זוגיות זה עניין של ציפיות. ברגע שהבנת שהצרכים מקבלים מענה מאופי הכלי נוצרת הערכה ומשם הקשר רק משתפר.
מהמר שתצא גירסת NCX משודרג תוך שנתיים.
זוגיות זה עניין של ציפיות. ברגע שהבנת שהצרכים מקבלים מענה מאופי הכלי נוצרת הערכה ומשם הקשר רק משתפר.
מהמר שתצא גירסת NCX משודרג תוך שנתיים.
מסכים ומסכים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי קידוזו
אני חושב שמה שהם עשו ב-500x זו בהחלט התכנית לדור הבא של ה-750, עם גלגל 19 אינץ' מקדימה ואולי אפילו כמה סוסים נוספים באורווה.
אבל זה לא מה שיגרום לי למכור את שלי. וגם עם ה-17 אינץ' מקדימה, עצם הקיום של מגן הגחון ומגני המנוע על האופנוע בהחלט אומר שאני הולך לחקור יערות ברגע שמזג האוויר ישתפר מעט.
צ'מע
כיף לראות שאתה מרוצה.
הNC כלי מצויין כל עוד לא מצפים שהוא יהיה מה שהוא לא.
כיף לקרוא את הפוסטים שלך, מתחבר לעניין הדאגה לכלי, גם אני מרגיש ככה עם הכלי הנוכחי, לא כי הוא לא מרגש או לא חשוב לי אבל הגעתי למסקנה המתבקשת שהכלי אמור לשרת אותנו ולא אנחנו אותו, בטח לא ברמה אובססיבית וקנאית.ציטוט:
נכתב במקור על ידי TundraOG
בדיוק. בגלל זה אני חושב לגבי איך זה יהיה להיות בעלים של "אופנוע חלומות", בייחוד אחד חדש מהניילונים, לדאוג לגבי כל שריטה, לחשוב פעמיים לפני שאתה עושה משהו "הרפתקאני", להתבאס כל פעם שאתה נקלע לגשם/בוץ ולנקות באובססיביות...אני מתחיל להבין למה כל כך הרבה רוכבים מבוגרים המחזיקים באופנוע מדהים רוכבים עליו בסופי שבוע (היו לי מספר דיונים ארוכים על זה עם אבא שלי, שמוציא את ה-VN900 שלו לסיבוב פעם בירח מלא).ציטוט:
נכתב במקור על ידי Paz
איך שתתייחס לכלי שלך, כך הוא יתייחס אליך בחזרה. זו המנטרה שאני דובק בה. ואופנוע שנקנה עם הייעוד להיות כלי רכב/אוטו על 2 גלגלים, יתפקד בדיוק כך.
אבל מספיק עם המלל. היום אני ביום חופשי והולך לנסות לחדש את הפלסטיקה ולהבריק קצת את האופנוע על הדרך :)
שו האדה: "...ציטוט:
נכתב במקור על ידי TundraOG
משחה של פוליטרול לחידוש פלסטיקה"
הסבר נמק והרחב, איפה נרכש. נשמע מעניין.
תזהר שהבימר לא יהפוך לשקוף מרוב משחותציטוט:
נכתב במקור על ידי erani99
קיבלתי המלצה לזה מחבר מכונאי. קניתי דרך זאפ מ"רוק פתרונות". יש להם גם סרטונים ובאחד הם חידשו קטנוע דהוי להחריד למצב שנראה חדש.ציטוט:
נכתב במקור על ידי erani99
הסתקרנתי, קניתי ומרחתי. התוצאה מאוד מוצאת חן בעיניי, אעלה תמונה עוד מעט.
קובץ מצורף 8051
קובץ מצורף 8052
מבריק כאילו הרגע תלשו את הניילונים מהמושב
יפה :thumbsup:
פינק'תותו..
