פלסטיקים, שרשרת, ומחשב מנוע - KAWASAKI Versys 1000 TL - חיים משותפים.

וכיוון שאני לא יכול לכתוב בשם המורכבת אני מצטט את מה שהיא כתבה בתום הטיול לאלפים בפייס:

בר ראשון לשותפה המופלאה שלי בטיול, היא לא כותבת פה ולכן אני מביא ציטוט של מה שהיא כתבה בפייסבוק:

הרפתקה זוגית דו גלגלית באלפים
או... 40 גוונים של ירוק ...

אז מה היה לנו:

ירוקקקקק.
כל כך הרבה ירוק בכל כך הרבה גוונים ועד קצה האופק הכחול או האפור לפעמים.
אפילו החיטה צריכה להשקיע מאמץ ממוקד וכנה כדי להצהיב.
מסלול חוצה אלפים בגרמניה, שוויץ, אוסטריה ואיטליה. נופים משגעים,
שלווה, אוויר, ריחות והרבה הרבה יחד. חיכינו לזה הרבה זמן.
הרבה כבישים "מקושקשים". שנראים כמו קשקוש של ילד שרק למד להחזיק צבע . כבישים טכניים.
עם כביש "מקושקש" עולים מהר לגבהים או יורדים מהם. לפעמים עוצמים עיניים,
לפעמים פוערים לרווחה בפליאה.
מזרקות /בירזיות שמפוזרות בכל מקום בעיר עם זרם מים קרים בלתי ניפסק. אפשר לשתות,
למלא בקבוקים, לשטוף פנים....אבל אי אפשר להתחמק מהתנועה הזאת, האינסטנקטיבית,
הישראלית משהו, של לחפש איפה סוגרים את הברז....
הונדה קרוסראנר. לבן. התיידדנו מהר. נוח להפליא. 2850 ק"מ בנופים עוצרי נשימה.
סיכום ומסקנות:
יכולתי לבחור "בטן גב" בזנזיבר...
לא מתחרטת !!!
היה קשוח, מאתגר ומופלא. הרפתקה. בדיוק כמו שרציתי.
לא משנה כמה גבוה מטפסים תמיד יהיו פסגות גבוהות יותר.
יום שמתחיל בעננים וסערה יכול להתבהר ולהיפך. אז לא להתבאס אבל גם לא לפתוח פה לשטן...
חליפות סערה טובות שוות את משקלן בזהב.
לנשום עם הסיבוב עובד טוב כמו לנשום עם הצירים....
מי שאוהב לרכב צריך לקבל על עצמו את כל החבילה...
החום, הקור, הגשם, הזיעה, הסרבול בביגוד, באריזה...
יחד עם כל אלה מגיעה תחושת חופש מדהימה. לנסוע בתוך הנוף. בלי מחיצות.
לראות את הכל בלי מסגרת של חלון ובלי גג שמגביל. לנשום את הרוח. להריח הכללללל -
עשב קצוץ ופריחה, וגשם וריח של עץ במנסרות וגם חרא של פרות... כמו שאמרתי - חבילהhttps://www.facebook.com/images/emoj...1/16/1f603.pngן¿½ן¿½
ולסיום,
למסע כזה צריך לצאת עם שותף מתאים.... הצליח לי!!!
Team Shoshani on the road...
עולים על ציוד, יורדים מציוד...
בכיף, בתיאום, בהרמוניה.
ממש סדנת זוגיות...אבל מגניבהhttps://www.facebook.com/images/emoj...1/16/1f603.pngן¿½ן¿½
בשיתוף, באמון, בסבלנות, בהתחשבות והכלה...
אז תודה אהובי על שבועיים מדהימיםםם ועל יחד ממלא ומטעין מצברים.
על קור רוח וחדות בשעות של רכיבה, על חוש ההומור והפינוקים,
ובעיקר, תודה שעמדת בהסכם שלנו:
בסיבובים... אם אני עוצמת עיניים, אז אתה - לא!!!
זהו.... חוזרים לשגרה

וביינתיים מחכים לתשובה לטרון או מזרחה


lokimonstet

מזרחה:

https://scontent.fsdv3-1.fna.fbcdn.n...c9&oe=5B35D621

https://scontent.fsdv3-1.fna.fbcdn.n...7f&oe=5B43E7DA

ירחיב כבוד הרב על אירועי היום.
https://uploads.tapatalk-cdn.com/201...8017d42e3d.jpghttps://uploads.tapatalk-cdn.com/201...7f30ab6a4c.jpghttps://uploads.tapatalk-cdn.com/201...78893addea.jpg

lokimonstet

6642 ק"מ

אופנוע נועד לרכיבה, אני לא מדבר על רכיבה מנהלתית מאולצת בית עבודה עבודה בית,
אני מדבר על רכיבה בכביש מאתגר, עם נוף מהנה, רצוי בקבוצה שווה, אבל גם לבד זה
בסדר.

בשביל שהתנאים יהיו מושלמים, צריך להוסיף מזג אוויר טוב, ציוד נכון, וצריך לגוון אחרת
מאבדים משהו.

רכיבה בקבוצה מאלצת אותך לרכוב קצת אחרת, הקצב תלוי במוביל, האחריות על הרוכב
שאחריך שלך ואסור לברוח לו, אתה מנותק מבחירת הדרך אבל בוחר את הקו בסיבוב.

הג'ינג'ית בחרה שבת שינה לאגור כוח, שבוע מטורף ששרף לה את רוב מאגרי הג'ינג'ר,
אני דווקא ביקשתי כביש, אחד כזה שלא עושים כל יום, מיוחד.

רציתי לרכוב בשישי אבל מזג האוויר המאובק, המרתון ירושלמי שהחזיר אותנו לימי המצור,
והאופנוע המטונף, זכר לימי הגשם שאספו את כל הג'יפה מהכביש והדביקו לכל מקום ארור
באופנוע גרמו לי לוותר. שטפתי ניקיתי ויצאתי לפאב לפגוש חברים וחצי תאוותי בידי.

