המסלול הרגיל שלי- כל שבתציטוט:
נכתב במקור על ידי קידוזו
הצג להדפסה
המסלול הרגיל שלי- כל שבתציטוט:
נכתב במקור על ידי קידוזו
את קורס אומנות הרכיבה של אופנוען מאומן שהתחלתי לפני יותר משנה לא סיימתי בגלל נסיבות משפחתיות. הייתי די טירון עם ה NC לא רציתי להגיע בגשם והיה קר. היום השלמתי את החצי האחרון עם ארפכשד. הקורסים שלהם הם בין המרשימים והאפקטיביים (את המתחרים אני לא מכיר מספיק) ביותר שעברתי. התיאוריה והתרגול במינון הנכון, ההמחשות לכוחות המעורבים, לתנוחת הישיבה, השלבים שעליהם נבנות המיומנויות בהדרגה והצוות שעובד כמו חמור רק כדי שתזכור את העקרון. אין בולשיט אין מריחת זמן ואין מעגלי שיתוף וחיבוקים. הכל לעניין, תמציתי ופרקטי. גם האדמיניסטרציה והיחס ללקוח מעולים. אין לי קשר עם אף אחד מהחבורה.
קובץ מצורף 8153
אני מתאמן די הרבה בטיולים ברכיבה זורמת (כמעט) ללא בלמים במטרה לשפר את ההיגוי והתזמון בכניסה לפניות. היום למעשה היתה הפעם ראשונה שהיתה לי הזדמנות לתרגל עם ארפכשד שימוש אינטנסיבי בבלמים באופן רציף. גם במהירות מקס' של 60 קמ"ש ~ אפשר לשתול את הקידמי ולגרום לאחורי לקפץ מצד לצד. למי שלא מכיר, מדובר במסלול שמסומן בקונוסים כך שניתן לתרגל אותה פניה כדי להגיע לבלימה חזקה וחלקה עם יציאה מוקדמת בגז חזק. בזכות התרגול העצמי גם השיפור מהקורס לפני שנה ניכר. צריך עדיין לשפר נקודות בתנוחה ובאחיזה ואולי אוסיף מגביהים לכידון. להתאמן בסביבה נייטרלית עם הדרכה זה כיף גדול מבחינתי. חבל שאין מסלול לשחק בהשכבות בלימות ותאוצות ב 50 קמ"ש על שמתאים לכלים קלים וחלשים יותר. בתכל'ס זה אותם כוחות, עקרונות, מיומנות ואותו פאן. מזכיר את הקשר ההדוק שבין קארטינג 2 פעימות מול מכוניות F1. מבחינת הבלמים, במשך 3 שעות אכלתי יותר בשר מהרפידות מאשר 3 חודשים... יש הרבה כוח בלימה וגם מספיק תחושה כדי לדייק. עוד 2 סשנים של אימונים יגיעו בהמשך. בתמונה, גידי מרביץ תורה.
קובץ מצורף 8154
בימים האחרונים אני שומע חבורה של כלים עוברת באזור בסל"ד גבוה. זה משפיע וגם הפספוס עם חברים שיצאו לסיבוב קצר מדי. בקיצור החלטתי או הבנתי שהיום זה היום האחרון לצאת לרכב מבלי להפוך לעבריין נמלט. העמסתי את הארגזים עברתי דרך חנויות ובית מרקחת ומילאתי כל מיני דברים שלא קניתי מעולם (בשר קפוא מעובד בכשרות כלשהי) לצד דברים שאני קונה בכמויות קצת חריגות. הורדתי אצל חבר בסדר 3 קילו חומוס ויצאתי בלי האטמים בתקווה שלא ללחוץ לכיוון כללי- הרים וירוק. קצת אחרי חרובית יש סדרת פניות אהובה שדרשה ממני לעקוף נהגת מהירה בצורה לא הכי מתחשבת ולפני עמק האלה יש 2 סיבובים ממש כיפיים אז עקפתי משאית מימין ביציאה מהכיכר. זה דווקא נעשה בזהירות אבל החרמנות לגז כבר היתה שם, נוכחת. בדרך לבר בהר עמד בשמים יסעור שתרגל נחיתה או חילוץ וחבורות של אופנוענים יורדות במהירויות מטורפות כשאני מאחורי טרנזיט לבן עם עשן שחור. תרגלתי סבלנות ואכלתי עשן עד שנכנעתי. קצת גז, רק עד שנגיע.
