ארפכשד ( KTM אדוונצ'ר 1090) בארץ הקודש

הנכבדות הסכימו אז סגרנו טיול זוגות בקצב רגוע מאוד. ממש כמו בני תמותה בפחנועיות.
חתכנו צפונה את השרון, משם לבנימינה, אליקים ונכנסנו לחפש את החדרים שבהם התגוררנו בקיבוץ רמת השופט. לא מפתיע שהרסו אותם. ירדנו דרך ג'וערה שפעם היה התחליף לסדום ערד והאזור עדיין ירוק ומקסים. קפה במשמר העמק ומשם לעליות הנהדרות של נשר עוספיה, המבורגר מאעפן עם נוף מדהים בדלית אל כרמל וחזרה על 6 העמוס ב 140-130 עם די הרבה רוח. יום הרכיבה הכי ארוך בארץ הקודש מאז שבעלה חזר לגיל 15. העידה שנהנתה וזה טוב. קצב רגוע, מינון עצירות גבוה וחברה טובה. זה עובד.
קובץ מצורף 8336

בעקבות סופהשבוע שעבר, ביום רביעי קיבלתי אישור לארגן טיול רכיבה זוגי לאנשנירוצה. זה גם היה היום האחרון לטסט. מתקשר מברר משלם ממתין שעה עד שיחזרו מהפסקת צהריים כנכס למסלול ו....-לא עובר. למה? כי האור דרך בפנס לא תקין. נדלק ומיד נכבה. המוסך לא עונה בטלפון, חוזר הביתה מבואס. מברר בקבוצה של הכתומים ומסתבר שבברירת המחדל מופעל מנגנון בשם DRL שאמור לחסוך בחיי הנורה או המצבר. כשהחיישן מזהה אור חזק הוא מוותר על הפקודה שהעברת ומחליט עצמונית לא לספק אור. את הערב ביליתי בבוקינג ומסתבר שהדרום תפוס נעול ומשוריין. החלטתי להצפין ומצאתי מועמדים. בבוקר העברתי להנהלה את ההחלטה, ביקשתי שתוודא חניה בטוחה לאופונוע ורכבתי מלא ביטחון עצמי לטסט. עבר מהר מהצפוי. הבטחתי לעדכן ואכן לא בדקו רמת רעש.

בהתארגנות והעמסת המזוודות שוחחתי עם מנהלת מלון הבוטיק שהבטיחה שהאופנוע יחנה מאוד קרוב לחלון והחדר בקומת הרחוב. בצהריים יצאנו לכיוון בת גלים על כביש 6 ובאמצע מתברר פקק. אני זוחל בשול הימני עד שנישברתי והחלטתי לעבור לכביש 2. שם באמת היה פתוח בערך לחצי ק"מ ומשם עמידה במקום. חתכתי בעידנא דריתחא למתחם של חבצלת השרון. נשתה משהו הפקק ישתחרר ונמשיך באוויר הפתוח. הוויז סיפר שהפקק נמשך עד קיסריה. עברו שעתיים הפקק בשלו אז יצאנו לדרך כי נשברתי. הפעם הייתי מעוצבן על הוויז וחתכתי דרך 4 ומשם הגענו באזור שש למלונצ'יק. מעמיד את ארפכשד לפריקת מזוודות והחלון של החדר באמת קרוב.
.
קובץ מצורף 8342
.
עושים סיבוב בחוף של בת גלים המוזרה. מסביב תערובת של בנייני רכבת וילות, רוסים, ערבים, זקנים, אתלטים והיפסטרים והעיקר ים די נקי ובריזה טובה.
.
קובץ מצורף 8343
משם מקלחות, תלבושת ייצוגית בכפכפי אצבע ולמסעדה איטלקית שהתבררה כמוצלחת באופן מעורר השתאות. פשוט שוס.
.
.
https://eataliano.rest.co.il/
.
קובץ מצורף 8344
הרבה בירה וכל מיני שמחים במיוחד וגם עייפים מדדים חזרה לחדר, פותחים חלון לבריזה ופוצחים בשינה באזור חצות. מדי פעם אנשים חולפים העלים מטילים צללים על המיטה ובאחת וחצי אני שומע קולות שיחה נמוכים שגורמים לי לזנק מהמיטה לחלון. ארפכשד כזכור, נעול פעמיים ומכוסה נגד עין הרע.
קובץ מצורף 8345
.
בחוץ צעיר שנראה ולבוש לא חכם פוסע ומפציר בחרש לחברו שמגיע עם סולם לחבוש כובע והם נעצרים ממש לפני דלת המלון. אני מבושם כהלכה כמו שאומרים ולא בטוח שמה שאני רואה קורה. הסולם מוצב והברנש השני עומד לטפס כשאני שואל בקול רם במיוחד מהחלון:
"כן חברים, מה בדיוק אתם עושים כאן?"
בלי הכובע פולט מיד את התשובה הבאה:
הכל בסדר חבר שלי גר כאן ואין לו מפתח.
אני לא יודע למה אבל התשובה נשמעה לי הגיוני למשך 2 דקות רצופות ואז החלטתי שהם לא גדולים מדי וזה בסדר לצאת מהמלון החוצה. מתלבש ויוצא לגלות שהדלת של המלון לא נפתחת -בגלל הסולם שההוא נמצא עליו. אני דופק על הדלת פעם ופעמיים ללא מענה. יוצא מהמלון ומבחין בברנשים מסתלקים. אחד מהם אוחז 2 שקיות ניילון שחורות מגולגלות בקפידה והשני עם הסולם. הם הבחינו בי והמשיכו עד לפינת הרחוב, הסתובבו ונעלמו בחשיכה.

