הוא כל הזמן מחפש פרוייקטים שנעלמים בתירוצים של אין חניה נמכר לפני שסגרתי זה גדול קטן עגול
הוא צריך פרוייקט מהסוג של לישטוף להחליף מצבר ולהחזיק בחניה
אה בעצם היה לו כזה
הבימרון
הוא כל הזמן מחפש פרוייקטים שנעלמים בתירוצים של אין חניה נמכר לפני שסגרתי זה גדול קטן עגול
הוא צריך פרוייקט מהסוג של לישטוף להחליף מצבר ולהחזיק בחניה
אה בעצם היה לו כזה
הבימרון
מה עם הבימרון באמת ? שושנה
קובץ מצורף 10171להזכירך לך היה ננסי כי זה מה שרצית ולכן הדבר המרגש הבא לך הוא...MT9 אנמי בשביל להרגיש טוב...
אחד האפשרויות היא דיאטה, אבל כשיש לך עוד כוח 120+30 אז גם במשקל הנוכחי אתה מסתדר טוב מאד...
אז ככה, בעולם הנאור הבינו שתצורת האדוונצ'ר (ישיבה זקופה) היא הדבר הבא, אופנועי ספורט נועדו לצעירים חסרי מנוח שאין להם הרבה מה להפסיד
וזה בסדר כולם היו צעירים פעם, ההבדל הגדול הוא שאני הייתי צעיר ובגרתי והצעירים לא בטוח שיזכו להגיע לגילי.
קטגוריית הספורט תיור נכנסת לשלב הבא, לא מוותרים לגמרי על הספורט אבל גם לא על נוחות התיור. כל יצרן נותן את הפרשנות שלו לאחוזי ספורט/תיור
אבל הבסיס נישאר.
בחו"ל מתרבות השמועות על מנוע ה-H2 של הקאוואסקי שישודך לשלדת הורסיס שמסוגלת כבר היום להתמודד עם הרבה יותר כוח, הוסיפו את זה
שהורסיס הוא בין האופנועים הכי חכמים שניתן להשיג כיום ותקבלו מתחרה ישיר לאופנועים האירופאיים שנמכרים היום כאופנועי על במחירים לעשירים.
בין היפנים אין לו מתחרה אמתי בהספק ובתמורה למחיר ובטח שלא באמינות המופלגת, אז תוספת של כמה סוסונים ועבודת מנוע מושלמת יעשו לו
רק טוב בינתיים.
וכן אני מחפש פרויקט נוסף, אופנוע שאני אוכל לתת לו את היד והאהבה שלי ולא יהיה גם הרכב היומי שלי. הוא יהיה הבייביי שלי והתעסוקה עד לדבר
הבא.
אחת הסיבות שקניתי אופנוע ירוק הוא להתאים אותו לפנים של רוכבי היאמאה החברה הכי מפורסמת של כלי נגינה....
הימאהה אדום מרוב ריגוש וסיפוק.
לא מן הנמנע שארכוש עוד פעם טרייסר הפעם הGT כי בא לי חימום בידיים.
אני אוהב לקטר וחוץ מהווינקרים אין לע על מה
ולפיכך ובהתאם לזאת
עבורי הטרייסר האופנוע הכי טוב בעולם!!!
16200 ק"מ
פקקים...אני שונא חום זה דבר ידוע, רכיבה על אופנוע בקיץ זה הכי חם שאפשר, אתה יושב על המנוע, עם מעיל כפפות קסדה מכנס עבה וממוגן הנעלים
ממגונות וגבוהות, אין טיפת אוויר, אי אפשר להצטנן ע"י נידוף זיעה אבל היא עדיין נצמדת לבגדים שלך ואז ... הפקקים לת"א...
הבן אושפז באיכלוב לפני עשרה ימים, מה שאומר שהייתי על הקו י-ם ת"א הרבה מאד, אין מצב שאני עושה את הזה ברכב בגלל הפקקים אז האופציה היחידה
הייתה אופנוע...