בשבת קמתי כבר בחמש וקצת, לוקי ער אל תשאלו אותי מתי הוא ישן, קשה לו, המזרון
אני מתכוון...

מזג האוויר בהזמנה קר בהיר ושקוף עד לאופק, מושלם. הכיוון צפון מזרח, דרך כביש ארץ
המרדפים, כל אופנוען אמתי חייב פעם אחת לפחות לעשות את הכביש הזה, לדעתי זה בכלל
צריך להיות תנאי לרישיון.

אסף מגיע באיחור של כוסית, אתה כנראה יכול להרשות לעצמך כשאתה מטר מהבית, אבל
בשבת כזו על אספרסו ארוך חזק בשמש מי סופר.

היד מגרדת ואני קצת חסר מנוחה, יוצאים לאחד הכבישים הכי מפוספסים במדינה, מגרש
מהנה לכל סוג של אתגר שיש לאופנוע להציע, נותן ללוקי להוביל, זה עושה לו טוב להרגיש
שהוא מהר, אני מנצל את הקסדה הבוהקת שלו לבחור את הקו הכי נכון לסיבוב ומשחק עם
עצמי את המשחק "מי צריך בלמים באופנוע" בכל פעם שלוקי מאיר באדום אני מתקן בבחירת
קו קצת אחר להימנע מלחיצה מיותרת על הבלם. אחלה בית ספר.

האביר על הבימר הלבן מאחורי, אני מסתכל בו ככל שניתן דרך המראות, שומר על קצב יפה
ההפרעה מושכת אותי להסתכל על הנוף, מימין בטרסה שמתחתי שועל מרשים רץ במקביל אלי
אני משחק איתו תופסת עד שהוא מוצא שביל אחר ומתרחק. הבקעה ירוקה ופורחת, המדבר
ירוק ומאות מעופפים מתרסקים עלינו מכל הכיוונים, חסידות בלהקות בשמיים, ועופות דורסים בכמויות.

קשה לשמור על ריכוז בשפע אטרקציות כאלה.

הכביש מסתיים מהר יחסית ולא עשינו את כולו ירדנו לכיוון פצאל לראות את אלה שחיים במסלול המהיר.

מעברים דקות של פאן ומפנטזים חו"ל, חוץ מהאבק החום והזבובים מתחיל להראות ככה.

מתארגנים על חזרה בכביש 90 הביתה, הכביש פתוח עד האופק, אין רכבים, קצת לפני הסיבוב ימינה
לירושלים, סירנת משטרה, תעמוד בצד...

אני....וואט דה פאק, שוטר ומתנדב ברכב לבן, עוצר מדומם "בוקר טוב".

"חברה אתם מגזימים, סעו הזהירות" - ככה השוטר.

לחיצת יד והבטחה שיהיה בסדר, מזג האוויר באמת משפיע על אנשים לטובה.

לוקי חיוור כמו הבימר של אסף, עוצרים להחזיר לחץ דם על קפה. והביתה.

בפעם הבאה ממשכים בכביש עד בית שאן!

https://scontent.ftlv6-1.fna.fbcdn.n...ae&oe=5B368463

לוקי חיוור כי הוא מאותגר מבחינה פגמנטאלית ( דפוק פעמיים גם בצבע וגם במנטאליות).

אבל הוא לקח את עצמו בידיים וכדי שהדור הבא יצא מוצלח יותר נשא עראקית לאישה שגם מחזירה אותו מדי פעם למציאות בלי לבוא בדרישות מוגזמות כמו למכור את האופנוע.

לוקי חיוור אבל שמח
:thumbsup:

7283 ק"מ

גשם..פאק, בסוף השבוע האחרון השקעתי שוב מקצה ניקיונות לאופנוע, השרשרת נוקתה בצורה יסודית מתוך מחשבה שזהו
נגמר החורף ומתחיל הקיץ, שמן מובחר, מסאג' לפלסטיקים עם חומרים מיוחדים ואקס והרבה מאד השקעה על הפרטים.

האופנוע נראה מצוין ומחזיר אהבה כמו שרק גוש מתכת פלסטיק וחומרים מורכבים יודע, עד היום, טפו טפו אין תלונות ואני
מרוצה מאד.

הצמיג האחורי מאבד מהר מדי לטעמי גומי, כן אני יודע אני מעביד אותו קשה, וכן יש עליו משקלים, וכן אני מגיע איתו לפינות,
אז מה? בשביל זה בדיוק הוא שם.

הטיול הבא שלי כבר בקנה, קניתי כרטיסים, הוזמן טרייסר 09 עם שלוש מזוודות, והמסלול בן ה-1200 ק"מ בסלובניה/קרואטייה
כבר מאורגן יחסית. עכשיו נבדוק את הבחירה שלי והאם המלחמה בין הטרייסר לורסיס מוצדקת ותזכרו, אני לא משוחד...עאלק!

https://scontent.ftlv6-1.fna.fbcdn.n...cd&oe=5B3F7B36

7650 ק"מ

אז מה השתנה מאז החלפתי שרירן ברץ מרתון?

השינוי הגיע בשלבים, קודם פשוט רכבתי בלי הפסקה להנאה, בדיוק כמו הכלב והבייצים.

זה לא שלא רכבתי עם הקרנף, אבל הייתי צריך בכל פעם לחשוב אם לצאת או לא, אם בא לי, אם...

עכשיו לא צריך לחשוב, מתארגנים ויוצאים, לא חשוב המרחק, פחות חשוב הזמן, הדילמה אם לבחור
בדרך הארוכה או הארוכה יותר.

אני שונא כבישים מהירים, כביש 6 יכול להוציא אותי מדעתי, כביש 90 לכיוון טבריה פחות אבל למה
כשאפשר לרכוב בכביש העליון של "דרך אלון" או כמו שאני מעדיף את השם "דרך ארץ המרדפים".

