אם העז לא עשתה בעיות, אין שום סיב שכריס תעשה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי NAOR2207
ושוקל להחליף בלי קשר.
הכל בבוא הזמן...
אם העז לא עשתה בעיות, אין שום סיב שכריס תעשה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי NAOR2207
ושוקל להחליף בלי קשר.
הכל בבוא הזמן...
ציטוט:
נכתב במקור על ידי NAOR2207
פעם, העלמות היו מברזל והלומים מפלדה!
באמצע הלילה קם. בודק שקשה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי קידוזו
אם קשה הכל טוב חוזר לישון.
קשה יש לא רק בלחם
וגם אותו אוכלים?ציטוט:
נכתב במקור על ידי NAOR2207
טו שהציטוט:
נכתב במקור על ידי TundraOG
דהירה בעקבות חופש רגעי
הסגר הטרי שהוטל עלינו הטיל מכה לא קלה על מצב הרוח. רוח ההרפתקאן הפנימית משתגעת, ומשום מה גדלו קוצים על כל כיסא וספה בבית.
ראשון, בוקר יפה ושמשי. מים עלו עד נפש. לוקח את אישור העבודה וצרור תירוצים קטן ויורד להוציא את הילדה לסיבוב. התחדשנו בדיבורית שהחליפה את האוזניות, ולרכיבת החוף הרגועה נבחר פלייליסט קאנטרי ישן שהתאים כמו כפפה למעשה - רדיפה אחר החופש.
כביש הטיילת ריק מאנשים, ונוצרת תחושה שלא מדובר בראש השנה אלא ביום כיפור. ג'וני קאש מזמר לו ברקע, קצב רגוע להפליא, מתענג על כל קרן שמש, כל חלקיק מרוח הים המלוחה, ולא ממהר לשום מקום.
קונטרסט. יום לאחר מכן, מסיים משמרת. שעת לילה מוקדמת. נבחר פלייליסט קצבי, יוצא לכביש, ורוכב. פשוט רוכב. מפספס ברצון את המחלף הביתה, וממשיך. המצערת פתוחה, שעון הסל"ד יושב לו על 4800-5000 בהילוך שישי, מתחת לזה - לא באמת מעניין אותי. רוכב 20 ק"מ לעיר השכנה, מסתובב וחוזר באותו קצב. בלי סיבה, רק בשביל החוויה.
חופש, גם הוא מצרך חיוני.
96,640 ק"מ.
הסיבה הכי טובה לרכב היא בלי סיבה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי TundraOG
:)
הבנה.
הגענו לרמה של הבנה ותקשורת, כריסי ואני. מבלי להחליף מילה, אנו משוחחים בכל רכיבה. אני מבין אותה והיא מבינה אותי. זו תחושה שמגיעה אחרי שרכבת עשרות אלפי קילומטרים באוכפו של האופנוע האהוב שלך, סינרגיה שכזו.
כשאני רוצה להוציא קצת מתח, היא תרגיש נוחה למדי להביא אותי למהירות גבוהה ולהישאר שם ככל שאחפוץ. כשארצה לראות קצת טבע, היא תיכנס ללא בעיה לשביל, היא יודעת שאני פחדן בשטח ולא מתכוון לבדוק גבולות כלשהם. כשאני מתגעגע לאופנוע אולד סקול, היא עושה בעיות עם ה-ABS, שאמנם מצריכות כמה מכות עדינות בשביל ליישר את הטבעת של החיישן בשביל לפתור את הבעיה, אבל המסר ברור - אל תיקח את האמינות שלי כמובנת מאליו.
החלום הבריטי הולך ונמוג. יותר ויותר ביקורות בשטח מתלוננות על איכותם של דגמי טריומף התאילנדים - ביניהם בעיות בגיר, שעונים שאינם אטומים, מערכות חשמל מבולגנות ומקצרות ושאר ירקות. אפריקות לא מדברות אליי, לא מתחבר לכלים עמוסי טכנולוגיה, ואין לי צורך בכל הכח הזה. לאט לאט, אני מגיע להבנה שוב ושוב שאני ככל הנראה רוכב על האופנוע שהכי מתאים לי כרוכב, כחבילה כוללת, ויש בהבנה הזו נחת מסויימת.
103,300 ק"מ. רשמית חוגגים 20 אלף ביחד. אפילו מצאתי את עצמי מביט לאחור יותר אחרי שאני מחנה את הכלי. התחברתי סופית למראה האדוונצ'ר. לחיי ה-NC.
100,000- לחיי מנוע ארוכים.