נכתב במקור על ידי
oradul
טוב. עשיתי את הרכיבות ולאחר הרבה מחשבה... בסוף.
:BMW 900XR
*ראשית, צריך לציין שיש שינוי לטובה ב"במוו" מבחינת מענה ושירות.
כלי מאוד מהנה. קומפקטי וגמיש. קל לשליטה ומעבר בין מכוניות. הבדלים בין מצבי הרכיבה מאוד מורגשים במנוע, במתלים ובמצערת.
יש לו כוח לתת בשביל שימוש יומיומי וטיולים בסופ"ש. הוא לא הכי חזק מבחינת כוחות איגואנה, אבל אם 14 אלף קמ"ש זה לא מה שישוב לכם, אז אין בעיה.
קל להטות אותו והרגיש מאוד יציב ובטוח גם בזוויות שאיני רגיל לעשות עם אדוונצ'ר.
יש לו טורק טוב שמרגישים בתוך העיר כשצריך לעקוף רכב איטי בזריזות. יש אלקטרוניקה שלא שיחקתי איתה הרבה, היה לי חשוב יותר להרגיש את האופנוע והנוחות.
אז מבחינת נוחות - האופנוע קטן אבל בכל זאת היה לי בסדר במשך השעה שהיה לי אותו. מה שכן הפריע זה צורת מיכל הדלק לא אפשרה לי להצמיד את הרגליים לאופנוע.
המושב היה לי מעט צפוף ובסוף הרכיבה התחילו איתותים של חוסר נוחות. וזה עם מושב ה"קומפורט" שלהם. מישהוא נמוך ממני (188) יכול להרגיש בבית על האוכף ומיכל הדלק. נראה לי שברכיבות מעל שעה, שזה כל דבר מעבר לעבודה-בית, יתחיל להיות לא נוח. אולי שינוי המילוי יעזור.
ההילוכים והקוויקשיפטר עבדו מעולה. בלמים טובים למרות שהרגישו לי מעט רכים. אולי הגיע הזמן להחליף רפידות. הגישה להילוכים הייתה בסדר עם צורך במעט מאמץ לרגל כדי לתפוס מלמטה כאשר רוכב עם מגף.
מבחינת מחיר כולל לא הכי נורא בחבורה, אבל בהתחשב שהוא הכי זול ממה שבחנתי לאחרונה, התוספות לא זולות.
בסופו של דבר, החלטתי שלא כל כך מתאים מסיבות של מחיר, נוחות לטווח הארוך, נוחות רגליים; החלטתי לוותר על האופנוע הזה.
ducati multistrada v2:
כבר עכשיו חשוב לציין שזה צפוי שלא יהיה זול. לכן גם באתי בספקות לכיוון הזה. אבל בגלל שאיני מחליף אופנועים כל 600 קילומטרים, אולי שווה להוציא עוד קצת בשביל משהו שאהנה ממנו לשנים הבאות.
ברכיבות המבחן בדרך כלל מביאים את הדגם היקר יותר כדי שתהנה מהמערכות והתוספות ואולי תשתכנע לרכוש את הדגם היקר יותר. בגלל זה איני בטוח עד כמה הרכיבה על הV2 S תתורגם לV2 הרגיל.
בכל מקרה, הכלי הזה גדול יותר מהBMW ומרגישים את זה. אישית אני אוהב אופנועים גדולים. זה מרגיש "רציני" יותר. אבל זה מוריד מאפשרויות סינון התנועה. וגם לא רציתי לפגוע אפילו טיפה באופנוע שעולה כמו שנה וחצי משכורות. מאוד התפלאתי על המנוע. V TWIN חלק וכוחני. עם טורק זמין וכוחות יען שיספיקו (לדעתי) לכל מי שאינו על מסלול MOTOGP. האופנוע נוח ברובו, אך הפריע לי שהשלדה חשופה בדיוק היכן שהרגליים שלי צמודות, כך שאני חובק את השלדה וזה לא נוח. גם יש שם קדח בורג שמאוד לא נוח וגם מכאיב אם אוחזים חזק.
פה פחות שמתי לב להבדלים בין מצבי הרכיבה. האמת, הרגישו לי אותו הדבר. הבלמים עצרו את האופנוע כמו המחסום הזה שיוצא מהאדמה (באנגלית נקרא ballard). המושב היה סבבה ולא הרגשתי בעיות גם בסוף הרכיבה (45 דקות). לא הרגשתי הבדל במגן הרוח בין מצבו התחתון לעליון. גם האופנוע הזה, למרות שגבוה יותר הרגיש בסדר בהטיות ויציב לאורך כל הרכיבה. בכללי נהניתי ממנו. באחד הרמזורים בתל אביב (בדרך לצאת מהעיר בתחילת הרכיבה) עצר לידי V,2 שלום והסכמה הדדית עם הראש שלנו אחד לשני תמיד נותנת תחושה טובה.
