הענק הירוק - KAWASAKI VERSYS 1000 SE - סיפור מסע מתגלגל.

כל התמונות שאני מעלה הן דרך הפלאפון באמצעות הטאפאטולק TAPATALK

4755 ק"מ

אז אחרי שחזרנו נרגענו ונחנו מהטיול בבודפשט, הלכנו לפגוש את אלון מס' 4 בקבוצת 4 בשורה הירושלמית.

מאז הלך הקבוצה רוכבת עקום כמו מנוע 3 צילגרים.

לאחר שסוף סוף קבענו רכיבה ביחד (תזכרו את המילה בחד היא חשובה להבנה) והנסיכה א' הגיע כרגיל באיחור
החליטו צמד תאומי השטן האדום למדוד וללטף אחד לשני את האשכים בכביש 6 ולהוכיח בעיקר לעצמם שיש להם גדול.

כל ילד שמקבל רישיון הדבר הראשון שהוא בודק זה "כמה סוגרת" וואיי וואי רכבתי מאאתיים....איזה כלי אני? אה?

זה בדרך כלל גם הדבר הראשון שעובר לאחר שהרוכב מבין שכל אחד עם כסף יכול לקנות כלי מהיר ולרכוב מהר
בכביש ישר כישרון מודדים במקומות אחרים שם באמת צריך להתמקצע.

זאת הייתה אמורה להיות רכיבה לזכר אלון, בקבוצה כשהאחרון (בדרך כלל אלון ז"ל) מכתיב את הקצב, אבל זה
הפך לאורגיה חד מינית בתוך המשפחה ובדיקה למי יש יותר גדול. יופי יהיה מה לספר לנכדים.

הג'ינג'ית ואני הגענו, אלון קיבל קולה זירו כפי שהבטחתי לו בחייו זה היה (או לא) היום שלו, החיוך שלו איתנו
אני נזכר בו לא מעט בהרבה רכיבות וחושב עליו המון ולמרות הכל ואולי דווקא בגלל מה שהוא היה היה יום כייף.

קובץ מצורף 9947

שושני, הדבר היחיד שהשתנה זה הגיל (שלך). הזדקנת! בנוסף עברת לרכוב על משאית מזוודת בארגזים מכל הכיוונים.

הנסיכה לא איחרה, היא הפתיעה אותך כשבחרה להצטרף ואף הגיעה בזמן...

לוקי חשב לתומו שזו תהיה הפתעה חיובית לשושנה.

מתברר ששונה לקחה את היום הזה קשה

אויי הברוך

lokimonster

מתי רכבתם לאלון?... הייתם מעדכנים לפני, הייתי מצטרף :tomato2:
ירושלמים נו, מנותקים:confused2:

מזלך
עוד היו כועסים עליך שרכבת ללא משמעת.
מאז שאלון התפגר לו ישנה התפוררות מתמדת ויחסי מרות בעייתים בין המחנך למתחנכים.

ממש סצינה ממוגלי

4921 ק"מ

סולו, רכיבות סולו הן מתת האל, זה בעצם זמן מזוקק שלך עם עצמך, מי שלמד לחיות עם עצמו בשלום מרוויח כמה פעמים, ויצליח ליצוק את ההנאה
למטבעות זהב טהור.

בניגוד לרכיבה בקבוצה בה יש תוספת משתנים רבים, יותר סייגים ואוירה אחרת ברכיבת בדד אתה קובע הכל, אחראי רק על עצמך, הקצב שלך, המסלול
שלך יוצא כשמתחשק ורוכב ללא הגבלת זמן כיוון או מרחק, ברגע שמיצית ניתן תמיד להפוך כיוון ולחזור.

מאז שהשתחררתי השארתי מאחור דברים רבים שהיו סמלי חיי ומאפיינים חזקים בסדר יומי. נעשיתי הבעלים היחידי של הזמן שלי, קבלת החלטות אישית
ויכולת לעשות כל מה שבא לי באותו הרגע. השמש הציצה לרגע, ומתחשק לי לנשום אויר? קל עולה על הציוד ויוצא לא חייבים מסלול יוצא רוכבים וחוזרים
ועדיין נישאר זמן לעוד.

רכיבה בגשם? כייף במיוחד עם הציוד שיש לי, הבעסה היחידה ברכיבה כזו הזה הלכלוך שנדבק לאופנוע ושאני אף פעם לא מצליח לנקות באמת. החורף
הוא זמן הרכיבה לאזור ים המלח סדום ערד כביש 90 פשוט יפה ונפלא. אבל גם הרי ירושלים נראים אחרת באפור כבד סלעים רטובים וריח משכר, זרימות
מים בוץ וירוק טרי של תחילת החורף.

מוזיקה נהדרת נשפכת באוזניים הביצוע של "זהו-זה" לשיר הנפלא של קלפטר צליל מכוון כולל את קטע הסלו של הנפטר בעצמו מצמרר ומכניס בדיוק לאוירה
של רכיבת חוף.

פשוט כייף

https://www.youtube.com/watch?v=DyCafazc0Aw

איזה כיף

החברים שלך אחד חיובי והשני שלילי

אז תהנה איש יקר

5100 ק"מ

יום שמש שקרית קר בחץ נעים במעיל החורף, כשאתה ממוגן טוב גיליתי שלמזג האוויר בחוץ כמעט אין השפעה על הרוכב ואולי אפילו
קצת חם לי מדי (לי תמיד חם) אבל לאופנוע זה עושה פלאים...ההסבר הטכני הוא פשוט כשהאוויר קר הוא נדחס יש יותר מולקולות
חמצן במ"ק אוויר וכשזה פוגש את הדלק בפיצוץ במנוע זה נותן יותר...או משהו כזה, עד היום אין לי מושג איך באמת עובד המקרר שלי
אבל החלב בסדר, אז זה עובד...אותו הדבר עם האופנוע. הוא רץ.