קובץ מצורף 8186
המסעדה היתה סגורה הקיוסק פתוח והמרפסת ריקה. קפה הרים סיגריה בשמש, נכנסתי לכמעט שלווה אסייתית והרווחתי חצי שעה של תענוג. יאללה, בחמש מתחיל העוצר וכמה הזוי שזה נשמע אני נפרד לפני שמיציתי. בפרוטוקל לפני הכפפות והקסדה רחצה באלכוג'ל. בוחן רוכבת ודיוק 790 שחור דנדש. הכלי חמוד וגם היא. יוצא מהחניה לתור יחסית איטי של רכבים ואיתי חבורה של נייקדים קטנים שלא זיהיתי. הרוכבים עם חליפות עור והכלים צווחניים בהרבה ירוק ושחור. המוביל מתקרב ועוקף מיד אחרי את השיירה ואחריו כל הכנופיה. הכביש פתוח ושפת הרכיבה שלו אומרת תחרות. יש לו יתרון במשקל והיגוי ואצלי כנראה שיותר כוח רק שלא מדובר במגרש הביתי שלי. זוכר את השיפועים והעקמומיות ברוב הסיבובים וגם את הפניה החדה ימינה-לשמחתי. אנחנו משחקים בלי לסכן ולהסתכן אבל די מהר ואני תופס את עצמי עם חיוך גדול בקסדה. המוביל נשאר לבדו בפער של כמה שניות מאחורי עד הכיכר בואך בית שמש. ארפכשד בריון, לא חוכמה גדולה. בדרך חזרה תידלקתי כשאני תוהה מתי המיכל הזה בכלל ייגמר. משלים שהכיף נגמר לעת עתה.
זמנים קשים דורשים אנשים רכים. התנדבתי לשתי עמותות סיוע בשינוע לנזקקים. בבוקר קיבלתי קריאה ראשונה לאיסוף מבית שמש ופיזור במושב באזור השפלה. רכבתי עם המזוודות למלא אוויר בקידמי שהרגיש רך (היה על 32 במקום 34) קינחתי במקלחת ג'ל, התקנתי כפפות קסדה מוסיקה וויז ושמתי פעמי לכביש 44 בין נחשון ל 38. בדרך שקלתי שוב לעבור לדו"ש קטן יותר לשטח כי יותר פאן ופחות קטלני. מתוך סקרנות העברתי את אפרכשד ממצב Street למצב Sport. עברנו את הירח דבש- מה כבר יכול לקרות. לא קרה שום דבר מפחיד כי המצערת הדרגתית אבל כשלוחצים מרגישים בהחלט. רק כשלוחצים. למה זה טוב? כשנמצאים בשישי ומחליטים לעקוף מאוחר מדי. בכל מקרה התחושה ברכיבה היום היתה שונה. אולי בגלל שינוי הטמפ' אולי בגלל הרוח והארגזים ואולי בלל ששכחתי שוב את האטמים. מחכה שיתקרר ואחה"צ נעשה לו פעם ראשונה שטיפה ידנית אסלית.
לא הבנתי,
אתה משנע נזקקים על האופנוע?
הוא כתב שינוע לנזקקים. אני התרשמתי שהוא נזקק לאופנוע דו"ש קטן.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי ayalzo
ככתוב: התנדבתי לשתי עמותות סיוע בשינוע לנזקקים.<span style="color: rgb(51, 51, 51); text-align: right; background-color: rgb(250, 250, 250);">https://www.youtube.com/watch?v=F9MU2i4q_zE
היה קצת באסה לגלות שהגעתי לוילה חדשה ולא קטנה במיוחד אבל מי אני שאתווכח עם אישה שבעלה בסגר ולא עונה לטלפון וילדיה הגדולים בכלל לא יודעים שמישהו צריך לשנע להם את החבילה או את כתובת הבית ולא בטוח ששמעתי תודה. אבל איך אומרים באיגוד המשנעים הרכובים הגלקטי: "הטריידאוף משתלם". מי שמחפש להשתעשעשע בשינועים מוזמן לפנות בפרטי.
