וואי אתה חטיאר יותר ממני :eek3:
הצג להדפסה
וואי אתה חטיאר יותר ממני :eek3:
חטיאר זה מצב מנטלי.
לפי כל הסממנים- סקרנות, חרמנות, טיפשות והתלהבות אני בן 15.
א' שיחק אותה בספונטניות :)
קובץ מצורף 8851
21 עם מרץ של בן 15
אתמול עשיתי את תפוח- דרך אלון-ירושלים ובגלל שקיבלתי את מנת המהירות השבועית שלי תכננתי לרכב רגוע עם מוסיקה ביום שמש חורפי עם הכנופיה הירושלמית מינוס המבודד ודרור עם המולטי. לפני זה על כביש אחד בואך כביש 90 מחסום משטרתי מכוניות עומדות השוטר עם טאבלט מקליד. אכלנו אותה. רן מתקרב לשוטר אני עם לד זפלין באוזניים מנסה לאלתר תירוץ ולא מצליח. השלמתי עם נזק של 500 ש"ח. רן משתחרר ואחריו אנחנו עוברים. בתצפית מעל ים המלח התברר שרכבנו לנחם אבלים. הסכמנו שהמנוח היה פופולרי למדי כי היו המון חבורות רוכבים בדרך. שתינו קפה ורן האכיל טריסטמיות כחלק מהקמפיין אופנוענים הם Awesome. צוותי תקשורת סיקרו את האירוע מכל זווית אפשרית. הערב במעדורא המרקזית.
קובץ מצורף 8865
.
קובץ מצורף 8866
בסדום ערד חטפתי שוב את סנדרום הילד בחנות צעצועים, האספלט מצוחצח, הפעם הצמיג האחורי דנדש ואני מבלה את העליה עם נורת החלפת הילוך מהבהבת והמחט לא יורדת מ 6,000. לקראת הסוף הבנתי שלחצתי בלי שכל והמבט היה קרוב מדי. בתחנת דלק מגיעים חבורת של כל מיני וחבורה אחת של ספורספורט וחליפות עור ומבט של שיחקנו לאלוהים בביצים. היתה לי תחושה לגביהם. ממשיכים ליער יתיר כביש הכיכרות לכיוון בית גוברין. אנחנו משייטים בסיבובים של לכיש אסף בפרונט אני באמצע ורן מורכב עם ענת מאחור כשאותה חבורת גבר גבר עוקפת אותנו מהר וקרוב מדי. לא עושים דברים כאלה, בטח שלא לאופנוענים. בבית גוברין נפרדים מרן אסף ואני נפרדים בצומת עזקה. אני ב 90 -100 עם מוסיקה בעמידה בודק מדי פעם במראות שאין אף אחד מאחורה. גבעות ירוקות, פרות, מישור החוף משתרע מרחוק, אני בעננים. מטר לידי עובר טמבל בווילי ואחר כל החבורה עם ה RR RRR וכל מיני. הכביש המפותל זה המגרש הביתי שלי, כן? אחרי היסוס מחליט שכוס אמו, יורד לשניה. מוריד שני הילוכים וארפכשד מתנענע מצד לצד בתאוצה שלא נגמרת. הם ממש טסים ואני רואה את האחרון בסדרת הסיבובים ליד בית הקברות ואחר כך מצמצם עוד קצת. במצלמה חלק עצר וחלק המשיך ישר. ארפכשד איתם באותו קצב. המבט הארוך והמשתהה של הטמבל במראה שציפה לחברים בחליפות עור וראה פנס של אדנווצ'ר היה הדובדבן לטיול מספק.
לדעתי ארפכשד בסיבובים מהיר מאוד ואולי יותר מה 1190 וה 1290 כמו שטוענים כאן:
https://www.youtube.com/watch?v=5bs4TFIjYac
באחת הקבוצות פורסמה הפגנה נגד עמודי חשמל במכתש רמון. בכתומים הביעו עניין ובכלל סיבה מספיק טובה לבדוק את המכנסיים והמעיל שעלו מליאנתלפים. אז קבענו ביד מרדכי בבבוקר. 8 מע' על השעון הכביש רטוב ומעונן מאוד. השלישי לא הצטרף, אבל היה שלישי אחר שהפתיע. 1290, 790 R וארפכשד מתודלקים ויצאנו למפגש בקצב מהיר. היתה רוח חזקה ושום גרגר קור לא נכנס ומתחת רק טייץ גופיה, תענוג. קצת חששתי מעיזים כי לא מכיר ולא ניסיתי ונפלתי טוב. במפגש הגיעו כ 50 רוכבים רובם אדוונצרים, הרוב GS והגיל בהתאם. ויתרנו על ההפגנה הסטיקרים והדגלונים והמשכנו לירוחם משם בכביש המקסים ירדנו למכתש הקטן ואחר כך ירדנו את מעלה עקרבים. המדבר יפה ומצוחצח ויום מקסים. בחצבה תדלקנו אכלנו ועלינו חזרה דרך 25. למרות הטמפ' לא הזעתי. אמת בפרסום, יש!