בסופו של יום, המולטי אחלה אופנוע, אבל המחיר ההתחלתי שלו עם התוספות (שמתי על כל האופנועים שבחנתי את אותן התוספות בהתחשב למה שיש לסוכנות להציע במעמד הקניה) עובר את כל השאר בהרבה. וחשבתי גם על מחירי הטיפולים ועלות תיקון במקרה ואצטרך, מנע ממני להמשיך תהליך. אולי יום יבוא וזאת לא תהיה הבעיה שלי ואוכל להרשות אותו, אבל כרגע לא יכול להרשות אותו.
Kawasaki ninja 1000sx:
כמה שלא רציתי להתעסק עם מטרו, אבל מה לעשות... זה מה יש.
הספורט טורינג של היפני הירוק. לא חשבתי בכלל שאבחן קוואסקי, אבל הנה אני במצב הזה.
למה את זה? כי אני רוצה את נוחות וגם את ה"fun". אז זה אמור לשלב אותם תוך התפשרות לא רבה מ2 הכיוונים.
כבר אגיד שאני 188 קילומטר גובה ו102 טון משקל. בגלל זה לא נוח לי על נייקדים (גם לא אוהב כמה שהם נוקשים בהטיות) ספורט/סופר ספורט בכלל לא בגלגול החיים הזה עבורי.
אז אם כבר בנושא, הנוחות. המושב היה נוח ברובו, כן הייתי צריך לזוז אחורה במושב מידי פעם כי החלקתי קדימה, אבל זה לא כזה נורא וקורה לי גם בשלי. הרגליים לאומת זאת, סיפור קצת אחר. למרות שזה לא קיצוני כי זה אמור להיות גם טורינג, מיקום הרגליות לא היה לי נוח בסוך שעת הרכיבה. והגישה להילוכים לא הייתה מיטבית עבורי עם המגפיים. כך שביום רכיבה (טיול) זה יהיה מאוד לא נעים.
אם כבר הילוכים, קוואסקי החליטו מסיבה כלשהי לשים קפיץ עם ההילוכים כל שבמקום שהמהלך יעצור כאשר עוברים הילוך, הדוושה ממשיכה מהלך עד אשר הקפיץ נמתח ומרגיש "זהו". איני מצליח להבין את הסיבה לזה כשכולם עובדים באותה הצורה אשר מעולה לפעולה הזאת, מעצור בסוף מהלך. טקטי ומורגש. פה צריך להתרגל ולהיות רגיש למהלך ההילוך. יש את כל העזרים (slip assist, wet clutch, dry cake, medium rare with a side dish of curly fries) כך שההילוך נכנס במגע, אבל אין את הפידבק לדעת את זה כי הדוושה ממשיכה מהלך.
המנוע חזק אבל חלק, לא בועט כמו ימאהה. כך שאין בעיה לפתוח מצערת ולהישאר באוכף. האלקטרוניקה טובה וצריך רק כמה דקות כדי ללמוד איפה כל דבר ואיך מתפעלים את זה. התצוגה מעולה, אין בעיות של סנוור שמש או חוסר תאורה סביבתית. זה גם משנה צבעים לפי האור הסביבתי (כמו ברכב) או שאני פשוט מסומם וראיתי דברים שלא היו?
האופנוע מאוד כיף לפתוח מצערת, אבל בגלל שאיני תואם ארגונומית את האופנוע, הרוח הפריע בקסדה וחבטה בה עם פמפומים שהתחילו לעשות כאב ראש בסוף הרכיבה.
הבלמים עוצרים את האופנוע ללא בעיה ולא היה לי צורך לבדוק עד כמה הם "באמת" עוצרים. אבל לפי מה שראתי/שמעתי בחוות דעת באינטרנט, אומרים שהם מעט חלשים/רכים ממה שצפוי לאופנוע כזה. לי לא הפריע.
המתלים היו סבבה והייתה לי רכיבה חלקה כמה שניתן בכבישים שלנו, ועם זאת היו נוקשים מספיק כדי לשחק איתו. בשעה בהייתה לי נסעתי מהסוכנות בכפר סבא לאריאל וחזרה, ונשארו כמה דקות ספייר (קיבלתי אותו בחמישי ב16:30, כך שיש תנועה בכביש. ויש מחסום ליד אורנית), וכל זה במהירות חוקית לפרוטוקול.
אז לפי הניסיון והיכולות שלי, אני מרוצה.
שורה תחתונה, הדבר היחיד שהפריע לי פה, זה שהתנוחה עדיין ספורטיבית מידי עבורי כדי שאוכל לרכב איתו מרחקים. כך שנשאר רק זוג גלגלים אחד אחרון לבחון.