אתמול בפעם השניה בחיי שטפתי אופנוע. אחרי שסגרתי את שקע ה USB חפפתי לארפכשד את מגן הרוח וגירדתי מאחורי האזניים וקירצפתי את אזור האגזוז. הימרתי על נוזל כלים כי זה מה שזכרתי. במקום לייבש באוויר הפתוח כיאה לאדוונצ'ר נטול עכבות העברתי סמרטוט ובסוף נעמדתי לבחון את התוצאה. הנעתי רק כדי לוודא שהמים לא חירבשו משהו בחשמל ואז החלטתי שעל היזבאק. יש שעתיים וחצי לחושך והם גם יכולות להכין סעודת שישי. היה מדהים. הכבישים שוממים האביב טיפה מעבר לשיאו ועדיין יפה. עדיין במצב ספורט ולחצתי כהוגן כי אם כבר הפרי האסור וכו'. בחצי שעה אכלתי 3 פסים במד הדלק. שמית וויז במקרה של משטרה אבל כלום. לא ראיתי אופנוען אחד גם בתחנה של בית גוברין. החלטתי על מזרחה והתגנבתי לשמורה מהצד של הדוקרנים. בהמשך טיפסתי על שביל חסום במעלה התל לנקודת תצפית כדי לראות קצת מרחבים ולשמוע צרצרים. שהיתי במקום בתחושה סוריאליסטית של סוף העולם, במיוחד ברגעים שגם כביש 38 השתתק.
קובץ מצורף 8208
תמונה מצוינת.
דבר אחד.
התרמוס שלך שווה לתחת. יש לי כזה בדיוק, החלפתי זיכוי לחג שקרכלשהו בארקוסטיל כי חשבתי שהתרמוס שלהם שווה משהו.
עשה לעצמך טובה ומצא משהו איכותי.
אין כמו לחטוף כוויות בלשון מקפה אחרי לילה שלם של עבודה....
מנהלת רכש אחראית לתרמוסים, לא אני.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ayalzo
אותה מנהלת הועילה לסור עימדי לאותו מקום באותה שעה נהנתה ואף דיווחה על כך מול עדים.
בצהריים התקיימה הכשרה של השומר החדש בשפלה הדרומית. היינו בערך 10 רוכבי אדוונצ'רים כשרובם מכירים מחבורת רכיבה. היינו מספר כתומים GS אפריקה וטנרה. לאחר תדרוך שכלל דגשים של עשה ואל תעשה עלינו על הכלים. המוביל רכב על צרצר והבטיח לשאלתי הקיטבגית התחשבות ושבילים לבנים. נכנסנו לדרך צדדית די יבשה ומשם בשבילים סבירים עד שעצרנו לפני שער בקר: "נמשיך מכאן עד לשם ומי שירצה לעצור יכול לחכות כי נחזור באותה דרך".
מיד אחרי השער הקידמי אפרכשד פגש מרבץ קקי פרות חלקלק וערמומי ויכל לו. אחר כך השביל הצטמצם לשני קוליסים וקצת עשביה ואבנים ואחר כך יותר אבנים ועשביה וכן הלאה. בכל הקטעים היבשים לא היתה בעיה אבל העשב הלח שנמחץ די חלקלק והחלטתי לפני הטיפוס העיקרי שאני עוצר. לא איבדתי שליטה או פחדתי - פשוט נראה לי פחות מתאים בימי קורונה ולאור הניסיון שאין לי כדבר הנכון לעשות. בכל זאת, רכיבה ראשונה בשטח מלבד הקורס.
משם דילגנו דרך הכביש בדרך לאמציה לשביל עפר מקסים שמתצפת על שטחי מרעה נרחבים. רכבתי מס' 2 -3 רוב הזמן ובאחת העליות התלולות והאיטיות שמעתי מנוע אימתני מתקרב במהירות מחרידה משמאל. מסוק שהתאמן באזור כמעט גילח לי את האוזן. קיבלנו תצוגת יכולות קצרה ומרשימה מבחורינו המצויינים. אחר כך ביררנו עם מטיילים מקומיים את מעשיהם ושתינו קפה. סיימנו את השביל בירידה עם דרדרת קלה ועצרנו בכביש הראשי לפרידה. מבחינתי, שילוב מצויין של ציונות ופרקטיקת רכיבה. ניסיתי להתנדב למתמיד לפני שנים. ככה עדיף.
- צריך ללמוד איך לשחק עם הכיוונים של הכידון והידיות ואף פעם לא התאמתי אותם לבד. משפיע מאוד על תנוחת העמידה.
- אין לי מושג כמה אני "כשיר" לשטח למרות שלא עיכבתי אף אחד. האמת שחסר לי פידבק.
- אני משער שצמיגי 50-50 או 70 כביש 30 שטח יחזקו את הביטחון העצמי ואולי גם את התנהגות הקידמי.
- קשה להסביר במלל דרגת עבירות בשטח ונראה שקיים צורך בסולם גלובלי מוסכם ומקובל.