זה גם טוב לפיירינגים/משטחי פלסטיק צבועים? .. מעניין איך זה עובד, כי על פניו רוב הגדול של התכשירים האלו שעושים רסטורציה הם סוג של פוליש - מורידים שכבת צבע/כיסוי הלקה, וזה ממש לא להיט (לא מתכוון למשטחים שהיו מוזנחים שנים כן...)
לוקי - אני מתעניין בחומר, לא מעוניין לשפשף עוד את הגרמני יתר על המידה (כי הוא לא צריך, וכולה פעם ב.. ספריי/נוזל סיליקון של WURTH וקצת ווקס/STP/SUN OF A GUN)
אתה אולי מלך המשפשפים.
לא ראיתי אופנוע יותר משופשף משלך.
אתה משפשף עד להרפיה מלאה.
Nc750 שפוי לא בהכרח רצוי
אני מכיר הרבה משחות ותרסיסים שגורמים לאופנוע להראות ככה. השאלה אם זה מחזיק יותר משבוע.
נחכה ונראה. על פניו החבר ממליץ מאוד על המוצר ובינתיים אני מרוצה, אעדכן כמובן אחרי תקופה איך התוצאה נראת. עשיתי משהו דומה עם ווקס של מוטול ביום הקניה של האופנוע, וזה דהה תוך כמה ימים של רכיבה בגשם.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ayalzo
לוקי - שלא תלך רחוק עם הבדיחות, תקבל שפשפת.
ברוך השש
אחרי 17 שנות נישואים כל מה שנשאר זו השפשפת.
Nc750 שפוי לא בהכרח רצוי
אם הוא משופשף, איך הוא מבריק? ... אתה מצחיק אתה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי lokimonster
וזו אשליה אופטית חביבי, שלא יעבדו עליך.
זה בסדר גמור, הפלסטיקים בארץ במיוחד בקיץ מצרכים רענון כל חודש אחרת הם מתייבשים הופכים לפריכים ומתפוררים.
החומרים הטובים מחזירים להם קצת נוזלים שומרים על הגמישות ונותנים מראה טוב.
חלק מהכייף זה לרכוב על אופנוע נקי ונראה חדש אחלה חשוב באמת להקפיד על מוצרים יעודים מבית טוב.
איך הוא מבריק:
מן הסתם חומרים שיצאים מהשפורפרת.
תיקונים, תיקונים ועוד תיקונים.
שלוש וחצי שבועות עם כריסי. עד כה נצברו 1200 ק"מ באוכף. היום נמשך פרוייקט יישור הקו - בוצע כיוון שסתומים, החלפת נוזל קירור ולקינוח החלפת רפידות בלם לקרמיות של SBS. מסתבר שבוכנה אחת מה-3 בקליפר הקדמי תקועה וחברי המכונאי עמל על זה עשרות דקות כדי לשחרר במעט אותה. כולי תקווה שזה ישתחרר תחת עומס כמו שהחבר מקווה ושלא נצטרך להחליף בוכנה ואטמים.
מסתבר שהבולם הקדמי רטוב בצד אחד, גם זה על הפרק, אולי על הדרך אחליף לשמן יותר צמיגי. הותקנו פנסי ערפל עם מפסק, נראה מדהים. מחר אשים סטריפים לבנים על הג'אנטים שהזמנתי, ואתקין את תושבות הארגז, בתקווה גם לאסוף את הארגז מרעננה בהמשך היום. לאט לאט נבנה פה אדוונצ'ר מדוגם. יישור הקו לא זול בלשון המעטה, אבל כדי לדגם אופנוע בן 8 שמתחיל להתקרב למאה אלף ק"מ, צריך להשקיע קצת זמן ואהבה, שלא לדבר על כסף.
חברה טובה קפצה השבוע לבקר והתרשמה מהאופנוע החדש. ציינה שמזכיר סופרמוטו מאחור ושהרבה יותר מתאים לי במימדים. שיחה משעשעת שהייתה לנו:
היא: "הוא ממש יפה, בתמונות הוא נראה יותר...איך לאמר, בוגר?"
אני: "זו הדרך שלך לאמר משעמם מבלי לאמר משעמם?"