הורסיס נותן לי המון, יש בו מגוון יכולות, אני יכול לרכוב מנהלתי, רגוע מתחת ל-4000 סל"ד הוא עושה
הכל בנחת ביעילות, ללא מחאות, לא באמת מעניין אותו כמה ציוד יש עליו ואם הג'ינג'ית בחרה
להצטרף או להישאר בבית, תמיד יהיה לו כוח זמין ותמיד הוא ישמח אם אני ארצה גם להוריד הילוך.

ואני יכול גם לתת בגז יותר, 5000 סל"ד בהילוך שישי אני כבר מסכן את הרישיון, אבל שם זאת מהירות
השיוט החביבה עליו, מהר מתנועה הרגילה וקרוב ל-"שער הרחמים" שאם עוברים בו רק רחמיי השוטר
ימנעו ממך בעיות רציניות...6000 סל"ד ומעלה משחררים את כל הסוסים החוצה והקופיקו מתופף על
הקסדה משל הייתה דרבוקה.

יצאנו לגולן לבדוק אופציות, מזג האוויר על גבול האפשרי בבקעה, לא חם ואפילו קצת קריר, יש עדיין ירוק
אבל לא כמו לפני חודש, כל עם ישראל ואחותו בכביש, הכוונה לאלה שלא יצאו לחו"ל, הכי טוב אופנוע.

עוצרים רק כשרוצים קפה/מתוק/פיפי שזה שיפור עצום מלעצור כל שעה כי כואב, אז עשינו י-ם גולן י-ם
כ-440 ק"מ ביום אחד והדבר היחידי שחשבתי עליו היה, איזה כייף שמחרתיים רוכבים לדרום...

התכוונתי גם לצרף תמונה ושכחתי אז...:

https://scontent.fsdv3-1.fna.fbcdn.n...fb&oe=5B2B6629

8087 ק"מ.

איך עושים 1000 ק"מ בשבוע? , בקלות מסתבר, זה מתחיל ברכיבה עם הג'ינג'ית לארוחת צהרים ברמת הגולן
וחזרה הביתה, למחרת ביקור קרובים בקיבוץ ארז בדרום, קצת רכיבת מדבר לנבי מוסא לבקר את הבן בצבא,
ולהאכיל חיילים רעבים לבית, מאין סגירת מעגל והחזר חוב, הרי כשאני הייתי חייל היו אחרים שהגיעו בשבתות
להאכיל אותנו, גם ההורים אבל גם הורים לחיילים אחרים, אז נשבעתי שלי יהיו ילדים בצבא, גם אני אעשה כך,
שלושה ילדים גידלתי אצל כולם ביקרנו בחורים הכי מוזרים בארץ, ולכולם דאגנו כאילו הם הילדים שלנו!

ובערב עוד הספקתי לרכוב לבד לישוב מתן, דרך כביש 6 בשעה שכולם חגגו את צאת החג והכביש היה שלי כמעט
לבד, אף אחד לא ראה, אז האם עשיתי רעש?

שום גניחה או אנחה מהאופנוע, יעיל מהיר ומהנה, יורד ממנו כאילו לא רכבתי עכשיו ומבקש עוד, מהיר וחזק
ויחד עם זאת לא מאיים לא כבד ומרגיש "בדיוק". כן הייתי מתפשר על עוד כמה סוסים, אולי להחליף את האגזוז
למשהו קצת פחות פולטיקלי קורקט שגם ייתן קצת בצליל, אבל אלה באמת צרות של עשירים, פינוק מוגזם.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי השושנים

קצת רכיבת מדבר לנבי מוסא

---

בשטח או בכביש ?
בדקת עד כמה "שטח" הוא מסוגל ?

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי dudybou

בשטח או בכביש ?
בדקת עד כמה "שטח" הוא מסוגל ?

---

שתי בעיות עיקריות מגבילות אותי לשבילים הדוקים במיוחד, אחת מהם זה הרוכב (אני) לא מרגיש מספיק בטוח לרכוב בשטח
עם כלי חדש ויקר יחסית, בגילי העצמות משתקמות לאט מדי. להגנתי יצוין מיד, שאני רוכב בשתיים ועם מטען רב.

הבעיה השנייה שהאופנוע משווק עם צמיגי ספורט שלא מתאימים לשטח.

ברחבי הרשת ניתן למצוא הרבה סרטונים של ורסיס אוף רוד של רכובים נחושים וטובים יותר עם צמיגים אחרים או אפילו מקוריים.

כמה זה חכם? לא במקרה שלי!

לצורך ירידה לשטח עדיפים המתחרים, הטנרה, האפריקה, וכמובן הבימר. לדעתי אפילו הויסטרום ייתן מענה טוב יותר.

ייאמר לזכותך שאתה אובייקטיבי.
הבה פעמים נתקלים כאן ברוכבים שמייחצנים את האופנוע שלהם ומערימים עליו יכולות שלא קיימות במציאות.

באמת מרגיש שחסרים לו כמה סוסים?

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Paz

באמת מרגיש שחסרים לו כמה סוסים?

---

כן, התחושה סובייקטיבית לחלוטין, בוי מקס הייתה לי תחושה של כוח בלתי מתפשר, הייתי צריך להילחם
על מקומי ושמירה על כיוון האופנוע, הורסיס עושה הכל במהירות ונחמדות ללא הכוח הברוטלי, בפועל התחושה
של חסך בכוח למרות שהנתונים מראים אחרת, אגב בקרוסרנאנר (הונדה 800) ששכרתי בגרמניה התחושה
הייתה חריפה יותר. משהו פסיכולוגי שאף אחד לא מצליח לפתור.

8280 ק"מ

איזה סיבה יש לאדם מהישוב, לקום בשבת בבוקר בשקט לפני כולם, כשחושך מסביב אם לא מכוונים אקדח לראשו?

אני מכיר 120 סיבות צוהלות, מחודדות פרסות, שרק רוצות לפרוץ בריצה, ארבע כוסות של 250 סמ"ק מסודרות בשורה
של משקה אנרגיה שיעיף אותך ברגע מהמיטה לחושך ולקרירות בחוץ. יותר אם ניקח בחשבון גם את השותפים.