- הגבול בין שטח שארפכשד מרגיש בו בבית לבין דרך שמאתגרת אותו די מבלבל. בוץ לא טוב. זה כל מה שברור לי כרגע.
לא מעלה תמונות הפעם.
נפגשנו בבית גוברין.
ד' קטן קומה עם טנרה עמוס שפצורים ואבק שנראה כאילו יצא מדקאר.
ח' עם ויסטרום ישן צמיגי כביש וגובה מרשים.
אנוכי עם צמיגי כביש ומעט שעות שינה.
קפה סיגריה קשקושי היכרות, מטעינים מסלולים לאופרוד. ד. המנוסה בתא השטח ובעל ניסיון עשיר ברכיבת שטח מסביר שבשישי היה קטע אחד עם בוץ שיהיה עבורנו בעייתי. כזכור המטרה שלי היא להתנסות בשטח ולצבור ניסיון. בוץ עושה לי פחות נעים בגב. מסכמים שנחליט בהמשך. נכנסים לשביל לבן שעביר לכל רכב, קצת אספלט שבור. ד. מהיר בהרבה ואני מאבד איתו קשר עין ולמרות שח' איטי אני מאט קצת כדי לא לשבור את השרשרת לחלוטין. הנוף יפהפה אבל הקצב מהיר לי. ק"מ לפני חיבור מחודש לאספלט בדרך מפותלת עם עשביה ח' שרכב 50-100 מ' מאחורי לא נראה במראות. גם לא אחרי 3 דקות. אני מפרסס בשביל הצר כמו סמיטריילר ומוצא אותו עומד ליד הויסטרום עם ג'ק אמצע. ננעל לי ההגה הוא אומר. ד. מגיע הכידון מרגיש חופשי ומאושר ומנגנון הנעילה לא אמור לנעול כלום גם אם נשבר. ד' מציע לח' שמדובר בתחושה מדומיינת ויוצאים שוב. אני מפרסס ורוכב אחרי ח' שפתאום מסובב את הכידון לשדה ומאיץ עד להתמרחות לא אלגנטית בשיחים. הוא בסדר, קצת מרגש. מרימים את האופנוע, יש נזקים בפלסטיקה וידית ההילוכים. האופנוע עם מיגונים. ד' מגיע ועושים חושבים. מזמינים גרר (3 שעות) ובינתיים ח' זוחל עם רגליים על הקרקע עד לכביש בראשון. מקווה שהגרר ייקח אותו חזרה למרכז למרות שנשבע שאסור לו. באזור אמציה אין כל כך תחבורה ציבורית. נפרדים לשלום וממשיכים עד לעצירת קפה.
.
קובץ מצורף 8215
.
קובץ מצורף 8216
.
קובץ מצורף 8217
.
קובץ מצורף 8218
.
קובץ מצורף 8219
.
לכאורה הכל נחמד וכרגיל אבל מלשות, אני וארכפשד כבר לא סחבקים. כי כשאתה רואה מול העיניים מקרוב תאונה- גם אם במהירות ריצה מהירה זה מחדד את ההבדל בין היצור האנושי למכונות הרכיבה. להם לא כואב בגוף ולא בכיס. הביטחון העצמי שלי ששטח שגם ככה לא היה משו ירד לרמות של אדם שפוי. לא מבוהל ולא כלום. פשוט המודעות לחשש והסכנות עולה. במיוחד מהבוץ בהמשך. מסכמים שמגיעים לאזור הבוצי ומחליטים. ד' ממשיך להיות מהיר עבורי ומתרחק מאות מטרים על הטנרה המסוקס שלא סופר חצץ וחריצים. אני מתעקש לרכוב במעטפת הנוחות שלי ובכביש כורכר בינוני היא בערך 40 קמ"ש. מתאמן בתנוחת עמידה שלא תרוקן את האנרגיה אבל גם בלי להישען על הכידון. עם המגיני בירכיים אני חצי נשען חצי חובק את המיכל וזה מסתדר. הדרך מתחילה להיות יותר ויותר חצצית ופחות נתיבים כבושים ונקיים ולפני עליה נעצרים. ד אומר שאחרי העליה יורדים לעמק ויש שם בוץ ונראה אם יבש. בעליה יש אבנים וחריצים עמוקים ואני לא יכול לתכנן מסלול עד למעלה. מציע שהוא יעלה ואני בעקבותיו. ד' חוצה את החריץ באמצע העליה וממשיך בדרדרת קלה והרבה גבשושיות עד לפסגה ונעצר. אני מתנשף ומקפיד על מבט 4-5 שניות קדימה משנה משקל לפני ההיגוי קצת גז במקום שמפחיד ולמעלה.