מכנס הג'ינס הממוגן שקניתי בחו"ל נהדר חשבתי לעשות לו "מבחן דרכים" עבורכם, אבל בגדול הוא איכותי מאד, הראשון מבין רבים שבאמת
שומר ברכיבה על המגנים במקום שהם צריכים להיות, בגלל יכולת הכיווץ של ה-"אקורדיון" מין בד מכווץ שמושך את המגן בכוח אלסטי לברך
שומר על המותניים עם מיגון הגנה ובכל הכיסים והתפרים הפנימיים יש בד נגד שיפשוף בימים הקרים מאד (ובירושלים יש הרבה כאלה) לפעמים
הקור עובר קצת לרגל שמבחנתי זה טוב ואולי יהיה גם יותר נעים בקיץ. כשיורדים מהאופנוע המגן יורד לגובה השוק ולא מפריע להליכה, שזה
נהדר והתחושה איתו כמו ג'ינס רגיל מפתיע לטובה. לדעתי מי שיכול להרשות לעצמו קנייה כזו בחו"ל (לחסוך משלוח ולקנות במחיר הוגן) חייב אחד
כזה לעצמו. בשבילי זה אידאלי כי הייתי מתעצל לשים מגניי ברכיים בנסיעות קצרות, למרות שדווקא זאת פגיעה נפוצה ביותר בכל תאונה קלה או
קשה וזו הפגיעה שמשביתה הכי הרבה את יכולת התנועה...

לאחרונה אני מרגיש שדיבורית המידלנד שלי מתחילה קצת לגמגם, יכול מאד להיות שזה באשמתי כי לא עשיתי לה עדכון תוכנה או טיפול בשנים
הרבות שהיא איתי, מרכז השירות בת"א ולשם אני לא נכנס כמעט בלי ליווי אווירי. אז אולי אחפש אחת אחרת או אמצא פתרון חלופי.

האופנוע נוסע ומרגיש כחדש (הוא באמת כזה) אני נהנה להכיר את כל הפיצ'רים וכמות הטכנולוגיה שנמצאת עליו כל פעם במשהו אחר שזה נהדר
וזה האופנוע שאני מנצל באמת הרבה יותר טכנולוגיה לטובתי וכטכנופוב מורשה זה מעצים לי את החוויה מאד.

הטיול הגדול לחו"ל כבר בשלבים סופיים מסלול הרכיבה הגמיש מוכן, התראה לגבי מקום במעבורת ליוון ניתן לקבל רק בראש חודש הנסיעה (אפריל)
מה שאומר שיהיו לי שבועיים מרגע האישור לסגור את כל הקצוות הבירוקרטיים ולקנות כרטיסי טיסה לאתונה. החזרה של האופנוע גם היא נלמדת בימים
אני בקשר עם כמה וכמה אנשי קשר בארץ ובחו"ל על מנת לנסות ולהבין איך אני משלח את האופנוע בתום המסע מספרד/פורטוגל חזרה לארץ במכולה.
הציוד שילווה אותנו במסע נרכש וביצעתי מספר מדידות לציוד ולתיקים על יבש (טרם חיברתי הכל לאופנוע אבל בדקתי תכולה וכמות הדברים שניתן
להעמיס).

לגבי החזרה - ממליץ שבת הזוג תטוס חזרה מנקודת הסיום.
ואתה תחזיר את האופנוע דרך יוון שוב במעבורת רורו רגילה.
אפשר לקצר טווח במעבורות לילה אם זה ארוך ברכיבה (ונציה-פטרס).
בעיני זה גם אמין יותר וגם נחמד לקנח בכמה ימים לבד, ככה אני פועל.
בכל מקרה אשמח לשמוע אם מצאת דרכים טובות ויעילות להחזיר את האופנוע מנקודה אחרת.

נכון לעכשיו מסתמנת חזרה מולנסיה ספרד (מוסיף לי רק 1100 ק"מ) היתרון הגדול הוא שזה מסלול מוכר של אלאלוף-ספנות ויש
לי שם איש קשר שמטפל בכל. בנוסף ישנו שדה תעופה בעיר שניתן לטוס בו במחירים מצחיקים לארץ עם עצירת ביניים במדריד (7 ש')
או רכבת ישירה למדריד (2 ש') ומשם לארץ.

קובץ מצורף 9992

6150 ק"מ

הענק הירוק עבר טסט ראשון בחייו טסט ארוך, מועד החידוש עומד על חודש מאי עמוק בתוך המסע הארוך בחו"ל.

לצורך הוצאת האופנוע מהארץ ורכישת הביטוח האירופאי הייתי צריך תרגום של רישיון הרכב תוקף תרגום זה הוא כתוקף הרישיון.
לכן מיד כשהופיע החידוש באתר הלאומי הזדרזתי לשלמו ועברנו טסט.

בעבר היית יכול להגיע לאחד ממשרדי ממסי ולתרגם את הרישיון אולם ממסי החליטה שהיא מוותרת על התענוג, מה שמשאיר
בעצם את היכול הבלעדית לתרגום הרישיון בידי חברה קטנה שסניפיה נמצאים...רק במעברי הגבול בית שאן או טאבה....

מה שאומר שבשבוע הבא יש לי נסיעה לבית שאן לצורך תרגום הרישיון...ישראל 2023 גאווה.

רוב הפרוצדורות לטיול יסגרו רק בעוד שבועיים שלוש כאשר בינתיים אני משתדל לסיים את כל מה שאפשר לבצע כבר הלחץ
כבר מתחיל לעלות אבל בעירק ההתרגשות.

בינתיים אנחנו כבר מספקים להכיר אחד את השני בצורה כל כל טובה שצדיי הצמיגים שלי כבר כמעט נסגרו עד לפרופיל.
אני מאתגר את שנינו בכבישים טכניים רכיבה בזוג ומשקל וכמובן עם רוב הציוד והארגזים מורכבים עליו.

