הענק הירוק - KAWASAKI VERSYS 1000 SE - סיפור מסע מתגלגל.

אז היום נכנסו בלי לדעת להרפתקה מדליקה, אחרי שעזבנו את מטאורה ודרך המנזרים התלויים המדהימים שלה, בה מנזר אחד יותר יפה מהשני, ומכל מקום הם נראים אחרת כאילו יד אדירה מיקמה אותם בראש המצוקים הענקיים האלה, המשכו לכיוון מצובו כפר נחמד בראש ההר כשעה נסיעה ממטאורה, בדרך השהצביע לנו הנווט של גוגל מצאנו תמרוד אין כניסה שוכב על הכביש, והשני מצביע לכיוון האין כביש...אולי זה היה אמור להיות איזה רמז עבורינו ובל אנחנו עם הנווט יש דרך אז עולים, אחרי כמה עשרות ק"מ התחלנו קצת לחשוד, היינו לבד, מספר רב של ביניינים וטברנות נטושות, סלעים על הכביש וטמפרטורה של כ-4 מעלות במגמת ירידה...ורגע אל תתרווחו יותר מדי גם גשם מטפטף בקטנה. אנחנו מצויידים הייטב וממוגנים ממשיכים קדימה, תמיד אפשר להסתובב ולחזור לא?...אז זהו שלא הסתובבנו, איפה שהוא בראש ההר הבנו שבעצם זה מעבר הרים שסגור בחורף...ממשיכים כי אנחנו כבר כמעט במלון, בסוף הכביש מחסום דרכים נעול... אבל אופנוע עובר גם במקום שרכב לא...חזרנו לציווילזציה ומצאנו אפילו מלון במרכז מוצובו ...ניתן לתמונות לדבר... הטובות במצלמה אבל גם אלה יעבירו מסר.קובץ מצורף 10068

מלחיץ משהו 🙄

ג�¶קובץ מצורף 10069
קובץ מצורף 10070

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי השושנים

אז היום נכנסו בלי לדעת להרפתקה מדליקה, אחרי שעזבנו את מטאורה ודרך המנזרים התלויים המדהימים שלה, בה מנזר אחד יותר יפה מהשני, ומכל מקום הם נראים אחרת כאילו יד אדירה מיקמה אותם בראש המצוקים הענקיים האלה, המשכו לכיוון מצובו כפר נחמד בראש ההר כשעה נסיעה ממטאורה, בדרך השהצביע לנו הנווט של גוגל מצאנו תמרוד אין כניסה שוכב על הכביש, והשני מצביע לכיוון האין כביש...אולי זה היה אמור להיות איזה רמז עבורינו ובל אנחנו עם הנווט יש דרך אז עולים, אחרי כמה עשרות ק"מ התחלנו קצת לחשוד, היינו לבד, מספר רב של ביניינים וטברנות נטושות, סלעים על הכביש וטמפרטורה של כ-4 מעלות במגמת ירידה...ורגע אל תתרווחו יותר מדי גם גשם מטפטף בקטנה. אנחנו מצויידים הייטב וממוגנים ממשיכים קדימה, תמיד אפשר להסתובב ולחזור לא?...אז זהו שלא הסתובבנו, איפה שהוא בראש ההר הבנו שבעצם זה מעבר הרים שסגור בחורף...ממשיכים כי אנחנו כבר כמעט במלון, בסוף הכביש מחסום דרכים נעול... אבל אופנוע עובר גם במקום שרכב לא...חזרנו לציווילזציה ומצאנו אפילו מלון במרכז מוצובו ...ניתן לתמונות לדבר... הטובות במצלמה אבל גם אלה יעבירו מסר.קובץ מצורף 10068

---

נראה לי שאני יודע באיזה כביש מדובר...
אם אני לא טועה - זה משם, בדצמבר 2015)))
וכן, בנקודה הזאת אפילו פרד עקשן כמוני מסתובב וחוזר.
https://i.imgur.com/p7rhqOs.jpg

עוד תמונות משם... איזה נוסטלגיה.
https://i.imgur.com/wwrlKZf.jpg

https://i.imgur.com/fWHy12q.jpg

ולקינוח - המלצת ביקור... ב-Agrafa כבר הייתם? הספק כביש, ספק שביל שהולך מכיוון האגם לשם מהמם.
בערך 20 ק"מ של כיף כזה, אלא אם סללו אותו מאז.
https://i.imgur.com/RY8tLDx.jpg

עברנו אותו במאמץ לא מבוטל עם CB500X וויסטרום 650 כשלא היה לנו ניסיון ברכיבת שטח כלל.
בשנת 2018, כשכבר היינו רוכבי שטח, עשינו את אותו מסלול עם זוג CBF250 בקלות (פרט לעניין הקור שסבלנו ממנו מאוד - זה היה בתחילת מרץ).