05:30 נפגשים בתחנה של מישור אדומים, הולכים לתפוס את השמש מהמקום הכי גבוה בצד המזרחי שעדיין שלנו.

05:30 רק אני ומוחמד המתדלק שם...

https://scontent.fsdv3-1.fna.fbcdn.n...de&oe=5B7601DB


א. שגר בחצר על יד מגיע אחרון, קצת לפניו לוקי עם המפלצת מאשים את אלון, שהגיע עם איטלקי חיגר ומסורס.

מהר מהר יצאנו כי השמש לא מחכה לאיש, הכביש קצת פחות מוכר בחושך אבל לא פחות מפותל, האופק מחוויר במזרח.
כמה דקות מאוחר יותר ואנחנו כבר בתצפית אורבים.

https://scontent.fsdv3-1.fna.fbcdn.n...f3&oe=5B6B787C


הכל מחכה להופעה הגדולה:

https://scontent.fsdv3-1.fna.fbcdn.n...23&oe=5B681351


שלא מאחרת להגיע, עכשיו התמונות ידברו:

https://scontent.fsdv3-1.fna.fbcdn.n...aa&oe=5B715C0E

https://scontent.fsdv3-1.fna.fbcdn.n...cf&oe=5B2B4012

https://scontent.fsdv3-1.fna.fbcdn.n...e0&oe=5B74D069


היה גדול.

א. מהשב''כ?
אחלה בוקר שבעולם. אנשים שכיף לפגוש כל פעם מחדש, מסלול מגוון ומהנה, קפה בוץ על רקע הזריחה. מה עוד אפשר לבקש.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי AsafA

א. מהשב''כ?
אחלה בוקר שבעולם. אנשים שכיף לפגוש כל פעם מחדש, מסלול מגוון ומהנה, קפה בוץ על רקע הזריחה. מה עוד אפשר לבקש.

---

כשאשכנזים מכינים קפה הוא יוצא גם בטעם של בוץ.
אבל אלון אשם.
ללא ספק חבל ארץ מדהים ביופיו עם כבישים שבאופן מפתיע ( או לא) טובים ומאפשרים קצה רכיבה טוב.
כמובן שאלון והגוזי 750 עכבו אותנו ובשילוב הנטייה שלו התעכבנו לשיחות נפש שלו אפילו עם הroad kill.



lokimonstet

8300 ק"מ

השבוע הקשה שלי בשנה, יום השואה ויום הזיכרון מכים בי בעצמה מטלטלת וזה מתחזק משנה לשנה.

הרבה דברים מתחברים לי יחד, לא תמיד בסדר ההגיוני או המקובל, יש לי מסורת, מסורת פרטית שלי
אני פותח גלגל"צ ושומע את השירים, השירים הכי אמתיים והכי עצובים במשך כל היום, אני מעלה בפורום
את שמות החללים "שלי" אלה שנגעו בי אישית אז והם מתרחקים ממני בכל שנה עוד קצת, כשהכאב גובר.
והם אוספים אייתם את כל מי שאיבדתי בדרך לחבילה גדולה שאיתי תמיד, אבל היום אני מרגיש במשקלה.

אני רוכב לשכונה הישנה שלי, זאת שגדלתי בה, משתדל להתעכב קצת יותר במקומות האישיים שלי,
הבתים כבר אינם אותם בתים, האנשים אינם אותם האנשים השכונה כבר אינה שכונת ילדותי,
אבל פה ושם, שרד בניין, פה חצר מוכרת, כאן זיכרון דוהה, ואני מחזיק בהם, בכוח מאמצם ללבי יודע כמה
בני חלוף הם.

אני זוכר, אני זוכר את אלה שכבר לא פה, אלה שליוו אותי בזמן אחר, זוכר את אלה שפה לעוד כמה רגעים
ומתגעגע, מתגעגע געגוע שורף, כזה שמכווץ ושורף את הבטן עולה לחזה ומתרכז במצח ובאף ובונה לחץ בעין.

אני שונא טקסים, שונא את הנאומים של מילים ריקות מתוכן, מצחצחות חגיגיות כאלה, בנויות למעמד מיוחד,
שונא את הצפירה, שונא לעשות את מה שמקובל, אבל אוהב את השירים, השירים של פעם, כשלמילה היה
כוח והיו כאלה שהפליאו לשחק בהם ולכתוב טקסטים שמימיים, מלאי תוכן והבעה כאלה שאומרים בדיוק את
מה שאתה מרגיש וחושב.

אני רוכב, רוכב לאט, בריכוז, כאילו למען מטרה, אבל הפעם, ביום הזה, הרכיבה לא מקלה ולא משחררת.

8300 ק"מ (לא זזתי מילימטר)

אז החלטתי לעשות לי יום עצמאות משלי, לבד. אחרי שבמשך כל סוף השבוע, מסיום טקס יום הזיכרון
ועד היום, הקדשתי את עצמי למטלות שונות ומשונות, לא יצאתי לרכוב בכלל והדבר היחידי שעשיתי
היה לשטוף את האופנוע ולשמן את השרשרת אחרי 500 ק"מ האחרונים שעשתה מהשימון האחרון
מה שהבטיח גשם למחרת בשבת...

השעון הוא זה שהשקים אותי בבוקר, מבט החוצה מבהיר לי שהשמיים אפורים, כבר התרגלנו לקריזות
האלה של מזג האוויר ובאמת זה לא מרגש אותי יותר מדי, התחלתי בסבב הבוקר, בין השעה שש לשבע
יש לי מספר מטלות שאני מבצע בחלוקה לרבע שעה לכל דבר, הדבר הראשון לתת לכלב שלי את הכדור
למחלת בלוטת התריס ממנה הוא סובל, הוא חייב להיות בצום של הלילה ואסור לו לאכול חצי שעה אחרי
קבלת הכדור, במקביל לחיצה על הכפתור של המים החמים לקפה ראשון, חם מריר ומעורר, אח"כ מקלחת
טובה וגילוח, משם האכלת הכלבים, כן יש לי שתיים, מתלבשים יורדים למטה להשתחרר, חזרה הביתה,
התארגנות אחרונה ויציאה לעבודה, קל פשוט וממלא את היום, אז בין הקפה למקלחת נפתחו ארובות
השמיים.