עכשיו יש לי שלושה ארגזי מסעות שכולם מלאים כמעט, באחד אני מחזיק את כל הציוד שאני צריך לחילוץ שלי ושל אחרים (בעיקר אחרים) בשני הכיסוי הגדול
והמאסיבי שרשרת נעילה כבדה ומגבת נגד החתולים. והעליון מיועד לקבל את ציוד הרכיבה שלי כשאני יורד מהאופנוע.
כשקיבלתי את האופנוע לרשותי אילצתי את עצמי לרכוב איתם להתרגל לגודל לפני הנסיעה הארוכה לחו"ל, זה מביך להשתחל בין מכוניות ולהשאיר להם מזכרות
מהארגזים על הצדדים, מה גם שזה די פוגע ביציבות של האופנוע. אז התאמנתי הרבה ויצאתי מוכן, כשחזרתי כבר היינו מאד מיודדים האופנוע ואני, חברים טובים
העזתי הרבה יותר והמעז מנצח...אגב מה שלא משלימים בהשתחלות בפקק, הופך מהר מאד למיותר בנסיעה הפתוחה אז לפעמים עדיף עוד רגע בלי אקרובטיקה
ואז לעקוף.
מסתבר שאני יכול להיות מספיק מהר גם בפקקים והאישור לרכוב על השול הימני מאפשר לחצות במהירות פקקים שברכב היו לוקחים לי עוד שעה לפחות, אחת
מההנאות שלי היא לשמוע בקסדה "הזמן מוערך בפקק 19 דקות" ו...לחצות אותו כאילו אין מחר, מההתחלה שלו ועד לסוף כשכל הרכבים התקועים בו מסתכלים
עלי בקנאה.
אבל הכי אני אוהב את העליות לירושלים ובמיוחד את המתחכמים אלה שמנסים להתחרות איתי (רובם אגב גרים בכפרים) יש להם בי אם עם חלונות מושחרים ומערכת
רועשת, או סקודה דומה ואלילו מזדה 3 והם בטוחים שהם מהירים אני רואה אותם במראה משתוללים מאחור מיישרים איתי קו ומאיצים אני מתאם מהירות איתם הם
מגבירים ומגבירים ואז בא השוס, בשיא העלייה אני משחרר את החיה האופנוע פורץ קדימה כמו שרק ארבע בשורה על גבול שיא ההספק יודע לעשות ואני עוד מספיק
לראות את המבוכה על פני הנהג במראה הימנית...כשאני מתרחק.
אז חום אימים, אני בת"א שזה אף פעם לא באמת טוב, מזל שחנייה לאופנוע אין בעיה למצוא והדבר הכי טוב בת"א זה הכביש חזרה לירושלים. מזל שגם זה נגמר.
https://scontent.ftlv20-1.fna.fbcdn....Gg&oe=6511597A
בשביל מה אתה מחזיק את הבימרון, אם לא בשביל להשתחל כמו אופניים בתל אביב?
וגם,
הייתי מצפה שתהיה מצויד בציוד רכיבה לקיץ.
אני לא משתמש בבימרן ביום יום אין שום טעם להחזיק שני ביטוחים מלאים כשהשימוש מוגבל מאד.
הבימרן הוא סוויור (אופנוע ששרד) במצב מצוין מתוך היכרות של המועדון והדגם ניתן להגיד היום
בוודאות שהוא בין הטובים ביותר בארץ מבחינת המצב, אני משתדל לשמר אותו היום במצב כזה ועדיין
לא החלטתי מה לעשות איתו, קיבלתי הצעה מעיינת להחליף אותו על רכב אספנות אבל בגלל חוסר מקום
לא ממשתי את ההצעה. נכון להיום הכי נוח לי לשמר אותו אלה אם אקבל הצעה שלא אוכל לסרב לה.