בסביבות 1000 ק"מ עשינו הג'ינג'ית האופנוע ואני ביוון, נשמע מעט אבל ביוון הכבישים בהרים והכבישים המישניים מחייבים אותך לעבודה קשה, עירנות מלאה, ורכיבה איטית, הוסיפו על כך גם עצירות לתידלוק הגוף והנפש, צילומים, וסתם רגעי מנוחה, ותגלו שזמן המושב גבוה אנחנו הרבה שעות עם האופנוע בכל יום, ינונינה הייתה התחנה האחרונה לפני המעבורת לאיטליה, ויוון כולה הפתעה נעימה של ארץ תוססת ונהדרת בחיפוסה, באנשים התוסיסים שלה והנופים המדהימים, יוון היא ארץ מתעוררת, היא בדיוק בקו הדמיוני בין הארץ הישנה והאוטנטית לבין ארץ אירופאית מודרנית תיירותית, עדיין ניתן למצוא מקומות שיד הזמן טרם קילקלה לטוב ולרע. בבוקר העזיבה שלנו אפילו השמיים בכו, כל הלילה ירד גשם וצוות המלון הביט בנו ברחמים בשעה שהתארגנו על ציוד הרכיבה בגשם, כתם של שמיים פחות אפורים בכיוון ההתקדמות שלנו נפח בי תקווה שלא אכזיבה, אכן אחרי כמה דקות רכיבה דרומה הגשם פסק ואנחנו נהנו לנו בחמימות חליפות הסערה על לנמל.

הירידה מהכביש לתוך הנמל קצת מבלבלת ישנם מספר רציפים ולקח לנו קצת זמן להבין איך הדברים מתנהלים, היוונים לא ממש משתפי פעולה ונותנים לך לגלות לבד איך הדברים עובדים...הסתדרנו ועלינו על מעבורת שהיא בעצם מלון עם מגרש חנייה צף ענק, שבע קומות של גוש ברזל מתוחם 3 קומות של חניית משאיות מכוניות ואופנועים, קומת קבלה מסעדות מזנון חדרי משחקים, קומות של חדרי שינה וסיפון עליון עם בריכה מזנון ומקומות ישיבה ממש "ספינת האהבה" רק עם המון נהגי משאיות יווניים...

באיטליה נחתנו בלילה למזלינו היה לנו שכל לשכור דירה ממש בעיר הנמל כי ההפלגה של שבע שעות נטו פשוט מתישה, ומה שעשינו זה לאכול פיצה פיצריה השכונתית וללכת לישון...קובץ מצורף 10071

קובץ מצורף 10072

אז היום התקדמנו צפונה בנסיעה ארוכה יחסית, ביקרנו בשני כפרים רדומים, אחד בעצם מנומנם והשני רדום לעד...כפר רפאים! בתחילת שנות השמונים החרידה רעידת אדמה חזקה את האיזור והחריבה את הכפר, 27 אנשים מצאו את מותם, והכפר כולו שהיה בנוי על שרידי כפר מהמאה השביעית לספירה, בבניה עתיקה מסורתית נינטש לטובת מגורים במקומות אחרים, מסביב התפתחה עיירה קטנה והזקנים נישבעים שבלילות ירח מלא עדיין ניתן לשמוע ולראות את נשות הכפר שננטש מסתובבות בין הבתים המתפוררים ומקוננות על יקיריהם, בכניסה למתחם הכפר הנטוש הוצב שעון העיר שמורה על השעה בה קרס הכל. בין ההריסות והבתים עדיין זורם לו הנחל שהיה אז מקור החיים בכפר.
קובץ מצורף 10073

זהו, היום זה קרה. נתפס לי הצוואר על צד שמאל.

תמשיכו ליהנות.

