במקרה הזה אנחנו מדברים על מזדה שהמחיר שלה היה זהה ללקסוס NX200 ככה שהצפי לפי המיתוס היה אמינות מופלגת.
הצג להדפסה
כי אני לא מאמין בשיטת הטיפולים המרווחת הזאת. אני נוטה להאמין שהיא מונעת מאנשי שיווק ולא מאנשי הנדסה.
העלות של החלפת שמן היא אפסית ואם אני דואג לא לחרוש את ההברגה, אין כאן הפסד בעיני.
לצורך העניין, בקטנועים שמשתמשים בשמנים איכותיים, ובלי קלאץ' טבול (שמקצר משמעותית את אורך חיי השמן), האינטרוולים הם קצרים בהרבה. בנוסף (לא זוכר אם כבר ציינתי את זה בשרשור), התנאים בישראל נחשבים ע"פ הגדרות יצרני רכב כתנאים קשים.
בנוסף (2), יצא לי לראות מנועים שנהרסו כתוצאה מבוצה (לא באופנוע, מודה).
לגבי לבדוק את השמן, אני לא רואה את עצמי שולח שמן למעבדה. ואני לא מכיר דרך לבדוק שמן מנוע "בעין" (שמן גיר, אגב- כן).
מנסיון עם כמה מזדות שהמקסימום שהלך בהן היה מנגנון ההחזרה של ידית האיתות (פלוס איזו בעיה בהתנעות קרות שגרמה לי להגיע למוסכניק שגירד את הראש ושאל איך זה יכול להיות שאני עדיין עם המצבר המקורי אחרי 5 שנים), אני נוטה לחשוד שמדובר בפעולות של משמרות האתיקה הפדרליות שרומזות לך משהו.
זה או זה או שלמזדה, שיושבת ומייצרת את הרכבים שלה בהירושימה, יש איזו פינה לוהטת במיוחד בלב ששמורה לבעלת הברית היקרה שלה והיא לא סבורה שדרזדן סבלה מספיק.
הבעיה עם הבולמים כלכך ידועה שבמוסך אפילו לא הסתכלו על האוטו, אמרו תשאיר כאן תחזור מחר.
היום מנועים נבנים בשת"פים וגם מרכבים, אין כבר כמעט הבדל בין הרכבים וזה כבר לא משנה ממי קנית, במדינה כמו ישראל שמיתוס האמינות של היפניות שולט מוכרים יפניות, בגרמניה יש מיתוס אמינות על הגרמניות קונים גרמני
סתם הרצתי בדיקה בcarsforum ולא מצאתי שום דבר רלוונטי מהלבנט. כנראה שבמוסכים בגרמניה מכירים את דפוסי הפעולה של משמרות האתיקה המקומיות...
לגבי שותפויות, למזדה היתה בעבר שותפות עם פורד (מאזדה 3 היתה מבוססת על הפלטפורמה של הפוקוס אבל המנועים היו של מאזדה). השותפות הזו נגמרה כבר די מזמן והדורות האחרונים של המכוניות שלה הם אינטרינזיים. הפלטפורמות שלה עצמיות, המנועים שלה ייחודיים (סקייאקטיב, שלא לדבר על הסקייאקטיב X החדש או ההתעקשות ההיסטורית שלה להחזיק את מנועי הואנקל בחיים גם כשלא היה בזה הגיון) וגם התיבות שלה עצמיות (פלנטריות מפיתוח וייצור עצמי).
לסובארו הקטנטנה היתה בדור הקודם שותפות של פלטפורמות עם טויוטה אבל הפלטפורמה הגלובלית בדור הנוכחי שלה היא ייחודית (ומצוינת). המנועים של סובארו הם ייחודיים מפיתוח וייצור עצמי (בוקסרים אלומיניום), התמסורת ייחודית (CVT מפיתוח וייצור עצמי), מערכת ההנעה שלה ייחודית (AWD סימטרית) ואפילו מערכות הבטיחות האקטיביות שלה ייחודיות (eyesight מבוססות על שתי מצלמות שמספקות "ראיה" סטראוסקופית) מפיתוח וייצור עצמי.
על הונדה עם הVTEC וטויוטה עם ההיברידיות אין בכלל מה לדבר... זה ברור מאליו.