היא: "....טוב, כן"
היות והגברת רוכבת על Z300 כשנה וחצי אך אינה בעלת רשיון ללא הגבלה (או גובה מספיק כדי להגיע בבטחה לקרקע), הרכבתי אותה. טענה כי מאוד נוח אבל שוב אותו הפידבק - העדר הארגז מוריד מהבטחון. פתיחת מצערת אגרסיבית בין רמזורים השאירה את שנינו צוחקים ברמזור הבא כמו ילדים קטנים. לאט לאט משכנע את הגברת לשקול CB500X, זה עובד. כיף שיש חברים שרוכבים.
אחרי האבזור הנוכחי, אעדכן בתמונות :) אמרתי כבר שאני אוהב את הבייק הזה?
רפידות קרמיות פחות טובות. לדעתי
נכון שזה לא כלי ספורטיבי, אבל עדיין.. כלי כבד ומספיק כדי שתפנק את עצמך ואותו עם רפידות SINTERED
רק מציע
וואלה, נראה דנדש.
אל מול גולן
את יום האהבה העברתי כרווק צעיר עם האהבה הגדולה - האופנוע. את הבוקר פתחנו השכם עם הזריחה בנסיעה מביתי בשפלה אל קריית שמונה, ליום הפתוח בתל חי.
על כביש 6 כריסי מבצעת את העבודה בצורה מעולה, שיוט שנע בין 130 לקצת יותר משאיר אותי בנתיב השמאלי לאורך כל הדרך, ולמעט עצירות קפה הדרך לגולן הייתה נטולת תקלות.
לאחר ששמעתי מה ששמעתי והתרשמתי מהמקום, יצאתי עם חבר טוב שלומד במכללה לכיוון קצרין לראות את הגורה החדשה שלו. דרכי הגולן בעונה זו פשוט מרהיבות, בהחלט ממליץ לכולם לפנות יום ולעשות גיחה צפונה, אירופה זה כאן. בדרך נתקלתי בבורות בכביש, ובמעבר מים בפניה, אחלה טירונות לשבילים ושטח הקל שאני מתכנן לאחר שיפוץ המזלג.
את העליות לקצרין עליתי בקצב גבוהה יותר משהעזתי אי פעם עם העז, ולא הרגשתי שום התנגדות מהאופנוע, גם בפניות אגרסיביות. אמנם לא אופנוע ספורט אבל כמו שלוקי אמר - אפשר לרדת נמוך ואף נמוך מאוד עם ה-NC. ממש אול-ראונדר מעולה.
רכיבה חזרה דרומה, עצירה אצל הזקן בזכרון לתה וקערת מרק, גיחה לתיור פאבים בתל אביב עם תיירים באנגלית שהביאה אותי לגלריית אומנות שכולה קוי מתאר נשיים באמצע מועדון, שיחות שגלשו למקומות הזויים והיכרות עם אנשים מאוד חמים, מצאתי את עצמי במעגל מדיטציה מאולתר על מדרכה בארבע בבוקר, לתפארת מדינת תל אביב. בהחלט סגר לי את ההתלבטות - הגולן הוא מקום נפלא, פסטורלי ושקט אבל אני בשנות העשרים לחיי ופאק איט, בא לי להינות מהם.
גיחה לכיוון אורנית להקפיץ חבר, פעם ראשונה שאני מרכיב גבר על ה-NC. מורגש ההבדל בכח, בייחוד בהאצות מסל"ד נמוך ברול-און, אבל לא מרגישים את המנוע מתאמץ עם המשקל או חוסר נוחות כלשהי מבחינת מקום. האופנוע מרווח למדי.
את היום סימנו בבית בדיוק בשעה בה קמתי בבוקר שלפניו - 6:00. באוכף ביליתי בסך הכל 580 ק"מ. צריכת הדלק נמדדה על 27 ק"מ לליטר, למרות השיוט המהיר. הגוף עייף, המושב - לא כזו מועקה כמו שטוענים. שוקל ברצינות להחליף ביום מן הימים את הבולם האחורי לחלופי של אוהלינס (יש ל-NC) כדי לשחק עם כיוון העומס, שכן לפעמים הוא מרגיש נוקשה מדיי.
