קפטן חופשני.
קצין תיור סדיר.
וואלה טמבל שלא נכנסתי למשטרה הציעו לי להיות חוקר נוער.
קפטן חופשני.
קצין תיור סדיר.
וואלה טמבל שלא נכנסתי למשטרה הציעו לי להיות חוקר נוער.
אפשר קצת רקע למה שהולך פה?
השושנים סוכן מוסד?
או פקיד שומה?
פקיד עם שומה... כ-ז-ו גדולה !!!
...יש ימים שפשוט כואב פיזית לכבות את המנוע של האופנוע, שמיים כחולים, תחילת היום, האוויר קריר ונקי
הראות עד לאופק, צלול וריח של ירושלים, לא יודע להסביר אבל לירושלים ריח מיוחד, משהו על גבול המנטה
ואורן, כשאתה נושם עמוק יש תחושה בחלל החזה של הקלה, כאילו יותר קל לנשום.
האוויר מצנן את חום הטבעי ומתנגש בפנים דרך המשקף הפתוח, על גבול הבלתי נסבל, קור כזה של ממש
רגע לפני שסוגרים את החלון. מרענן, ממריץ, מחדד.
המספרים רצים מהר מדי בשעון, אין יותר מחט מזדקרת שמצביעה לך כמו אצבע מאשימה על המהירות,
בליל ספרות תזזיתיות שלא נחות לרגע, עד שאתה מחליט פשוט להתעלם מהם ולתת לתחושה לנצח.
עלייה שלא נגמרת, כמה מכוניות וטרקטור שלא מהווים שום בעיה, רמזור ידידותי שמקבל את פניי בירוק
רק על מנת לעצור אותי בצומת הבאה, למדתי, אין מצב לשניים ירוקים, זה או או.
אם אפנה עכשיו שמאלה זה לכיוון נס הרים כביש הנהרות, זה אומר הרבה הסברים, סיפורים, סיבות שאני
אהיה חייב לאחרים ולא לעצמי, אם אמשיך בכיוון המתוכנן זה אומר כיבוי מנוע בעוד שלוש דקות, דילמה
יום יומית.
מנסה לנצל את הזמן הנשאר לעוד מנה קטנה של הנאה, עוד החלפת הילוך שלא לצורך רק בשביל ההרגשה
וכניסה לחניון, סיבוב רחב למקום השמור שלי, (כן יש לי כזה) וכיבוי מנוע. סאווומו.....
שמע לא יודע לגבי ריח המנטה, אני מריח בואש בכל מקום
Sent from my SM-N910F using Tapatalk
אתה לא מסתובב במקומות הנכונים.
"אני רוצה לטפס על ההרים כי הם שם
ולבקר במדינות מעבר לים" - (שפיות זמנית)
כל כך מתאים אחרת אני לא רואה סיבה למה דווקא בשבת יום המנוחה האולטימטיבי אני קם מוקדם
מכרגיל.
3600 ק"מ
הכל עניין של זוויות, על ההבדלים אני מדבר, ההבדלים בין הקרנף הכוחני הוי מקס ירום הודו, לבין הורסיס.
פה מתחיל ונגמר הסיפור, זה מתחיל בזוית יד ימין, כשרצית לדרבן את הקרנף סובבת את יד ימין ברמז
של זווית ממש בלתי מורגשת תנוחת כף היד כמעט ולא השתנתה, והוא היה רץ, רץ כאילו אין מחר, מטיס
לחלל אחריו אבני אספלט, מאיים לאבד אחיזה באחורי ו...אז נפתח הוי-בוסט, ברוכים הבאים לגיהינום, או
לגן העדן...הורסיס עדין, פרימדונה לא מבין רמזים, תן לו הסבר ברור תן לו במצערת והוא ירוץ מהר, יעיל,
בלי דרמות, בלי להתנהג בבריונות, שקט מהיר בוטח בעצמו.
אני מניח שההבדל נמצא בתצורת המנוע, 4V עם 4 שסתומים לצילינדר, אטמוספרי פאוור קורוזר אמתי,
עם 140 כ"ס, מול 4 בשורה מודרני, 120 כ"ס יפניים, ששוקל כ-120 קילו פחות ועדיין עולל.