לגבי מגון יש לי בבית את הכל האופציות האפשריות החל מחליפת קיץ מלאה של קלים מעיל ומכנסים, דרך
ג'ינסים ממגונים (3) ואפילו מכנסי טיולים מתפרקים ומיגון שנלבש עליהם. כפפות רשת קלים ועדין חם מאד.
והיום אם אין לי "איכות" ברכיבה ואני נהנה ממנה, אני משתדל לא לרכוב.
16300 ק"מ
"הדבר הבא" - עוד טרם אנחנו מנחים את עכוזינו הענוג על מושב האופנוע החדש וזה יכול להיות גם יד 5 מחברה, ובטרם הצטננו אדי ההתרגשות ואבק
הכסף שהחליף ידיים שקע, המחשבה שמנקרת לנו בראש ומה יהיה האופנוע הבא?
כי זה הטבע המטומטם שלנו הצלחנו הישגנו כבשנו ואז...לאן ממשיכים מכאן, כי תמיד יש טוב יותר, יקר יותר, משוכלל יותר, חזק יותר, אנחנו בתחרות
בעיקר עם עצמינו והסביבה פחות עם הצורך האמתי שלנו.
יש לי המון חברים מכרים וידידים שמתחת לבית שוכב לו אופנוע משוכלל ויקר שעולה ה-מ-ו-ן כסף ויוצא לרכיבה פעם ב... יש לי גם חברים שיש להם
כמה אופנועים כי... ויש את זה שקונה רוכב ומחליף אחרי פחות מישנה כי ברור לו ש...
ככה אנחנו מחויטים קצר במוח ועבודה עם מעקפים.
אז פעם זה היה פשוט כי הכלים שלי לא היו הכי חדים בשכונה, גם לא הכי משוכללים או מהירים, הם היו פגרים שמצאתי בכלום כסף החייתי אותם בדם
יזע ודמעות על אמת, והחזקתי אותם בחיים על פי מה שיכולתי תוך כדאי תנועה. אז לא הייתה מחשבה על מה אני רוצה ואוהב אלה על מה יש ואני
אלמד לאהוב. אז ההחלפה לא העסיקה אותי היא לא היית ברת קיימא אלה הזדמנות שדופקת על הדלת.
את המפלץ (BMW R100RS) מודל 1977 קניתי בכלום כסף מתוך חצר מלאה בפגרים היו לו יותר אלתורים מחלקים ולקח לי כמעט שלוש שנים להביא
אותו למצב...סביר. עד שהגיע אספן אופנועים שאילץ אותי למכור אותו בסכום דמיוני שיכולתי רק לחלום עליו, אגב לאותו מפלץ הצלחתי להגיע רק אחרי
שמכרתי ביחד חיפושית ישנה שאותה הצלתי מגריטה ב-750 ש"ח ווספה נהדרת שהחלפתי על למברטה תקועה שקיבלתי במתנה. עניים לא יכולים להיות
בררניים. אז היה לי סכום כסף יפה ביד פתחתי את לוחות יד 2 וקניתי VMAX 1200 1991 בלי מחשבה ובלי בדיקה. למה? כי רציתי אופנוע כאן ועכשיו.
רק מאוחר יותר, עם הרבה יותר משקל ושנים ופחות מדי שערות על הראש, הגעתי למצב שאפשר לי לקנות אופנוע מהניילון ומשם התחיל המרדף אחרי
הדבר הבא... לא כי אני צריך, לא כי אני לא מסתדר, רק בגלל שאני יכול...דפוק עד העצם...
השפע מבלבל, הצרכים משתנים, וצריך לעשות קצת סדר עם עצמי וסוג של בדק בית אחרת בקלות אפשר לאבד את זה.
