נכתב במקור על ידי
AsafA
קפטן, כשניגשים לאופנוע "חדש" צריך להגיע עם ראש צלול ונקי מרעשים.
צריך לדעת לתרגם את הנתונים הטכניים המשעממים לתחושות רכיבה (זה מגיע רק עם ניסיון רב).
הרוכש חייב להכיר את עצמו, את הצרכים האמתיים שלו ולדאוג שסל הפשרות (וכל רכישה היא סוג של פשרה)
יכלול באחוזים נכונים את כלל הפשרות, היינו אם הרוכש מבקש הנאה אחוז השימושית יכול להיות נמוך יותר וליהפך.
אפשר לקנות אופנוע מהמדף, כמו לקנות חליפה בפולגת. מתאימים מידה צבע, מראה ויוצאים, אפשר לקחת את החליפה לחייט ולהתאים למידות הגוף בצורה מקצועית ואפשר לקנות חליפה בתפירה אישית.
רכיבת התרשמות היא השקר הכי גדול בנמצא היא נותנת לך תחושה שעשית את המקסימום אבל בעצם רוב הרוכבים אחרי שעה של רכיבה לא באמת מצליחים לנקות רעשי רקע וההתרשמות היא התרשמות + התלהבות או אכזבה בלי לתת מצג אמת.
והמשתנה הגדול ביותר הוא הרוכב, אם ה-X המיתולוגי מנקר בחלומותיו, אם הוא כזה שהאופנוע הראשון שלו היה חדש מחברה והוא לא עבר סוג של גדילה בדרך חתחתים על אופנועים פחות ממושלמים ידע להתגבר על חוסר בנוחות או בקיצור פאקיינג מפונק ומחפש התאמה של 101% צפויה לו אכזבה.
יש כאלה שמשווים את האופנוע הנדגם לזה שממתין להם בבית וזו טעות כפולה כי אז אתה משווה כלי שהתרגלת אליו, אהבת אותו למשהו אחר שאתה לא באמת מכיר ולא יודע ברכיבה הספציפית להגיע לעשירית מהיכולת שלו ולא מכיר אותו באמת בחיי היום יום. בכדי להכיר אופנוע צריך לעבור איתו דרך משמעותית. ובמקרה של האפריקה גם לדגום שביל או שניים.
אופנוע צריך להתאים כמו כפפה ליד וגם כפפה לא נוחה תמיד בקיץ/בחורף ולפעמים סתם, אז אם הוא לא ממלא את הרוכב זה הזמן לדלג הלאה ולהכניס לקטגוריה "פרק לימוד צרכים".
גדל פה דור רוכבים שונה, עדין יותר, פחות סתגלן ואני לא אומר את זה כביקורת זה בסדר לגמרי כי זה מחייב את היצרן לעמוד בסטנדרט, אבל זה גם דור שלא מוכן להסתפק בקצת פחות, שגם טוב מאד לא מספיק לו כי איי שם יש אולי מצוין או אחר, כי הדשא של השכן...
בקיצור אופנוע מחליפים כל כמה שנים כי חמור שכל החיים שלו אכל רק קש לא יודע שהוא אוהב מרק פירות.
