בהזדמנות, צריך למצוא לזה זמן.
הצג להדפסה
בהזדמנות, צריך למצוא לזה זמן.
קח את הזמן.
אנחנו לא ממהרים.
אני עדיין שוקל אם לצרף תמונות סטייל יוריאר... או רק תיאורים פלסטיים.
תודה שאתה מת לדעת מה קרה...
גם אם לא לשמוח לאיד.
אני לא מת.
אני יודע שכשהצעתי בחשאי לעלות את עצמי להר אמרו שהכל בסדר ואתה מוקף חברים.
אשריך.
היו לי פעם כלב וחתול שלא הסתדרו.
סגרתי אותם ביחד בכלוב תיחום.
הכלב נהם, החתול ירק.
בסוף נהיו חברים טובים!
זמן לא רב אחרי החתול נדרס בנסיבות מחשידות!
יש יעד ויש מטרה-היעד הוא הדרך להגשים את המטרה אפריל הגיע ועדיין מושבת
I may simply be a single drop of rain
But I will remain
⚡️[emoji942][emoji945]
"וכתתו חרבותם לאתים, וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה"(ישעיהו ב, ד')
יש דברים, שאם אתה רוצה להישאר שלם לא עושים, או עושים אחרת, יש התנהגויות שצריך למצוא להם את
הזמן והמקום. אין דין רכיבה במסלול, כרכיבה בכביש ציבורי ואין דין רכיבה בכביש ציבורי ביום כיפור,
כדין רכיבה בכביש לפני ליל סדר.
רכיבה על אופנוע מסוכנת ואפילו מסוכנת מאד, אבל גם במקום שהיא נמצאת אפשר ורצוי לצמצם סיכונים.
איך לעשות את זה, זה כבר תלוי בבגרות האישית של כל אחד ואחד.
הבעיה שהרכיבה משכרת ומשקרת, תחושת העליונות, מלך הכביש והעצמת האגו, גוברת על שיקול הדעת
והפזיזות, מפזזת לפני השכל הישר.
רכיבה על האופנוע היא סיכון מחושב, אפשר להגדיל את הסיכון ואפשר להקטין אותו, זה סוג של הימור,
הבעיה היא שברוב הזמן אתה זוכה, אתה מתרגל ששום דבר רע לא קורה, אתה אלוף, אייס ואין עליך בעולם.
אתה מלך הכביש וכל השאר הם נתינים בזויים, מי יכול עליך בכלל, עד שהמזל נגמר.
איך אפשר להתמודד עם זה?
רק בעזרת שכל והיגיון, אם רוב התאונות קורות בצומת, אז להיזהר שבעתיים בצמתים.
אם המהירות מחמירה את תוצאות הפגיעה, להוריד מהירות במקומות מסוימים.
מי שמגרד את גבולות המעטפת, סופו שימצא אותה. שיתמגן ויעשה את זה במקומות שוממים.
הרבה שאלים למה מעלים פוסטים של תאונות והרוגים, בדיוק בשביל זה. להכניס לתודעה,
ללמוד, להכיר את הסיכון בשביל לדעת להתגונן. וכל אחד יכול לבחור את ההתמודדות שלו.
אחד יבחר להפסיק לרכב, אחר יתעלם, ואני בוחר להבין את הסיכון להתגלח על זקן של מישהו
אחר ולחנך את עצמי ליתר זהירות.
זה יקרה לכולם ואם זה לא יקרה לך, זה לא אומר שניצחת במשחק, זה רק אומר שלא שיחקת עד
הסוף. - רן
אהלן השושנים
פגשתי לא מעט רוכבים בחיי שנסעו מאות אלפי ק"מ על דו גלגלי ומעולם לא עברו תאונה שגרמה לפציעה. מצד שני יש כאלה שהמזל הרע פוגש אותם לעיתים תכופות .
אני לא מאמין במשפט שלך ציטוט "זה יקרה לכולם ואם זה לא יקרה לך, זה לא אומר שניצחת במשחק, זה רק אומר שלא שיחקת עד הסוף. - רן"
אני תמיד תמיד עולה על האופנוע עם צביטה קטנה בבפנים של הבטן שאולי לא אגיע היום בזמן לארוחת הערב...