בחודש וחצי - 2400 ק"מ. כריסי מוכיחה את עצמה כסוס עבודה נאמן, והארגז החדש סגר לי את הפינה בכל הקשור למקום האחסון, לרמה שאינני רוכב עם תיק גב יותר.
85,800 ק"מ. ממשיכים.
לא תמונות לא קרה
נו מה אתה ילד?
צודק, מחילה.
להלן מצגת השקופיות הקצרה שלי.
כריסי אל מול גולן, שימו לב לארגז האופנתי מבית GIVI (סוף כל סוף אופנוע שארגז הולם אותו!)
קובץ מצורף 8093
שעון נוכחות
קובץ מצורף 8094
וכמובן פנסי הערפל (הסטריפים הלבנים ממדינת הקורונה שרדו קצת מעל כמה מאות ק"מ והתפגרו סופית
קובץ מצורף 8095
נשמע טוב, כתוב אחלה.
מתכנן על הגולן ואולי לחרמון ממש בקרוב. זוכר מזמן מזמן שבעליות שם היה האספלט היה בוצי לגמרי.
אני הייתי שוקל להוציא את הפנסים החוצה.
נכון שהם יהיו יותר פגיעים, אבל כרגע בנפילה הם יכולים לפוצץ לך את הרדיאטור.
תשמע עשית לי חשק לאחד כזה
Sent from my S60 using Tapatalk
אז בוא ותצטרף למשפחה!ציטוט:
נכתב במקור על ידי Delirious1989
ayalzo - אני רואה למה אתה מתכוון. אשקול את זה, למרות שיש ביניהם לרדיאטור מרווח, זו פשוט זווית הצילום שגורמת להם להיראות כך.
קידזורו - ממליץ בחום. רק אל תישאר אחרי החשכה, במהלך הצהריים הייתי לבוש בכל השכבות שאני לובש ברכיבות ליליות במישור החוף, וגם אז חדר קצת קור. אז תיערך בהתאם!
והכבישים כבר יבשים ברובם, לפחות עד קצרין.
מגפות ושאר ירקות.
אוטוטו כריסי אצלי חצי שנה. הזמן עובר מהר כשמרווח הטיפולים גדול. אני עוד מתרגל ומופתע מהעובדה הזו, שכן עם העז הייתי מבקר את המכונאי לעיתים תכופות בהרבה, הן בגלל מרווח טיפולים צמוד והן בשל תקלות כאלה או אחרות. כריסי מצליחה, למזלה, לשעמם לטובה באספקט הזה. זן ללא אחזקת האופנוע.
הצמיגים הוחלפו מפיילוט פאוור לפיילוט רואד 5, בעלי אורח חיים נינוח יותר, אורך חיים ארוך יותר ויכולת השכבה מוגבלת. מספר פעמים ברח לי הקדמי לשבריר שניה בפניה אגרסיבית על צמיג חם, ואני מתרגל לרכיבה תיורית יותר.
ביקרנו פעם אחת בשטח בינוני ומלא סלעים. לכריסי זה לא הפריע, רק הבטחון שלי הגביל את הקצב. עם 220 קילו וצמיגי כביש, ללמוד את רזי רכיבת השטח זה לא משהו שאני ממהר לעשות.
במשאבה, הגברת ממשיכה להראות בין 1 ל-20 ברכיבה מרובת האצות, ל-1 ל-27 בתיור בכביש מהיר. המושב האחורי מאוד מחליק, והזמנתי רשת מיוחדת נגד החלקה על מנת שהמורכבת לא תסבול לאורך רכיבות ארוכות. כשתגיע, ניתן פידבק בהתאם לביצועים.
הספקנו לשפץ את הבולם הקדמי, שהחל לנזול ברכיבה לגולן המצויינת לעיל. מעבר לכך, לא היו בלת"מים עד כה ואני מקווה שכך יישאר.