התחושות מהאופנוע הקודם כבר כמעט ונשכחו והחיבור לנוכחי כל כך טוב שאנחנו מרשים לעצמינו דברים מדהים והתחושה שהרכיבה
שלי השתפרה מאד, בסופ"ש רכבתי עם חברים מהסופר ספורט בכבישים שלנו ... לא הייתי מאחור...

6572 ק"מ

הטיול מתקרב בצעדי ענק ולא מעט רגעי לחץ, ישנה קבוצת ווצאפ/פיסבוק שקוראים לה "מסעות אופנוע ארוכים" מדובר על
טיולים בחו"ל לאלה שעשו ומתכננים ובהם ישנה עזרה הדדית בין חברי הקבוצה במידע קשרים וכד', באחת מהשיחות הוברר
לי לפתע כי על מנת להוציא את האופנוע בארץ נידרש להציג את הביטוח לאופנוע בחול בטופס המקורי, לא זה הנשלח אליך
במייל. מי שמכיר את את דואר ישראל יכול להבין שקשה לסמוך עליו כשהחג בפתח.

בואו נחזור רגע צעד אחורה, על מנת להוציא את האופנוע ליוון דרך רוזנפלד ספנות ישנו בחור בשם ראשיד שהוא האחראי
הבלעדי על תחום זה, הבחור מתנהל רק (רק) באימייל ואינו שירותי בעליל. לכן קשה מאד להוציא ממנו את המידע הנדרש
הוסיפו על כך שפרסום ההפלגות לחו"ל מתפרסם רק בתחילת החודש (ממש בתוך חג פסח) והוא אינו מוכן לתת שום מידע
על הפרוצדורה עד לקביעת התאריך המתאים ותגלו שבעצם אתם מנהלים מלחמה ללא מודיעין.

אז מתוך הקבוצה מתגלית הבעיה וניתן קישור של חברה טיולים במילאנו, שחלק מהשירות שלה תמורת קופון יפה, הוא הוצאת
הביטוח, מייל זריז לסנדרה ומתגלה בחורה שרירותית יעילה ובעלת אנגלית מצוינת, תענוג. מעבירים במייל את כל הצילומים הנדרשים
של הרישיונות והתרגומים, צילום דרכון וטופסי החתמה ובקשה לדרכון ותוך שלושה ימים נוחת אצלי במייל צילום הביטוח, המקור
נישלח אלי בדואר אקספרס דרך חבר שליחויות בתמורה ל...50 אירו...!

אז בנושא הטופסוליוגיה אני דיי מסודר, נישאר בעצם לקבוע עם ראשיד את מועד ההפלגה (13.4) שיוצא יום אחרי החג האחרון
מה שיוצר בעיה נוספת...את האופנוע ופרוצדורת השילוח מבצעים יום קודם בנמל היינו ביום ד' אבל יום זה הוא כמו שבת...אז מה
עושים? ראשיד (הי"ד) לא עונה...ככה זה כשיש לך בלעדיות!

בחדר "של הבנים" בבית, אלה שכבר פרחו מהקן, על המיטה הכפולה מתחילים להיערם כל הדברים שיוצאים אתנו לחו"ל. ציוד האופנוע
עבר ריענון ונקבע מקום ראשוני לכל דבר ודבר.

אני מניח שעד היציאה בחודש הבא אגיע לקלומטרז' מרשים של 7000 ק"מ כשהטיפול הבא שלי אמור להיות ב-12000 מה שאומר שהוא
יתבצע או לא שם, הוחלט על החלפת שמנים ופילטר שמן לפני הטיול הפלאגים יסתדרו עם תוספת הק"מ וכיוון הלועות יתבצע בארץ כשאחזור
בטיפול נעשה גם בדיקת "מה נישמע" היינו מעבר על כל הברגים גילוי תקלות נסתרות ע"י מומחה חיבור למחשב לבדיקת המצב
(כחלק מהשירות). עכשיו במידה ואחליט (אני לא סגור על כלום) שאני אעשה את הטיפול באחת מהארצות שם סבבה ואם לא אז אני די
מסודר בגבלות הסביר. צמיגים יוחלפו שם על פי הצורך.

המפות חולקו וסומנו בנקודות עניין ומקומות שאנחנו רוצים להגיע אליהם, יהיו מקומות שניקח מלון לכמה ימים מהם נצא לטיול כוכב, בעוד
אחרים נשהה לילה קצר ונמשיך הלאה כשבעצם הכל פתוח. במהלך המחקר שעשיתי אל מול המסלול מתגלים עשרות מקומות מעניינים וברור
לי שלא לכולם נגיע, ההפתעה של הטיול היא דווקא יוון שבהתחלה הייתה מקפצה לאירופה והפכה מהר מאד למסלול מרשים ומעניין.

אני מתלבט כרגע האם לפתוח שרשור מיוחד לטיול או להמשיך פה כחלק ממסע האופנוע...דעתכם?

חדש.
עם תמונות
אבל מיושרות
תיהנו

6690 ק"מ
אמש התקבלה הודעה ראשונית שהמעבורות אכן תצא ב-13.4 כמתוכנן כיוון שמדובר ביום שאחרי החג השני ביום ה'
הקרוב אקבל את לו"ז שעלי להגיע עם האופנוע לנמל חיפה לשם השלוח, המקום נשמר עבורי.

לכאורה צעד חשוב אבל, עד שאני לא אדע במפורש שהאופנוע יוצא (תקלות ניירת או משהו אחר) לא ניתן לרכוש כרטיסי
או לעשות ביטוח טיסה מה שאומר שבגלל החג יהיו לי רק את ימי חול המועד להשלים את הפרוצדורות.

היום גם יכנס האופנוע למוסך לבצע בדיקת "מה נישמע" סוכם על החלפת שמנים כשאני מתכוון להחליף את השמן ללקווי
מולי כפי שהיה באופנוע הקודם. תבוצע גם התחברות למחשב על מנת לבדוק תקלות נסתרות וכמובן מעבר על כל הברגים
כולל של מנשאי הארגזים שימון וסיכוך החלקים הנעים ובדיקה כללית.

