אחלה ננסי ופות"ש כבר בגיל המתאים בואך צ'רלי או אפיקים.
Sent from my Redmi Note 9 Pro using Tapatalk
אחלה ננסי ופות"ש כבר בגיל המתאים בואך צ'רלי או אפיקים.
Sent from my Redmi Note 9 Pro using Tapatalk
זקנים חסרי מנוע...(שוב לא מוצא את האימוג'י שעושה אצבע משולשת)
https://www.cyclenews.com/wp-content...-LT-Review.jpg
עדיף כבר צ'ארלי עם הכוזינה הנוטפת היומית כתמריץ לרכיבה מתקדמת...:biggrin:
האמת מופתע, לא ידעתי שהורסיס יכול 35 מעלות, שיעבור את ה40 אז שלח תמונה
https://uploads.tapatalk-cdn.com/202...db5bbf7d38.jpg
https://uploads.tapatalk-cdn.com/202...c12755c030.jpg
https://uploads.tapatalk-cdn.com/202...20fce86dcd.jpg
מה שיעזור לך לישון טוב בלילה...
השושנים מתעקש שהוורסיס זה הכלי הכי טוב.
ואכן זה כך בעבורו.
היום בגילו המתקדם להוכיח שהוא הכי מהיר או הכי משחיז או הכי בכל מה שצריך זה הפך להיות משני.
היום החשיבות שלו היא אחרת וצריך משהו שידע לבצע את רוב המשימות ביעילות ונוחות והאמת שהרגש גם מקבל מקום משני וכבר לא מחפשים ריגושים.
אז נכון שקטנוע או איזו מחושמלת תיתן לו מענה נהדר אבל עדיין חשוב לנער לשמור על פאסון גברי שיסווה את הצורך בויאגרה.
ולכן הוורסיס בהחלט כלי מושלם עבורו.
סוג של קטנוע עם הילוכים יציב צפוי והגיוני עם צילינדר אחד נוסף להדגשת האון החסר.
אני בהחלט מסכים איתו שהטרייסר לא מתאים לו
רזה אתלטי עם מבט של רצח בפנסים והתנהגות של וולנטינו בפניות.
כמובן שחסר צילינדר להדגיש את האון אבל עדיין הטרייסר בעל האופי היחודי ידע לעשות את הכל רק עם רגש .
שושנה אוהבים אותך גם אם תתחבר לצד הנשי שלך.
אם היית מדבר על איטלקייה פרועה, שובבה, נועזת כזו שמטריפה את דעתך, וגורמת לך שלא לישון בלילה,
כזו שתהרוג אותך כשתעשה את הטעות הראשונה, תשלח אותך לבנק יותר פעמים ממה שאתה רגיל ומכיר,
לא צפויה, בוגדנית, מחוזרת, אבל גורמת לך לתסוס לסעור הייתי מבין.
ראבק אפילו גרמנייה שופעת עם סקסאפיל דשן והבטחה להרפתקה מטרפת, שתגרום לך לצאת מהבית למסע
רחוק אל המגבלות שלך ושלה, כזאת שאף אחד לא מעז להגיד שהוא רוצה או יכול להרשות לעצמו, אבל מאוחר
בלילה הוא גולש קצת במחשב למחוזות אסורים. כזאת שאוהבי האצניות הספורטיביות החטובות מרמים גבה
ומלגלגים עליה מאחורי הגב. הייתי מסכים.
אבל לך יש גיישה חולה, מההרים, שבאה להתפרנס ולפרנס את המשפחה שלה מהפועלים הלחוצים שממלאים את הערים
היא יודעת לתת עבודה בחצרות ובכבישים, אבל יודעת שלעולם לא תהיה כמו הגיישה האמתית המושלמת והשלמה זאת של
המעמד הגבוה, של אלה שמערכים את השלמות שלה, את הנתונים והמעלות שלה, שנותנת עבודה מושלמת.
