הצג להדפסה
צורת ההגשה לא משנה את מהות.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ayalzo
את המהות אפשר להגיש כיריקה לפרצוף, או עטוף בחיוכים ונועם.
פזר על זה סוכר ונצנצים למעלה, זה לא משנה.
הענין כאן מתמצה בטענה פשוטה - ״אני יודע שהחניה הזו אמורה להיות שייכת לכולם, אבל אני מודיע לך שהיא שלי. אז אתה אל תחנה פה.״
מבחן ההגשה לא רלוונטי לחוסר הלגיטימיות של עצם הבקשה. כפי שאמר כאן מישהו אחר, גם ״תלך להזדיין״ אפשר להגיד בנימוס.
שיח חרשים (עדיף שיח קנביס:biggrin:)
כולה התכוונו שידברו ביניהם ויגיעו להסכמה (ככה אני הבנתי) אם המקום פנוי, לא לבקש ישר "אני הייתי לפני.." או "צ'מע יש פה שרשרת כבר, לא שמת לב?.."
ברור שהמקום ציבורי ולא יעזור הרי כי בסוף יבוא שליח מזדמן ואם המקום פנוי הוא יעמוד שם ושניהם יכולים לחפש.
לאן ירדתם?!?!? :confused2:
מצד אחד, כתבו פה כמה ש- "אם אני מגיע למקום ויש שם שרשרת אני לא אחנה שם" זה טוב ויפה, סביר להניח שגם אני אנהג כך.
מצד שני, אם מישהו מגיע למקום מסויים, רואה שיש שרשרת, וחונה שם בכל זאת, אין לבוא אליו בטענות או בקשות שיפנה את המקום.
מה אני הייתי מנסה לעשות במקרה דומה שבו רק דו"ג אחד יכול לחנות שם ואני במצב רוח טוב?
פונה אליו במטרה לראות אם יש פה מצב שאני "מגלה" חבר חדש בקרבת העבודה שיש לו תחומי עניין משותפים לשלי - אם כן, תענוג, אם לא, ניסיתי.
ואם לא אני לא במצב חברותי, לא הייתי פונה אליו ונשאר עם התובנה שבחניה ציבורית פעם אתה מוצא אחלה מקום ופעם אתה חונה יותר רחוק.
ובא לציון גואל.ציטוט:
נכתב במקור על ידי עמיר
סיכמת את כל השרשור הזה במשפט.
וואלה.
השרשור הזה.
קובץ מצורף 8415