כיוון שאני יוצא לארצות מפותחות יחסית באירופה אני פחות מודאג מנושא תקלות כיוון שרשת הביטחון של המוסכים שם
יכולה לספק שירות מצוין במקרה של תקלה לא צפויה.

הטיול הזה בניגוד לטיולים קודמים הוא יותר טיול ספונטני כשאנחנו נגלה ונחקור מקומות מעניינים אותנו ללא לו"ז מוגדר
או בתי מלון שבחרנו מראש, אבל על מנת לספק לגוף ולנפש מנוחה אמתית בחרתי מראש בכל אזור שנהיה כמה מלונות
מרשימים וסימנתי אותם באפליקציה כמועדפים, האפליקציה של בוקינג יודעת לזהות את המקום בו אתה נמצא ונותנת לך
הזדמנות לבחור את המלונות שסימנת מראש במידה והם פנויים. נוח ונחמד לשימוש.

כהכנה מנטלית גם צפית בשבועות האחרונים בעשרות סרטונים של מטיילים ובלוגרים על אופנועים בעיקר באזורים בהם אנו
עתידיים לשהות גם על מנת לחוש את הקצב והנופים אבל בעיקר ללמוד איך המקומיים מתנהגים שם היכן ואיך הם מחנים
את האופנוע הם נהוג להשתחל בין רכבים או לגנוב תור במעברי הגבול/תשלום אגרה וכד, ואיך הם מתנהגים בכלל, כפי
שנאמר ברומא התנהג כמו רומני...

מפלס ההתרגשות מתחיל לעלות וזה מתחיל להיות כבר אמיתי מאד...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי קידוזו

חדש.
עם תמונות
אבל מיושרות
תיהנו

---

החלטתי לכתוב כאן בשרשור הזה מהסיבה הפשוטה זהו מסע משולש:

שלי - פריצת דרך מיוחדת לאזרחות ולפרק החדש בחיי תוך יציאה מאזורים מוכרים, וסלילת נתיב חדש ולא מוכר בנושא שילוח
אופנוע חזרה לארץ שלא דרך רוזנפלד ספנות כי בבדיקה שערכתי כמעט אף אחד לא עשה את זה קודם, וכולם עשו מסלול מעגלי
חזרה ליוון. הצלחה של הנתיב החדש תוביל מן הסתם לשינוי דפוסים גם אצל רוכבים אחרים.

שלנו - זהו בעצם סוג של הגשמת חלום משותף, מעולם לא עשינו הג'ינג'ית ואני טיול אחרי צבא, מעולם לא קמנו ועזבנו הכל
לתקופה כזאת ארוכה להרפתקה ספונטנית בה אנחנו מתכוונים לשחרר הכל.

של האופנוע - כן האופנוע הזה נרכש לתכלית מסוימת, בחיי היום יום הוא פחות מתאים לי לסגנון האישי, כשאחזור אצטרך לחשוב
שוב דרכינו לאן, זה לא סוד שאני חומד את הבימר הגדול זמן רב, היו הרבה סיבות טובות למה להעדיף דווקא את הורסיס, אני
לא מצר על הקנייה להפך, אבל כשאחזור קרוב לוודאי שהארגזים הגדולים יוחלפו לארגזי פלסטיק קלים אווירודינמיים כשבצדדים
יורכבו רק כשאצטרך אותם. למרות שהנוחות שהנוכחים נותנים לי שווה לי הכל...

לכן מן הראוי שהמסע המיוחד הזה ייכתב כאן ויכנס להיסטוריה הכתובה שלנו במסע. אגב מי שמעוניין גם בעדכונים מהירים שיחפש
אוותי בפייסבוק ישלח לי הודעה ובקשת חברות (אני לא מצרף כל אחד לכן חשוב שאדע) ונמשיך גם משם.

אז חזרנו מהטיפול הלא שגרתי במוסך, סוג של חוויה אחרת לגלות תקלות שלא קיימות או כאלה שעלולות להתרחש.

אז דבר ראשון בוצעה החלפת שמן ופילטר שמן (אם מחליפים להחליף את שניהם) השמן היה בן כ-6000 ק"מ והוחלף
לליקווי מולי שהוא שמן תוצרת גרמניה באותו מפרט שממליץ היצרן. במסע נעבור בהערכה גסה כ-16000 ק"מ שזאת
תהיה חריגה של כ-4000 ק"מ מהוראות הטיפול ולכן אחליט במועד אם לבצע החלפת שמנים נוספת בדרך. הבחירה בשמן
זה דווקא היא כיוון שהומלץ לי עליו בעבר במועדון בעלי ורסיס הבינלאומי ורכבתי איתו באופנוע הקודם התחושה טובה יותר
מאשר במוטול ורעש המנוע קצת שונה.

התחברנו גם למחשב לגלות חריגות מהוראות היצרן כל המדדים היו בתחום ההמלצות ללא חריגות, ובוצעו התאמות מינוריות.

השרשרת נבדקה נוקתה נמתחה ושומנה והיא מוכנה ליעד.

הברגים של כל התוספות שעל האופנוע סבלים מגני מנוע פנסי ערפל נבדק אחד מהברגים של הכנף הקדמית היה צריך חיזוק
לרמת המומנט הנדרשת.

ברגיי מצבר סוככו והודקו למניעת קורוזיה.

מספר חלקים שהורכבו לא טוב בטיפול האחרון חזרו למקומם הטבעי (תקלה של מכונאי אחר) וזהו האופנוע מוכן.

נישאר לי רק לסדר את עניין לוחית הרישוי אני צרך להסוות את דגל ישראל תרופה כנגד אנטישמים בחו"ל.

הומלץ לי גם ביציאה מנמל בלאווריו יוון על תחנת דלק מיד על הדרך בה ניתן לשטוף את האופנוע מהלחות על הים
וכנראה שזה מה שאני אעשה.

זהו מחכים למועד ההגעה לנמל, אז גם ארכיב את הציוד הנלווה ואעמיס אותו בכל טוב.

