטה.
מר אברהמי היקר ,אתה יכול לכתוב פוסטים ,ספרים ,וספריות שלמות על העניין ,לא כול פישר שרוכב בנס הרים וסדום ארד ומשחיז רגליות הוא באמת רוכב ,
אלה הם האפיזודה החולפת של ענף הדו גלגלי שלנו .
בעבר כתבתי שתמיד אפשר לעבור ב"פס" ולא לרכב לפס ,אופנוענים ורוכבים טובים יהנו גם ממחלף בשיפוע הנכון ומסיבוב בין עירוני מאתגר ביום יום .
נולד לנו פה דור שלם לתוך בקרות ואלקטורוניקה משובחת ,אבל לא מסלול מרוצים .
אני יכול למנות עוד עשרות כבישים מצויינים לרכיבה על הקצה מלבד כבישי השופוני נס הרים ושות'
הבעייה ש"המקצוענים"לא מגיעים לשם,כי להחליק חלילה אז עדיף מול המצלמות .
מצטער להרוס את החגיגה פה.
אבל עולה פה קצת מן הצביעות,ואני אסביר.
אני רוכב בנס הרים לא מעט,עם קבוצה אורגנית מתוזמנת וסגורה בה כל אחד יודע את מקומו,רמתו,רמת האחר,וכן הלאה. וכן,אין בעיה ללכת לרכב שם,לעשות שתיים שלוש פסים ולשתות קפה.
שאנחנו רואים בבונים שמשתוללים,אני עוצרים מחכים שילכו וזהו.
לא באים להראות למי יש גדול יותר,באים להנות.
ולמה כתבתי צביעות?
כי רכיבה על אופנוע מטבעה היא מסוכנת,וזכור לי בלא מעט מבחני דרכים,תמונות של ברך בכביש הציבורי(גם של כותב הפוסט) גם ווילי(זה דבילי) וכו.
עכשיו יקומו המסנגרים,ויגידו שהכביש היה שקט,ריק ,לא סיכנו אף אחד,נהגים מן השורה הראשונה,וכל זה.
חארטה.
מה ההבדל בין זה שאני עושה פס בנס הרים לבין מבחן דרכים,בוא מסופר על נהיגה במהירות משולשת מהחוק,או ברך או ווילי בכביש הציבורי.?
בכל מקום יהיה מתפרעים,החכמה זה לדעת להתרחק מהם,בבונים יהיו בכל מקום. אבל ההכללה פה היא גורפת , וסתם באה ליצור עניין על כלום,כי גם בוחני האתר ימשיכו לתת שם (או בסדום,או באלקוש) ברך,ימשיכו לבדוק גבולות מהירות בכביש שש.
ולפי דעתי אין הבדל בין כל הבבונים בשבת שמראים למי יש גדול.
או לרוכב הכי מיומן שעושה את הפס בשלישי בבוקר,שהכביש ריק.
כי אנחנו לא חוזים את העתיד,ולא יודעים מאיפה יגיע הטייץ הקרוב,או המשאית.
אפשר לשחק בנדמה לי בעיקר,אבל כל רכיבה עם חליפה היא הימור בסופו של דבר
ניצן, גם אם נסכים להנחה שלך שלרכב על אופנוע בארץ זה הימור, אז יש הבדל בין מהמר מקצועי שמכיר היטב את הכללים והחוקים, ששוקל את הסיכויים והסיכונים לבין מהמר מקרי, כזה שישים את (כל) כספו על סוס כי יש לו שם מדליק. אתה בהחלט יכול למזער את הסיכונים אם אתה לוקח בחשבון את היכולות שלך, של האופנוע שלך ואת השגיאות שאחרים עלולים לעשות. אם אתה לא לוקח בחשבון דברים אלו, הפעם שתפסיד הכל תגיע בסיכוי גבוה. אם אתה מהמר זהיר, זה לא אומר שאין לך סיכוי להפסיד, אבל הוא קטן לאין ערוך.