בתנועה גדושה, הסינרגיה ביני לאופנוע עובדת מעולה. התרגלתי לגודל המראות ולמגבלות האופנוע, לקצב הבלימה וההאצה ברול-און בכל הילוך. חזרנו לאותם צעדי ריקוד שהיו עם העז, רק עם רקדנית חדשה שלא צריכה לצרוח בסל"ד בינוני-גבוהה בשל אופי המנוע.
עודני איש של פנס עגול ומושב שטוח, אבל כל עוד לא מייבאים את הבריטים ארצה, אני מבסוט למדי מכריסי ולא צריך שום דבר מעבר לזה. שדרוגים לא יקרו כאן, למרות שאני משתעשע במחשבה לעבור לקרוזר מדי פעם, עד שאני רוכב על אחד והרצון נעלם.
88,900 ק"מ דרך קורונה, גשמים וטיולים מבוטלים. ממשיכים הלאה.
ארבעה חודשים נטולי עדכון, ואנוכי מטייל ומטייל ולא מוצא זמן לכתוב על החוויות.
אז מה פספסנו? בחג השבועות יצאנו ארבעתנו (אני וכריסי, והזקן שלי עם הוולקן שלו, המכונה בחיבה "איוון וולקנוביץ'", או "ואניה" בקצרה) למסע של שלושה ימים ו-1300 קילומטרים מסביב לישראל. ביום הראשון הדרמנו לאילת, בה מצאנו את החדר האחרון במחיר תלת-ספרתי, ביום השני עלינו דרך ים המלח לירושלים ובילינו את הלילה אצל הזקן בזכרון יעקב, וביום השלישי עלינו לחרמון וחזרנו הביתה, כל אחד לשלו.
כריסי הייתה פרטנרית נהדרת למסע. למושב - מתרגלים. מה שהפתיע לרעה הייתה דווקא הנוקשות של המצערת, שבכבישי הצפון גם באחיזה מאוד עדינה גרמה לי לעזוב את היד מהכידון ולנער אותה בחוזקה מדי פעם. מקום האחסון בתוספת הארגז האופנתי הספיק לכל הצידה, ובאילת למדנו איך זה מרגיש לרכב בבגד ים וחולצה - ממכר מהר, לא ממליץ בכלל.
בילינו בטיול לילי עם חבורת אופנועי ספורט/נייקד, חלקם כבדים וחלקם פחות. החשש ממהירות גבוהה לאורך זמן רב שפיתחתי עקב צריכת השמן של העז המיתולוגית עוד היה קיים, לפחות בהתחלה. הקצב - גבוהה מששיערתי. שיוט באזור ה-ton, קצת יותר, קצת פחות, במדבר, בלילה, בחושך מוחלט. בהתחלה רצות מחשבות נוסח "למה הצטרפתי לזה בכלל?", ואז...אז זה נהיה מעניין. ואז זה נהיה ממכר ומתחילים לעקוף. כריסי עמדה בגבורה במשימה ולא לגמה לו טיפה מהשמן. הופתעתי מאוד לטובה וניתן לאמר שגם קצב השיוט המנהלתי ראה קפיצה של כ-20 חצילים צפונה.
אנחנו מטיילים. המון. הספקנו לעשות טיול ארוך לכנרת בהרכבה - כריסי והמורכבת לא התלוננו כלל, היה נוח למדי. היינו בנקודות הכי צפוניות ודרומיות בארץ. כריסי מניעה בכל מצב, לא משהקת, לא מתלוננת. השבוע קיבלה מסנן שמן ושמן מנוע חדשים אחרי שתפרנו עוד 12 אלף ק"מ. אפשר אחרי כל הזמן והמרחק שביליתי באוכף לאמר שאני מבסוט מהבחירה שעשיתי. מעבר לטיפול, הכסף היחיד שמושקע באופנוע הזה הוא במשאבת הדלק - תענוג.
96,100 ק"מ - עוד מעט מסיימים הרצה.