אני לא מדבר על טפטוף דרדלה מרגיז, אני מדבר על זרימת מים משמעותית בכביש עד גובה המדרכה,
כמעט לכל הרוחב.

באותו הרגע החלטתי שזהו, אני לא משתף פעולה עם היקום, זאת קריאת העצמאות שלי ואף אחד לא
מחליט עלי, רק אני.

טלפון לבוס והודעה קצרה שהיום אני לא מגיע, הרתחת מים לכוס שנייה, המערכת מופעלת לשירים
שלי בעצמה שקטה. והורדה מלאה של הקצב, נשיקה לג'ינג'ית זמן לקום ולעזור לה לצאת מהבית בנחת.
וזהו, זמן החירות שלי, זמן פרטי לעשות כל מה שמתחשק לי באמת ושכל העולם יתפוצץ. עברתי שוב
על מסלול הטיול המתוכנן, עשיתי רשימת ציוד לקחת, הדפסתי את הכרטיסים, והתעסקתי רק במה שאני
רוצה, מתי שאני רוצה ובקצב שלי. הגעתי לדברים שהזנחתי מזמן. עשיתי המון, ואפילו ישנתי קצת צהרים.

ונשאר לי רק להדליק את המשואה לתפארת מדינת ישראל!

8506 ק"מ

בכל פעם שאני צריך להגיע למכללה בבית שמש, אני בוחר באופנוע, סוג של שילוב כזה,
בין ביזנס לפלז'ר. משהו שעוזר לדברים להיות קצת יותר הגיוניים במציאות שלי.

בכל מה שקשור לאופנוע, השיקול הכלכלי הופך למשני, זה בעצם זמן האני שלי, שאין
לו חשבון הגיוני, בטח למי שמסתכל מהצד ולא מבין.

על הקיר אצלי מתחת לתמונת האופנוע יש משפט שאומר: "לפעמים האנשים סביבך
לא יבינו את הדרך בה בחרת, הם לא צרכים להבין, זו לא הדרך שלהם...."



בדיוק כך, זה מגיע עם הגיל אני מניח, היכולת הזאת לדעת שאני עושה כי ככה בא לי,
ואני לא עושה חשבון לאף אחד, זה פשוט נותן הרגשה משחררת כזו, אני הבוס של עצמי.

יש לי דרך קבועה חזרה משם, היא הארוכה והפתלתלה ביותר שאפשר, מבית שמש לצובא
צובא לצומת כרם, צומת כרם בר בהר ורק אח"כ חזרה לירושלים.

ככל שעושים את הדרך הזאת יותר פעמים משתפרים, אני מרגיש את זה בזרימה, בתקיפת
הסיבובים, במהירות הכללית, הזמנים התקצרו המהירויות שפעם הייתה פחות אחידה וזורמת
הפכה לקבועה לא גבוהה אבל רציפה שעדיפה על פולס של מהירת בלימה לפני סיבוב והאצה
מחדש, לקח לי קצת זמן להבין את זה אבל הרכיבה האחידה הזורמת והרצופה במהירת קבועה
מהירה יותר בחישוב הכללי. ואני מצליח לגלח דקות רבות בכל פעם.

הנוף כבר משנה צבע מירוק כואב, הופח לצהוב וחום מאובק ורק המחשבה על הטיול שמחכה לי
מעבר לפינה מעודד אותי.

סוף שבוע רטוב עוד מצפה לנו, ונראה אם נצליח לגנוב עוד סיבוב בשבת.

9079 ק"מ

יצאנו לראות חיפושיות, הוותיקים ירימו גבה, הרי ידוע לכולם שהחיפושיות התפרקו ממש מזמן ולא כל חברי הלהקה
בין החיים, אלה שלא מכרים אותי יתחילו לחשוב איזה סוגי חיפושיות יש בישראל באביב המשוגע הזה, ואיפה פוגשים
אותם, אבל אלה שזוכרים ובסוד העניינים, יודעים.

האמת החיפושיות היו סוג של תירוץ, לרכיבה בדרך הארוכה מאד ליפו, וחזרה בדרך ארוכה ועוד הרבה פחות הגיונית.

מפליא כמה כבישים וותיקים ונחמדים יש בארץ, חלקם ממש מתחת לאף ואנחנו כמעט לא משתמשים בהם, כי התחליפים
יעילים יותר, מהרים יותר, הגיוניים יותר או פשוט קצת שכחנו מהם.

כשהמטרה המוצהרת היא הרכיבה, היעד הוא התירוץ וההיגיון נישאר בבית עם עוד כמה דברים, הם קוראים לך לחזור.
כי כשאתה רוכב הדרך בין שתי נקודת היא הרבה יותר מרק קו אחד.

כביש 44 הוא כביש נפלא אם עושים אותו בראש הנכון, הוא מתחיל בחטא כשהמוצא שלך, היא גבוה בהרי י-ם ממשיך
בדרך נהדרת בין הגבהות ואחרי שאתה חולף את הצומות נחשון ומתנתק קצת מהדרך הרגילה אפשר בקלות לפנטז
טוסקנה...נכון עכשיו הכל כבר יותר יבש, כבר גם חם יותר, אבל עדיין למי שבעניין זה אפשרי, רק חבל שהמדינה צרה
כל כך. והופ אתה כבר על כביש מהיר 431 שמתחבר לכביש אחר שמביא אותך לדרום הבועה.

הוויז טורח גם לקחת אותך למקומות שבחיים לא היית בהם בתוך יפו העתיקה עד לחניון בו ממתינות לנו המון חיפושיות
צבעוניות.

דרך נהדרת להעביר את הבוקר רק בשביל לחזור לי-ם שוב בדרך הארוכה ובכבשים שהפכו לאחרונה למגרש השעשועים
הראשי שלנו.