תמצות יפה. ולכן המשפט הבא רק מדגיש את העיוורן:
המהמר האקראי יפסיד את המשכורת על הסוס עם השם היפה אבל בסופו של דבר המהמר המקצועי יפסיד את הבית על הסוס שהיו לו את כל הסיבות לנצח.
עכשיו - אני לא אומר תפסיקו להמר. רק, ורציתי לכתוב "כשתפסידו" אבל אני אהיה אופטימי ואומר "אם תפסידו" - אם תפסידו אז אל תתלוננו על המעקה או המחסור במסלול או הכלב בן כלב שיוצא מחנייה למסלול הנגדי. מהמר מקצועי לא מאשים את השולחן או הקובייה - רק את עצמו.
אולי תתפלא, אבל יש לא מעט מהמרים מקצועיים (לא מכורים להימורים, שזה סיפור אחר לגמרי) החיים יפה מאוד מהימורים. הם אף פעם לא יסכנו הכל אלא את הכמות המדויקת שהיא האופטימום בין הסיכוי להפסיד (ולהמשיך להתפרנס מהימורים) לבין רווח מספיק אם ירוויחו. מהמר לא מקצועי או מכור להימורים יפסיד ׁ(בסיכוי גבוה) את כל כספו ואם ימשיך גם את יתר הדברים ששייכים לו. מהמר מקצועי מגדיר שני סכומים לאותו סבב: סכום שאם יפסיד אותו יפרוש מאותו סבב וסכום שאם ירוויח אותו יפרוש מאותו סבב.
את האנלוגיה לרכיבה תעשה בעצמך.
גם ברכיבה ניתן לצמצם את רמת הסיכון.
רכיבה באופן שמקרב אותנו למגבלות הכלי מצמצמת את היכולת שלנו להגיב לאירוע לא צפוי.
המיומנות מסייעת לנו להגיע למגבלות הכלי משם הדרך ליפול קצרה ולא תמיד המיומנות תעזור ( כבר אמרנו רוכבי קצה, מגבלות).
אכן המצב האידיאלי הוא שיהיה מסלול מוסדר בעלות סבירה בו אנשים יוכלו ללמוד לרכוב ולשפר את יכולותיהם בבטחה.
האם זה יגרום לאנשים לוותר על יציאה לפסים על כבישים ציבוריים אני בספק!
א הזקן הכל בעיני המתבונן.
אני יכול לרכב איתך,ולהגיד בחיי הבן אדם פסיכופט,בעוד אתה תרגיש בשגרה.
החמימות שהחליפת עור הקסדה השחורה נותנת לנו,יכולה לספק תירוצים מפה עד הודעה חדשה.
רכיבה ספורטיבית בכל תנאים היא מסוכנת,ואין פה קשר לאחראיות.
אחראיות של אופנוען זה תירוץ לאישה ללמה לי זה לא יקרה. כלום מעבר לזה.
יש גם אופציה של סופרמוטו. בידיוק פתחו להם איזה מגרש נחמד בצפון...
אני חושב שפספסת לגמרי. אפילו נסחפת עם עניין הצביעות.
בשום מקום לא יצאתי נגד רכיבה ספורטיבית בכביש ציבורי.
לא תראה אותי יוצא כנגד שום סוג של רכיבה. אני מכבד, מוקיר ואפילו אוהב כל סוג של רכיבה על 2 גלגלים ומנוע.
גם אני עושה לפעמים רכיבה ספורטיבית בכביש ציבורי, אם כי אני עושה את זה בדרך שלי, עם ערימות של רזרבות ומרווחי בטיחות. גם כשאתה רואה במגזין תמונה שלי עם ברך באספלט או בווילי, תהיה בטוח שהיא הופקה בתנאים סטריליים ככל האפשר, עם בקר בטיחות, ועל ידי מקצוענים שזו העבודה שלהם והם עושים אותה ברמה הגבוהה ביותר שאפשר, בלי להתפשר על בטיחות.