...מתי מתחיל הטיול או המסע שלנו, מה אנחנו מחפשים באמת והאם הרדיפה אחרי החלום הלא ברור הזה, באמת שווה את זה?

האם הטיול מתחיל ברגע שמשחררים את הקלאצ' על אדמה זרה ומתחילים בנסיעה, או בשלב הרעיון הבסיסי שמנקר בראש או
או אולי בשלב התכנון ויצירת המסלול, או בשלב ההכנות, או בכלל בלילה בחלום כשאתה יוצא מהקופסה ומעז ...

כמה בירוקרטיה, קשיים, פתרונות וכסף צריך למצוא רק בשביל לנשום אוויר אחר ולטייל במקומות רחוקים דווקא עם האופנוע.

כבר מזמן הרגשתי שקטן עלי פה, צפוף לי מדי, מוכר, צפוי וידוע- זה מבאס, לא מדובר חלילה בהתנשאות, גאוותנות או או דעה
קדומה מדובר פשוט בהרגשה כשהכל סוגר עליך שכל רכיבה היא בעצם סוג של חזרה על הרכיבה הקודמת, דומה, לא משתנה.

הג'ינג'ית ואני מסתכלים לאחרונה קצת בסרטי מסעות של אחרים בעולם, זה עוזר לנו לגבש ולתאם ציפיות, רצונות, לבחור לנו את
הסגנון שלנו, הפרטי זה שמתאים לנו לקצב, הרצונות והצרכים. לכל מדינה בה נבקר יש המון מה להציע לנו, במגוון סגנונות והחלטנו
לנסות קצת מהכל. מוטיב הזמן מאפשר לנו לקחת את הרגע לכיוון שאנחנו רוצים, בלי חשבון לכלום, מצאנו חוף יפה, אפשר לבלות
בו כמה שעות, לשבת לספוג את האווירה, השמש, אזור יפה שלא מתחשקת לנו לעזוב ולהמשיך ליעד הבא, סבבה לגמרי, נמצא מלון
בסביבה, ננוח נתייר ונישאר שם כמה ימים עד שנרגיש שאפשר להתקדם אין לחץ.

המטרה הגדולה היא פשוט לספוג את השינוי, לטעום דברים אחרים לא להיות בלחץ של זמן מקום והספק, פשוט להיות תיירים כמו
בטיול אחרי צבא, לצאת לחוות ולשכוח לרגע הכל מאחור.

האם זה שווה...לנו כן...

שושני, נהיית רוכב מקלדת. ינון ואני בבית גוברין ואתה שוב רוכב במחשבות.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי AsafA

שושני, נהיית רוכב מקלדת. ינון ואני בבית גוברין ואתה שוב רוכב במחשבות.

---

:smscooter:




אז ככה זה מתחיל להיות אמיתי...דברתי על זה, חלמתי על זה, חפרתי על זה, אבל באיזה מקום בראש זה נשמע קצת בדיוני, קצת פנטזיה,
דבר לא אמיתי כזה, אבל, נקנו כרטיסים, הוזמן מלון לשלושת הימים הראשונים, נסתיימו על הפרוצדורות הבירוקרטיות, (ואל תטעו יש ה-מ-ו-ן)
וזה הפך לאמתי לחלוטין.

הביטוח בארץ הוקפא לתקופה שלא אהיה פה, קחו את המחיר של הביטוח לשנה תחלקו ב-12 ותכפילו בזמן היעדרות האופנוע מהארץ,
החסירו מזה כ-400 ש"ח (50 ש"ח לכל פעולה בפול ואצל הסוכן) וזה יהיה החיסכון. אני אחזור לפני האופנוע, הדרך חזרה יכולה לקחת עוד
כמה שבועות ואז את הביטוח הנוכחי אני אעביר לבימרון שמחכה לי בארץ, הזדמנות מצוינת להעביר אותו טסט ולהריץ אותו קצת...

ערימת הציוד שלנו מתחילה לגדול בחדר שהוקצה לאריזות למסע, מחולק לציוד שיוצא "על" האופנוע בים וציוד שיהיה אייתנו במזוודה בטיסה.

אני צריך להגיע ביום ה' הקרוב לנמל בחיפה, מרפי (הי"ד) דאג לי לגשם...אבל השהיה באתונה בסופ"ש שישי-שבת-ראשון, ללא האופנוע תספיק
לתת זמן למזג האוויר להירגע. ביום שני התכנון לצאת עם מונית לנמל לאווריו לאסוף את האופנוע ומשם להתחיל את הטיול לכיוון תעלת קורנית משם
לגשר המפורסם ולילה הראשון בדרך צפונה.

הולך להיות אדיר...המשך מובטח.

...בעוד כמה דקות יתחיל הצעד הגדול המשמעותי ביותר של המסע, אצא לי מירושלים לנמל חיפה ברכיבה אשאיר את האופנוע בנמל
ואחזור לי ברכבת לירושלים. כמובן שמרפי הי"ד סידר לי רכיבה רטובה לשם, 15 שנה לא הייתה כזו מערכת גשם באפריל ואז קבענו
לרכוב עם האופנוע לאירופה...מחר שמשי....

אז כמובן שתכננתי לצאת לחיפה עם מעיל וכפפות הקיץ להשאיר אותם עם האופנוע אבל עכשיו אצטרך לרכוב עם ציוד חורף ולהעמיס
את ציוד הקיץ בנוסף לדברים שכבר על האופנוע ולחזור ברכבת עם ציוד החורף...מסורבל אבל אפשרי.

הציוד הוכן ערב קודם הרשימות נבדקו ושלב א' של המסע יוצא לדרך...תמונות מהנמל יהיו בקרוב, אז אל תלכו לשום מקום!

בהצלחה!