אז כן, ההגנה הכי טובה שלך היא ההתקפה הכיוון לנושא הגיל בעצם פוגע בניסיון בתובנות בהבנה וההכרה
מי מסתובבות ברחובות ואיפה בעצם מחכה לך הדבר האמתי.
בדיוק כמו הפר המתבגר שמזהה עדר פרות ואומר לאביו:
"אבא יש שם מלא פרות בוא נרוץ ונזיין אחת"
עונה לו האבא בקול רגוע:
"חמודי, אנחנו נלך לאט ונזיין את כל העדר..."
שושני, זה שאתה מוכשר וכותב יפה, יכול אולי לשכנע אבל לא יכול לשנות את המציאות... ינון צודק!
יצאנית לא ממש כי היא עולה לא מעט
יותר בכיוון של מתירנית מנוסה שלא מפחדת לקבל את כל הפנטזיות הכי מופרעות שלך
Sent from my Redmi Note 9 Pro using Tapatalk
שני דפוקים. אתם יודעים שאופנוע זה זכר, נכון?!
מה זה קטן רוטט ונמצא בין הרגליים???
Sent from my Redmi Note 9 Pro using Tapatalk
איזה מצחיק זה ששושנה מדברת הרבה על סקס אפיל וריגושים, ורוכבת על וורסיס UJM מודרני, עוד כלי שירות נח ועושה הכל..
רנצ'וק, תעיז קצת.. מקסימום תהנה יותר ותבקר יותר במוסך. להנאות יש מחיר.
הכי טוב UJM
50580 ק"מ
"אבא אני צריכה עזרה" ככה אומרת יורשת העצר הנסיכה שלי, "בוא רגע"...
הזדמנות לג'ינג'ית ולי לצאת לרכיבה מי-ם לג' אולגה וחזרה בהתראה של רגע.
בוקר חורפי עננות כבדה ללא התרעת גשם, עולה על ביגוד החורף, מכנס פרוג'י שקיבלתי מתנה מחבר שלא השתמש בהם,
מלמטה טרניניג קל לשמירת חום, מעיל חורף מתחתיו חולצת פליז איכותית חם צוואר שנקנה בחו"ל בחנות לצרכי סקי, ונעלי
רכיבה רוויט'.
הג'ינג'ית בציוד דומה שנותן מענה לצפוי ולבלתי צפוי כאחד. שעון הדלק מנדנד על מילוי דחוף, ולי יש לרדת עוד את כל 443
עד לתחנה בצומת שילת, FUCK IT יהיה מה שיהיה...מקסימום נדרדר בכוח הירידה בלבד.
המוסיקה באוזניות שופכת לי דבש לאוזן, התנועה דלילה הג'ינג'ית עסוקה מדי בשלה מאחור ולא מטרידה אותי בזוטות ואני מרגיש
משוחרר מהכל, הרכיבה הופכת ברגע לריקוד מושלם כשהכל מתחבר מסביב ליצירת אומנות של תנועה, עונג הריחוף והשקט המושלם
נקי מכל רעשי הרקע הקבועים, רגעים יחידי סגולה שלא קורים יותר מדי.
מבט מיותר לעבר שעון המהירות מוכיח אותי שאני רוכב מהר, הרבה יותר מדי מהר, LET IT BE לוחש לי ג'ון באוזן, LET IT BE...
קצת לפני מודיעין התנועה הופכת ליותר צפופה ואני מתייחס לרכבים כאל הפילונים במסלול סלאלום ימין שמאל ימין שמאל, עד למחסום.
תורמים למדינה את מס על הדלק ואנחנו על כביש 6 שהדבר הכי טוב שאני יכול להגיד עליו הוא שככל שמסובבים את המצערת ומושכים
אותה על למעצר הוא נגמר יותר מהר. הג'ינג'ית בשלה...נהדר!