אם זה לא היה ברור מהרשימה, אז יצאתי ספציפית כנגד התרבות שהתפתחה על ה'פס' הספציפי הזה - 2 פניות שאותן עושים הלוך-חזור. אין לי גם בעיה עם 2 הפניות האלה - מי שהרכיבה הספורטיבית שלו מתמצה ב-2 פניות עלובות - שיבושם לו. כנראה הוא לא יודע מה הוא מפסיד. יש לי בעיה עם הבלגן, הכאוס, שהולך שם ספציפית. עם אפס בטיחות, עם אפס אחריות, ובמילים פשוטות - שכונה אחת גדולה. כשמערבבים שכונה עם אופנועים ורכיבת קצה - זה לא מסתיים בטוב, ויש אינסוף דוגמאות לכך. לא רק רכיבה, אגב. כל תחום אקסטרימי דורש כללי בטיחות קפדניים ואחריות אישית וקבוצתית. אם זה צניחה חופשית, סנפלינג, גלישת אוויר, גלישת גלים, טייס וכו'. אז כן, גם באופנועים, ועל אחת כמה וכמה ברכיבה ספורטיבית על כביש ציבורי, יש כללי בטיחות ויש אחריות אישית וקבוצתית. ב'פס' של נס הרים אין אף אחד מאלה.
אני אגיד עוד דבר. כשפרסמתי את הרשימה הזו לפני שנה וחצי, קצת אחרי אותה תאונה מדוברת, חלק קטן מהתגובות היו בסגנון של "מסכימים איתך לגמרי, אבל למה עכשיו אתה כותב את הדברים? למה לא התרעת לפני כן?". אז הנה, אני מתריע: משהו לא טוב קורה על 2 הפניות האלה בסופ"שים, ומניסיוני ומתחושת הבטן שלי - זה הולך להסתיים רע מאוד, ולדעתי בקרוב.
אני גם לא מתכוון לזרוק הודעה בפורום ולצאת לידי חובה בזה שהתרעתי, אלא להפיק אייטם רציני יותר שגם יסביר בפירוט מה לא בסדר במה שרואים.
עכשיו אתה יותר ברור.
נאלץ לא להסכים על מה שרשמת
"תהיה בטוח שהיא הופקה בתנאים סטריליים ככל האפשר, עם בקר בטיחות, ועל ידי מקצוענים שזו העבודה שלהם והם עושים אותה ברמה הגבוהה ביותר שאפשר, בלי להתפשר על בטיחות."
כי שנינו יודעים שלא אני ולא אתה יכולים לצפות את הכל,וחישוב תרחישים מונעים הוא טוב,אבל הוא לא עובד תמיד כמו קסם. וגם לגדולים ביותר יש מעידות מדי פעם... :bi_polo:
מה שכן אני איתך לגמרי עם כל מה שקורה שם בשבת,בגלל זה אני לא מתקרב לשם בימים האלו,אבל בימים אחרים,שהשמש מחממת את החליפה והרוח הקרירה נושבת,שהקפה חם ובוצי,החברה טובה ובסך הכל רוצים להנות,אפשר להתבלבל ולחשוב שאנחנו בחול....:D
אני חושב שהרשימה שלי הייתה ברורה מההתחלה. קרא אותה שוב בבקשה.
לגבי חוסר ההסכמה, אתה מוזמן להגיע להפקה של מבחן דרכים בפול גז ולהתרשם מרמת הבטיחות.
מעידות בהחלט קורות, בכל תחום וגם אצלנו, והסכנה היא חלק מהמקצוע שבחרתי. יחד עם זאת, איש מקצוע מקצועי יידע למזער את הסיכונים למינימום ולשמור על רמת בטיחות גבוהה ביותר.
בנושא הזה, הפקת מבחני דרכים בפול גז לא נופלת ממגזינים מקצועיים בחו"ל, ובמקרים רבים אף עולה עליהם.
אפס סיכונים יש בבית על הספה, וגם זה לא תמיד. קצת יותר חיבור למציאות יעזור לדיון פורה יותר.
עריכה: מתנצל, לא התכוונתי שאתה לא מחובר למציאות. הכוונה הייתה שבשביל דיון צריך מקרים מציאותיים ולא קיצוניים ובלתי מציאותיים.