מנוע שעוצב לעבוד רגוע וקונים אותו רוכבים רגועים ולא אתפלא אם יעבור 250,000 ק"מ בלי עניינים.
נשמע כיף, תעלה תמונות ותעדכן.
בקבוצה העולמית של הדגם רצה תמונה מברזיל עם 440 אלף ק"מ על השעון, האגדה מספרת שהבעלים עובד בשליחויות והאופנוע עובד נונ-סטופ.ציטוט:
נכתב במקור על ידי קידוזו
לי עצמי יצא לראות דגם עם 280 אלף ק"מ ביוטיוב, בחור יווני שחורש איתו את כל אירופה ומעדכן על התחזוקה. משיחה איתו נאמר לי שהמנוע מקורי, ומעבר לטיפולים כל 12 אלף האופנוע לא עושה בעיות.
אני לא בדיוק הרוכב הכי רגוע שעלה על הדגם הזה, אבל כשהמנתק מגיע ב-6500 סל"ד, המנוע שומר על עצמו לבד. גם אם מתחשק לי - אני לא באמת יכול "לקרוע" אותו.
מה שכן, הארגז הנוכחי קטן מהקודם שישב על העז ואין בו רצועות פנימיות, אז לקחת גיטרה לטיולים הפכה למשימה קצת יותר מאתגרת. (שלא לדבר על זה שצריך להוריד את הקומבינה בכל פעם שצריך לתדלק). אבל בכנות, שאלו יהיו הצרות שלי.
בתום ערב יום סידורים, יצאנו אני וכריסי לגיחה לתל אביב לבורגר עם ידידה. לקצב השיוט המהיר כבר התרגלנו, וכריסי מגרגרת לה ב-4500 סל"ד בהילוך שישי בכביש המהיר המוביל למרכז.
ריקוד זריז בין הרכבים, איסוף הבורגרים והלאה לבית של הידידה ליום ספא לאופנועים.
הידידה לא רוכבת מעל 115-120, מפחדת. כריסי ממושמעת, תופסת את הנתיב השמאלי בדרכנו להרצליה ומובילה את השיירה בניחותא. ואני? אני שר בקסדה בקולי קולות, מצב הרוח מעולה, מזג אוויר קיצי ונעים, רוח קלה, תענוג.
מגיעים להרצליה, ומתחילים למרק, ולמרק שוב. כריס לא באמת צריכה את זה, היא שם בשביל לארח חברה, אבל אם אנחנו כבר פה אז גם היא תתפנק קצת. מגיע לה. בתום סשן ההברקה הבורגרים, שכבר נספגו בכל המיצים הנכונים בזמן ההמתנה, עסיסיים כפליים. אני מבקש ומקבל אישור לעשות סיבוב אקראי על האופנוע של הידידה - זד300 ששמו זד (Zedd).
על זד כבר רכבתי, אבל תמיד כיף לגוון. המנוע הקטן מתעורר בגרגור חתולי-משהו, ומהחניה יוצאים אנו לרחוב, עוברים את הכיכר והמצערת נפתחת לרווחה. הסל"ד מזנק, השעון מראה 8, לא - 10, לא! 12 אלף סל"ד. מספרים שכריס לא הייתה חולמת עליהם. הזעטוט צורח בהילוך שני בעודנו טסים בין הרמזורים, ואני מזכיר לעצמי שוב ושוב כי לילדון אין ABS וכי זו שעתם של חתולי הקאמיקאזה הרצים אל הכביש בין רכבים, לכן עם כל הרצון להמשיך ולדחוף את הבוכנות הקטנות לקצה, הקצב מעט יורד.
לאחר סיבוב קצר בשכונה, אני מחזיר את הילדון לאמא שלו, ניגש לכריסי כמאוכזב ומסתכל על הקו האדום של מנתק ההצתה שמגיע קצת אחרי הספרה 6. "פלא שקוראים לך משעממת!" אומר בעודי טופח לה על הפנס. אבל הכל ניתן להשוואה, לכן החלטתי להוציא את כריס לאותו מסלול באותו קצב.