בחזרה אני מהרהר על החיים שלי שתפסו כיוון חדש, נהדר, מרגש, הורסיס משמש בעיקר לרכיבות פאן ומנעד השימוש לרכיבות מנהלתיות
ירד משמעותית ביחד עם הקילומטרז' היומי, מה שגורם לי לפקפק שוב בצורך להחליף לכלי יקר מאד כשבצד השני ממש על כתף שמאל, יושב
לו השטן הקטן וממלמל לי מילים בגרמנית שוטפת...ורווום ווורום.
אני מרגיע אותו בהבטחה לבטח את הבימרון הקטן לכמה חודשים לעשות קצת פאן טהור בשבילים חדשים אחרים.
כשההגיון גובר על השגעון מתנחמים בבימרון.
רק אומר שחיים פעם אחת ודי וכשאתה על דו"ג זה מקבל חיזוק למשמעות.
כעת לשאלה:
כשנמרחים על גדר ההפרדה ומרגישים כמו סלמי במעדנייה בסופר על איזה כלי היה חיוך גדול יותר.
אני מניח שזה על טרייסר.
כווול הצרצרים האלו שהזכרת עכשיו גרמו לי בגיל ההתבגרות לסלוד מאופנועים !!!
לאחי הגדול היה איזה סוזוקי 50 (נגנב לו, מהבית שלנו דאז בלוד... לאידע מה חשב כשהשאיר אותו מקדימה בחנייה. מאחורי שער, אבל עדיין מקדימה) ואח"כ ג'ילרה 80...
התיקון הגיע כשהיינו בטיול ביוון לפני הגיוס כל קבוצת הגיל שלי מהקיבוץ, אז כבר ראינו את כל הארופאים מגיעים עם אופנועים גדולים לחופש בארץ הנהדרת הזו, ואז נדבק החיידק.. ובי נשבעתי שצרצרים בנפחים של מימייה צבאית ואף קצת יותר לא יפגשו את ישבני :smoke:
התחלתי את הדרך על TS50W
נכון הרבה רעש אבל לבן תשחורת בגיל 16 זה נראה הדבר הכי מהיר בעולם.
היה לי גם פיאג'יו סי אחרי הצבא ששימש אותי בהתניידות בין רמת השרון לת"א ואפילו יצא לי לפדל איתו מאזור שכונת צאלה לעבר רמת השרון אחרי שנשברה לו הדיסה של הרצועה באזור הגלגל.
הפוקס ירושה ממיודענו אלון שמלאו לו שנה וחודש בשמיים.
אז אם כבר אוסף של טילונים אז שיהיו גם אחרים.
51273 ק"מ
רוכבים לכינרת שלושתנו לאזכרה הראשונה של השנה לזכרו של אבא של הג'ינג'ית יום טעון. זכר הטריומף הגדול עדיין טרי ואני מנסה להבין
למה לעזאזל, אני לא מצליח להסביר את עצמי ולהעביר למתווכחים מסביב את הצורך בעוד כמה סוסים על מתנת לקרוא לאופנוע תיור ספורטיבי
בשמו.
הרכיבה על הוורסיס זורמת מוכרת, כמו שף שמכין את מנת הדגל שלו, מכיר את החומרים את הכמויות ואת ה-"משהו הנוסף הזה" שהופך את
המנה מאוכל, לארוחת גורמה.
הורסיס עושה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב, רץ קדימה יצוק על הכביש מהיר חזק המון רזרבות של כוח פתוח ומוכן לכל תעלול אפשרי,
ניסית לחשוב עם עצמי מה בעצם אני מנסה להגיד ולא מצליח להעביר הלאה ואז בעצם נפל לי האסימון, זה בדיוק כמו להסביר לילדים שגדלו
על CD איך נשמעת מוזיקה מתקליט, להסביר את מרדף אחרי מגבר חיצוני גדול וחזק יותר ורמקולים ענקיים מוגזמים, איך אתה מתרגל לפגמים
לרעשים הנלווים לאווירה.
