1773 ק"מ
סוף טיול כביש 10 אילת אילת י-ם.
תמונות והסיפור בהמשך:
https://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.n...0f&oe=5A3E0F56
1773 ק"מ
סוף טיול כביש 10 אילת אילת י-ם.
תמונות והסיפור בהמשך:
https://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.n...0f&oe=5A3E0F56
אני לא מבין מדובר באופנוע שאמור לעשות מרחקים דיי גדולים, ביקור כל 6 באופנוע כזה זה קצת תמוההציטוט:
נכתב במקור על ידי Paz
6000 היא בעצם רק בדיקה שהכל בסדר ללא החלפה של כלום.
אני אחליף שמן ומסנן.
1773 ק"מ
חול המועד והחג עצמו היו סוכריה עבורנו, לא סוד הוא שרצית לסיים את ההרצה הרבה לפני
החג, אבל סיבות מסיבות שונות הציבו בפני את העובדה שסיום ההרצה יהיה פחות מיום לפני
המועד בו תכננו לבקר בכביש 10 לאורכו עד אילת ולחזור למחרת לי-ם.
מעולם לא נסעתי על כביש 10 לפני כן, שמעתי רבות על הכביש הזה וצפיתי בשקיקה בכתבה
של דני קושמרו ששודרה בערוץ 2.
הבשורה שהכביש יהיה פתוח במהלך חול המועד והחג שאחריו נפלה לי בול בלוח הזמנים הצפוף
של הג'ינג'ית ולמרות הזמנות של מועדוני אופנועי רבים וחברים שעשו את המסלול לא הצלחנו
מתאים, ההחלטה הייתה שאם אין מועד שיתאים לנו, אנחנו נמצא את הזמן ונעשה את זה לבד.
ככה פתחנו את בוקר החג ביציאה משותפת מי-ם לכיוון כביש 10.
https://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.n...56&oe=5A7B622D
https://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.n...3a&oe=5A84B6F2
https://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.n...cb&oe=5A42EFCE
https://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.n...7e&oe=5A412EB5
1780 ק"מ
היום הגלגל הקדמי עשה קצת פחות דרך מהגלגל האחורי, נשבע שלא ממש בכוונה אבל זה כל כך קל...
חזרתי הביתה מהעבודה, כנראה שעשיתי משהו טוב כי הכביש היה כמעט ריק והתנועה דלילה מאד.
נתקעתי ברמזור אחרי משאית ומיד כשחיפשתי דרך להבקיע לראש הטור הרמזור התחלף לירוק,
הרכב מצד שמאל שלי היה עסוק בדברים אחרים וכך נפתח לי פתח עקיפה חביב שנוצל במלאו,
כיוון שמדובר בזינוק בעליה קלילה ההילוך הראשון נמתח קצת יותר וכיוון שהדרך לפני הייתה פתוחה
לפחות עד קצה הראייה שלי החלטתי לתרגל את מחוג הסל"ד במספרים גדולים ממה שהוא מכיר בדרך
כלל.
הטרטור השקט הפך ליללה מרשימה ולפתע הבחנתי שאני מסתכל על הכביש מהצד הגבוה...מי שפחות
אהבה את העניין, הייתה המערכת שמתערבת בעניינים כאלה, כאילו שזו הבעיה שלה, המערכת הזו מכוונת
אצלי להתערבות מלאה ברכיבות עירוניות יום יומיות והיא נטרלה את מדד הפאן המידי בתצוגת אורות מרשימה
בספידומטר והחזירה את הגלגל הקדמי לעבודתו הרגילה.
ואני גיליתי דבר אחד על עצמי:
ווילי עושה לי חיוך דבילי.......
* הערה לעצמי: כשמושכים בראשון לכיוון הקו האדום, יש מצב שהגלגל הקדמי עולה בקלות!
לא עושים ווילי בראשון
אתה סתם אומר...ציטוט:
נכתב במקור על ידי Ami
1970 ק"מ
במסגרת פינתנו איך מניעים אופנוע:
https://www.youtube.com/watch?v=4bP6FchtsF0
...מכירים את זה שאתם בעבודה, מסביב בלגן יש עבודה מכל הכיוונים ואין לכם מושג ירוק מאיפה להתחיל?
אז כשהגעתי היום זה מה שציפה לי על סדר היום, הקטע הטוב יותר שמכל קצה שהתחלתי גיליתי שמסתתרת
מאחוריו עוד עבודה שאף אחד לא צפה, מעבר לדבר הבא שוב ושוב אותו דבר, אין פתח מילוט.
אז הסתכלתי על הקסדה והמעיל והם הסתכלו עלי, מבט לחלון מבהיר (תרתי משמע!) שמזג האוויר אדיר
לרכיבה מזדמנת, הבוס זורם, והופ אני ליד האופנוע.
בלי לחשוב פעמים ציר המנהרות 375 עד בית שמש ימינה לכיוון נס הרים חולף פעם ראשונה בר בהר ממשיך,
שמאלה לכיוון צומת עין כרם סיבוב מלא בכיכר, עולה שוב לכיוון נס הרים, עצירה בבר בהר עם אפריקה נחמד,
קפה וחזרה לעבודה.