ארפכשד עם צמיגי כביש משדר רוב הזמן שהכל קטן עליו. אני ממשיך להתאמן בעמידה נוחה ומבט רחוק ולאחר שהקפנו את כל תא השטח שאת חלקו אני מכיר מטיולים רגליים ועל ג'יפ חזרנו לח' שעדיין חיכה. הגרר העמיס את הויסטרום אני העמסתי את ח' (100 ק"ג) שלא דגדג לאפרכשד יותר מדי ודרך שש חזרנו צפונה.
לאאכו יא סנובים מי צריך אותכם
יש עוד אלף כמוכם
(לא התקבלתי למועדון. השבוע. אמרו תבוא מחר בעוד יומיים)
קידוזו,
כל תקופת הdr650 הוא שימש ביומיום כקומיוטר, ובסופשים כאופנוע שטח (שטח שטח, כולל סינגלים ומעלות והכל, לא חוכמה כשהוא שוקל"רק" 160 קילו).
המסקנה שהגעתי אליה היא שאי אפשר לרכוב בשטח עם צמיגי כביש. נקודה.
על אחורי עוד אפשר להתפשר, מקסימוםזורקים תחת או נעצרים. קדמי- חייבים משהו עם אחיזה.
בתחילה רכבתי עם mitas e-09 שמוגדרים כ70-30, והתפשרתי בכביש (בדיאר זה לא באמת מפריע, למעט בלאי מוגבר של צמיגים בכביש, ושבשלב מסוים מתחילים "גלים" בשחיקה).
בהמשך, כשאופי הרכיבות השתנה עברתי לסט שטח וסט 50-50 (אין טעם בצמיגי כביש לאופנוע כזה, ותמיד יהיה איזה שביל שקורץ בדרך הביתה, או בדרך לצפון/דרום)
כמובן, שאם אתה עושה טיולי כביש, תצטרך צמיגים עם ביצועי כביש, אבל השורה התחתונה של החפירה היא, שלרכב עם צמיגי כביש בשטח, פשוט הורס את החוויה, מכניס פחדים (שמובילים להרגלי רכיבה גרועים), וכמו שראית- גורם נזקים.
ו-
אני לא יכול לערוך, אבל אם תחליט ללכת על צמיגי 50/50, תתרחק מדנלופ d605, ומ- mitas e-07. שניהם היו פח אשפה.
הסבלנות מהשטן...לקח לי כמעט שנה אבל לך יש פרוטקציה :)ציטוט:
נכתב במקור על ידי NAOR2207
התכנון הוא לגמור את הצמיגים הקיימים ולעבור למשהו בסגנון 30- שטח 70 - כביש. נראה לי ש 50\50 יבאס אותי באספלט. כמובן שאם ממש אכנס לעניין אז אולי ה 790 KTM או אפריקה משומש או טנרה 700 או בכלל ה 690 אנדורו. אני טועם, לא יודע עדיין לאן זה יילך. מה שלא ציינתי שהאופנוע מקרקש בשטח כהוגן מהשרשרת ובכלל מרגיש כמו רכבת קיטור על 400 קמ"ש שזה אולי נחמד.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ayalzo
קידו אני אלחש לך בשקט ושאף אחד לא ישמע כי זה סוד ואני ממש מחבב אותך . אבל אל תגלה לאחרים. אותם אני לא סובל.
אידנהו k60
הוא מתודלק טובציטוט:
נכתב במקור על ידי NAOR2207
Nc750 שפוי לא בהכרח רצוי
יותר מ 24 שעות של water fasting and still counting המטרה חמסה ימים אם לא שבעה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי lokimonster
עכשיו אתה תאכל ת'כובע!
ותתן לי ביקורת אחת על הצמיג הזה, ובמיוחד של פילים כמו ארפשכד.
עפים עליו בכל העולם! וגם אני עף עליו.
תפור טיילור מייד לקידו שלנו
לא מכיר תצמיגציטוט:
נכתב במקור על ידי NAOR2207
אבל סומך על המילה שלך
Nc750 שפוי לא בהכרח רצוי
אחשלו חמישה ימי צום בשילוב אלכוהול לא נשמע לי אחראי.ציטוט:
נכתב במקור על ידי NAOR2207
אצל זייתוני יש די הרבה צמיגים כאלה. לאיזה התכוונת?
http://zeituni-oren.zapages.co.il/%D...D7%99-heidenau
אבל כתבתי. למה לא מקשיבים לי? k60ציטוט:
נכתב במקור על ידי קידוזו
יודע מה? אל תקשיב לי. תגגל. שוב.