Kawasaki versys 1000s:
אז last but not least, הורסיס. הגישה אליו הייתה כבר חצי סגורה. המכאניקה והאלקטרוניקה של הורסיס 1000 היא אותו הדבר כמו בנינג'ה 1000, כך שאין לי מה לבחון בזה מלבד איך זה יתנהג בתצורת אדוונצ'ר.
אז מה שיש לי באמת לבדוק זה הארגונומיקה והנוחות. למבחן קיבלתי את דגם הSE, שכל ההבדל בינו לבין דגם הS זה מתלים אלקטרוניים עם מערכת שנקראת KSH – Kawasaki sky hook.
אם אינך רוכב על כביש הרוס או משנה עומס כל רכיבה, לדעתי זה מיותר להוציא את התוספת עבור זה, אבל כל אחד לעצמו.
פה כבר הייתי יותר באלמנט שלי. התנוחה זקופה ונוחה. ולמרות שלקראת סוף הרכיבה החלה קצת אי נוחות בתחת, ניתן לפתור זאת בקלות עם החלפת מילוי המושב. גישה להילוכים נוחה וטבעית ללא שום "הסתגלות", הרגשתי בבית. לוח המכוונים חצי דיגיטלי וחצי אנלוגי היה דווקא מגע נחמד ולא חושב שהוא מיושן או מכוער.
מיקום הרגליות למעט קדימה לעומת האופנוע שלי אז המקום הרגיל בו אני מוריד את הרגל בטבעיות גרם לרגלית לפגוע ברגל. יש לי 2 אפשרויות לטיפול בזה, להחליף את הרגליות שיהיו קצת אחורה, או לשים את הרגליים קצת קדימה. אחליט כשאקבל את האופנוע.
המשקף. מה לכל השלדים בחג ההודיה הם חשבו לעצמם כשעשו את המשקף הזה? נגמרה היצירתיות כשהגיעו אליו? או שפשוט נתנו לילד בן שנתיים לעצב את זה? המנגנון לכוון את המשקף הינו בדיחת קרש במקרה הטוב. וזה לא המקרה הטוב. לא צריך להתחכם פה, יש אלף מנגנונים קיימים שעושים את העבודה. למי שלא מבין על מה אני מדבר, צפו בyoutube. רק לויסטרום יש מנגנון טיפשי יותר מזה.
מעבר למנגנון, המיגון היה גרוע. לא כל כך המיגון לגוף, אבל סבלתי מרעש נוראי בקסדה בגלל המשקף. ראשית, לא היה הבדל בין מצב תחתון לעליון. מה גם ההבדל הוא רק איזה 2 סנטימטר. הבעיה הייתה גם שהרוח חבטה בקסדה בצורה כזאת שהיה רעש רוח מטורף כאילו אני ללא קסדה וכל הרוח מנותבת לראש.
הרמתי את המשקף למעלה והתחבאתי מאחוריו, אבל עדיין היה רעש כי יש פתח באמצע המשקף שעה את אותו האפקט. אבל גם את זה ניתן לתקן בקלות על ידי משקף אחר. פשוט לא הגיוני לי שאצטרך לרכוש משקף אחר על ההתחלה כדי לא לסבול. מזל שאני רוכב עם אטמי אוזניים.
האופנוע התנהג מעולה בקו ישר, בסיבובים, בהטיות, בחניה, ובמנהרה כשרכבתי על התקרה.
הבעיות שיש לי איתו ניתנות לטיפול בצורה פשוטה מאוד. ולכן, החלטתי ללכת על הקוואסקי ורסיס 1000 אס.
כבר שמתי מעט כדי לשריין את הצבע שרציתי ונשאר רק לארגן את הסכום ולבצע את הרכישה.
כמובן שהוספתי דברים. 3 ארגזים, מגן מנוע, מגן רדיאטור, איתורן. אגזוז אני קונה לבד כי אהבתי את הצליל של arrow יותר משל akrapovic לאופנוע הזה, ומטרו נותנים רק את אקרפוביץ.
וכבר התחלתי לדבר עם איש מקצוע לגבי צביעה אישית שרוצה לעשות כבר כמה שנים.
לא חשבתי שאצטרך להיפרד מהונדה, ועוד לעבור למטרו, אבל מה לעשות שאין בארץ משהו שלהם שמתאים לי.
אם בקרוב תראו ורסיס 1000 עם צביעה יחודית, אל תשכחו לומר שלום J
לגבי מי שהעלה לבדוק מה יש לעופר אבניר להציע. בדקתי ולא התאים לי. אפריליה, הוסקרונה, מוטו גוצי וגם לא סוזוקי. המתנתי שיביאו את הג'יקסס 1000 ג'יטי, אבל אין יעד להגעתו.
