הלוואי שהיו שמים 35...ציטוט:
נכתב במקור על ידי ayalzo
בקיאה נירו של העבודה שמו לי 32, כשבפירוש כתוב על המדבקה בדלת 36, באלטו של אשתי שמו בכלל 29 (כשאני מעדיף את האקונומי מוד עם 36 PSI)
הצג להדפסה
הלוואי שהיו שמים 35...ציטוט:
נכתב במקור על ידי ayalzo
בקיאה נירו של העבודה שמו לי 32, כשבפירוש כתוב על המדבקה בדלת 36, באלטו של אשתי שמו בכלל 29 (כשאני מעדיף את האקונומי מוד עם 36 PSI)
אכן טעות אבל רק לכמה שעות, ניפחתי דבר ראשון על הבוקר.ציטוט:
נכתב במקור על ידי erani99
לגבי רדיאלי דיאגנולי ושות' - היום לכל יצרן יש את השיטה שלו ואפילו כמה שיטות - חוטי פלדה, חוטי ניילון, צפיפות כזאת או אחרת.
אני פחות חשבתי על זה אלא יותר על מקדם האחיזה של הגומי. אני מניח שגם הפרופיל יוצר הבדל. למשל באנגל האחורי שטוח והקדמי עגול, זה יוצר תחושת היגוי שונה לחלוטין משל שני צמיגים קמורים.
זה נעשה על מנת לשמור על אורך חיים תקין לצמיג, בצמיג קמור שטח המגע עם האספלט צר משמעותית מה שאומר
שחיקה מוגברת במרכז.
לחץ אוויר גבוה=אורך חיים גבוה יותר.ציטוט:
נכתב במקור על ידי השושנים
הסיבה היא החום, פחות לחץ אוויר מייצר יותר חום בצמיג, את השחיקה במרכז פתרו בעזרת 2ct
שו?.. שושנה, זה ממש לא קשור. צמיג קמור יותר הוא בעל פרופיל ספורטיבי יותר, האנג'ל GT למשל יותר "שטוח" כדי לתת יותר יכולות טורינג מאשר ספורט.ציטוט:
נכתב במקור על ידי השושנים
למשל אפילו במשפחת האנג'ל עצמה יש הבדלים - ה ST יותר קמור עם פרופיל יותר ספורטיבי, ה GT II מאוד שטוח ביחס ל ST.
נכון, התרכובת המעורבת בצמיגים כבר הרבה שנים באה לפתור את זה, אבל זה רק קצת יותר מרחיק את קץ ההתרבעות. יותר חשוב לחץ האויר הנכון לדעתי. לא מעט רוכבים פשוט מזניחים את בדיקת לחץ האויר ורק כל כמה חודשים במקרה נזכרים לבדוק..ציטוט:
נכתב במקור על ידי Dresdner
מצטער, אבל כל הצמיגים עם הפרופיל הספורטיבי העגול החזיקו פחות מצמיגי הטורינג עם פרופיל מעט שטוח יותר
במיוחד באופן הבלאי במרכז!
אכן, צמיגים בעלי פרופיל עגול הם ספורטיבים יותר בהגדרה..ציטוט:
נכתב במקור על ידי השושנים
אני מנסה עכשיו את המישלין POWER 2CT, אחלה צמיג !!!! זול מאוד יחסית בהשוואה לכל הספורטורינגים, נראה כמה יחזיק האחורי עד שיתרבע לגמרי:confused2:
עדיין זה לא בגלל CP קטן יותרציטוט:
נכתב במקור על ידי השושנים
ואגב צמיג יכול להיות קמור יותר או פחות אבל עדיין להיות עם אותו CP במרכז
אגב 2 ברכיבת כביש חזקה ככל שתיהיה אפשר להתעלם מהמראה הויזואלי של הצמיג, קמור יותר או פחות לצמיג יש אלסטיות ככה שגם אם אתם מגיעים לקצה הצמיג הוא מקבל סוג של צביטה/מריחה שמגדילה את הCP ואיתו היכולת להשכיב עוד את האופנוע מעבר לקימור במצב סטטי
ענייני צמיגים.