שישי מדהים שהוסיף עד כמה וכמה ק"מ לשעון, לצמיגים ולחיבור הנהדר למכונה המופלאה הזו, שעושה הכל טוב, ברמה
כזו שאתה מרגיש כאילו נולדת מחדש, כאילו רק עכשיו למדת לרכוב באמת, כאילו קיבלת צעצוע חדש ואתה רוצה לשחק
רק אייתו וכל וכל מה שהיה קודם פשוט נמחק.

"אתה מתגעגע לקרנף?" שואל אותי א' ברמזור, "רק לחלקים ממנו" אני משיב, "לא לכל החבילה...".

https://scontent.fsdv3-1.fna.fbcdn.n...01&oe=5B89E114

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי השושנים

https://scontent.fsdv3-1.fna.fbcdn.n...01&oe=5B89E114

---

עם הגב לים

9870 ק"מ

שבת של נחת, מזג אויר מושלם, ג'ינג'ית שזורמת, 120 סוסים שרק רוצים לדהור ופרש אחד.

הרבה מכלי דלק גמרתי החודשיים האחרונים, אני מתאמן והרבה, אופנוע הזה פתח בפני חלונות
חדשים שלא הכרתי ואני נהנה לחקור ולנצל אותם.

אבל האהבה העיקרית שלי ותכלית האופנוע היא הטיולים בשתיים, נכון שעכשיו המרחקים גדלו,
אני משתדל גם לאתגר את עצמי יותר ויותר לרכיבה נכונה בשתיים לקראת הטיול בסוף החודש.

אני גם מחפש כבישים פחות מוכרים על מנת לדעת להתמודד עם כביש שידוע גם להפתיע אותך
וכרוכב אתה לא יודע מה מצפה לך מעבר לסיבוב.

האופנוע משתפר ואייתו גם הביטחון שלי בו, זה ישמע אולי מצחיק אבל המיתוס של "מנוע שנפתח"
אחרי כך וכך ק"מ הוא פשוט נכון, הרבה רעשי רקע שליוו אותי בחודשיים והק"מ הראשונים נעלמו,
האופנוע מרגיש קל יותר וזורם, ואני מתחיל לגלות את השורשים הספורטיביים שלו, גם עם מורכבת
מאחור. האופנוע מרגיש לי נהדר והתחושות ממנו אדירות. פשוט פאן טהור.

10179 ק"מ

מי קם ב-04:00 בבוקר לטייל?

כשחם ביום רוכבים לפנות בוקר, כן בשביל זה גיבורים קמים, אז יצאנו כמה חברים לטיול שבת של קיץ,
היה קר, חם ואפילו ערפל כבד. הג'ינג'ית חמושה במצלמה ובמעיל קיץ חדש, מהביוקר. אני חמוש בהרבה
נחישות, ונוריס חמוש ב-9970 ק"מ.

נפגשנו ממש עם זריחה בתחנת הדלק "כפר אדומים" דלק לשקט הנפשי שלי, ויאללה בלאגן, הקטע בכביש
הזה שאתה עוד לא ממש מתיישב על האופנוע בתנוחה הנכונה וכבר אתה נמצא בסשן סיבובים מאתגר בבמיוחד
ואצלי משהו לא עובד...אני ממקם מבט רחוק, בוחר את הקו הנכון, מתאים מהירות לסיבוב, ונוריס בוחר לו קו
אחר, סאאומו, אוויר בדקתי, וראבק אני גם יודע לרכוב קצת, ואז קלטתי את הג'ינג'ית רוקדת ברייקדנאנס על
המושב להוציא את התמונות הכי טובות, אני משכיב ימינה והיא עומדת על הרגליות מצד שמאל אחורה ומצלמת
את האופנוע שאחרי. שלא תטעו מדובר בכביש טכני להחריד:

https://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.n...00&oe=5BBC378B

עוצרים לתפוס קצת שמשhttps://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.n...00&oe=5BBB377F



https://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.n...bc&oe=5BC0022E




וממשיכים

https://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.n...b5&oe=5B78BFAF

https://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.n...09&oe=5B763BAD

https://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.n...6f&oe=5BBDAE88

גורילות בערפל:https://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.n...af&oe=5BADC27A

יצאת איתו כבר לשטח? בוץ? חול? אבנים?
אני לקחתי את הוורסיס שלי לשטח אחרי 200 קילומטר ל"הרצת" שטח
היה כיף :)

לא, אני לא מרגיש שם בטוח ולא בא לא להרוס אופנוע חדש...

זה הכי הרבה שטח שהוא ראה:
https://scontent.fsdv2-1.fna.fbcdn.n...b6&oe=5B7F7E84

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי r3dt4g

יצאת איתו כבר לשטח? בוץ? חול? אבנים?
אני לקחתי את הוורסיס שלי לשטח אחרי 200 קילומטר ל"הרצת" שטח
היה כיף :)

---

הורסיס שלך והורסיס שלו הם שני אופנועים שונים לגמרי. אפשר להגיד בעדינות שהדבר המשותף היחיד ביניהם הוא הלוגו של היצרן.

10740 ק"מ

איך אני אוהב את הימים האלה, שאני צריך לעשות משהו, ומסתבר שהצלחתי בלי לדעת לפתור בעיה שהייתה
צריכה לקחת לי יום שלם ומפנה לי לו"ז כמעט לכל היום. וזה משתפר שאני מחליט לצאת עם הורסיס במקום עם
רכב משטרתי, ועכשיו אפשר רק לרכוב לרכוב ולרכוב..

האוויר עדיין קריר יחסית, התנועה דלילה, והכבישים פתוחים, זה רק אני הוא והדרך. הקצב עולה באותה מהירות
שמצטברים הקילומטרים ביחד, אני משתפר מאד ועוד מעט כבר טיפול 12000. פחות משנה, ממש היום הפייס הזכיר
לי שלפני שנה מהיום עשיתי את רכיבת המבחן שלי על ורסיס ירוק אגד, ושם נפל הפור.