כנס לקישור.ציטוט:
נכתב במקור על ידי NAOR2207
CTRL+F5
הקלד k60
Enter -יעלו ויבואו 14 תוצאות
עכשיו תשאל את נאור לאיזה דגם התכוון בדיוק.
אני משפשף את העיינים בתמיהה
אולי ההבדלים הם במידות?
מה פיספסתי? הזיקנה לא עושה לי טוב
(אבל באמת אל תסמוך עלי ותחפש חוות דעת)
הראשון ששמעתי שמדבר על הצמיג בירכנאו הזה, היה פלג, לפני כמה שנים טובות.
בכל מקאה:
https://www.youtube.com/watch?v=N_2y9LSxbvQ
הזילזול שלך רק מעיד על הרמה שלך והנומך שלך. וגם על ה"ניסיון" ה"רב" שלך.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ayalzo
אין כמו להביא סירטון וידאו של מישהו אחר.
את האידנהו הראשון רכשתי בדרך לא דרך ושושו ממישהו שהיו קוטלים אותו אם היה מתפרסם כי שוק הצמיגים מסריח עד הג'אנט.
אני מניח שלא שמעת על ניסיונות היבוא של מיצו. אולי של עוז?
את השני מהסוכנות ברחוב הרכבת. (לא זוכר, מטרו?)
אם לא הייתי רב עם קיריל הייתי קונה את השלישי מזיתוני, שאגב התייעץ עם פלג (שבין היתר דיבר איתי בעניין) אם לייבא אותם.
אז בוא תרגיע בבקשה.
בקיצור קידו. זה מכוון אליך.
אתה יכול להקשיב לאייל שהיה לו פעם מזמן dr650 לאיזה חודשיים והידע שלו מסתכם בסירטון בטיוב של מישהו שמקריא מדף המסרים של כל יצרן כ "השוואה"
ואתה יכול לחפש (בתקווה שאתה יודע אנגלית) חוות דעת של אנשים שאשכרה רכבו על הצמיג הזה, עם ניסיון של מאות אלפי קילומטרים, על בהמות כבדות כמו GS ,
ומספרים על אורך חיים פסיכי לצד אחיזה פנומינאלית ברטוב ובדשדש
בחירה שלך.
אתה קראת את הדברים שלי לא נכון. אין לי שום דבר נגד הבירכנאו, ככה קראתי לצמיג הזה מתוך חיבה. וזה עוד מהימים שפלג רק התחיל לדבר עליהם (סה"כ ציון עובדה, וקרדיט לפלג, שאותו אני מכיר, לדעתי הרבה לפני שפולגז הוקם).
והסרטון הוא בלי קשר, כי הבחור (המעצבן), מכניס הרבה אינפורמציה לסרטונים שלו.
נכון, הוא בעל אינטרס (יש להם חנות), אבל לאדם שלא מבין דבר בצמיגי דואלספורט יש רווח מסרטון כזה.
לגבי הדיאר- הכנסתי דיסקליימר שזה לא אותו סגנון. רכבתיגם המון"שטח" עם אופנועי כביש. ואני חוזר על השורה התחתונה-
גם אם רוכבים רק בשבילי כורכר (שהם לדעתי השטח הכי גרוע שיש), אי אפשר לרכוב עם צמיגים שלא לוקחים סיבוב!
פשש ... אתה חבר של פלג מ 2002 בערך ..ציטוט:
נכתב במקור על ידי ayalzo
ריספקט! אני מקנא בך. ללא ציניות
חבר זה הגדרה מרחיקת לכת. הצטלבו דרכינו. באופן חיובי סה"כ. יותר באזור 2003, אבל לך תזכור.
