אין בעיה עם 75%, להיפך.
יותר מ75% זה מינוף גבוה מידי וסיכון שאף אחד לא צריך לקחת.
הבעיה שבמחירי הדיור היום לגייס 25% הון עצמי זה קשה מאוד ( במקרה הטוב מדובר על כ-200,000₪ וכמובן שמשם רק עולים).
הצג להדפסה
הבעיה היא חמדנות של אנשים בעלי או לא בעלי אמצעים שרכשו דירות שניות בכדי להפיק מהן רווח כללי גרידא ,כדרך אגב נוצר מצב בו אין מספיק דירות בהיצע השוק שמיועדות לזוגות צעירים.
במקום מס אפשר להגביל רכישת דירה בתנאי שלא תשמש לשכירות X שנים ובמקביל תהיה תמיד מאוכלסת ,אבל זה לא יקרה כי למדינה יותר קל לגבות מס מאשר לפקח. (הוצאה מול הכנסה)
דעתי האישית:
במקום להגביל אזרחים פרטיים באיך להשתמש ברכוש הפרטי שלהם המדינה צריך לפעול להגדלת ההיצע הדירות בכלים שעומדים לרשותה (הפשרת קרקעות, זירוז בירוקרטיה, הטבות מס ליזמים וכו').
הכי נוח זה לבוא להגיד: "אנשים קנו דירה שנייה ושלישית למטרות רווח,בוא נמסה אותם כי אין מספיק דירות ואולי הם ימכרו את הדירות שלהם".
אין לי שום דירה בעצמי, בטח לא שתיים, פשוט ככה אני חושב.
לעניות דעתי זה חלק מהצעדים שניסו לעשות.
ואגב "מס דירה שלישית" לא רק שלא גרם לאנשים למכור את הדירה, בעלי הדירות גילגלו את העלות על השוכרים (לפחות חלקם).
אני נוטה להסכים איתך.
למיטב הבנתי, החסמים העיקריים זה מיעוט קרקעות מופשרות (מה ששומר את מחיר הקרקע בשמיים), הליכים בירוקרטיים ארוכים ויקרים ועודף רגולציה בתחום הבניה.
אם מישהו היה רוצה להוריד מחירים (מחוץ ל"איזורי הביקוש") - מספיק שהמדינה תפשיר קרקעות לבניה עצמית במחירים של מאה-מאתיים אלף שקל למגרש, ותפשט את הליכי קבלת האישורים - אז "משבר הדיור" יפתר תוך כמה שנים, ללא תכניות ממשלתיות מפוקפקות.
רק מה, כל הדברים האלה מהווים עוד סוג של מיסוי, וממלאים את קופת המדינה. כך שלמדינה אין שום אינטרס לפעול בכיוון הזה.