כביש אמלפי סורנטו היה אמור להיות גולת הכותרת שלנו בטיול. כבר לפני שנים שנהגתי בו אמרתי שזה כביש לרכוב עם אופנוע, בתוכנית המקורית היינו אמורים למצוא מלון בקרבת אחת העיירות בסביבה לרכוב בו הלוך וחזור, אלוהי מזג האוויר החליט שבתחזית יגידו ששלושת הימים הבאים יהיו גשומים, החלטנו לנסות ולהספיק את כל הכביש כשהשמים בהירים, בנסיעה אחת מהמלון הקודם...לא לקחנו בחשבון שזה ערב "שבת" של האיטלקים והכביש הפך לפקק אחד גדול. מילה אחת על הנהגים והרוכבים האיטלקיים, הם נהגים אינטימיים מאד, אין להם בעיה להיצמד אליך עד שאתה יכול להריח את האפטרשייב של הנהג או הבושם של הנהגת...ממש. הרוכבים שלהם יכולים ללמד רכיבה את כל השליחים אצלינו בארץ...סיבוב עיוור רכבים עומדים, פקק, הם עפים קדימה בלי חשבון...רוחב הכביש הוא בדיוק לרכב וחצי, בסיבובים לא נדיר למצוא אוטובוס בא ממול בנתיב שלך, והסימנים על הכביש הם רק בכאילו נדרשת מהרוכב הלא מקומי מאה ועשר אחוז של תשומת לב יכולת וסיבולת, בלי זה אין לו מה לחפש שם...אז עשינו את הכביש הזה פעמיים ... למה? כי זה מה שרציתי ולא ירד גשם! אז נכון בחורות על קטנועים קלים עקפו אותי כאילו אני ברוורס, נהגים קיללו אותי באיטלקית מדוברת, ואני...מה אכפת לי אני לא מבין, ועושה בדיוק מה שחלמתי עליו שנים. איזה כייף.קובץ מצורף 10074

קובץ מצורף 10075

קובץ מצורף 10076

8459 ק"מ...(כמעט 2000 בחו"ל)
אז איך זה לרכוב באוטוסטרדות בדרום איטליה? אתה יוצא עם שיר חדש בלב מלא כוונות טובות להיות הרוכב הכי טוב בעולם עד שאתה נתקל חזיתית בנהג האיטלקי...אם החלטת לתת זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה הרי שהפתעת כמה אנשים הראשון את הולך הרגל שלא מבין למה עצרת, השני את הרכב שמאחוריך שמתקדם עד הבפגוש שלו מיישר את מספר הרישוי שלך שאיבד איזון והשלישי את בעל הפיצרייה שתמיד יש לו מה להגיד לכולם...עברנו את זה ואנחנו על הכביש המהיר, מאותת יוצא לעקיפה המהירות החוקית היא 80 קמ"ש אני מוסיף ח"י קמ"ש לזכר חזל"נו ועוקף, משום מקום מתייצבת למשימה אלפא רומיאו, (זו יכולה להיות גם אוודי) ומתיישבת לך באמצע העקיפה על הזנב בנחישות של דני שפירא ז"ל שהיה מתיישב על זנב מיג, עוד לא מספיקים לחזור לימין מלא... והאלפא עוקפת אותך במרחק של כמה סנטימטרים מהכתף...זה בסדר כשרואים אותם במראה, אבל הרבה פעמים לא. אגב לקווים על הכביש צורתו או איכותו אין שם משמעות לנהג האיטלקי...הוא יעקוף!קובץ מצורף 10077

לא יודע למה אבל רק באיטליה כל הזמן נצמדו לי לזנב- לא משנה באיזו מהירות, סוג כביש או מזג אוויר.
פגוש הרכב נמצא 0.1 שניה מאחוריך וזה מצריך התעסקות במראות וברכיבה בקצב גבוה גם תפילה. מודה שאותי זה מלחיץ. אין משהו שיותר מפחיד אותי ברכיבה.
שמור על העיניים קדימה ותנשום. זה עובר מתישהו...