הזווית השנייה היא זווית ההטיה הקרנף מתרסק בזוויות של הורסיס, הוא לא מכיר אותם ובחיים לא יעמוד
בהם, עניין של גאומטריה, אגב אתה לא חייב להיות בנסיעה בשביל להבין את זה, אם תוריד את הקרנף
מג'ק האמצע, בזוית לא מתאימה תמצאו את עצמכם שוכבים על הרצפה, הוא עליך או אתה עליו, הורסיס
צייתן, כוח המשיכה פועל עליו אחרת, או שהיד שלי עדיין תקיפה וחזקה, זכר לאילוף הקרנף.
זווית נוספת היא זווית הישיבה, על הקרנף ישבת בזווית נוטה לאחור, הראש בזוית של אני מחבק את העולם
וכולם על הזין שלי, בעוד בורסיס הזווית ישרה כמעט תשעים מעלות, צופה מתבונן מחפש מטרה חדשה.
וזה נמשך ונמשך בזווית המזלג, זווית מנופי השליטה ועוד, הצורך הזה לפצח את נוסחת ההבדל והתחושה,
חזק ממני עד שאתרגל ואשכח אני מניח, בינתיים הכביש קורא לנו שוב...
3808 ק"מ
יום שהתחיל בי-ם המשיך בים ונגמר בי-ם.
https://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.n...f8&oe=5AC697DA
יציאה מי-ם לבית ג'וברין לקפה ראשון, משם לטיילת אשקלון דרך כבישים נהדרים, כל הכבישים שיורדים מי-ם
לכיוון עמק האלה נהדרים, במיוחד היום שמש כזה שכל מי שיש לו 2 גלגלים יצא החוצה לרכוב.
בשעות המקודמות עוד היו פחות קופסאות מתכת על הכביש, אח"כ קצת יותר, הטיילת באשקלון מרשימה, המרינה גם
https://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.n...16&oe=5A90D7E8
והדברים שרואים בדרך...
https://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.n...3b&oe=5A916A0D
https://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.n...2c&oe=5AC8AC1D
https://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.n...9b&oe=5A8F2A8A
שבת מושלמת!
תצורת המנוע לא בדיוק משנה לדעתי, מה שיותר משנה זה איך עקומת זמינות הקג"מ/מומנט ומתי המנוע מפיק את רובו.. אני מעריך שבוימקס המומנט בשרני ומתקבל יותר נמוך, ובנוסף - הכלים החדשים מצויידים עם בקרת אחיזה ורובם הגדול (אלו שלא סופרספורט, בסגמנט הזה יש מפת ניהול מנוע/מוד של אטרף, ואז...:omfg:) מתהדר במחשב ששומר על הרוכב מסיבוב לא מבוקר של פרק יד ימינו, לפתיחה ולסגירה.
4196 ק"מ
כמה ק"מ זה ספונטני?
בכל סוף שבוע בהיר אנחנו יוצאים לרכיבה, ישנן כמה סוגי רכיבה בכמה סגנונות ואנחנו אוהבים את כולם באותה המידה.
יש מקרים ואני מודה, שהשפיצים שלי יוצאים החוצה ואני מעדיף רכיבה רחוקה, על רביצה בשמש בקפה זה או אחר,
אני נעשה קצר רוח, הכל מציק לי, הסבלנות מתרחקת, עד שאני מתיישב על האוכף, משם הכל כבר נראה בהיר יותר והגיוני.
טיול יכול להיות מתוכנן כבר מתחילת השבוע כיוון ברור, קבוצה ידועה,מסלול ידוע עם לו"ז ברור ומשובץ בשאר פגעי היום.
יש גם אפשרות של "יאללה בואי נצא לאיפשהו" עולים רוכבים, מה שבא ברוך הבא, רק הג'ינג'ית האופנוע ואני, אדונים
לרגע על הזמן, הקצב והמקום.
האפשרות השלישית היא להצטרף לקבוצה "ספונטני" היתרונות רבים האפשריות מגוונות אתה לא מחליט על כלום, זורם
מוצא מקום בקבוצה, נכנע לקצב, מתפשר, מוותר אבל מגיע למקומות אחרים, מכיר אנשים חדשים, שומע דברים אחרים.