הגדולה רצתה להגיע למדרשת בן גוריון ובגלל שאין תחב"צ היא הציעה לי דיל שלא יכולתי לסרב לו. מזוודות הועמסו, תדריך הועבר ולראשונה חוותה רכיבה הגונה עד כמה שאפשר לקרוא לשעה וחצי "רכיבה הגונה". הכי חשוב שנהנינו. מציין שוב לשבח את חווית ההרכבה באפרכשד ששוב הפתיעה אותי. מעבר להבדל בתאוצות ההתנהגות הדינמית פשוט למופת. גם המושב מרווח ואפשר בהחלט לפנטז על רכיבות זוגיות במשך ימים. אחרי שעה שעתיים צריך מנוחה קצרה לישבן אבל עד אז נוח. באזור יש רוחות חזקות אחה"צ ובלילה ולדעתי זה היה משפיע גם בלי הארגזים הריקים. כשיצאתי לדרך חזרה שמתי לב שמישהו מהזאטוטים ברחוב (כנראה) החנה בגאון את הכלי שלו ליד ארפכשד. אני לא מאלה שנפלט להם איזה מאמי אבל התמלאתי אושר בלתי מוסבר.
.
קובץ מצורף 8256
.
היום יצאתי למשמרת נוספת באזור הנגב המערבי. ד' עם טנרה, הצנום עם KTM 690 ואנוכי עם צמיגי כביש ומאה קילו יותר. בגדול שבילים ופרדסים וריחות פריחה. היו שני קטעים של חול שגרמו לי להחסיר פעימה ולהוריד רגליים. הסיפור היה תל שקף. את העליה המזרחית שנראית מלמטה קצת תלולה אפרכשד טיפס בלי בעיה. הירידה ממערב מתחילה תלול יותר עם דרדרת של אבנים גדולות מדרגה קטנה עם חול מגורגר שמעבירה מהקוליס הימני לשמאלי. התחלתי בקצב מתון שומר על מהירות נמוכה עם הקידמי והאחורי וקצת לפני המדרגונת הקדמי התחיל לאבד את זה. בלמתי במתינות עד לעמידה וירדתי את המעבר לקוליס השמאלי על קצות האצבעות ומשם לעמידה וגלישה עד למטה. הכי לא אלגנטי אבל זה מה יש. אחר כך קפה ושיחה מעניינת ועוד קצת נינוח פריחה והשמש ירדה. בדרך חזרה בין המכמונות כמה פיתולים שקרצו וקצת לחצתי אבל בגדול יש משהו אחרי רכיבת שטח שדווקא מרגיע את הקוף. אגב מדדתי את ה 690 הידוע לשמצה והסמן הקיצון של שטח - קצת כביש עבורי ולא קיבלתי סחרחורת מהגובה.
קובץ מצורף 8257
ברביעי הגעתי להניע והרגשתי שידית הקלאץ' רכה כמו חמאה בשמש. למחרת החליפו במוסך את משאבת הקלאץ'. הסכומים מפחידים אבל עדיין באחריות. אתמול צירפתי את הקטנה למצוקי דרגות. בעליות לירושלים ניסיתי בקטע מסויים להאיץ וכשהגעתי ל 130 הרגשתי את המנוע נחנק. מאוד מזכיר התנהגות של קרבורטור סתום של פעם (גם לי היתה רנו 4.). ירדתי לכביש צדדי וניסיתי להעלות סל"ד- עלה. עשיתי סיבוב לראות מה חדש עם ארפכשד צפרתי , הבהבתי רחרחתי ולבסוף כיביתי את המנוע והתקשרתי לבעל המוסך.
בהמשך הדרך הלוך לא הבעיה נעלמה ותוך זמן קצר גיליתי שלא יתנו לי להיכנס בשער ושהמנחת נחסם בצורה די החלטית. בדקתי רגלית וחשבתי לדלג מעל המכשול אבל לא התאים. קורונה שבת וכאלה. גנבנו שעה מעל הים המוות בשמש הרוח רק חבל שלא היה באמת שקט. המון טיילים ותיירי מדבר הזיזו לי את הגבינה.
בדרך חזרה בעליות לעיר הקודש שוב גמגומים מעל 130 ואחר שוב השתחרר.
בקבוצת הווצאפ המומחים הסכימו שמדובר בבעיית דלק- משאבה או פילטר. היום נסעתי להחזיר את הגדולה מהדרום אבל באוטו. בדרך שיירות של אדוונצ'רים וטורינג והתבאסתי כמו ילד עם צעצוע שבור. קצת מגוחך ומצחיק. במדרשה ישבתי עם חברים וותיקים וניסיתי להם למה חזרתי לרכב. לא הבינו וזה מובן. למה אתה אוהב X? בגלל תחושה של Y ויש גם Z ולפעמים אני במוד X ומשתנק מעונג בקסדה.
כן, ולמה אתה אוהב את מה ש Y עושה לך?
זה לא הכי חכם, לאהוב.
