נכתב במקור על ידי
Nick 645
לאט לך דרזדנר,
בוא ואנסה לשקף לך את המציאות...
עד עכשיו אתה בזוגיות יפה וטובה עם האופנוע כבר לא מעט זמן,
למדתם להסתדר אחד עם השני/ה, לכל אחד יש את המגבלות שלו ואת החוזקות שלו
ואתם אוהבים ומעריכים אחד את השני כפי שהם, למרות הכל.
עכשיו מה?, נגיד אשתך/ בת הזוג באה ומספרת לך, לא עלינו, שיש לה בעיה רפואית, משהו גנטי, צריך לטפל,
כמו בן זוג טוב ואוהב אתה כמובן מלווה אותה בכל התהליך, עוזר לה להבריא, להשתקם, להתאושש, לא קם והולך.
ואז מגיע הטלפון להורים, שלה, עם הסברים מה היה, מה קרה, מה שלום בתם האהובה,
והם בתשובה "מה פתאום, לא יכול להיות, לא גנטי, אצלנו כולם בריאים... אולי היה לא ישנה מספיק?, אולי אכלה משהו לא טוב?... אולי הזנחת אותה?..."
ואתה? אתה יודע שזה לא כך, נתת לה מה שרק אפשר, קפה חם בבוקר למיטה, גלידה בימי השמש, כיסיתה אותה בלילות הקרים... אבל לך תתווכח, לך תוכיח שאין לך אחות...
ומה עכשיו? בגלל שאבא שלה אמר שזה לא גנטי, זו הסיבה לפרק משפחה אוהבת? זה החינוך שאתה רוצה להקנות לילדים? שעם הקושי הראשון הקטן קמים, זורקים הכל ועוזבים?
לא !! זה לא אתה, אתה גדול מזה.
לך, תניע, תשמע איך הכל עכשיו מסונכרן ומתוזמן, תעשה סיבוב בחוץ ותרגע, תיזכר בכל הרגעים הקטנים היפים שעברתם יחד, בכל החוויות שצברתם, בכל הדרכים הצדדיות, עם השלכת, הנוף והרוח בפנים.
הגדולה האמיתית זה גם לדעת לסלוח ג˜»