אחת מהתובנות שלי הרבה לפני היציאה לטיול השחרור הייתה, חשיבותה של האיכות של הציוד הציוד הנלווה. כשרוכבים בארץ ניתן להסתפק במעט, רוכבים מנקודה לנקודה, אפשר לבחור את הזמנים הדברים שאיתך ובעצם הכל פתוח, ובננינו, בישראל אין חורף אמיתי או מזג אוויר קיצון, יתרה מזאת מזג האוויר דומה כמעט בכל האזורים אין שינויים משמעותיים. לא ככה בטיול הזה היום יכול להתחיל בשמיים מנוקדים בעננים, וטמפרטורה של 19 מעלות ולהסתיים באותה רכיבה בגשם שוטף ערפל עם ראות אפסית וטמפרטורה של 7 מעלות בראש ההר, או אפילו שלג מפשיר. עכשיו אם הציוד שלך או האופנוע לא עומד באפשריות האלה רוב הסיכויים שתסבלו. אין אפשרות למי שמעוניין לצאת לטיול כזה להתפשר על איכות הציוד והאופנוע. כל הציד שלי אטום הרמטית למים, זה מתחיל בתיק הציד העליון דרך כיסי מגון המנוע, שמכילים את חליפות הסערה המצויות ועד לתיק על ארגז הצד שמכיל את תיק הציוד והמסמכים החשובים וכמובן הציוד האלקטרוני. ואז כאשר מטפסים על ההר מצויידים הייטב לגשם אין משמעות, רק לכושר הגופני ויכולות הרכיבה, למרות כל התנאיים שהיו לרעתינו מאד נהננו ברכיבה המאתגרת. ואפילו נישארנו ייבשים אנחנו והציוד שאיתנו, או כמו שהג'ינג'ית אומרת "חליפות הסערה שוות את משקלם בזהב. " ממש כך.קובץ מצורף 10078

טיול ארוך הוא אוסף של חוויות אתה מתחיל את היום במקום אחד בלי לדעת באמת איפה תישן בלילה, רק כיוון כללי ונקודות שמתחשק לך לראות. כשעייפים עוצרים, כשרעבים אוכלים ובעיקר שותים קפה, אספרסו, אמריקנו, עם לאטה בלי לאטה, עם מאפים מקומיים או סתם כשוט קופאין ואנרגיה, אז אחרי רכיבה מאתגרת בגשם ובערפל סמיך כזה שבאמת לא רואים ממטר, הגענו לפונדק שלנו בו נבלה את הלילה, הפונדק הזה קיבל ציונים מעולים בכל מקום שבדקנו וענה בדיוק על הצרכים שלנו, בנוסף הפרסומים מובר גם על מסעדה שפתוחה בערב, וזה חשוב כי המרחק למקום הבא המיושב הוא כעשרים דקות רכיבה, שמחנו על האפשרות לאכול טוב ולהיכנס לחדר...אבל מחשבות לחוד ומציאות לחוד, כשהגענו הסתבר שהמסעדה פתוחה רק בעונה, ובעצם רק אנחנו ובעלת בית הקפה. (ואני מנומס לקרוא לקיוסק הזה בית קפה) נמצאים במקום ו....רגע גם היא עוזבת עוד מעט, אז אנחנו קיבלנו את המפתחות לפונדק, מפתחות לחדר ו...זוכרים את הסרט הניצוץ? משפחה נורמטיבית שנמצאת לבד במלון שומם בין איפשו על ההרים לאין לי מושג איפה אנחנו...סתגדם...חוויות הם טראומות מהעבר. שרדנו לארוחת בוקר. קובץ מצורף 10079

קובץ מצורף 10080מהון להון 9000 ק"מ

ואנחנו ממשיכים צפונה, עברו בעיירה ריטי שהיא בדיוק מרכז איטליה,עיירה יפייפיה עם נחל פסטורלי שחוצה אותה ומשלבת באופן נהדר בין ישן לחדש, בעיירה יש מבנה שבעבר היה עליו מונומנט גדול והיום הפך לסימון דרך עם מפת איטליה וכתובת על הקיר בעשרות שפות אפילו בעברית. הנוף משתנה, והמישורים הופכים לירוקים ורחבים מנוקדים בכפרים אדמדמים מצודות טירות מגדלים וכנסיות מרשימות. את בלילה עשינו במלון ספא על צלע ההר שכל אובריה נפרשת לרגלינו, עכשיו אנחנו כבר בטוסקנה אבל על כך מחר.קובץ מצורף 10081

קובץ מצורף 10082


מצאנו את המקום בו אופנועים ישנים עולים לשמיים.