קובץ מצורף 10046

אחשלו. הכל יהיה בסדר. תיהנו ותראו דברים יפים.
ותלמד ממישו להעלות תמונות כי נשבר הצוואר :)

איך מתחילים לספר על מסע של חודשיים, מה להגיד מה להשמיט, איזה תמונות לבחור ואיך לא להעיק ולשעמם...נתחיל ונראה לאן זה יוביל אותנו, הרי אנו לומדים...לשחרר.
הדרך לנמל בחיפה הייתה סיוט מתמשך כמעט שעתיים של גשם וברד בסופה הכי משונה של השנה, ידעתי שהיא תהיה כזאת אז רכבתי עם ציוד שלא יגיע איתי לשם...להשאיר את האופנוע שלך לבד בידי מישהו זר ולא מוכר ועוד עם מפתחות הסוויץ וללכת... זה אולי הדבר הקשה ביותר אבל אנחנו לומדים...לשחרר...נחתנו ביוון ועשינו הפעם את כל הדרך לבד בתחבורה ציבורית, למה? כי זה טיול אחר עמוק לא מוגבל בזמן וזו הדרךצהטובה ביותר להתערות במרחב הכללי וגם להוכיח ולתרגל את עצמינו להסתדר. הלך יפה ובקלות. טיול כזה מצריך פרופורציות וסבלנות אז על מנת להכניס קצת דברים לפרופורציה האופנוע שבתמונה עשה כיצי מליון ק"מ עם הבעלים שלו בכל העולם...את שלנו נפגוש ביום שלישי, כי שני זה חג פה...עז שלא ידענו ולמדנו לאהוב.קובץ מצורף 10047

כתבה אשתי האהובה, כשהחלטנו לתעד את המסע שלנו, לצאת עם מעט מטען, הרבה חלומות, ולהתחלק בכל. טיול שחרור - הרפתקה זוגית דו גלגלית - לומדים לשחרר

פרולוג

לפני 35 שנים (פלוס מינוס), השתחררנו, רן ואני מהצבא, והאמת שנכנסנו ראש בראש בחיים.
עברנו לגור יחד בירושלים, התחתנו, למדנו, עבדנו וגידלנו ילדים וכלבים.
התחתנו צעירים, הפכנו להורים צעירים ורן תמיד אמר "גומרים הולכים" בבחינת התחלנו מוקדם ונשתחרר מוקדם.
והאמת, בדיוק כמו שרן אמר הילדים גדלו ופרחו מהקן וחזרנו להיות זוג צעיר. להיות יותר אדונים לזמן שלנו, לצאת לטיולי רכיבה עם האופנוע ( שהתחלף במשך השנים) והפכנו לאדוני השלט והטלוויזיה.
טיול שחרור, אחרי צבא, למזרח, לדרום אמריקה וכזה, לא היה משהו שחשבנו עליו.
האמת, רן רצה לצאת לטיול אופנועים באירופה כשהשתחרר לפני, אבל החליט לדחות כי הבין שיש מצב שאני אעשה "טיול שחרור" משלי פה בארץ.
לכל הדואגים, הוא פוצה בגיל 50 כשיצאנו לטיול הרכיבה הראשון שלנו בחו"ל.
מודה שהתמכרתי לרכיבה. ליכולת לראות בלי מחיצות ולהיות במגע עם העולם: המראות, הריחות, מזג האויר, הרוח בפנים, התנועה עם האופנוע...
תחושה של חופש.
זכינו, רן ואני, לצאת לפנסיה יחד, לפני שהקששנו ממש, ולצאת לטיול שחרור משלנו.
חודשיים שלמים עם האופנוע שלנו, שיגיע במעבורת ליוון שם נפגוש אותו ומשם נצא לדרך...
יוון, איטליה (במעבורת), צרפת, פירנאים, ספרד, פורטוגל, דרום ספרד, גיברלטר.
ההסכם בננו אומר שיש תכנון מסלול כללי אבל שום דבר לא סגור מראש. נקבל החלטות, תוך כדי תנועה. נתעכב איפה שיהיה לנו מעניין וכיף וכמה שנרצה. זו המהות של טיול שחרור: לשחרר, לזרום, לנשום, להשתחרר ממסגרות.
אז בעצת גיא שלנו, אנחנו נכתוב יחד מהפרופיל של רן. נשתף בחוויות ובתמונות. מוזמנים להצטרף אלינו למסע אבל ממש לא חייבים. אפשר פשוט להמשיך לגלול...

וכי אני זה אני... אני מסיימת לכתוב את הפרולוג 3 ימים לתוך אתונה :)

אנחנו מתרגלים לתחושת החופש. קשה לתאר את ההתרגשות שמציפה בכל פעם שנזכרים שקובץ מצורף 10050יש לנו עוד המון זמן...

האופנוע נמצא כ 65 ק"מ ממני ואנחנו מחכים לחג שיצא מחר ניסע לנמל לאווריו לאסוף אותו איזו התרגשות להתאחד מחדש...
בינתיים מבלים באתונה...תענוג.קובץ מצורף 10051

...האיחוד.
יצאנו את אתונה באזור השעה עשר במונית לנמל, האופנוע חיכה לי ביחד עם צמד קתומים השיחרור היה מהיר עוד כחצי שעה להתארגנות וצילום ראשון בנכר ויצאנו לדרך.קובץ מצורף 10053קובץ מצורף 10054
קובץ מצורף 10053

אז לאחר שנחנו אכלנו ויישנו לילה אפשר לנסות ולשחזר את הרכיבה הראשונה. יציאה מהוססת מהנמל יש הרבה משתנים שצריך להתרגל אליהם מיד בהתחלה, המשקל על האופנוע שונה, ומחולק אחרת, חוקי התנועה שונים קצת למשל מקבלים אור ירוק לפניה שמאלה אבל התנועה ממול ממשיכה לזרום וניתן לפנות רק כשהדרך פנויה, ככל שיוצאים מתוך העיר הרכיבה הופכת קלה וזורמת, טעות ראשונה הייתה שכיוונו את הוויז לוותר על דרכי אגרה ודרכים מהירות, מה שבעצם הכניס אותנו לשכונות ורחובות צרים, מהר מאד תיקנו את הטעות וההמשך היה טוב יותר, עצירה ראשונה לתדלק בדלק יווני במחיר זהה לארץ ובלי להרגיש הגענו לתעלה, הזמן והרכיבה נטשטשו שלא הרגשנו שרכבנו יותר משעתיים, כבר התחיל להיות מאוחר אז החלטנו למצוא מלון ומצאנו פינת חמד על ההרים מעל לים פשוט תענוג לדבר הזה קמנו בבוקר.קובץ מצורף 10055