לסוזוקי יש קטע משעשע על הסכם שת"פ כזה שהיא חתמה עם איזו חברה גרמנית בשם VAG, שגם רכשה 20% מהבעלות על סוזוקי. סוזוקי סיימה את ההסכם הזה כעבור שנתיים תוך שהיא יורקת אש וגופרית על חוסר תום לב מצד VAG (שמנסה להשתלט עליה), פניה לערכאות משפטיות בינלאומיות וסיום הסיפור בהחלטה משפטית שמצדדת בטענות של סוזוקי ומחייבת את VAG למכור את המניות שלה בחזרה. פרקטיקות פסולות? VAG? נוכלות? אנחנו באמת מופתעים?
אז נשארנו עם ניסאן ומיצובישי - ע"ע קרלוס גוהן מהפוסט הקודם קודם שלי ובהתחשב במצב הדברים אני לא ממש אופתע אם גם השת"פ הזה יגיע לסיום בקרוב.
בקיצור, זה לא נכון לטעון שהכל אותו דבר ובודאי שיש הבדלים משמעותיים באיכות של רכבים מתוצרים שונים. לא דומה טויוטה לVAG. לא דומה הונדה לקרייזלר.
יש עוד שתפים, כמו מנועים של פורד בלנדרובר (לפחות בעבר) או מנועים משותפים בין פיזו במוו, מרצדס עם רנו (קנגו וטנדר), רנו עם סמארט (טווינגו) וזה רק מגרד את פני השטח.
אתה יודע מה עזוב את שיתופי הפעולה, החלקים שמרכיבים את הרכב מגיעים בהרבה מקרים מאותו חברה, מערכת ניהול מנוע, מזרקים, בולמים, בלמים, חיישנים ועוד.
לגבי הבעיה בחיבור הבולמים במזדה מקדימה יש לי את הריקול השקט שהם הוציאו שאומר שמתקנים רק אם הלקוח מתלונן, TSB שיצא בכל העולם, עוד דוגמא שהפורומים זה לא מדגם מייצג בדיוק כמו המדגמים לפני הבחירות נראה שאנשים מסתירים מידע רק בשביל לתדלק את המיתוס
אם נכנס לאלקטרוניקה שם בכלל הכל אותו הדבר, שבבים של חברת אינפניון נמצאים בכל רכב חדש שמיוצר בעולם גם שכתוב בוש בחוץ השבבים של אינפניון בפנים.
כמובן שזאת חברה גרמנית.
בודאי שיש שיתופי פעולה (ציינתי גם כמה כאלה בעצמי) אבל זה רחוק מלהעיד על זה שאין הבדלים עמוקים בין התוצרים השונים.
כשמדובר בחלקים פריפריאליים (אלקטרוניים ולא אלקטרוניים, דוגמת כריות האויר הנפלאות של טקאטה), יש שורה של OEMים מסביב לעולם שמייצרים עבור החברות השונות. אלה חלקים פריפריאליים והיצרנים, איפה שניתן, דואגים ליתירות שמאפשרת להם לשבץ מוצרים מקבילים מOEMים שונים, בהתאם למחירים שהם מצליחים לקבל עליהם בזמן נתון.
הנוכחות של ECU מתוצרת בוש או דלפי, עם מעבד של אינפינאון, ברודקום או TI לא ממש מעניינת אותך כצרכן. יצרן הרכב דואג לתכנת אותם בהתאם לפרמטרים שדרושים עבורו והתוצרים שהם מפיקים זהים. ההשפעה שלהם על האמינות של הרכיבים המכניים היא נמוכה למדי.
גם לא דומות פשלות, שקורות לכל יצרן ומטופלות בריקולים (כולל ריקולים שקטים, שדווקא VAG מתמחה בהם מאוד בישראל) לבין בחירות מושכלות שמגלמות איכות נמוכה של יצרן, דוגמת חיבור של תיבת הילוכים פלימזית (DSG DQ200) למנועים חזקים יחסית (1.8 TSI) תוך הגבלה אלקטרונית של המומנט שהמנועים האלה מייצרים באופן שמעביר את מקסימום המומנט שהתיבה מסוגלת לסבול על פני כל עקומת הסל"ד שלו. מה שנקרא, הפעלה רציפה על סף כשל. והוא תמיד מגיע.