סבתא ננה אומרת "אם תמיד תלך באותה הדרך, איך תמצא דברים חדשים?" צודקת.
אז השבת התחילה בעצלתיים, החיילים בבית, שזה אומר הערכות אחרת לגמרי ומצד שני שמש חורף הכי חמה שקיץ
אינדיאני יודע לתת והאופנוע קורא לנו מלמטה.
ואז קריאה בפייס, טיול זוגות ספונטני מעכשיו לעכשיו, זמן הג'ינג'ית הולך להתקצר משמעותית. אין כיוון, אין מסגרת זמן
אבל יש נק' מפגש ב-11:00 אנחנו מדוממים מנוע.
יצאנו, איך לא?
בלטרון אני על חצי מיכל לפני היציאה, משהו אומר לי לתדלק...מזל.
הכבישים רצים דרומה הופ בית ג'וברין אחרינו גם המושבים שקף, שומריה, צומת סנסה, רגע..תל ערד?
האוכל בתנור בי-ם והצהרים כבר עברו מזמן.
טלפון בהול הביתה, לחיילים, תאכלו אל תחכו, אנחנו נגיע הגענו ב-15:30.
תזכורת לעצמי, לדלק שוב בדרך הביתה מהעבודה היום...
https://scontent.ftlv5-1.fna.fbcdn.n...dd&oe=5AC08165
https://scontent.ftlv5-1.fna.fbcdn.n...80&oe=5AC76D4C
וללטרון הנער מגיע באיחור.
Sent from my LG-H870DS using Tapatalk
4310 ק"מ
חשיבותו של מגן המנוע.
כשהרכבתי אותו קיוויתי שלא אזדקק לו, בדקת כמה אפשריות באינטרנט בדקתי מה אומרים עליו קצת בחו"ל
והרכבתי, בתקווה שאולי פעם הוא יעזור. היום המגן הזה עשה בדיוק את מה שתוכנן לעשות, להגן!
אני לא יודע מה היה הנזק אם הוא לא היה שם, אולי הרגל, אולי פלסטיקה יקרה, אולי אפילו המנוע אבל הוא
היה שם, שקט, יציב, חסון ועובד.
זה התחיל הכי שיגרתי ובלתי צפוי כמו כל תאונה, כביש שעשיתי אותו כבר מאות פעמים, במהירות עיר רגילה,
ולא לא היה צל של סיכוי שצריך לחשוד במשהו, אני, זה שחושד בכולם, כולם מבחינתי אשמים עד שהוכח אחרת,
נפגעתי.
שכונת פת במרכז ירושלים, שני נתיבים שמאלה שפונים לכיוון גילה/קניון מלחה ונתיב ימין אחד לצומת פת,
שתי שורות של מכוניות עומדות ברמזור אדום הנתיב הימני פנוי, אני משייט נמוך על פי מערכת איתורן 50 קמ"ש
מתבונן קדימה לתוך הפנייה הנתיב שלי לבד מבט שמאל לבדוק את מצב התנועה שנעה לכיווני, חזרה לנתיב
ונהג אידיוט אחד, שמחליט לעזוב את הנתיב השמאלי לתוך הנתיב שלי במהירות מפתיע אותי שתי מכוניות לפני
לא יותר, לחיצה מלאה על שני הבלמים קדמי ואחורי אין מצב שבעולם שאני בולם לפני הרכב, החמור ממשיך
בנסיעה וסוגר לי את נתיב המילוט היחידי, הקדמי מתחיל לאבד אחיזה אני משחרר לוחץ חזק יותר על האחורי,
מנסה לתמרן בום....סאווומו אופנוע חדש רעש כואב...
רק אחרי המכה הרכב בולם, רק עכשיו הבין מה עשה, יש לי 40 ס"מ לפני שאני עולה על המדרכה, לוחץ על
הקדמי רגל ימין למטה לייצוב שמאל תקועה בין האופנוע לרכב, עצרתי. אני על שתיים...סחטיין.
אחסוך מכם את הקללות חלק מהם בערבית...