לא יכולתי לדייק יותר, בעוד שבועיים צפויים לי כמה ימים על המתחרה הטרייסר 09 במזרח אירופה, טיול גדול עם
הג'ינג'ית והיריב המר, מעניין אם אצליח להישאר אובייקטיבי ואם ההבדלים יתחדדו אחרי שטעמתי המון ורסיס.

מרגיש חסר סבלנות....

לפני שנה:

https://scontent.ftlv6-1.fna.fbcdn.n...d4&oe=5BC08E35

עוד יומיים נשארו לי עד לטיול הבא, הזמנתי לי לטיול הזה את המתחרה המריר של הורסיס
הטרייסר 09 בשביל לענות לעצמי ולאחרים מן הסתם מי לדעתי האופנוע האולטימטיבי בשבילי.

זה לא שיש בי חרטות חס וחלילה, אני יודע שהוא בדיוק הדבר עבורי, הוא הוכיח את זה לא פעם
אבל תמיד מנקר בך משהו מבפנים....ואולי לא, אולי היה...

אז אני מניח שאגלה את התשובה בקרוב ואדע לתת מענה אמתי לכולם אבל בעיקר לעצמי.

סף ההתרגשות גואה, אבל את של הסיכום של כמעט שנה ביחד וה-12000 ק"מ אשאיר
אחרי שאחזור. אז מין הסתם אדע כבר יותר.
https://scontent.ftlv6-1.fna.fbcdn.n...cc&oe=5BA95EF5

תבקש מהאדמונית שתספר איך היו החיים על המושב האחורי של הטרייסר.
תחושתי שיהיה לה מה לומר

versys 1000 מול MT 09 טרייסר הקרב המר.

נתחיל עם זה שאני אינני בוחן רכב ולא בן של בוחן רכב, לכן אין לי נתונים עובדות ושאר ירקות.
כל מה שתקראו כאן מבוסס על תחושות, השוואה חלקית והחיבור שלי לאופנועים שנובע מסגנון
רכיבה, אהבות, והרגלים ישנים, השתדלתי להיות אובייקטיבי ככל שניתן, אבל חשוב לזכור שאני
מחזיק באופנן פרטי ורסיס 1000 מודל 2017 שנקנה חדש והים עם 11600 ק"מ לערך.

האופנוע שרכבתי עליו בחו"ל נסע 19877 ק"מ לפני, בדובר באופנוע שכור ולדעתי גם עבר
התעללות כלשהי. הקלאצ' הגיב בחלק העליון שלו היו רעשי מסביי גיר, והאגזוז היה סטנדרטי.

רכבתי בתחום הנמוך של הסקלה כיוון שהכבישים שם טכניים ומהירות הרכיבה מוגבלות, באוטוסטרדות
הוא נוסע כמו כל אופנוע. מהירויות ממוצעות של עד 90 קמ"ש.

האופנוע נשא 2 רוכבים ולמעלה מ-20 ק"ג ציוד מפוזר בין 3 ארגזים תיק עליון הקשור לארגז הגבוה.

מה אהבתי: כפתורי הפיקוד נראים איכותיים ונוחים לתפעול במיוחד כפתורי האיתות שטובים יותר
מכפתורי הורסיס, הבלמים נתנו תחושות טובות יותר ופחות ספוגיות, המראות מצוינות והאופנוע איפרמטיבי
נהיג וקל לתפעול מהרגע הראשון (אחרי שהתרגלתי לקלאצ' שמפריד גבוה).

בגדול נראה לי שבחברה התפנה תקציב לתכנון אופנוע, הם מסרו את התקציב לפעלולן ולבוחן האופנועים
שלהם, שמתפרנס למחיתו גם מתעלולי סטאנד ואמרו לו "קח חביבי כסף, תכנן איזה אופנוע שתרצה"
החרא, תכנן אופנוע פעלולים לעצמו ושלח את התכניות ביום שני בבוקר לביצוע, מישהו בחברה שתה יותר
מדי סאקי לילה קודם חתם על התכניות וכך נוצר ה-MT. אבל...ביום שלישי התעוררו בחברה עם אופנוע
שלא מצליח לשמור על הגלגל הקדמי בכביש, גם לאחר שהוסיפו לו גמדים יפנים אלקטרונים, מנהל החברה
פזל ימינה הסתכל שמאלה ראה את החברה מאוסטריה וגרמניה מוכרים הרפתקאות למבוגרים כמו לחמניות
טריות ורצה גם, אז הם הוסיפו עוד שלושה ארגזים לאופנוע, שיחקו קצת במתלים קראו לו טרייסר וקיוו שאף
אחד לא ישים ואז אני באתי...

רוכבים בשתיים ראשון נמרץ מאד רעש של מכסחת דשא, שני מבקש מהר מדי שלישי והמון רעשים מנוע לא
נעימים ההרגשה הכללית ישיבה על שואב אבק ישן, מגעים לסיבוב ראשון גז והמנוע צועק "עוד צלינדר, עוד
צלינדר, עוד צילינדר" גמיש הוא לא...אז למדתי הוא אוהב להיות בהילוך הנכון לו בכל מצב ואני משלם
בויברצית רחש ורעד.

שלא נטעה לא מדובר באופנוע גרוע, זה אופנוע שנאנס להיות משהו אחר והוא לא אוהב את זה, אם ניקח
את זה צעד קדימה מדובר בילד פוחז שצריך משמעת חזקה אבל דרמה קווין, הוא כועס כשבועטים בו אבל
ממש צריך את זה, בעוד הורסיס הוא המבוגר האחראי השקול,
זה שעושה הכל מתוך מכובדות, והבנה שלא הכל בחיים הוא אפס למאה. צריך למשוך בחוצה מסיבוב ברבעי?
סבבה, חמישי? גם טוב רק בוא נמשיך הלאה...