אני לא משחק עם שום דבר עד הסוף ידידי.
אני בונה על זה שאני לעולם לא יפצע כשאני רכוב על אופנוע בכביש.
אין לי מה להוכיח במיוחד לא בכביש (אני רוכב על 1100 CBR) ונהנה מכל רגע.
משפט שרוכב מבוגר אמר לי כשהתחלתי עם עולם האופנועים ששינה לי את עולם האופנעות שלי.
מי הרוכב המוכשר ביותר ביקום. התשובה מי שמצליח לחזור הביתה שלם יום יום. ומת בשיבה טובה.
אבל אם לשיטתך כל רוכבי האופנועים יעברו תאונה\טראומה\מוות אני לא הייתי משחק את המשחק ובוודאות עובר ל 4.
הכיף הגדול של הרכיבה מול מוות \פציעה \נכות בוודאות???.
אני אומר לא שווה דו גלגלי. לשיטתך
זיקי, צא מתוך הנחה ברורה ש...
השאלה אינה האם תקרה לך תאונה, זה רק עניין של מתי...
אם תצא לכל רכיבה, לבוש לתאונה וחמוש בשכל ישר,
יש סיכוי שתעבור מחזור חיים שלם ללא תאונה אחת.
יש לך גם סיכוי טוב להכנס לסטטיסטיקה, אפילו יותר מטוב.
אם תהיה מוכן, אולי תפחית את הנזק, אם לא...חייך, אכלת אותה.
רק שתדע דבר אחד, אתה יכול לכסות רק את מה שבשליטתך,
הרוב המוחץ, לא בשליטתך גם אם אתה חושב כך.
לצורך העניין, עצם הישיבה על האופנוע, גם אם הוא מושבת ובחנייה,
מסוכנת יותר מאשר לשבת ברכב מושבת בחנייה, נכון?
תתחיל כך את היום שלך, יש לך יותר סיכוי לחזור הביתה...
אבל רק טיפה יותר...אז אל תתלהב.
לתפיסתי כל יטם שעובר ללא תאונה כך הסטטיסטיקה הולכת לרעתי!
יש יעד ויש מטרה-היעד הוא הדרך להגשים את המטרה אפריל הגיע ועדיין מושבת
I may simply be a single drop of rain
But I will remain
⚡️[emoji942][emoji945]
אכן ימי ראשון ארורים.
הצטרפתי (שוב) לסטטיסטיקה, אתמול ירד טיפה גשם וכמו מפגר במקום להוריד הגברתי, כיכר ב30-40 קמ"ש, 6 תפרים בסנטר, זריקת טטנוס, ואנטיביוטיקה לשבוע.
אם לא נכלול את התאונה שהייתה לי על אופניים רגילות, אז דווקא החזקתי די הרבה ק"מ הפעם. בערך 20k מהתאונה האחרונה.
עזוב את הסנטר, מה קרה לאופנוע?!
ו 20k זה די מכובד, הכי הרבה שלי היה 2000, אבל אני מתחיל.
Sent from my HTC One_M8 using Tapatalk
אופניים חשמליים, ואשכרה כלום, שריטה בגריפ השמאלי וזהו. נסעתי עליהם היום כבר איזה 35 קמ והכל טוב.
גם כיכרות תמיד עשויות מהאספלט הכי חלק שאפשר. גם צוברות חול.
איזה מיגון היה עליך?
ממליץ לאנשים מגפי רכיבה ומגני ברכיים, שוכב עכשיו בבית, קרסול מרוסקת שני ברזלים, ושבר פתוח ברגל, לא כיף. היזהרו בכבישים וסעו בזהירות.
דו גלגלי סיימתי :/
זהו? לא תרכב יותר?
לא חשבת שאתה עלול להפצע?
אתה מופתע מרמת הכאב והסבל?
זה מה שגורם לך לרדת מאופנוע?
אני מבין אותך, אבל לא הסיבות האלו יגרמו לי להפסיק לרכב.