הטרייסר גמע 13,000 קילומטר.
סך הכל בהנאה רבה.
לאחרונה ישנה תופעה של אובדן אחיזה של הצמיג האחורי.
ניסיתי לשחק עם לחצי האוויר אבל ללא הועיל
בגדול הצמיג כבר די מרובע ואני שואל את עצמי אם זה בגלל השחיקה או שהוא פשוט יבש ( אין סדקים והוא לא מרגיש יבש).
לבנתיים העברתי את מצב ניהול המנוע ל2 וכך גם את הtcs שלבנתיים נתן מענה לתופעה.
כנראה שאתחיל לחפש צמיגים חדשים ( אני בדרך כלל מחליף זוג בייחוד אם אני רוכש דגם אחר).
האמת שאהיה בארה"ב אז אולי ארכוש שם זוג + קסדה + מגף חורף וכמה פילטרים פלאגים וכדומה
Sent from my Redmi Note 9 Pro using Tapatalk
מהנסיון שלי על הטרייסר 900 GT המצלר 01 SE הוא צמיג מטורף, כל כך הרבה אחיזה והכי חשוב כלכך הרבה הרגשת ביטחון אבל הצמיג (לא הגומי) קשה מאד, עד כדי כך שחשבתי שהבולם שלי מקולקל.
מכוון שיש צמיגים טובים לא פחות אבל עם יותר שיכוך ממליץ על הרוד 5 או ה6
אני מניח שארכוש צמיג ספורט תיור.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Dresdner
הroad או אינג'ל gt2 .
האמת שמנסיון עבר על דגמי משלין (לא זוכר כרגע איזה) שהרכבתי על הבאנדיט והgtr הם ידעו להזדקן יפה ולשרוד לאורך זמן רב יחסית.
בכל מקרה יש חושש וחצי עד שאטוס אז נעשה שיעורי בית.
Sent from my Redmi Note 9 Pro using Tapatalk
היי דרומה לצפונה
אירוע משפחתי גרר אותי לחיפה.
מאחר ולפני האירוע חזרתי מחיפה וראיתי את הפקקים עדכנתי את הבוסית שאנו נצא עם הטרייסר.
התארגנות מהירה ויצאנו לכיוון.
בהלוך הקצב היה תנועה פלוס קצת ותוך שעתיים פחות או יותר נחנתנו בחיפה (רכיבה רציפה).
מבחינת נוחות ההנהלה לא התלוננה וגם מלפנים הנוחות באוכף טובה מאוד.
בחזור הקצב כבר היה אחר במהירות של כ12 ליטר לקילומטר בשעה.
הכלי סך הכל יציב מאוד ולא הורגשו נדנודים משום סוג.
ככל הנראה הסטאפ של המתלים עובד מצויין עם 3 ארגזים דוב ורמטכ"לית מאחור.
הכלי יושב נטוע בסיבובים והאמת שנהנתי גם בכביש שש וגם בפיתולים לעיר הקודש.
התאורה של הטרייסר טובה מאוד והמשקף עושה את העבודה ( שיניתי את הגובה שלו מספר פעמים בהתאם לצורך)
חיש קל נחתנו בירושלים עוד לפני תום האירוע.
התלונה היחידה הייתה של הגברת מאחור על הצוואר כתוצאה ממאבק ברוח.
סך הכל הטרייסר כלי נהדר.
15 אלף וקצת ק"מ
הסט אפ נשאר כמו שהוא-ולמעט מגן הרוח שהורם והורד אחר כבוד לפי הצורך לא שיחקתי יותר מדי איתו,
3 הארגזים הורכבו לצורך העמסת מתנות מאמריקה לעולל הגדול שחיכה לנו באשקלון.
ההנהלה התעוררה בחוסר חשק ב05:30 ותפסה את מקומה מאחור.
א' הגיע בזמן והמתין ללוקי שיגיע וביחד הגענו אל השושנה שהמתינה עם הג'ינג'ית לבואנו.