הגיר קשה אבל מדיוק מלווה בקליק חזק, שוב לא זוכר את זה מהאופנוע שבחנתי בארץ והיה חדש אבל...
הצפיפות על המושב הייתה נסבלת אבל אין ספק שבורסיס יש הרבה יותר מקום.

הבולמים מעברים בנוקשות כל בור בכביש, אבל תיפקדו מציין גם בסיבובים קשים וגם בתנאים לא קלים.

הדירוג שלי מהאופנועים שרכבתי עליהם בחו"ל, ה-BMW G/S 1200 במקום הראשון ה-MT 09 טרייסר
במקום השני, ההונדה קרוסראנר (800) במקום האחרון, הייתי מת לרכוב על וורסיס בחו"ל.

רוצה ורסיס בחול ? תשיט את שלך ליוון תיפרד בחיפה , ותיפגש שוב בפיראוס. ומשם אירופה לרגלך.

Sent from...

חשבתי על זה גבול ההגיוני זה טיול מעל שבועיים,

שושני התפיסה שלך לגבי הטרייסר מוטעית לדעתי, לא מדובר באדוונצ'ר, לא בטוח שאפילו בספורט טורינג קלאסי.
כמו שכתבו עליו במבחן בפולגז בזמנו, הכלי שהוא הכי דומה לו הוא ה SMT של קטמ בזמנו.
כאחד שרוכב עליו כמה חודשים ועבר אליו מ 4 בשורה, אני יכול להגיד קודם כל שהמנוע הוא פנינה אמיתית ונותן המון פאן, לגבי המומנט אני לא מרגיש שום בעיה, המנוע הזה נותן שילוב מצויין בין השימושיות של 2 צילינדר לעוצמה של 4 צילינדר, כן הוא לא הכי חלק אבל יש משהו יפה בחספוס הזה, אתה צודק שהאופנוע הוא שובב לא קטן, אני כל הזמן במצב 1 בבקרות שהוא הכי מתערב ולפעמים גם בהרכבה אם נותנים גז חזק מדי מרגישים שהבקרות מתערבות ומונעות ממנו לעלות לווילי.
חוץ מזה כמובן שיש כאן פשרה מבחינת נוחות, הכלי מרגיש די ספורטיבי ויש את הבעיה בבולם האחורי, אני הרגשתי אותה רק בשיוט במהירויות גבוהות שלרוב אין מה להגיע אליהן אבל הבנתי שמשכך היגוי פותר את הבעיה או שדרוג הבולמים.
הדברים היחידים שטעונים שיפור בכלי הם המיגון רוח ותנוחת הרגליות שהיא מאוד ספורטיבית אבל אני התרגלתי.
מצב A ו B במפות הצתה גם הם די פספוס, מצב B לגשם עם תגובת מצערת מאוד אנמית וההפך במצב A שהוא קופצני מאוד, אני כל הזמן על סטנדרט שהוא מצויין.
סה"כ מדובר בכלי מעולה לעירוני וגם בבינעירוני, אופנוע עם המון פאן ושימושיות, גם בהרכבה וגם בזיווד מלא, הבלמים מצויינים, ההיגוי קליל ומהיר.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Paz

שושני התפיסה שלך לגבי הטרייסר מוטעית לדעתי, לא מדובר באדוונצ'ר, לא בטוח שאפילו בספורט טורינג קלאסי.
כמו שכתבו עליו במבחן בפולגז בזמנו, הכלי שהוא הכי דומה לו הוא ה SMT של קטמ בזמנו.
כאחד שרוכב עליו כמה חודשים ועבר אליו מ 4 בשורה, אני יכול להגיד קודם כל שהמנוע הוא פנינה אמיתית ונותן המון פאן, לגבי המומנט אני לא מרגיש שום בעיה, המנוע הזה נותן שילוב מצויין בין השימושיות של 2 צילינדר לעוצמה של 4 צילינדר, כן הוא לא הכי חלק אבל יש משהו יפה בחספוס הזה, אתה צודק שהאופנוע הוא שובב לא קטן, אני כל הזמן במצב 1 בבקרות שהוא הכי מתערב ולפעמים גם בהרכבה אם נותנים גז חזק מדי מרגישים שהבקרות מתערבות ומונעות ממנו לעלות לווילי.
חוץ מזה כמובן שיש כאן פשרה מבחינת נוחות, הכלי מרגיש די ספורטיבי ויש את הבעיה בבולם האחורי, אני הרגשתי אותה רק בשיוט במהירויות גבוהות שלרוב אין מה להגיע אליהן אבל הבנתי שמשכך היגוי פותר את הבעיה או שדרוג הבולמים.
הדברים היחידים שטעונים שיפור בכלי הם המיגון רוח ותנוחת הרגליות שהיא מאוד ספורטיבית אבל אני התרגלתי.
מצב A ו B במפות הצתה גם הם די פספוס, מצב B לגשם עם תגובת מצערת מאוד אנמית וההפך במצב A שהוא קופצני מאוד, אני כל הזמן על סטנדרט שהוא מצויין.
סה"כ מדובר בכלי מעולה לעירוני וגם בבינעירוני, אופנוע עם המון פאן ושימושיות, גם בהרכבה וגם בזיווד מלא, הבלמים מצויינים, ההיגוי קליל ומהיר.

---

אמרתי פעם שאופנוע חייב להתאים לרוכש כמו כפפה ליד או קסדה לראש.
אם האופנוע לא מתאים לדרישות הספציפיות של הרוכב עצמו, הרוכב ישלם
מחיר.

הטרייסר לא אופנוע רע בכלל, וגם אנחנו הפגנו ממנו המון רגעי הנאה, אבל...
השבועיים האחרונים שרכבתי שוב על הורסיס שלי רק הדגישו לי כמה הוא
מתאים לי, אין תחליף עבורי על רכיבה זורמת נעימה ולא מעייפת לכסות מרחק,
לשייט בנחת, או לעוף קדימה.

פה אני מסכים איתך, לי ולצרכים שלי הוא מתאים מאוד, שוב אני לא חושב שהמתחרים הישירים שלו הם הורסיס והויסטרום 1000.