בוי מקס הקודם לורסיס היו לי 140 כ"ס מנוע 4V עם ארבעה שסתומים לצילנדר, הייתה מערכת חשמלית של וי-בוסט שנפתחת כמו מבער
ב-6000 סל"ד ומטיסה את כל המשקל המוגזם והשלדה העתיקה קדימה בכוח עוקר סלעים, עכשיו לך תסביר לכולם מה התחושה הזו עושה.
מי שלא עבר את הדרך שרכבת, על המגוון המצוי בתוך ההוויה של עולם המושגים של אז, יתקשה להבין, כי מה ההבדל באוכל שיצא ממקרר קרח
למקרר הקפאה יבשה, כשהעניין הוא באוכל ולא בזיכרון.
למה רוכבי אופנוע שגדלו על אופנועי קרבורטור מתגעגעים לחוויה הזאת, בעוד הרוכבים החדשים שנולדו לתוך ה-i של האיינז'קשן לא מצליחים
להתחבר. כי הם פשוט לא מכירים משהו אחר.
הגיבורים שלנו שגדלנו עליהם בשנות השמונים אלה שזכו לראשונה בשמות האגדתיים ספורט תיור הם הדבר האמתי בעינינו לכן גם קשה לנו
דברים אחרים אמיתות אחרות וכן העובדות מבלבלות כשאתה מכוון למשהו אחר ישן יותר ומוכר לך.
קל להתבלבל בשפע המצוי היום הפילוח רחב יותר ההיצע מדהים ואבל הזיכרון והתחושה האינדווידואלית שלך קשה הרבה יותר להשגה.
ספורט תיור אמתי:
https://www.motorcyclespecs.co.za/Ga...100ES%2083.jpg
למה לסבך? עולים על אופנוע, רוכבים לכבישים מפותלים, נהנים, רוכבים על אופנוע אחר לאותם כבישים ונהנים יותר (או פחות) ואז קובעים איזה אופנוע מהנה יותר. לאופנוע המוכר תמיד יש יתרון התחלתי אז צריך סיבוב ארוך יותר על החדש כדי ללמוד לסמוך עליו ולהפיק ממנו את המירב. כנראה שהרכיבות מבחן שלך קצרות מידי, וגם שלוקח לך יותר זמן מאחרים לצבור בטחון על כלי לא מוכר ולכן (אצלך) הוורסיס תמיד מנצח.
וואלה,
אני גדלתי על קרבורטור.
ממש לא מתגעגע.
הורסיס הוא בסיס להשוואה כקו תחתון מה שייתן לי יותר יזכה ומה שפחות יחזור למעגל החיים בלעדיי.
זה לא עניין של געגוע זה העניין של התחושה שמכה בכל החושים, רעש אופייני, ריח אחר, משיכה שונה (קשה להסביר) האינג'קשן מושך אחרת, טוב יותר.
קשה להסביר תחושה של אופנוע כזה למי שלא רכב על הרבה כאלה, בדיוק כמו שקשה להסביר את התחושה של מעבר מדו"פ לרגיל. או מוזיקה מתקליט.
זה נקרא נוסטלגיה
כולנו מתרפקים על העבר אבל אחרי שנקודת היחוס משתנה קצת קשה לחזור לאחור.
ולראיה - וורסיס נקודת מוצא של רוכב הברזל שמעדיף פלסטיק
בטח כבר רשמנו את זה בשרשור הזה יותר מפעם אחת אבל:
The older I get, the better I was.
אין מה לעשות תהיה סינטימנטלי כמה שתרצה.
הזרקה יותר טוב (לא מתגעגע לקורבוקטור בכלל).
כך גם סוללה תהיה יותר טובה
וכך מימן יהיה יוצר טוב
וכך מה שיהיה יהיה יותר מוצלח.