נו...KTM....איזה בעסה.
מי כמוני יודע כמה בעסה קטמ יכול לעשות, אתה כותב את זה בפורום ומנסה להזהיר אנשים אבל אופנוענים זה עם עקשןציטוט:
נכתב במקור על ידי השושנים
פשוט עדר כתום
חביבי זה הקורונה
משיחות בפורומים אני הראשון שהצליח להתקע עם הונדה NC
טוב כמעט נתקעתי.
בסוף היא הניע וטסנו לאפס תקלה במוסך ככל הנראה מצבר שבדרך לעולם שכולו טוב.
ממליץ לך בחום לוותר על הכתום ולחזור ליפני אין עליהם ( אפילו קוואקקי עדיף).
ktm
kniti, tikanti, macharti
blat
מה באמת הפיץ' של יפני לא אמין? למה מישהו קונה קוואסאקי ולא סוזוקי או ימאהה נגיד?
אני מתייחס בחשדנות לדיעות העדר בכל תחום ויש הרבה כאלה.
צרפתיות הם חרא של אוטו
קורולה לא מתקלקלת
ב.מ.וו הכי אמינים \הכי יקר לתחזוקה
התייעצתי עם עם מומחים ומשתמשים די אמינים ( Assaf רכב על ב מ וו) והמסקנה והניסיון שלי שהתמונה שהעדר מצייר לא תמיד משקפת את המציאות.
אני מקבל את ההנחה שאופנוע יפני יותר זול להחזקה גם בגלל כמות המכירות אבל אין שום גוף מחקר או מאגר מידע שמעיד שהם יותר אמינים. בחו"ל יש נתונים לגבי מכוניות, בארץ לא. בטח שלא באופנועים.
אני גם לא טיפוס שיעריץ דגם או מותג ויילחם לניקוי שמו בגין העוול שנעשה לו. פשוט חי בשלום עם ההחלטה לקנות KTM בידיעה שהתחזוקה יקרה יותר. יש גם את הצד של היבואן \ תאגיד והיחס שלו ועוד משתנים שבהחלט משחקים כאן. על הונדה אין לי מילה אחת רעה להגיד וגם לא על ה KTM.
אם אני מבסוט מכך שבתוך שבוע ביליתי פעמיים במוסך? ממש לא. אם זה יגיע לרמה של יום מוסך בחודש לא אשאר עם הכלי הזה - או כל כלי אחר. בינתיים אני עובד על הקשר עם ארפכשד ומתקרב לליבו האוסטרי בצעדים מכובדים ובדיוק לפי התכנית. עד עכשיו אני מתרשם שמדובר בכלי מכובד בכל אספקט, כולל אמינות.
אז מה היה לנו? הבעיה אובחנה די מהר בקרב הקהילה שעוזרת מניסיונה. ישבתי ליד הליפט לחזות בפלא מפורק ומורכב. מסתבר שבמשאבת הדלק יושבים שני פילטרים שהיו סתומים והוחלפו לחדשים. למה נסתמו? כי הדלק בארץ\ בתחנות\ בתחנה מסויימת ביום נתון- לא תמיד טוב. יכול להיות מאגר מלוכלך, משאית מלוכלכת, סוף המאגר בתחנה ואלף ואחת סיבות. בכל מקרה, מנהל התחנה הקבועה לא היה שם היום אבל אתפוס איתו שיחה.
כך זה נראה:
קובץ מצורף 8280
.
קובץ מצורף 8281
אמנם נשרף לי היום אבל הקטע בדרך הביתה מצוייד בתירוץ ה"הגיוני" שצריך לבדוק את האופנוע בסל"ד גבוה תחת מאמץ היה משעשע למדי. אחר כך שטפו במים ושמפון ועשו מסז' שמן בשרשרת וארפכשד נראה ומרגיש דנדש. בכביש הכניסה ליישוב הגעתי ל 160 תוך 500 מ' בערך :) זה גיבור חזק שעושה לי מאוד שמח.
במאמר מוסגר דיברתי עם איש שסיפר שהמשטרה עומדת להכניס לשימוש נרחב דבורה חדשה שיכולה להינעל על הממהרים מקצה הגלקסיה. זה קצת יותר מעסיק אותי לגבי המשך הזוגיות עם הכתום.
גם אני לא מאמין לעדר, למדתי על בשרי לא להתקרב למותג הזה, הבעיה המרכזית היא הסתרת בעיות וחוסר לקיחת אחריותציטוט:
נכתב במקור על ידי קידוזו