קובץ מצורף 8924
ב 25 שעולה מהבקעה לדימונה חזרתי לגיל 15 ושעטתי קדימה. אולי בגלל שאני שוקל פרידה מארפכשד ואולי לקראת יום המסלול התאמנתי על בלימה חזקה תוך כדי פקודת היגוי ומבט. הפעם ירדתי די נמוך בהתאם לצורך אבל בלי רצח בעיניים ובלי נעילות אחורי והחלקות כוח. המוטו היה תרגול ולא הוכחת יכולת או זמנים. בכלל, מעדיף את 25 על סדום ערד כי הפניות הדוקות יותר ויש פחות תנועה. את המשך הדרך המשעממת גמענו די מהר ושברתי שיא בצריכת דלק. שוב, רוב הזמן הייתי מעל 7,000 סל"ד. ממוצע המהירות כולל עצירת שלפוחית ורמזורים.
קובץ מצורף 8925
אז אחרי מספר שיחות עם בעלי 690 והערות מכאן אני עדיין מתלבט אם לוותר על ארפכשד הוא צעד נכון. חוץ ממגן הרוח המבאס מדובר באופנוע ורסטילי עם נשמה מחוספסת שלא עושה עניין משום מטלה, מהמורה, מהירות ועומס. סוס מנצח לא מחליטים. נראה.
אחרי יום מסלול מהנה במיוחד חיכיתי שהראש והלב יגיעו למסקנה והחלטתי למכור את אפרכשד. כתבתי בשרשור על החוויות והתובנות עם הכלי רב היכולות והחיבור ההדרגתי לעוצמה. רכבתי לא פעם עם מצערת פתוחה עד הסוף ונהניתי מפניות מהירות הודות לתחושת הביטחון מהבולמים וההתנהגות המעולה. עשיתי כמה טיולי לינה אבל פחות ממה שתכננתי בלי קשר לסגר. נכנסתי לשבילים קלים וקצת יותר אבל עבור שטח מרמה 3 ומעלה החלטתי שזה לא הכלי הנכון - בשבילי. זה לא נובע מחוסר ביטחון ברמת הרכיבה או בכלי אלא פשוט כבד וגבוה מדי. קצת צובט בלב כי בחודשים האחרונים הרגשתי שאני מחובר למכונה ברמה טובה אבל ההחלטה התקבלה. כמובן שעכשיו הבנות עושות לי פוזה של מתבאסות...
במילותיו של אריאל זילבר "כלום לא חלמתי" או ברל עם ההשתהות "היש עם בעמים" :) אז כן, רציתי להזדקן עם ארפכשד ולא תיכננתי להחליף אבל בדיעבד -אם מגן הרוח היה עושה עבודה נורמלית לא בטוח שהייתי מחפש מאהבת אחרת. אופנוע מלהיב שמגיע לכל מקום עם ובלי ציוד או מורכבת ואם יש שביל עפר ונוף יפה אין חשש להיכנס וכשפוגשים כביש מפותל- אז בכלל מואי כיף...
המודעה ביד 2.
קובץ מצורף 9015
ועם הצמיגים האלו ציפית לאחיזה בשטח?
מגן רוח אפשר להחליף לשפר או לבנות ( משה משקפים לדוגמה).
א. הצמיגים הקיימים מיועדים לכביש.
ב. הקודמים היו בערך 80-20.
ג. הסיבה שויתרתי על השטח אחרת.
כל בדיקת מגן רוח חלופי שלא בטוח שישפר את המצב משמעותית עולה יותר מ 600 ש"ח. אין אפשרות לבדוק ואין הסכמה בפורומים על פתרון (נמוך מקו עיניים) שעובד לכולם.
אולי בגלל שבחודש האחרון כמעט ולא טיילתי בשטח אני חווה תכונה ייחודית בזיכרון האנושי. אני מתרפק בגעגוע לכוח וגמיעת חבלי ארץ עם ארכפשד. לא מצטער על המעבר הנכון ל 701, רק מתגעגע לנוחות והעוצמה של אוניית עם האחסון שענה על דרישות הנוודות והספונטניות. השיעור- בכל הזכרונות הנעימים לא עלה מגן הרוח המאעפן שאילץ אותי להתכופף כשהיייתי מעל 150. זה הציק לי בכל טיול עד לקטע הדרך "המעניין" וחזרה ממנו שזה בעצם רוב הזמן. זוכרים רק את הטוב.
הוי המרחקים המרחקים
שעליהם האהבה נמתחת
בקורים דקים דקים
לאיזו עיירה נידחת
יוצא אדם לדרך ארוכה
הלא יכול הוא בקלות לשכוח
שכאן אהובתו לו מחכה
ולא תמיד גם לה יש כח.
שיר געגוע של מאיר אריאל.
אם כבר מדברים על געגועים... כבוד הרב ז"ל זוכה לפינה חמה. לא הכרתי את השיר ולא את הביצוע. תודה.
עברה שנה,חזרתי ועדיין לא רכבת בשטח??
עברתי מהכתום ל 701 ומטייל בעיקר בשטח.