דלת ימין אחורית של רכב מעוותת, אני ממש מפחד להסתכל על האופנוע, יורד בודק ו...כלום, אפילו לא שריטה
שום דבר לא כואב, שום סימן על האופנוע רק האדרנלין רץ בדם.
https://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.n...c3&oe=5AC0026F
"הנזק"
https://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.n...ef&oe=5AC27D74
גיבור!
הכביש הזה... נוסע שם כל יום ועדיין לא ממש יודע למה לצפות..
בין אם זה אלו שלא קולטים שיש רמזור כשמשתלבים מכיוון קטמון הישנה ומתפרצים לנתיב, או כאלו שמזגזגים בנתיבים כדי לגנוב עוד מטר עד הרמזור..
סע בזהירות !
שמח שהסתיים בטוב יחסית..
הכביש לא אשם, גם לא צפיפות המכוניות, קשה להאשים את החוקים, המזל, מרפי נוצר רק בשביל שלנו יהיה מפלט
של דיסאוננס קוגניטיבי ונוכל לחיות קצת יותר טוב עם עצמינו.
האשמה המלאה היא בהתנהגות הנהגים והגורם האנושי.
אם כלל הנהגים היו מצייתים לחוקים כלשונם על המילימטר לא היו תאונות, למעט אולי מקרה אלוהי או מעשה שטן.
(שכל אחד יבחר מה טוב לנשמתו).
אנחנו לא בנויים למהירות, במקרה הטוב הגוף מסוגל לספוג מהירות של ריצת אטרף, עד לפני מאה וחמישים שנה
האמינו שמי שיעבור מהירות של סוס דוהר ימות. זה הדבר המהיר ביותר שהם הכירו.
הטכנולוגיה מסיעה אותנו הרבה יותר מהר ממה שהגוף האנושי מסוגל לספוג, אז אנחנו מתמגנים, מתרגלים, מפתחים
טכנולוגית נגד.
מאסה שנעה מהר צריכים לעצור, לזמן התגובה ומרחק העצירה, יש משמעות. רקמה אנושית לא מסתדרת טוב בפגיעה
בעצם קשה.
המשתנה היחידי שאפשר לשנות במשוואה הזאת זו התנהגות הנהג, הציות לחוק, והשכל הישר. לצערי זה לא מדבר לאף
אחד, גם לא לחברינו הרוכבים.
לי זה לא יקרה?
אז לי זה קרה! יצאתי בזול, מאד בזול, יש כאלה שלא יצאו מזה בכזאת קלות.
יש אקסיומה מאוד ברורה בארץ. מישהו תמיד מתפרץ למסלול פנוי
שאלה:
מסקנות מביקורת עצמית?
מרשה לעצמי לעלות אנקדוטות שאולי חשוב להתייחס.
1. ציינת שבלמת ושחררת את הקדמי - בכלי יש ABS האם זה היה נכון לעשות?
2. 50 קמ"ש (אם הבנתי נכון רחוב יהודה הנשיא) זו מהירות לא מבוטלת לקטע זה של הכביש ( לא שאני רוכב לאט יותר) בכל זאת קטע צפוף ומעצבן.
3. כבר עצרת שם למה לא אכלת איזו שווארמה בשיפודי הצמת או פלאפל בשבח?
מעל הכל אח יקר שמח שאתה בסדר עומד על שתיים וגם רוכב.
4409 ק"מ
בסוף השבוע הזה לא רכבתי, האמת בדרך כלל יש לי לספר הרבה על הרכיבה, החוויות הריחות הזוגיות,
הרכיבה היא מטען השפיות, אם במשך השבוע כמעט תמיד הרכיבות הן מנהלתיות, מוגבלות תחת לחץ זמן
רכיבות סוף השבוע הן השחרור, האנטי תזה לרכיבות האלה.
ביום שישי נהרג עוד רוכב בכביש "שלי" אני נוהג לייחס לעצמי מוקמות, אנשים, תחושות, לא מדובר ביחוס
מקרי, האוורסט למשל לעולם לא יהיה שלי, כי לא הייתי שם וגם אם אהיה עדיין לא כבשתי בחסד את זכות
לבעלות. כבישי הרי ירושלים הם שלי בזכות ולא בחסד, עשיתי אותם אלפי פעמים, עם אופניים, טוסטוסים,
אופנועים, ברכב וגרוטאות רכב, מהר, לאט אפילו בהליכה. הכרתי אותם עוד כשהיו כבישים מנדטוריים חדי
מסלול, וגם שנסללו מחדש הורחבו שלושה עשורים ויותר אני שם והם שלי.