לרכוב בחו"ל זה עולם אחר, אם נעצור רגע לחשוב על זה זה באמת עולם אחר, אבל בואו ננסה לפרוט את זה לפרוטות, אף אחד בכביש לא מנסה להרוג אותך, אבל אתה דרוך כמו קפיץ, כי אולי יש סיכוי שפספסת משהו, האיטלקים נוהגים ורוכבים כמו משגועים, אבל הם משאירים הרבה מקום גם לשיגעון שלך, הם לא ינסו לחנך אותך או לעשות דווקא, הם פשוט יתנו מקום לשיגעון שלך וישמרו מרחק, או כמו שסבתא ננה הייתה אומרת אל תשתגע בין משוגעים. אם תמרור אומר לך תישאר במהירות 30 לפני הסיבוב, זה לא בגלל שמישהו מתקטנן איתך זה פשוט בגלל שאם תרכוב מהר יותר לא תשלים את הסיבוב או לא תספיק לעצור בכיכר, פשוט כך. הנהג הישראלי לא מכיר את הקשיים הנ"ל כי הם לא קיימים בארץ, רוב הכבישים מהונדסים בארץ לטובת הנהג, באיליה אלו דרכים רומאיות מימי הביניים שפשוט כוסו באספלט. אין שולים במיוחד התוך הכפרים או הכבישים המחברים זה כביש בין שתי קירות של בינינים ומקום לרכב וחצי...תסתדרו לבד בבקשה. הוויז יכול להגיד לך "פנה ימינה" ואתה בטוח שאתה נכנס לחצר של מישהו, אבל לא, זאת הדרך הראשית לכפר הבא, אין דרך אחרת, סיבוב עיוור הוא בדרך כלל בדרך שלך, אז מישהו שם לך מראה קמורה לראות מה קורה בצד השני של התנועה, אבל אף אחד לא באמת מנקה אותם, אז...תסתדרו לבד בבקשה. אה בהנה...קובץ מצורף 10085

חבל שהיית צריך לנסוע עד לחו"ל כדי לגלות עולם.חווית הכבישים והכפרים קיימת בכל כפר בגליל.
כולל דרך ראשית (מבחינת וויז), שפשוט נגמרת בללא מוצא שהוא גם חצר של מישהו, כי לפני שנתיים שלוש החליטו לבנות שם בית במקום בו פעם עבר הכביש.

מה אתם עושים בגשם? שאלה שנשאלתי לא אחת על ידי כל מי ששמע על סיפור המסע שלנו. התשובה האוטומטית והמצחיקה (לפחות לדעתי) היא, נרטבים, אבל זה ממש לא כך, רוכבי האופנוע הם החזאיים הכי טובים, זה הרגל הישרדות שמתפתח ונלמד כל הזמן, אבל יש גם את התחזיות הרגילות ברשת אז כשהבנו בתחילת השבוע שצפויים כמה ימי גשם וביום רביעי ירד גשם חזק החלטנו שזה האות לעצור למנוחה ומנהלות. כשלושה שבועות של רכיבה מתישות את הגוף, המכונה צריכה דלק, הגוף צורך מזון ומנוחה אז מצאנו מלון מקסים בערב והתמקמנו, קמנו לבוקר בהיר ויפה, בשינוי תוכניות מהיר יצאנו לבקר בפארק הלאומי של צינקווה טרה, חמש האדמות עם כפרים תלויים על ההרים הגבוהים שנשפכים לים, היה מדהים ברבעי קמנו לבוקר גשום מאד ניצלנו את הזמן למנוחה וצפייה בסדרות האהובות עלינו ורוגע כללי לקראת צהרים התבהר ויצאנו לכפר הסמוך לעשות כביסה, זה נחמד לנסות ולפענח את ההנחיות באיטלקית אבל הצלחנו גם בזה לסיום גם מצאנו פיצרייה מקומית שאופה את את הפיצות בפחמים ואכלנו את אחת הפיצות הטובות ביותר באיטליה לדעתינו...זהו היום ממשיכים ממש עד קצה הרוויירה האיטלקית ומחר...צרפת! קובץ מצורף 10086

קובץ מצורף 10087

אז לא שבענו מהאדום האדום הזה, ב- Gorges de Daluis...ידעתי שיש כמה כבישים שחוצים את הקניון במקומות שונים ורצינו לבדוק את כולם, הודענו במלון שאנחנו נישארים עוד יום ויצאנו למחרת לסיבוב נוסף במקום המדהים הזה, עם יד על הלב, רכבתי בהרבה מקומות יפים אבל מעולם לא נתקלתי בשילוב כל כך יפה ונכון של הכל, מזג האוויר האור והסלעים הרטובים שרק הבליטו את הצבע האדום שטפו את העצים והירוק, וצלילות המים והעין לא שובעת, פשוט להמשיך ולהמשיך, מצוקי ענק נישברים בתישעים מעלות לתוך הנחל ועליהם נאחזים עצים ירוקים כאילו הולכים לקפוץ באנג'י לנחל, פשוט חלום, היום נמשיך לכיוון פרובנס והכפרים ואפילו קיבלנו יום תכלת בהיר ללא אף ענן.קובץ מצורף 10090