ההחלטה הכי טובה שקיבלתי עד היום זה לקבוע משוכת זמן עם האופנוע ולא קניות ספונטניות ללא מחשבה, והדבר קשה מאד כי כשיש לא אופנוע שתפור
עליך בול, שהוא הכל מהכל, כל החלפה רק תחדד את הטעות. כי קשה מאד למצוא משהו שהוא יותר ממה שיש לך עכשיו וייתן עוד ערך מוסף.
הצלחתי להגיע היום עם הורסיס לרמת דיוק קרובה למאה אחוז למה שאני מחפש ורוצה. הוא כאן, הוא זמין לי ונכון לעכשיו משרת אותי יותר ממאה אחוזים
(כן זה אפשרי) אם אופנוע עובד 100% מכאנית ועוד 100% פאן טהור ומספק לך גם שימושיות מלאה ומעבר, אז בעצם עברנו את ה-200+%.
ועדיין אני מוצא את עצמי מהרר על האופנוע הבא...דפוק אבל אופטימי.
כולם מהרהרים על הכלי הבא בייחוד בקרב חובבי רכב לסוגיו.
סבירות גבוהה שאצלי אם וכאשר אחליף זה יהיה שוב טרייסר.
ככה זה שיש לך את האופנוע הכי טוב בעולם.
עניין של אופי.
אצלי כלי רכב מחזיקים מעמד עד שהם הופכים לפגרים,
או עד שהמצב המשפחתי/אישי/החיים עצמם מכתיבים להחליף.
מסתבר שלא כולם נשבו בקסמים ומחזות התעתועים של הבורגנות החמסנית.
לכן,
כשאתה כותב "אנחנו", אנא, עשה זאת בדחילו וברחימו.
עבורי התקופה האחרונה יחודית בכך שבפעם הראשונה אני לא חושב על האופנוע הבא. אני יודע איזה אופנוע אני רוצה שיהיה לי בעתיד אבל זה לא מעסיק אותי בשיט. אני טוען שמרוב ששכנעת את עצמך שהוורסיס הוא הדבר היחידי שקיים (ואין לי משהו נגד הוורסיס או ההתאמה או התמורה לאגרה) פסלת מועמדים ראויים שיכול להיות שתהנה מהם יותר. ועוד משהו בתור אחד שרכב עם ארגזים מלאי כל טוב...נסה ערום מדי פעם. זה מרגיש אחרת, בעיקר כשלוחצים.
יש לי אפשרות לצאת בלי ארגזים אבל...זה מחייב היערכות שאני לא מעוניין להתמיד בה. אני לוחץ בעיקר במקומות שאחרים לוחצים...ברקס...
לא יודע להסביר את זה אבל ההנאה שלי היא דווקא בכבישים טכניים שמאתגרים את הרוכב והצמיגים ולא במהירויות של XXX, גם א' שנמשך
למקומות האלה ניסה לשכנה אותי אבל אני לא מוצא הנאה או אתגר שם סתם. בעברי היו לי כמה אופנועים מהירים אבל דווקא היום אני מוצא
שהורסיס מתאים לי בדיוק כמו כפפה ליד. יש לו התאמה כמעט מלאה לקשת הצרכים שלי. נכון שהייתי שמח לעוד 20-30 כ"ס כפי שאמרתי בעבר
אבל זה בדיוק בשביל הכבישים הטכניים על מנת שאוכל להאיץ מהר יותר בקטעים קצרים לפני הסיבוב הבא.
הבימר 1300 כבר באוויר ולהערכתי מסתתר אס נוסף בדמות מנוע 1400 שיגיע "בהפתעה" בקרוב. ניתן לו שנתיים של חסד ונראה על
מה מדובר, בעולם כבר מסרבים להכיר במראה החדש שלא מחליק בגרון של הגרעין הקשה נראה מה יהיה לחברה בבוואריה להגיד.
גם האיטלקי הנמרץ עם המחיר האסטרונומי מסקרן טריונף מוציאים כלים מעניינים אבל עוד חזון למועד ...