לא שלא רציתי לרכוב, חיפשתי חברה שתעשה את הכביש קצת פחות מחריד, לא הסתדר. זה לא ההרוג
הראשון שם, וגם לא האחרון לצערי, הכביש הזה משכר ומשקר לכל רוכב, כביש פתייני, הוא מבקש ממך
לרכוב נמוך, לשפשף. הסיבובים שלו כאילו נתפרו ברקמה אלוהית מוטורית, הפרשי הגובה והזוויות נועדו לסקס
מוטורי של רגש וגע, שפשף וסוג, תן וקח, אבדן זמן ומרחב וגילויו בשנייה האחרונה, כואב שזה נעים עד
לרטט הפורקן מוטורי בסיבוב האחרון. תכנון שטני שמבקש עוד ועוד, עד שכבר מאוחר מדי.
לא יכולתי לרכוב שם לבד, למצות את ההנאה הפרטית שלי כשאני יודע שרק אתמול היה רוכב שלא גמר
את הסיבוב.
אני כועס, כועס על המוות המיותר, על הכביש שחולל, על שיש כאלה שלא רואים את השטן בצד הכביש,
אלה הבוטחים באלוהי הגומי ושקר המנוע, אלה שנותנים בגז כאילו אין מחר.
אני אחזור אליו, כמו חולה ירח, אני אחזור לשם מחר ובעוד שבוע, אני אהיה שם תמיד כל עוד הרגל שלי
תצליח לעבור את גובה המושב ואני אהיה חזק מספיק להחזיק את משקל האופנוע. אני אחזור לשם אל
מול השטן רק בכדי להגיד לו, לא ניצחת ויש, יש סקס אחר.
רן זה לא השטן זה אנו הרוכבים.
זה לפעמים אני אתה וצביק.
זה הנהג ממול ורוכבי האופניים הארורים שחוסמים לכלי הרכב את הכבישים.
זה הכל מעשה ידי אדם.
כנער ב89 כבר רצתי שם עם ts50w לתיכון החקלאי וכשכולם ברחו לבית אני ברחתי לנס הרים.
חברים נהרגו ונפצעו כולל עבדיך הנאמן שאיבד פרצ'יה אי שם בשלהיי שנות ה90 וטיפס מבין השיחים כשהאופנוע ירד לוואדי לתהום הנשייה ( אולי עדיין שם).
כשהצעת לי לרכוב שם היום ציינתי שבסופ"ש אני מעדיף להתרחק לא בגלל הכביש או הפחד שלי מעצמי או מהפתעות כגון חצץ או פגעים אלא בגלל האחרים שחולקים את הכביש ולא בהיגיון ומסכנים אותי.
הגורם האנושי הוא ובעיקר הוא הבעייה ולאחריו התשתיות.
Sent from my LG-H870DS using Tapatalk
השבוע ניסו לרצוח אותי עוד לפחות ארבע פעמים...
אין דבר יותר מסוכן מאימא נוהגת, שמאחרת להכניס את הילדים לגן!
בטח שיש.
אמא נוהגת שמאחרת להוציא את הילדים מהגן.
רק ארבע פעמים בשבוע? ואללה יש לך מזל. אם לא מנסים לרצוח אותי לפחות פעם ברכיבה אני מחשיב את הנסיעה כחריגה מהסטטיסטיקה.
מסכים לגבי הקביעה שלך ושל אסף, אמא בדרכה לגן (לפני או אחרי האיסוף) היא מסוכנת ביותר, ביחוד אם היא נוסעת בפחית ג'יפ ומדברת עם הבעל/החברה/האמא בטלפון על זה שהיא מאחרת.
רן זה לא השטן זה אנו הרוכבים.
זה לפעמים אני אתה וצביק.
זה הנהג ממול ורוכבי האופניים הארורים שחוסמים לכלי הרכב את הכבישים.
זה הכל מעשה ידי אדם.
כנער ב89 כבר רצתי שם עם ts50w לתיכון החקלאי וכשכולם ברחו לבית אני ברחתי לנס הרים.