קובץ מצורף 10091

היום הכרנו את רוח המיסטרל: המיסטרל היא רוח חזקה, קרה, צפונית/צפון-מערבית בדרך כלל, מאזור מפרץ ביסקאיה בצרפת, בחוף האטלנטי, אל מפרץ ליון, שבצפון חוף הים התיכון. הרוח מגיעה למהירויות של 66–80 ומעלה קמ"ש; היא יכולה לעיתים אף לעבור 180 קמ"ש. הרוח אופיינית לחורף ולאביב וחוזקה מתעצם דווקא בחילופי עונות אלו, אך תיתכן בכל עונות השנה, איך זה משפיע על הרכיבה? אז ככה...היה מטלטלת מאד היא יכולה להפיל אופנועים מהג'ק שלהם, היא חזקה ובלתי צפוייה, אהה והיא גם קרה להחריד... אז רכיבה במהירות נמוכה הילוכים נמוכים ואנחנו במלון, עוד אתגר שפיצחנו בבוקר עוד החלפנו רפידות בלמים לאופנוע שהראו סימניי התעייפות, נשבע שאני כמעט לא משתמש בבלמים בארץ אבל פה... הירידות חזקות...ויש גם תמונות ומפה...קובץ מצורף 10092קובץ מצורף 10093

קובץ מצורף 10094

"אני רוצה לטפס על ההרים כי הם שם
ולבקר במדינות מעבר לים"

תמיד זה היה שם, עוד כשהייתי ילד, תמיד רציתי לטפס לפיסגה הכי גבוה שאפשר, רציתי להיות מלך ההר. אז בתוכנית הראשונה למסע שלנו נבחרו הרבה הרים מעברי הרים ועוד קצת הרים, מכל מדינה קצת...המסע הזה הוא בעיקר מסע חוויתי, בחלק מהמקומות כבר היינו חלק מהדברים ראינו או שראינו דברים דומים, בסופו של יום כפר עתיק הוא כפר עתיק, יפה יותר יפה פחות אבל כשהבנת את העיקרון הם דומים, אותו הדבר עם ערים ועיירות ההרים לא! ההרים חיים נושמים ומשתנים בכל רגע, הרכיבה מחליפה את הצורך לעשות את הדרך ברגל, אתה יכול להאיץ יכול לרכוב לאט, נהגי המכוניות למדו לא להתערב, כי לאופנוע חוקים משלו, פותח את המשקף בקסדה לרווחה ונותן לרוח הקרה לרענן את הפנים, ריח העצים שספוגים במים וטיפות הגשם שפוגעות מדי פעם בפנים מרעננות והגובה העצום והצוקים מסביב פשוט הרגשה של בית...כן אנחנו על הפירינאיים.קובץ מצורף 10095

קובץ מצורף 10096

עננים, גשם וערפל - הצד שלה

טיול אופנועים זו חבילה.
זה לנסוע בתוך 360 מעלות של עולם, מראות וריחות. זה רוח בפנים והרבה אוויר מלוא ריאות. זו תנועה ימינה ושמאלה, כמו ריקוד, עם הקימורים של הכביש.
אבל זה גם לעלות על ציוד (מעיל, כפפות, מגיני בירכיים, קסדה, חליפת סערה כשצריך) בכל פעם שנוסעים, ולרדת ממנו בכל פעם שעוצרים.
אם יוצאים לטיול רגלי אז להכניס לארגזים ו/או לקשור לאופנוע, וכשחוזרים - להיפך.
כשיוצאים בבוקר לפזר בארגזים את הציוד ולקשור את התיק ברשת וכשמגיעים - להיפך.
יש קצב אחר לטיול על אופנוע. וצריך להתחבר לקצב הזה ולהנות ממנו.
ברכיבה על אופנוע אתה לא מסתכל על מזג האוויר אלא נוסע בתוכו. מרגיש אותו.
אי אפשר להתבלבל. אין בקרת אקלים.
אם קר, לובשים שכבות, אם גשום, נרטבים ואם חם, מזיעים עד שמתחילים לנסוע (במקרה הטוב).
הכל באהבה, בקבלה.
בהבנה שאין לנו שליטה על הכל, ומה שצריך זה להתאים את עצמנו ולזרום.
אז כבר כמה שבועות שמזג האוויר ביבשת הוא סגרירי ואפור וגשום.
אבל אנחנו במערכת יחסים טובה בד"כ.
אם יש שמש מאושרים. אם אין שמש, שמחים שאין גשם. ואם יש גשם, שמחים שיש לנו חליפות סערה ולבשנו אותן בזמן��
מזלנו שרן אלוף בלזהות את הענן שתיכף עומד לנזול ולדעת האם אנחנו נוסעים לתוכו או ממנו.
אתמול בסביבות השעה 20:30 בערב (עדיין אור פה) לרגע מופלא אחד, יצאה שמש של שקיעה מבין העננים והאירה באור של קדושה את העולם (תמונות מצורפות), והרגע חלף...
היום קמנו לגשם. בניגוד לתמיד הוא לא פסק. יצאנו עם חליפות סערה לכיוון אנדורה.
היתה רכיבה מדהימה.
עננים תלויים על ההרים, גשם, ערפל סמיך, גבהים, שלג, מעלה 1. הרפתקה. מלא אדרנלין.
אחרי שעתיים רכיבה עצרנו להפסקה וקפה במקום שהוא גם אתר סקי אבל גם אתר לפעילויות קיץ: שמש, קייקים, סירות פדלים, רכיבה על סוסים, קרטינג...
את כל אלה ראינו מפרסומת הוידאו שרצה על מסך ברחוב ונכנסנו לתפוס מכסה מהגשם.
כשיצאנו, הגשם פסק. לא היתה שמש אבל האוויר היה צלול. הערפל התפוגג ונסענו לתצפית מהממת בגובה כמעט 2000 מ'.
עלייה מטורפת, נוף מטורף, ירידה מטורפת.
החלטנו שמספיק לנו אתגרים להיום ונסענו לישון בעיר אנדורה. עיר שכולה דקובץ מצורף 10097יוטי פרי.
אל דאגה, לא יצאנו בריקוד של שופינג מטורף.... אין לנו מקום באופנוע����*ג™€ן¸���

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי השושנים

עננים, גשם וערפל - הצד שלה

טיול אופנועים זו חבילה.
זה לנסוע בתוך 360 מעלות של עולם, מראות וריחות. זה רוח בפנים והרבה אוויר מלוא ריאות. זו תנועה ימינה ושמאלה, כמו ריקוד, עם הקימורים של הכביש.
אבל זה גם לעלות על ציוד (מעיל, כפפות, מגיני בירכיים, קסדה, חליפת סערה כשצריך) בכל פעם שנוסעים, ולרדת ממנו בכל פעם שעוצרים.
אם יוצאים לטיול רגלי אז להכניס לארגזים ו/או לקשור לאופנוע, וכשחוזרים - להיפך.
כשיוצאים בבוקר לפזר בארגזים את הציוד ולקשור את התיק ברשת וכשמגיעים - להיפך.
יש קצב אחר לטיול על אופנוע. וצריך להתחבר לקצב הזה ולהנות ממנו.
ברכיבה על אופנוע אתה לא מסתכל על מזג האוויר אלא נוסע בתוכו. מרגיש אותו.
אי אפשר להתבלבל. אין בקרת אקלים.
אם קר, לובשים שכבות, אם גשום, נרטבים ואם חם, מזיעים עד שמתחילים לנסוע (במקרה הטוב).
הכל באהבה, בקבלה.
בהבנה שאין לנו שליטה על הכל, ומה שצריך זה להתאים את עצמנו ולזרום.
אז כבר כמה שבועות שמזג האוויר ביבשת הוא סגרירי ואפור וגשום.
אבל אנחנו במערכת יחסים טובה בד"כ.
אם יש שמש מאושרים. אם אין שמש, שמחים שאין גשם. ואם יש גשם, שמחים שיש לנו חליפות סערה ולבשנו אותן בזמןן¿½ן¿½
מזלנו שרן אלוף בלזהות את הענן שתיכף עומד לנזול ולדעת האם אנחנו נוסעים לתוכו או ממנו.
אתמול בסביבות השעה 20:30 בערב (עדיין אור פה) לרגע מופלא אחד, יצאה שמש של שקיעה מבין העננים והאירה באור של קדושה את העולם (תמונות מצורפות), והרגע חלף...
היום קמנו לגשם. בניגוד לתמיד הוא לא פסק. יצאנו עם חליפות סערה לכיוון אנדורה.
היתה רכיבה מדהימה.
עננים תלויים על ההרים, גשם, ערפל סמיך, גבהים, שלג, מעלה 1. הרפתקה. מלא אדרנלין.
אחרי שעתיים רכיבה עצרנו להפסקה וקפה במקום שהוא גם אתר סקי אבל גם אתר לפעילויות קיץ: שמש, קייקים, סירות פדלים, רכיבה על סוסים, קרטינג...
את כל אלה ראינו מפרסומת הוידאו שרצה על מסך ברחוב ונכנסנו לתפוס מכסה מהגשם.
כשיצאנו, הגשם פסק. לא היתה שמש אבל האוויר היה צלול. הערפל התפוגג ונסענו לתצפית מהממת בגובה כמעט 2000 מ'.
עלייה מטורפת, נוף מטורף, ירידה מטורפת.
החלטנו שמספיק לנו אתגרים להיום ונסענו לישון בעיר אנדורה. עיר שכולה דקובץ מצורף 10097יוטי פרי.
אל דאגה, לא יצאנו בריקוד של שופינג מטורף.... אין לנו מקום באופנוען¿½ן¿½ן¿½ן¿½*ג™€ן¸ן¿½ן¿½