הדרך לשושנה היתה זריזה ולא חשנו שום נדנודים, יש לטרייסר המון כוח ואפילו הצלחתי ללמד אותו מה לעשות בסיבובים והוא מבחינתו עשה מה שאני אוהב ורוצה.
אני מניח שאת פרק של הסתגלות לחיים המשותפים עברנו והוא מחינתו אוהב לרכוב כמו שאני מתכוון טו לא מתכוון ...
היום רכבתי איתו אותו בתנאים ששונה מכנה כמו אירופה, אחרי שבועיים בדרכים הצדדיות של ארה"ב (וורג'יניה פנסילבניה אוהיו ניו יורק סטייט ועוד ) אנו מגלים שנס הרים זה פישה של רוכבי אופניים והאמת שאני ממש לא אוהב את הציר הזה.
למרות עומס המשקל, הטרייסר חי מעולה בכל מהירות כולל בינוניות ומהירה הכבישים הטכניים וחלוקת ההילוכים טובה, ותאכלס
בדיוק בשביל זה הוא שם. זה ועבד מצוין בין אם בקצב ספורטיבי או סתם טורינג רגוע.
חשבתי ששווה להקדיש פרק על ההסתגלות לכלי אבל הוא נטול חסרונות, כולל בבלימה במשקל וזוג.
הכיסא בדגם הנוכחי נוח מאוד ולא כורסתי נוכחות המורכבת כמעט ואינה מורגשת כולל תחת כוח האינרציה בבלימה מדביק.
למרות תוספת המשקל רפידות הבלם מייצרות נשיכה נשלטת וטובה.
ברכיבה היום ניתן היה להבחין בשני הסגנונות רכיבה מדודה של שושנה בזוג, עם קו נכון מהירות בריאה ושליטה בכלי, ורכיבת
ספורט/כסאח של א' שמפגין שיפור בביצועים וחיבור יפה עם הטוסטוס האדום שלו.
לצערי קצת נפלנו עם סיסמאות חלולות של רוכבים בקבוצה וחוזרים יחד כאשר מי מחברי הקבוצה שאוהב להפריח סיסמאות באוויר פתאום ברח לו לדרכו ואפילו נשיקה על הקרחת הוא לא נתן.
קצת דברים שרואים משם ולא רואים מכאןhttps://uploads.tapatalk-cdn.com/202...7c36bb140e.jpghttps://uploads.tapatalk-cdn.com/202...7724701fc7.jpghttps://uploads.tapatalk-cdn.com/202...baa99347dc.jpghttps://uploads.tapatalk-cdn.com/202...a980cac6b4.jpghttps://uploads.tapatalk-cdn.com/202...fa8aa71800.jpghttps://uploads.tapatalk-cdn.com/202...a9bd685080.jpghttps://uploads.tapatalk-cdn.com/202...c6de45c918.jpg
א' התבגר בשנה
מאחר ורוב חבריו של השושנים עובדים לקחנו לכבוד יום הולדתו חצי יום חופש כדי לממש את אהבתינו.
לטיול יצאנו עם 2 טרייסרים, 4 ארגזים, בגדי ים, מגבות, מים, ערכת חילוץ מתקרים ו2 נשים כדי שיהיה מבוגר אחראי בסביבה.
הכיוון לבקעה כאשר הייתה דילמה הם ללכת דרומה או צפונה.
הלוקי הזדעדע מהמחשבה לפגוש פטריות מלח ועוד יותר מלטבול בחומר משמר שמתאים להכנת דגים מלוחים ולאחריו לרכב במשך שעות.
קצת דין ודברים ונבחר הצד הצפוני של כביש 90.
כפי שציין בפוסט אחר מיודעינו שושנה מזג האוויר היה חם אבל סך הכל נסבל.
אני לבשתי את בגד הים ומעליו מכנס רשת ממוגן ומעיל הפוריגן הקייצי בהחלט איפשר לאוויר לזרום והמצב היה נסבל למדיי יחסית לעונת השנה והאזור.
נער הפלא כהרגלו מתווה את הדרך ורץ קדימה בזריזות ואנו אחריו משתדלים לא לפתוח פערים.