חברים נהרגו ונפצעו כולל עבדיך הנאמן שאיבד פרצ'יה אי שם בשלהיי שנות ה90 וטיפס מבין השיחים כשהאופנוע ירד לוואדי לתהום הנשייה ( אולי עדיין שם).
כשהצעת לי לרכוב שם היום ציינתי שבסופ"ש אני מעדיף להתרחק לא בגלל הכביש או הפחד שלי מעצמי או מהפתעות כגון חצץ או פגעים אלא בגלל האחרים שחולקים את הכביש ולא בהיגיון ומסכנים אותי.
הגורם האנושי הוא ובעיקר הוא הבעייה ולאחריו התשתיות.
ברוך השם לרוב אני צופה את זה מראש.
למרות שלא מזמן הצליח לפגוע לי קלות באגזוז דווקא אתיופי ועל המזל שלי הוא אפילו היה רופא ( סיפור אמיתי).
הוא ממש לא הצליח להבין מה הוא עשה שלא היה בסדר.
לשמחתי לא היה נזק וזה נגמר בשיפשוף קל בקצה של המפלט מהטמבון של טביב ג'וחה.
Sent from my LG-H870DS using Tapatalk
צפה את זה:
יום שני של תחילת השבוע, הבוקר נמתח לי כמו מסטיק ויצאתי לכיוון העבודה רבע שעה מאוחר יותר
כמעט שבע וחצי אני יוצא מהחנייה שלי (רחוב דו סיטרי ללא מוצא) לכיוון הכביש הראשי.
החיבור הוא לצומת T כשאני מגיע מכיוון הרגל של ה-T צד ימין של ה-T היא ירידה בסיבוב, כשלאורך
הרגל יש מכוניות חונות. (בפועל שדה הראיה ימינה מוגבל אבל התנועה מגיעה משמאל כך שזה פחות נורא
אם הנבלות נוהגים כחוק).
אני נוסע על פי חוק בצד ימין ככל שהמכוניות החונות מאפשרות ומתכוון לפנות ימינה, שדה ראייה חסום ע"י
רכב גדול אבל יש לי עוד כ-7 מטרים עד לקו עצירה, אני על 20 קמ"ש גג.
נהגת פזיזה מגיעה מצד ימין (השטח המת שלי) לתוך הנתיב השמאלי שלה,(אני בימני שלי) כי היה לה יותר מהר לקצר את
הסיבוב מול הרכב שבא מולה (בפועל הייתה צריכה לעצור, לתת לרכב שבא מולה לעבור ולהיכנס לנתיב הימני
מהשנים). במהירות...
עכשיו היא בנתיב שלי, מהר ומבחינה בי ברגע האחרון ביותר, אני שובר למדרכה בין מכוניות ומציל את עצמי.
עכשיו צפה את זה....בכושלהאימאימאשלה.....
לאט לאט צעד אחר צעד מתקדמים למושלמות:
https://scontent.ftlv5-1.fna.fbcdn.n...83&oe=5AC6F4C9
תודה.
נראה נהדר. סוף סוף הקונפיגורציה הנכונה :)
יפה מאד, נראה אחלה כלי לטיול סובב ישראל.
כן בתכנון כמה וכמה טיולים למס' ימים נחכה רק לאביב.
4450 ק"מ
אז אחרי שעוד שלב לתפירה הכלי האולטימטיבי עבורי הושלם, כמה מילים על הבחירה.
היו כאלה שהרימו גבה לנוכח התעקשותי על צמד הארגזים מקורי של האופנוע, המחיר לא היה
זול כמעט כפול מארגזים אפטר מרקט טובים לא פחות, מה שהפך את הבחירה שלי לקלה היא
היכולת לפירוק מהיר של הארגזים ללא הכלוב המכוער והתאמתם למראה הכללי של הכלי כך שהם
לא נראים כמו זוג יבלות על האופנוע.
נכון להיום יש לי מס' אופציות העמסה לציוד:
* ארגז אחורי גבוה-יתרונות, אני מכיר את ההשפעות שלו על הרכיבה, הוא ענק בחרתי את הגדול
והמשוכלל ביותר (גם הכי היקר ללא מקורי) מכיל את כל הציוד שאני צריך לרכיבה יום יומית ויותר.