---

איזה כיף!
תהנו והתמשיכו לכתוב!

יום של הפתעות - הצד שלה

מגשם שוטף ביציאה מאנדורה ובכניסה לספרד, לשמש ושמיים כחולים.
לא להגזים... מעונן חלקית.
מ-1000 מ' ל-600 מ' ל-2000 מ'. מעיר הדיוטי פרי לפסגות מושלגות. לא ראינו את זה מגיע...
ולמי שתוהה אם לא משעמם לשבת מאחור ולהיות מורכבת???
אז
א) אין כמו לשחרר שליטה לפעמים!
ב) אני הנווטת. אמונה על הגוגל מפות ומעבירה הוראות קוליות ממשקף למשקף.
ג) אני מצלמת ומסריטה.
ד) אם הניווט לא צפוף, שומעת מוזיקה שזה הכי.
ה) ואם זה לא מספיק אז משתעשעת. היום זה היה ניסיונות לסלפי ברכיבה��קובץ מצורף 10098

זהו, עזבנו את ההרים הפירנאים והתחלנו להתקדם לדרום מערב לכיוון פורטוגל, אין ספק שההרים השאירו בנו חותם, הנופים, האנשים הכפרים ובעלי החיים, עברנו דרך פמפלונה, עיר שלא הייתה מוכרת לעולם עד שהסופר ארנסט המיגווי כתב עליה באחד מהספרים שלו וסיפר על שעשוע שהמציאו שם התושבים של שחרור שוורים ברחובות ונסיונות של הצעירים לברוח מהם, ככה כל אחד יכול להרגיש קצת לוחם שוורים...יחסי ציבור...העיר יפה, ונחמדה, ישבנו בטאפס בר עם המקומיים,שיוצאים בצהרים למנוחת הסיאסטה ולוגמים המון אלכוהול, וזוללים טאפס. הרחובות הצרים מלאים בכאלה צעירים ומבוגרים והעיר עוצרת הכל למנוחה...תענוג. משם המשכנו מערבה במטרה לצמצם טווח לפורטוגל, מצאנו חורבה מימי הביניים שהיא בעצם מגדל שמירה עתיק שחולק לחדרי מלון מקסימים בכפר ישן נושן, יישנו מצויין...קובץ מצורף 10101

תענוג, תהנו ותזהרו:cheers2:

אולי פספסתי אבל זה נראה שאיפשהו בין הסופלקי לפיצה אתה כיסית בלוחית הרישוי את דגל דרום הלבנט בזה של ברית המועצות זצ״ל... קרה משהו שגרם לזה או שרק מזהירות מונעת?

לפני שיצאתי מהארץ, היה חשש ממהגרים מארצות ערב שעלולים להגיב למראה דגל ישראל, או סתם אנטישמים בגרוש, בדיעבד לא נתקלתי לא באלה ולא באלה, אבל מספיקה פעם אחת כזו לכן זה סוג של זהירות.קובץ מצורף 10112

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי השושנים

לפני שיצאתי מהארץ, היה חשש ממהגרים מארצות ערב שעלולים להגיב למראה דגל ישראל, או סתם אנטישמים בגרוש, בדיעבד לא נתקלתי לא באלה ולא באלה, אבל מספיקה פעם אחת כזו לכן זה סוג של זהירות.קובץ מצורף 10112

---

איזה כיף להסתובב בעולם בפחד...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי KKatkov

איזה כיף להסתובב בעולם בפחד...

---

חכם לא נכנס למצבים שפיקח היה יוצא מהם...

פעם היית פטריוט

קובץ מצורף 10114

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי השושנים

קובץ מצורף 10101

---

פאקינג אופנוע של מאה אלף שקל וחצי טון
אבל לתפעל טלפון שמצלם ישר? לההה זה מסובך מדי