שעתיים אחרי הרכיבה 90% מהעבודה גמורה, 5% בטיפול והשאר יסתיים עד סוף היום הראש מסודר ופנוי
לכל מה שינחת עלי (וינחת עלי ללא ספק...).
הרכיבה משחררת!
https://fb-s-d-a.akamaihd.net/h-ak-f...6330502c3e6b61
2100 ק"מ
זמן רב מדי הייתי מחובר לשגרה, להרגל, לרצון לנוח בבית, ללא רצון אמתי לצאת החוצה ואז הגיע נוריס.
יש שיגידו שהגיל הפך דברים שאהבתי למטלות ואף אחד לא אוהב מטלות, אחרים יגידו שנהייתי מפונק,
בררן, אדיש.
הימים שאהבתי לרדת מהבית, גבוה ככל שיהיה, כשארגז הכלים הכבד בידי ולתקן את האופנוע או הרכב
התורן, לחכות לחלקים, לרוץ ולהנדס בכל הארץ אפשרויות ריפוי חלפו.
אצבעות שחורות, לפחות אלה שנשארו שלמות, פצעים, תשלומי עתק, כתמים שלא יורדים מהבגדים,
כל אלה הפכו משגרה לסיוט. בשלב מסוים הבנתי שהכוס התה שלי מלאה עד גדותיה, הרופא שבי הותש
והחלק של הרכיבה הלך ותפס מקום גדול יותר ויותר.
פעם הייתי מחוסר ברירה, על מנת לרכוב הייתי חייב להסתפק בנבלה כזו או אחרת, לתחזק אותה טיפין
טיפין לסלוח על החסרונות, וליהנות מהאפשרות לרכוב ככל שניתן, אהבתי את הרעיון של לקחת רכב עומד
דקה לפני הסוף ולהחזיר אותו לכביש, לטיול אייתו, זו הייתה תקופה נהדרת, מאתגרת, אבל די.
זה לא שנגמר לי, זה לא שאני לא אוהב את זה עוד, ואני יודע שזה עוד יחזור אבל עכשיו פרק אחר שינוי
קל בעלילה שלא נגמרת.
עלינו על הנוריס באמצע הבוקר של שישי לפגוש רוכבים אחרים, כאלה שלוקחים נבלת והופכים אותם
למשהו אחר, כאלה שעוד לא שבעו כמוני ומחפשים "חדש". נוריס אדיש, שקט, יעיל, שש אלי קרב.
תגיד לו מה והוא כבר יראה לך איך. הדרך אייתו לא משעממת, כל המערכות פועלות הכי מושלם שאפשר,
ההרגשה נהדרת, איש מלבדי לא חילל את כבודו, כל בעיה אם תהיה, תהייה באחריותי בלבד, כל צלקת
שלי.
צורת הצוואר שלו משדרת לך את מה שקורה בגלגל הקדמי בתהודה מושלמת, המשקף הקדמי מפנה
את הרוח מעל לקסדה כך למדתי לזהות את סוג האספלט שאני רוכב עליו לפי הצליל והצמיג הקדמי שר
שירי לכת. הכפתורים שבקסדה הפכו לשימושיים ומנתבים לי את האוורור פנימה ומזג האוויר קריר
מספיק בכדי לסגור את המשקף. וליהנות מבדידות נהדרת מול המחשבות.
אף פעם לא אהבתי את כביש 443 בירידה מי-ם, מאז המצלמות אני אוהב אותו עוד פחות, כביש 1 היה
ויישאר המועדף עלי, למרות שהמהנדסים הצליחו להרוג את כל ההנאה מהרכיבה בו. אני רוכב דרוך
וערני בצורה מנהלתית, שקולה וחסרת ריגוש, כשהג'ינג'ית מאחורי שומעת את השירים האהובים עליה
בקסדה.
הדרך חזרה היא כבר סיפור אחר, שיר הלל למנוע ארבע בשורה ומאה ועשרים סוסים צוהלים, אם להודות
על האמת לא לכולם הייתה עבודה כל הזמן, אבל דאגתי שרוב הסוסים יקבלו את האימון המגיע להם.
הנהגים השמאלנים כבר לא מטרידים אותי כמו פעם, אני מתייחס אליהם כמו לפילונים שמסמנים לך גבולות
גזרה, כשהמטרה היא לעבור אותם בלי להפיל או לפגוע, בקו נבחר ומדויק הכי יעיל שאפשר.
ואין אין על הכוח הזה שמתורגם למהירות ויעילות מדהימה, בניגוד לקרנף שהכוח תורגם ל...כוח ברוטלי
שבסופו של דבר נאבק גם בך, הנוריס פשוט הופך אותו למהירות מדהימה, נשלטת, מדויקת, זמינה
ומתקשרת, הג'ינג'ית עדיין מצפה בכל פתיחת הגז למכת המחץ של מערכת הוי בוסט הי"ד, אני יודע זאת
לפי עצמת הלחיצה של הברכיים שלה עלי, למרות שהיא שקועה עמוק בטראס של המוזיקה בעולמה
הפרטי מתחת לקסדה. מדהים איך האינסטינקט שלה בדיוק ב-6000 סל"ד מבלי לבדוק בשעון הוא
לחבק חזק למרות שהוי בוסט יפתח כבר אצל מישהו אחר...
