Spoiler – ארוך, מייגע ובלי שום מסקנה אופרטיבית.
דרזנר, לדעתי הדברים עמוקים וכלליים יותר.
צריך לזכור שלטבע (המערכת הביולוגית על כדור הארץ) אין מוסר ו/או דת, הוא פועל בצורה אקראית והתכנות שלו הוא לבנות ולתחזק מערכת ביולוגית מגוונת העומדת בתנאים משתנים על כדור הארץ.
התנהגות של חברה עם משאבים מוגבלים נלמדה רבות על אוכלוסיות שונות של סוגים שונים של חיים – החל מחד-תאיים, עבור דרך חרקים ועד ליונקים קטנים. כל האוכלוסיות הראו התנהגות זהה עקרונית. כשיש מספיק משאבים (מים, אוכל) האוכלוסייה גדלה, עד שהאוכלוסייה גדלה יותר מדי יחסית למשאבים. בשלב זה, האוכלוסייה קטנה בכל מיני אופנים, החל מגוויעה עקב חוסר במזון/מים, עבור דרך מלחמות הישרדות ועד למחלות הממיתות חלק מהאוכלוסייה. מי ששורד הם החזקים יותר – אילו הזקוקים לפחות משאבים כדי להתקיים, אילו העמידים במחלות, אילו החזקים יותר מהמתחרים על המשאבים. האוכלוסייה הנותרת "משופרת" (מבחינה ביולוגית) ומגיעה לשיווי משקל של כמותה – אין ריבוי יתר. ברגע שיש שינוי בתנאים החיצוניים (לדוגמה בצורת) התהליך מתחיל שוב עד להשגת שיווי משקל חדש.
בעזרת טכנולוגיות שונות, האדם התחכם לביולוגיה. מספיק להסתכל על שינוי באורך החיים הממוצע עם השנים כדי להבין זאת. חשוב גם להבין שאורך החיים הממוצע אינו רק מוות בגיל מבוגר יותר אלא גם הישרדות של תינוקות וילדים שבעבר מתו עקב מחלות ומומים והיום חיים עד זקנה ושיבה. זה אומר שאם באזור מסוים בעולם מספר הילדים הממוצע למשפחה היה 10 אבל רק שניים הגיעו לבגרות, הרי שהיום כמעט כל העשרה מגיעים לבגרות, אבל הילודה (בגלל מסורות ודתות) לא פחתה. אין שום ספק שכדור הארץ מכיל היום הרבה יותר בני אדם ממה שהטבע התכוון.
טכנולוגיות שפותחו להגדלת כמות המשאבים הבסיסיים (מזון ומים) כגון דשנים מתוחכמים, הנדסה גנטית וביוטכנולוגיה, התפלת מים וכו' מקטינות את אפקט עודף האוכלוסייה, אבל (א) הן לא מדביקות את הפער ו-(ב) יש מחיר לטכנולוגיות הללו, החל מהשמדת יערות (ספקי החמצן של כדור הארץ) ועד לזיהום הטבע (לא רק אוויר) כתוצאה מיישום הטכנולוגיות הדורשות אנרגיה ושטחי חקלאות הולכים וגדלים.
אחד המכשירים של הטבע להגבלת גודל האוכלוסייה הוא וירוסים, בצמוד למכשיר הדואג שמינים לא ייעלמו בגלל הווירוסים – מערכת חיסונית. הטבע עובד באקראיות. כל הזמן נוצרים בגלל מוטציות אקראיות וירוסים חדשים. רובם לא מזיקים אבל מדי פעם נוצר וירוס הגורם למחלות שונות, קשות או קטלניות, בבני אדם. על חלק גדול מהווירוסים הללו אנחנו לא יודעים בכלל – הם נוצרים במקומות שאליהם לא מגיעים אנשים, כמו באדמה, במעמקי הים או בחיות. אבל, מדי פעם, וירוס כזה מגיע לאדם, ואז מתחילה מגיפה.
הווירוס הוא מכשיר פשוט ויעיל מאין כמותו. אם הוא מגיע לקהילה קטנה ומבודדת האפקט על האנושות יהיה זניח – מספר קטן של חולים וקטן עוד יותר של מתים וזהו. ככל שחולה 0 (הראשון שחלה בווירוס) נמצא בקהילה צפופה יותר (לצורך הביולוגיה – אנשים שנוסעים ממקום למקום מאחדים קהילות) כך יותר אנשים יחלו ויותר ימותו. הווירוס גורם ל"בלתי שימושיים מבחינה ביולוגית" (אבל צרכני משאבים) כגון מבוגרים ואנשים עם מערכת חיסונית חלשה (מה שקרוי בשפה יפה מחלות רקע) למות, וע"י כך משאיר את החזקים יותר. בסופו של תהליך, מספר בני האדם קטן ומי שנשאר הם החזקים יותר מהבחינה הביולוגית.
גם כאן האדם התחכם לטבע (ע"י בידוד, מה שדה-פקטו גורם לאוכלוסייה קטנה מבחינה ביולוגית) אבל משלם על זה מחיר יקר. אז נכון, דרזנר, אולי הקורונה לא יגרום לדילול אוכלוסיית כדור הארץ בגלל ההתחכמות של המין האנושי, והמחיר הוא יקר מאוד ויהיה עוד יותר יקר. מצד שני, אם האנושות לא תבין שהיא חייבת להגביל ילודה כדי להמשיך להתקיים על הכדור (והיא לא תבין – יותר מדי דת, מוסר, פוליטיקה ואינטרסים קצרי טווח מעורבים בכך) אז מתישהו יגיע הווירוס האולטימטיבי – כזה שיגרום לעקרות אצל מי שחלה בו ורק מתי מעט עם "חסינות טבעית" או מערכת חיסונית חזקה מאוד יישארו כדי להוליד את הדור הבא. השאלה היא רק אם זה יקרה בזמן - לפני שהאנושות תהפוך את הכדור למקום שלא ניתן לחיות בו.