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי השושנים

...לתדלק בדלק יווני במחיר זהה לארץ ובלי להרגיש הגענו לתעלה..10055[/ATTACH]

---

???
הייתי מסתפק בסימן שאלה אחד אבל חייבים 3 תווים

א' צודק.. קובץ מצורף 10056

קובץ מצורף 10057

מזל שהגעתם ולא נפלתם לתעלה...

ירדנו בבוקר אמש אחרי לילה במלון בוטיק גבוה בהרים כשהמטרה להצפין לכיוון המנזרים התלויים, דרך גשר ריו אנטוריו, שהוא בפני עצמו מונומנט מרשים, מזג האוויר היה סגרירי ורוח והים שחלף לידינו ניצבע ב-50 גוונים של כחול. (תיכף תראו בתמונות, סבלנות). הוויז הארור החליט על דעת עצמו להכיר לנו את כל הכפרים והפסגות המושלגות סביב המלון בטמפרטורה נעימה של כ-4 מעלות, עד שחלטנו לתפוס יוזמה בלעדיו ואם הים למטה אז אנחנו נרד בירידות ולא נקשיב להנחיות המבולבלות שלו. וייז פעם ראשונה...חצינו את הגשר המרשים לא לפני שהצטלמנו והתנחלו במסעדה לנסות ולהבין איפה נישן בלילה. בהחלטה ג'ינג'ית אמיצה נבחר שוב מלון...בהרים...העננים התחילו לסגור עלינו והוויז החליט לנסות ולפרוץ איתנו דרך שאפילו למקומיים אין מושג איפה היא מסתיימת אז כשהוויז הבין שהוא הסתבך, הוא הפסיק לעבוד...גוגל מאפס הסכים להצביע על המיקום שלנו אבל החליט שאין שם דרך בסביבה וניסתדר לבד כי קר לו ותיכף נגמרת לו הסוללה, אז בהשפעת וואסקו דה גאמה, מגלה הארצות הנודע החלטנו לחזור אחורה לפי הזכרון המשותף, מרפי החליט שזה הזמן לסופת ברקים ורעמים והמון מים. עצרנו בתחנת דלק נידחת, והמקומיים שריחמו עלינו הוציאו לנו קפה חם. למלון הגענו באור אחרון רעבים אך רצוצים...קובץ מצורף 10058

קובץ מצורף 10059

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי השושנים

כתבה אשתי האהובה, כשהחלטנו לתעד את המסע שלנו, לצאת עם מעט מטען, הרבה חלומות, ולהתחלק בכל. טיול שחרור - הרפתקה זוגית דו גלגלית - לומדים לשחרר

פרולוג

לפני 35 שנים (פלוס מינוס), השתחררנו, רן ואני מהצבא, והאמת שנכנסנו ראש בראש בחיים.
עברנו לגור יחד בירושלים, התחתנו, למדנו, עבדנו וגידלנו ילדים וכלבים.
התחתנו צעירים, הפכנו להורים צעירים ורן תמיד אמר "גומרים הולכים" בבחינת התחלנו מוקדם ונשתחרר מוקדם.
והאמת, בדיוק כמו שרן אמר הילדים גדלו ופרחו מהקן וחזרנו להיות זוג צעיר. להיות יותר אדונים לזמן שלנו, לצאת לטיולי רכיבה עם האופנוע ( שהתחלף במשך השנים) והפכנו לאדוני השלט והטלוויזיה.
טיול שחרור, אחרי צבא, למזרח, לדרום אמריקה וכזה, לא היה משהו שחשבנו עליו.
האמת, רן רצה לצאת לטיול אופנועים באירופה כשהשתחרר לפני, אבל החליט לדחות כי הבין שיש מצב שאני אעשה "טיול שחרור" משלי פה בארץ.
לכל הדואגים, הוא פוצה בגיל 50 כשיצאנו לטיול הרכיבה הראשון שלנו בחו"ל.
מודה שהתמכרתי לרכיבה. ליכולת לראות בלי מחיצות ולהיות במגע עם העולם: המראות, הריחות, מזג האויר, הרוח בפנים, התנועה עם האופנוע...
תחושה של חופש.
זכינו, רן ואני, לצאת לפנסיה יחד, לפני שהקששנו ממש, ולצאת לטיול שחרור משלנו.
חודשיים שלמים עם האופנוע שלנו, שיגיע במעבורת ליוון שם נפגוש אותו ומשם נצא לדרך...
יוון, איטליה (במעבורת), צרפת, פירנאים, ספרד, פורטוגל, דרום ספרד, גיברלטר.
ההסכם בננו אומר שיש תכנון מסלול כללי אבל שום דבר לא סגור מראש. נקבל החלטות, תוך כדי תנועה. נתעכב איפה שיהיה לנו מעניין וכיף וכמה שנרצה. זו המהות של טיול שחרור: לשחרר, לזרום, לנשום, להשתחרר ממסגרות.
אז בעצת גיא שלנו, אנחנו נכתוב יחד מהפרופיל של רן. נשתף בחוויות ובתמונות. מוזמנים להצטרף אלינו למסע אבל ממש לא חייבים. אפשר פשוט להמשיך לגלול...

וכי אני זה אני... אני מסיימת לכתוב את הפרולוג 3 ימים לתוך אתונה :)

אנחנו מתרגלים לתחושת החופש. קשה לתאר את ההתרגשות שמציפה בכל פעם שנזכרים שקובץ מצורף 10050יש לנו עוד המון זמן...