* הוספה בקליק של שני ארגזים נוספים כמזוודות מטען לה ולו, אריזה בבית, חיבור לאופנוע והמון
מקום נוסף למטען בארגז העליון ועליו.
* הורדת הארגז העליון ורכיבה עם שני ארגזי צד, אחד מהם יהיה תפוס בציוד היום יומי והשני יכול
להכיל קסדה וקצת. היתרון בשיפור במראה טוב לנסיעות יומיות קצרות לרכיבה זורמת. השיטה
מאפשרת גם קשירה של ציוד לא קונבנציונלי על הסבל עצמו ללא מגבלות הארגז, כמו תיק נסיעות
גדול אטום למים, אוהל, וציוד שלא נכנס לתוך ארגז.
* הורדת כל הארגזים ורכיבה סטייל אופנוע נייקד.
החסרונות עד כה:
* הברורה מכולם אפשרות ההשתחלות בין מכוניות, שפחות רלוונטית עבורי כי אני כמעט ולא נוהג
לעשות את זה במרווחים מאד צרים.
* הכיסוי הנוכחי אינו מסוגל לכסות את האופנוע כאשר שלושת הארגזים עליו. שזה חיסרון אדיר
עבורי כי האופנוע שלי מכוסה תמיד.
* רעשי רוח ומערבולות שנוספות עם חיבור הארגזים כולם. מתרגלים.
בנוסף קיבלתי את זוג פנסי הערפל שהזמנתי הכוונה הייתה לחבר אותם גם אולם רציתי עוד זמן
מחשבה היכן למקם אותם בדיוק, אני מחפש התקנה נסתרת, מינימום חוטים גלויים, ומינימום
פגיעה שלא ניתן לחזור ממנה אחורה, כגון קדיחות בפלסטיקים, חיתוך צמת חשמל, וכד'.
אני מניח שנמצא פתרון טוב אם נשקיע עוד מחשבה.
ודבר אחרון, מספר הרישוי התחיל לקבל סדק בחיבור למחרשה, מבדיקה שערכתי בפורומים שונים
מסתבר שזו רעה חולה בהרבה אופנועים, לדעתי בגלל שימוש בחומרים זולים לייצור המספר.
נרקם פתרון.
אני הייתי קונה לוחית כל חודש-חודשיים מאותה סיבה..
היווצרות סדק בחיבור שני הברגים למעלה עד קיפול של כל לוחית כלפי מעלה בקו הברגים ונפילה בזמן נסיעה..
היה לי לוחית חלופית מקרטון כל הזמן למקרים כאלו..
אז פשוט קדחתי חור בפלסטיק בתחתית המחרשה, לפני השפיץ של המשולש, חור מקביל בלוחית, והעברתי דרכו בורג שלישי ללוחית.. פשוט..
מאז אני כבר שנה+ עם אותה לוחית, שום סימני תזוזה..
מומלץ בחום..
אופציה אחת לרכוש עוד פלטה של מספר ריקה ופשוט לחבר מאחור.
שנייה זה כמו אצלי פלטת אלומניום או אלומניום מרוג במידה שתתאים לך.
ולהסוף פאר היצירה גש לעוםר גולדנברג או ליבואן הארלי וקנה מסדרת מסוגננת של הארלי כך תהיה בלי ותרגיש עם.
בנוסף גש לחנויות אלומניום ( יש ליד אא.גלס) תרכוש שם 4 יחידות של אלומניום לרשת ( אני לא יודע להגדיר) ןנכין מהם מסגרת מאחורי המספר ( על החורים המקוריים של התושבת מספר).
מצריך מקדחה ו4 ברגים עם אום
Sent from my LG-H870DS using Tapatalk
אפילו לא צריך אלומיניום, פלסטיק שחור דק וקשיח, הדבקה ללוחית עם סופר 7 במריחה של שתי וערב, יוצר מקשה יציבה וחזקה מנסיון.
נושא לוחיות הרישוי בארץ זה מכה, נדיר לראות לוחית שמותקנת יפה בלי הברגת יתר, בלי הברגה עקומה, עם אומים כמו שצריך.
Sent from my MI 6 using Tapatalk