ככה זה עובד.
להתנגד לשינוי זה אומר להעלם או להיות לא רלוונטי.
לעניין החלפת הוורסיס המצויין לדעתך.
זה כבר לא מגיע ממקום סכלתני אלה ממקום של רגש. וזה כבר אופרה אחרת.
תחליף יקירי. מה כבר יכל להיות ? תהנה יותר ?
תקח משהו יותר מלהיב.
הורסיס סוס מצויין. אבל חסר לו האומפפפפ
רכיבות טובות.
Sent from my iPhone using Tapatalk
אני דווקא מבין נוסטלגיה כשמדובר בתחביב. האמריקאיות הגדולות מהאייטיז-סבנטיז נחשבות בעיני לדבר הכי יפה על ארבע גלגלים. כל אחת עם אופי ויופי משלה. מרווח, תחושת ביטחון ונדיבות, הכל בלארג'. רובם יכולות להיות שימושיות בטיפול תחזוקתי טוב עשרות שנים. אממה,שתייניות דלק שלא עוצרות ולא סובלות ABS או חניה במלצ'ט. אז כל עוד זה תחביב, כן. באופנוע ליום יום אני לא רומנטי וללא סימפטיה לאף מותג ודגם. שושני מתרפק על הוורסיס כאילו מדובר בכלי ישן וחלוד שמגרגר קרבורטורית מדוברת. זה בסדר. יש אינספור אופנועים לתיור בהרכבה נוחה שעדיפים מבחינת כוח וספורטיביות אבל הוא רוצה להתרפק. תנו לו להתרפק. בסוף הוא ימצא את מבוקשו אבל גם אז יש סיכוי לא קטן שהוא ימשיך להתגעגע לוורסיס.
מהמעט שאני מכיר את השושנה.
הוא טיפוס רציונאלי וגם אם הוא לא מודה בזה אבל חשוב לו אמינות.
כמו רובנו הוא מוזן על נסיון העבר ובין אם בצדק או לא הוא לא ימהר לרכוש כלי איטלקי גרמני או כל דבר שדבוקה לו סטיגמה.
בנוסף אחרי שיורדים מאופנוע וורסיטילי רגוע וחסר אופי כמו וורסיס יהיה לו מאוד קשה לקבל כלי שיש לו קפריזות.
ולכן ההימור שלי שמבוסס על היכרות עם הנפש הפועלת והמון חרטא אני מעריך שהכלי הבא יהיה וורסיס או משהו יפני אחר שיהיה עבור הסבא החביב ( אני מניח שבקרוב יהיה סבא) הכי טוב בעולם
בעצם זה מה שחשוב שהנער שבו שמח.
אני מבין שהוא מעדיף לקנות אופנועים שנחשבים אמינים, אבל לא ידעתי שהאמונה קשוחה עד כדי כך, שאסור לו אפילו לרכב עליהם במסגרת נסיעת מבחן :)
יש גם משומשים, אתה יודע. אפשר לחפש בסבלנות כלי שמור בן שנתיים, שמישהו אחר כבר זיווד וצייד בשבילך. על הדרך, חוסכים איזה 25-30% ממחירו כחדש...ציטוט:
על הכוונת למרות שכלי בדנה הראשונה שלו מומלץ לא לקנות, מחיר סופי מטורף ולכן חייב להצדיק הייטב את הרכיבה, אבל כן זה אופנוע ראוי לשמו, בדיוק כמו הבימר 1000 המתחרה, שימושיות והתאמה אישית לי פחות פוגעת , אבל מיתרי הרגש רוטטים.
לפי מה שאתה מתאר (רכיבות ארוכות בזוג והרבה כוח) הייתי בודק את ה RT- בעצם רק את ה RT.
https://www.youtube.com/watch?v=KFajzQcORsc
סופר-דיוק 1290GT?
הם גם לא יקרים מדי (כמשומשים לפחות).