לא זזתי מהפעם שעברה...חם גיהינום ואין לאן.....
הרהורים אסוציאטיביים ללא סדר הגיוני עם הרבה ספקות וגעגוע.
חם לי, צפוף לי ואין לי חשק לכלום. בא לי לרכוב מאד. אבל אין לאן. זה הגיע עד שכמעט יצאתי באמצע הלילה לרכוב לשום מקום.
אבל כמעט לא נחשב.
חשבתי לקנות הארלי. לא במקום בנוסף, חבר לבימרן אח לורסיס. אין שום אחד שבאמת מדליק אותי לפחות לא בלוחות.
אולי להחליף את הורסיס לדגם החדש... שלי מצוין אין סיבה אמיתית, לא קונים אופנוע בשנה הראשונה לייצורו, ומה עם בימר 1300?
200000 ש"ח ויותר להשכיב על אופנוע שיחנה בחניה ציבורית ... זה אולי 3 אופנועים אחרים...
אז אני יודע, לקנות אופנוע אירופאי בחו"ל...לשים אותו אצל דילר ולצאת לרכוב בחו"ל לפחות פעמיים בשנה...ומי מבטיח לי שזה יקרה?
(מרחיבים את המשפחה ואני משנה סטטוס בימים הקרובים)...וכן יש שיקולים נוספים בירוקרטיה, ועוד.
אולי לעבור דירה לצמוד קרקע בצפון-זהו חניה פרטית, רכב אספנות וצי אופנועים במצבי צבירה שונים, המעבר יאכל לי את כל הכסף לחלומות
כי יהיה קשה גם וגם...
בנס הרים אתמול היה לנו כמעט הרוג נוסף, רוכב דמיקולו (של התחת שלי בתרגום חופשי) מה שהופך את הכבישים שלי כאן, לרפיח וחן יונס
של התנועה. איפה התרבות האירופאית והנופים...
חם לי ובא לי מעברי הרים צוננים. בא לי הפתעות חדשות, הרפתקה חופש.
אולי אני צריך לצאת לרכוב בחו"ל? לשכור אופנוע כל פעם אחר וזהו...אבל אז מה? ההיגיון בא ובועט לי בביצים...
אז אולי צריך לחשוב מחוץ לקופסה מעבר לשביל החומוס, משהו אחר מקורי כזה שאף אחד לא חשב עליו?
איך...
ומי ישבור את המעגל?
קובץ מצורף 10548