אז הוורסיס משעמם אותך בסופו של יום?
צחוק צחוק, ניסיתי להבין את החיבור שלי לאופנוע הזה, השאלות מנקרות בי הרבה כיוון
שאני רואה שוב ושוב חברים שקונים אופנוע ומחליפים אותו אחרי פחות מכמה חודשים.
אני טיפוס סנטימנטלי, טהרן (שואף להיצמד למקור) ונוטה להאניש (לתת חיים למכונה)
את הכלים שלי ולזכות אותם באופי תכונות וחיים שלהם.
ניסיתי לבודד את תחושת ההיי מקניה של אופנוע חדש מהסוכנות, מההתלהבות הראשונית
ולהבין בעצם על מה המהומה, הרי יכולתי בפחות מהמחיר ששילמתי לקבל אופציות אחרות
ה-MT טרייסר 09 שרכבתי עליו לא מעט גם הוא חדש, גם הוא נוצץ אבל דווקא הורסיס
התאים לי כשקע לתקע.
אז מה יש בוורסיס שהצליח לרגש אותי כל כך מול כלים אחרים?
מדובר בעצם בכמה אופנועים המרוכזים באופנוע אחד, לא מאמינים לי לכו לעשות סיבוב.
מתחת ל-4000 סל"ד הוא מתנהג למרות המראה הגדול שלו כאופנוע ביניים, היינו זריז מאד
קליל, נהיג באופן מדהים, קל לתמרון בזוג או לבד אחלה אופנוע עירוני לכל משימה.
ברגע שלחצת קצת יותר מתגלים השרירים שלו היכולת שלו לגמוע מרחקים במהירות לא
מתישה, רכיבה רגועה במהירות גבוהה מהמותר בחוק הישראלי וקצת יותר מתקבלת בשמחה
וגם רכיבה מהירה של שעה ויותר לא תוריד אותך מהאופנוע מותש, להפך שם הוא חיי מצוין.
קמת בבוקר והרגשת שזה היום שלך? העיניים מחפשות מתוך הקסדה את רוסי, מרקז וחבר
מרעיו?
אין שום בעיה תן לו לו בגז תעבור את ה-9000 סל"ד ויש לך מפלצת בין הרגליים (חרמנים)
אבל...זו לא מפלצת שתתקע בך עוקץ ברגע הראשון שתרפה, להפך זו מפלצת שתעשה
בשבילך הכל, בקלילות, בנוחות, ברוגע.
אבל עיקר הקסם זה בהתאמה בהתאמה לצורך האמתי שלי, בחירה מושכלת מלומדת ללא
פיתוי או גחמה של רגע, הכנתי שעורי בית, למדתי את החומר, וידעתי מה אני מחפש.
אז התשובה היא לא, אני לא משועמם אני נרגש, אני מסופק, ואני חושב שיש לי מכונה מדהימה
לעוד הרבה זמן.
יש יפים ממנו, יש חזקים ממנו, יש מרגשים ונדירים ממנו, אבל הוא יודע לעשות הכל מבלי
לתת לי הרגשה שאני מוותר על משהו...
כשאנשים מברזל עולים על פלסטיק יפני.ציטוט:
נכתב במקור על ידי השושנים
ויתרת על כמה דברים שלהערכתי מודחקים אצלך.
הפאסון - לא סתם אתה אובססיבי על הארלי.
כל דרדק שרואה איזה קוריאני עם ניקל ישאל איזה הארלי זה.
חלום הקהילה עם הווסט השחור ותחושת השייכות למותג בן למעלה ממאה שנה.
הניקל והחוסר סדר ברעש המנוע.
כן אתה הלכת על הבנאלי זה שידע לקחת אותך ביעילות ממקום למקום בנוחות זריזות ואמינות הרכישה שתרגיע את האב ההומופוב.
אבל אתה לא יכול להתעלם מהמיניות שלך ואתה תמשיך בסתר להכנס לאתרי שובבים ונמרצים או להביט באהבה ביוגב שמגשים את הפנטזיה גם ללא שלמונים.
זה יישב לך ועד שלא תתנסה הפנטזיה הקטנה תישאר לך שם ואת אי ההגשמה אתה תתרץ בתקציב לכלי החלומות או כל מה שתעלה מעל דפי פורום מכובד זה.
אז אומנם יש לך את הכלה המושלמת אבל זה שנשואים לא עוצר את ההורמונים והחלומות.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי lokimonster
אם בחלומות עסקינן אז הרבה יותר בכיוון של BMW GS1200 ADV...
ההארלי מוכוון למספר מצומצם מאד של כלים ספציפיים מוזיאונים, או כלי שמראש אני לא צריך כדרכם של חלומות.