בחרנו את הדרך הארוכה דרך מעלה גלבוע והטרייסר מצדו משתף פעולה.
הכלי מדוייק וישנה תקשורת טובה עם הכביש המפותל.
תוספת המשקל אומנם מורגשת אבל לא ממש מפריעה לו או לקברניט שמטיס אותו.
היתרון של אופנוע אדוונצ'ר (טוב טרייסר לא ממש כזה) הוא שאפשר גם לצלוח שבילים או מדרגות קטנות כך שהצלחנו לטפס לאחד המצפים באזור.
הפסקה קלה תמונות שתייה וממשיכים לאתר הטבילה בכינרת.
אם יש משהו שאני מסכים עם השושנים זה בחשיבות הארגזים וביום שהונדה יפתחו NC עם ביצועים קרובים לטרייסר ודומיו הוא בהחלט יבוא בחשבון ( הייתי מוסיף מדחס של מזגן ומקרר את התא טוב הגזמתי).
למרות העומס הגענו די מהר לכינרת והטבילה במים הבהירה לסביבה שאני צודק.
חזרה עצרנו בצמח לארוחה בבורגר סלון לפי בחירת נער הפלא.
האמת שטעים מאוד ואמרתי שאם כבר שחיתות אז הלכתי על זה BIG TIME והזמנתי איזה דבל עם גבינה חלפיניו ותוספת של בשר מעושן
אמריקה במיטבה וטעים.
הייתה התלבטות מהיכן לחזור הבייתה.
הערב ירד והתלבטנו האם דרך ציר 90 או כביש 6 ולבסוף הוחלט להמשיך בכביש 90.
הוויז לא הסכים איתנו ובחר לאתגר אותנו ולחפש את השושנים ברותם וכך מצאנו את עצמנו פונים ימינה לכביש 578 לכיוון רותם.
שכחנו שקשישים בפנסיה (וגם לוקי) בשעות החשכה כבר צפונים בביתם עם כוס תה ועיתון מול הטמבליזיה המרובעת שלהם.
את הכביש אנו מכירים אבל במתכונת מוארת.
בחשיכה זו כבר סאגה אחרת.
למרות שלטרייסר יש תאורה טובה עדיין יותר קשה לזהות את מה שממתין לך מעבר לאף.
לא תמיד ישנם שלטים שמסמנים לך שסיבוב לפניך וכמובן המרקם המשתנה של הכביש בשילוב פחד מחיות הן אנושיות והן מעולם החי מספק רכיבה מאתגרת מאוד.
אגב יאמר לזכות נהגי הפיקציה הבלסטינית שהם נוטים לרדת לימין ולאפשר לאופנוע לעבור בעוד עמנו ישראל ערמה של קקות שייבשו אותנו אחרים ולא ממש יפתחו מקום לעקוף (לא כולם אבל עדיין).
יצא לנו לחוות אובדן אחיזה רגעי של הצמיג האחורי שיפועים הפוכים ועוד כל מני תחושות שבהחלט העלו את רמת האדרנלין.
באזור ארץ המרדפיפ (רימונים) אוויר ההרים שינה את יחס הדחיסה המולקולרי שלו והפך להיות קריר יותר.
אני חייב להודות ששמחתי שעברנו הגבע בנימין מה שסימן שהקטע האינטנסיבי חלף ושאר הדרך פחות או יותר מוארת וקרובה לצליוויזציה.
הטרייסר אופנוע נהדר שמאפשר לנו להנות כמעט מכל העולמות ( למעט שטח ).
הוא יודע להיות ספורטיבי מאוד או סתם טורינג נינוח.
הוא מצויין בעיר ומחוץ לעיר.
הוא נוח הן בזוג וכמובן ביחיד.
סך הכל כלי נהדר.
https://uploads.tapatalk-cdn.com/202...20a5197566.jpghttps://uploads.tapatalk-cdn.com/202...2442b6835d.jpghttps://uploads.tapatalk-cdn.com/202...a3492ad28a.jpg