יציאה לרחוב, עוברים את אותה הכיכר. המצערת נפתחת לרווחה ואני עף קדימה. מהר ככל שמנתק ההצתה השמרן מרשה לי. הילוך שני, אבל היא לא צורחת. כריס מגרגרת לה קדימה בזריזות, וכל המומנט מושך אותך קדימה מאפס. צוחק בקסדה, "כמו שצריך, ילדה טובה". חוזר לחנייה לגברת עם הזד, ומבקש סליחה מהילדה. אין פה מקום להשוואה בכלל, זד הוא זד וכריסי היא...כריסי.
יוצאים דרומה דרך איילון אחרי חיבוק פרידה. כריס תופסת את הנתיב השמאלי ומשחקת בזיגזג בין הנהגים הרדומים שמדי פעם צצים להם בנתיב. היא אופנוע מהיר, רק צריך להבין איך לגרום לה להיות כזו - על ידי משחק בין ההילוך החמישי והשישי, ושמירה על הסל"ד בחלקו הגבוהה, בו נמצא כל הכח בכביש המהיר.
עד לה-גארדיה הגענו בשלום, ומשם הכביש היה חסום. דוממנו מנוע וניהלנו שיחה עם רוכב הדיאבל שחלק את תסכולנו וגם הוא לא הבין מה קורה. הכביש נפתח לאחר מספר דקות בפתאומיות ואני וכריס קיבלנו נתיב המראה פרטי, שחלקנו עם הדיאבל ושאר החברים שעמדו בראש הפקק. כיאה למסלול המראה, ניסינו וניסינו להמריא אך לצערנו הכפניים של הונדה שמצויירות בצידי האופנוע הן קוסמטיות בלבד ונאלצנו לטוס נמוך.
הגענו לאחר כחצי שעה הביתה, טפיחה קלה על המשקף ומילת חיבה אקראית. אנחנו מסתדרים בסדר גמור. רק תשאלו את כריסי - אם היו לה תלונות כלשהן עד עכשיו, ככל הנראה הייתי שומע אותן.
96,300 ק"מ. מעניין כמה נצבור בחודש הקרוב.
אתה כותב ממש יפה וכייף לקרוא את החוויות שלך!!!
הכתיבה בלשון נקבה על אופנוע גורמת לי ל-"קצר" במוח ולא מאפשרת לי להתרכז בטקסטציטוט:
נכתב במקור על ידי snirw
תודה על השיתוף. אוהבים אותך אסף. פרוייד מתמוגג.ציטוט:
נכתב במקור על ידי AsafA
(האמת אתה צודק כשזו ג'אווה מחורבנת או ווספה קוזה מתפרקת קראתי להן בלי בושה ש^%#טות
לעומת זאת כשזה נבלה גיבור ...)
נו, וזה יפה להראות מה אתה יודע במקומות אחרים? תכתוב גם כאן כי עוד אין לך אישור לפנסיה תקציבית.ציטוט:
נכתב במקור על ידי NAOR2207
תודה רבה על המחמאה!ציטוט:
נכתב במקור על ידי snirw
ואסף - שאלו יהיו הדאגות שלך בחיים, חבר.
אין קשר לדאגות - אופנוע בעברית הוא זכר וההתייחסות אליו בלשון נקבה נשמעת עילגת למרות שמקריאת הטקסטים שלך ברור שזה לא המצב. אני מניח שזה נשמע לך יותר סקסי לאהוב אישה (במקרה הטוב) או לרכוב על אישה/להחפיץ נשים (במקרה הרע). בשורה התחתונה אתה מספר על חוויות (מהנות) עם אופנוע (ונשמע אחלה בחור) אבל ההתייחסות בעברית צריכה להיות בלשון זכר.ציטוט:
נכתב במקור על ידי TundraOG
וואו...
בטח ממש כיף איתך במסיבות. :p
איףףףףףףףףףףציטוט:
נכתב במקור על ידי AsafA