---

תן לג'ינג'ית לכתוב עוד! יש לה את זה :)

קמנו ביום הקודם ליום בהיר, ללא ענן אחד בשמיים הטמפרטורה בהרים נעה מתחת ל-10 מעלות, אבל בשמש ממש נעים, ניצלתי את הזמן ליבש ולחזק את התיקים והארגזים מהרכיבה הרטובה והגשם שירד עליהם בלילה, ייבשתי וניקתי גם את האופנוע. אנחנו ממשכים לכיוון צפון למנזרים התלויים ומקפידים שלא לעבור מדי את שעות הרכיבה המומלצות מכמה סיבות, הנסיעה בכבישים המשניים איטית מאד ודורש ריכוז מקסימילי בגלל ריבוי בעלי חיים על הכביש הצר מכוניות ישנות ועשרות קטנועים שעושים בכבישים כרצונם הרכיבה מצריכה גם טכניקה ויכולת לא פשוטה בהרים כך שאחרי כמה שעות של רכיבה העייפות גוברת והגוף כואב, זה הזמן להתכנס למלון שהזמנו מראש...הקטע, ואצלינו אין דבר כזה בלי קטע, שהמלון עוד 48 ק"מ ונורית הדלק נדלקה...מחפשים תחנה וחוזרים כ-12 ק"מ לאחור. המלון מקסים ובעלת המקום יוצאת מגדרה להנעים לנו את השהייה, יש משהו בלהגיע למקומות האלה באוף סייזן כשאין כמעט תיירים, אז כולם משתדלים קצת יותר ויש להם הרבה יותר זמן אישי אילך, ניתן גם לבחור חדר מועדף והרבה פעמים משדרגים אותך מיוזמתם ללא חיוב נוסף. לפני ארוחת הערב הנהדרת במלון המליצה לנו המארחת על טיול קטן לגשר בסביבה.

קובץ מצורף 10061

הצד שלה: כובשים פסגות


ננזפתי על כך שאני לא מתמידה לכתוב...
האמת, שכשאנחנו רוכבים, תחושת ההתעלות והחופש והאושר, עם הנוף והמוזיקה והתנועה מתורגמת למחשבות ומשפטים. אבל איכשהו, כשיורדים מהאופנוע וחוזרים ל"מציאות" הם מתפוגגים ומצריכים שחזור...

כשהגענו אתמול למקום בו נישן, טיפסנו לגובה. מספיק גבוה כדי לראות פסגות מושלגות משקיפות אלינו מלמעלה. לא יודעת מה יש בפסגות מושלגות שמרגש אותנו כלכך. אולי כי זה משהו שלא רואים הרבה במחוזותינו. אולי זה קשור ל"כיבוש פסגות", חיפוש אחרי הרפתקאות, אתגרים, חלומות.
בכל מקרה, כשיצאנו לטייל בערב, היה מעונן, אפילו קצת טיפטף. מדי פעם הציצה אלינו פסגה מושלגת ויפה. כמה דקות אח"כ העננים שינו את מקומם ופיסה מושלגת אחרת נחשפה והפתיעה אותנו. וחוזר חלילה. הבנו שלא מדובר בפסגה אלא ברכס. רכס Tzoumerka, כך למדנו מהמארחת שלנו. גובהו כ2100 מ’.
בבוקר התעוררתי לקול צהלות... מצאתי pass (מעבר הרים), בדרך שלנו. ואם מוצאים פס אז חייבים להגיע אליו. ככה זה עם אופנוע.
אז התחלנו לטפס...
כמה פרטי מידע על כיבוש פסגות בכלל וביוון בפרט:
1. כשרוצים לעלות לגובה הר או לרדת ממנו נוסעים על "כבישים מקושקשים". כמו ציור של ילד ממש צעיר. פניית U לימין, פניית U לשמאל וחוזר חלילה. כך מצמצמים גובה מהר באופן יחסי.
2. רוכבי אופנועים מתים על זה. "כבישים טכניים" הם קוראים להם.
3. מורכבים על אופנוע (אני) גם אוהבים, אבל זה לא אומר שלא מפחיד פה ושם. כשממש מפחיד עוצמים עיניים. לנשום עם הסיבוב עוזר די כמו לנשום עם ציר...
להתבונן דרך עדשת המצלמה ולתעד... גם עוזר.
4. האוויר בפסגות משגע. לא סתם אומרים "אוויר פסגות".
5. הכבישים ביוון, הכי גרועים שראיתי ever. ככל שמטפסים הם הופכים גרועים יותר עד נעלמים...
דרדרת סלעים ואבנים, עצים שנפלו וחוסמים חלק מהכביש, בורות בכביש, צמחייה שצומחת בסדקים והרשימה עוד ארוכה.

תוסיפו לכל אלה שלג/קרח בצידי הכביש (מסלול אחד) וכל שנותר זה לקוות שלא יגיע רכב ממול...

ואף על פי כן ולמרות הכל... אין דברים כאלה. אין כמו התרוממות הרוח וההתרגשות של להגיע לפסגה.
"לכבוש את האולימפוס" אומרים... אז רק עכשיו למדתי שיש הר כזה באמת. לא רק במיתולוגיה. אין עליו אלים אבל בטח שיש הרגשה אלוהית. הוא יחכה לטיול הבא...

ולפני שנעבור לתמונות, מילה על שותפי למסע, הרוכב שלי. קר הרוח, הכל כך מדויק בלקיחת הקווים בסיבובים, המגיב המופלא לכל בור בכביש, עז או פרה. שמסכים שאני אגיד לו מתי יש U לימין או לשמאל אם זה מרגיע אותי, שמתמודד בגבורה עם כל הבלאגן שאני עושה שם מאחור תוך כדי הצילום, ושבעיקר לא עוצם עיניים כשאני כן...
אין כמוך!!!!!!!!!!!!!ג�₪ן¸�

https://youtu.be/uJlvPjhcYA0

קובץ מצורף 10065