נכתב במקור על ידי
the striker
תחושת חוסר הברירה, בדיוק, זו הזכות הכי בסיסית והכי חשובה. לכן לדעתי ההתערבות של המדינה בחיי הפרט חייבת להיות מינימאלית. לטעמי הגבול עובר, ברגע שהפגיעה הפוטנציאלית (ואני חוזר ואומר, לדעתי לרכוב בלי קסדה, לא מסוכן יותר מלרכוב עם קסדה), היא ברוכב בלבד, כאן הוא הקו האדום מבחינתי להתערבות.
ושושנים יקירי, לטעמי היות ועד היום אתה עובד בגוף היררכי, אני מעריך בזהירות שאתה שם עוד מהצבא, כך שעניין טובת הכלל למול טובת הפרט ועליונות הארגון (העדר לטעמי), טבוע אצלך. דע לך שיש שם בחוץ חופש תודעתי מחוץ לאירגונים הללו, חופש עצום ולא מוגבל. אתה תרגיש אותו כשתצא לפנסיה, ואז אולי באמת תבין. בינתיים מאחל לך שכן טוב (הר חומה וארמון הנציב קרובות), רק רכיבות טובות, ארוכות ומהנות עם הג'ינג'ית.