הביטוח פה לא מתומחר כמו בארץ. המקיף הוא לא פוליסה נפרדת לחלוטין מהחובה היא משולבת בו. הפנאיגלה בארץ עולה באיזור ה 230 ופה באיזור ה97 . הסיבה שהשוותי את הR1 שלי בהודעה הראשונה היא ששילמתי יותר על חובה עם צד ג׳ על R1 מיושן יותר מאשר על האופנוע שיש ברשותי כרגע.
אז אם הביטוח שם אינו מתומחר כמו כאן, על מה מבוססת ההשוואה. על הפרמיות השונות?ציטוט:
נכתב במקור על ידי Lestoren
שזה כמו להשוות מלון לאבטיח ולומר, שוואלה, הטעם שונה.
מכיוון שביטוח חובה זאת תרנגולת שמטילה ביצי זהב עבור חברות הביטוח, קרי רווחים במיליארדים גם אחרי קיזוז הפסדי הפול. מן הראוי שהמדינה תשקול סוגיות נוספות פרט להפסד שגורם הדו"ג לפול. פעם אחרונה שבדקתי, כשמקזזים 250 מיליון מרווחים של מילארדים עדיין נותרים מילארדים רבים בשורת הרווח.
לטעמי, בשקלול יתרונות רבים בדו"ג כגון צריכת דלק, חניה, שימוש בתשתיות, השפעה חיובית על גודש תנועה ועוד, עלות הביטוח צריכה לרדת משמעותית. היא עדיין צריכה לגלם במידה מסויימת את הסיכון המוגבר שברכיבה על שני גלגלים ולכן צריכה להיות יקרה מביטוח פחית. השאלה בכמה, ושוב לעניות דעתי, סדר גודל של פי 2 מה שמביא אותנו לסביבות ה 2500 ש"ח לביטוח חובה.
איללכא...ושלא נזדקק
בעצם,למה?ציטוט:
נכתב במקור על ידי נעם 1
ביטוח חובה למשאית עולה מעט יותר מזה של דו"ג כבד... בפירוש לא משקף אקטוארית את הסיכון לנהג.
לדעתי יש מקום לתעריף אחיד לכל משתמשי הדרך - כולם נושאים באחריות לבטיחות ואין אף מגזר שחי בעולם משלו.
אחריות וביטוח חובה שווים לכל המשתמשים. (אותם סכומי גבייה שנתיים כוללים, אין הפסד לחב' הביטוח)
#זו הייתה תוכניתנו 'מה היה קורה אילו'... וכעת בחזרה למציאות תאבת הבצע.
ביטוח חובה למשאית אינו משקף אקטוארית את הסיכון לנהג של הרכב הכבד אבל הוא מתאר ועוד איך את הסיכון האקטוארי לשאר משתמשי הדרך שאיתרה מזלם להיפגש ברכב כבד. אגב, מכאן נולד הסכם החציה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי rusty james
משתמשים בשני גלגלים נוטים להיפצע אין סוף יותר מאחרים בתאונות עצמיות. וגם מרבים לתבוע על כך. אני רוצה סולידריות אבל איני רוצה להיות חזיר.
איללכא...ובסוף, המציאות תאבת הבצע בעידודם של נבחרי ציבור ומשרתי ציבור
נעם1 ידידי וידיד המחלקה,
האקטואריה (הסיכון הגולמי המלא) של כלי רכב בגדלים שונים אכן משתנה לפי המסה או מס' הגלגלים (נזק סביבתי וחוסר יציבות, בהתאמה) אולם המשתנה המשפיע ביותר הוא הנהג.
כלומר הפילוח לפי תאונות/שלילות עבר (שאכן מקבל ביטוי בפוליסה, אם כי מינורי) יהיה רלוונטי יותר לעניין.
(ובכל מקרה, אין ספק שלא רק אקטואריה בבסיס החישוב כיום - למשל רכב בבעלות פרטית אל מול אותו רכב ואותן נסיעות בבעלות אחרת עליה מזדכים לצורכי מס),
בכל אופן, כל עוד נותרים נתוני הפול חסויים לא נוכל באמת לדעת מהי האקטואריה לאשורה...
מה גם שכאמור חברות הביטוח מרוויחות ממש יפה על תיק ביטוחי החובה בכללותו כך שכבר עכשיו התעריפים כולם אינם נמוכים מהסיכון.
אני טוען משהו אחר - לכל משתמשי הדרך אחראיות זהה לבטיחות בתנועה (סביבתית ואישית) ומכאן המחשבה על חלוקה שווה לכולם.
- כמו שהיה בימי אבנר הממשלתית (שנחשבה להפסדית ואחרי שפורקה נמצאו מליונים רבים של עודף בקופתה).
ותיקון לשוני קל, ברשותך, איתרע המזל ולא איתרה :)
שבת טובה.
אבנר, איגוד ביטוח נפגעי רכב, היה תאגיד בדיוק כמו הפול והבעלות בו הייתה בחלוקה באחוזים כאלה ואחרים בין חברות הביטוח. התאגיד הוקם בעידוד המפקח על הביטוח בזמנו, ד"ר יעקב פיקר, אבל מעולם לא היה תאגיד ממשלתי.
כאז, גם היום, חברות הביטוח ואבנר היתה חברת ביטוח לכל דבר ועניין רוצות למקסם את הרווחים. אבנר עשו זאת על ידי העלאת הפרמיה בשיטת הסלמי בכל שנה ושנה. כשפורקה סופית ב 2011, נמצאו בקופתה עודפים של מעל מיליארד שקל.
לצערי, הדיון שלנו הוא אקדמי לחלוטין. לתחושתי הגענו לסוג של מאזן אימה של ישתנה הרבה בקרוב. לא 20% העלאה מידית או פרמיה לפי סיכון טהור ולא ירידה משמעותית.
איללכא...ושבת מבורכת