ניסיתי להסביר לעצמי מה ראיתי ומחליט להדליק סיגריה ולהתקשר למנהלת המלון. לא ענתה אז שלחתי SMS. אמרה שבמצלמות לא רואים כלום. הסברתי שזה קרה לפני מספר דקות שתבדוק בארכיון. הבטיחה לבדוק והודתה לי. בינתיים הברנש בלי הכובע חוזר מהסימטא, נכנס לאיזה טיוטה עם גג שמש מזנק במהירות לעבר הכיכר ונעלם. אני משנן את המספר ושוכח אותו מייד. טוב....נגמור סיגריה. בינתיים אני מבין שאף אחד לא יבוא לגנוב אופונוע עם סולם ומצד שני, יש מצלמות ומה בדיוק קרה כאן.

ואז הברנש עם הטיוטא חוזר לכיכר, בוחן אם אני עדיין יושב שם וממשיך במהירות הלאה. הדלקתי עוד סיגריה וחיכיתי שישוב. ואכן כעבור 15 דקות הברנש עושה את הכיכר באיטיות מנסה להבחין אם אני עדיין שם וממשיך הלאה. באותו רגע לא יודע איך ולמה, אבל הפכתי לבלש. עברתי לספסל קרוב יותר לכיכר במקום שקשה להבחין בו בנהיגה וחיכיתי. לא קרה כלום עד שתיים וחצי ונגמרו לי הסיגריות אז חזרתי למיטה. כן, גם אני בניתי על פתרון התעלומה.

בבוקר אפרכשד עדיין עמד שם. אכלנו ויצאנו לראש הנקרה משם לכביש שמוביל למערת קשת. אמנם האספלט לא משהו אבל אחד הכבישים היפים בארץ. עצרנו בפארק אדמית וחשבתי לנוח בבית קברות מוסלמי עם ספסל שרואה את כל החוף אבל לא נעים אז המשכתי לחפש כי עמוס מבקרים והיתה פניה סלולה שהבטיחה תצפית אז נכנסתי. בקצה העליה המאוד תלולה יש פניה ימינה ועצרתי כדי לבחון את המקום כשהקידמי של ארפכשד החליט להחליק והתחלנו דרדר אחורה. הפעלתי מיד לחץ על הכידון והמקסימה שנבהלה כהוגן ירדה וטיפסתי לנקודת החן שאכן קיימה. ספסל, נוף אין אחד אחד מושלם.
.
קובץ מצורף 8346
.
משם המשכנו באיטיות וקצת התבאסתי על החלק המערבי של כביש הצפון שעדיין לא התאושש מהמלחמה האחרונה. גבשושיות וגלים ולא מתאים לרכיבה מהירה. המשכנו עד לכביש המעולה בכל פרמטר של צוק מנרה ומרגליות שבטוח אשוב אליו, ירדנו לעמק ומשם לסעודה משפחתית ברמת הגולן.
קובץ מצורף 8347
.
כנראה שרכבנו יותר מדי והתחיל אצלי כאב מציק במרפק גם הישבן התלונן והייתי עייף. קצת יין ואנשים שכיף לפגוש והכל עובר.
.
בבוקר קפצנו לדרום הרמה לביקור משפחה אחרת וחזרנו דרך הבקעה. הרוח החזקה מאוד הציקה, במיוחד לאישה והקפדתי על מנוחה כל 45 דקות בערך. הישבן עד לקפה קפה בצומת אלמוג שוב דאב לשנינו. אני חושד שהתנוחה הראשונית שבה מתיישבים קשורה לעניין. במרפסת, על קפה קר התבוננתי בפני הנהגים שחלפו לכיוון ירושלים והגעתי למסקנה שכולם מחורפנים, עצבניים וחסרי סבלנות. עמישראל אחרי סגר ולא יכול לטוס, וערב חג, וגשר לשישיבת, וגם ככה לחוץ- פשוט מייאש.
.
קובץ מצורף 8348
בדרך חזרה התחיל להתקרר לעומת הבקעה החמה. ניסיתי לגוון ולהקפיד על תנוחה אחרת ומשם עד הבית אכן המצב השתפר. צריך לבדוק את הבולם מקדימה. משהו מרגיש לי מוזר ובכלל גם הקלאצ' ואפילו האגזוז מרגישים בכל נסיעה קצת שונה.

אחרי 6 חודשים ו 10,000 ק"מ שרובם טיולים נדלקה נורת service כתזכורת ל 30,000 ק"מ. יום שני נקבע לארפכשד טיפול במוסך חדש. (שום בעיה עם הקודם). התחשק לרכב חזק ולאמץ כל בורג במכונה המשובחת כמו ילד שמקשקש על קיר כי הוא יודע שעומדים לצבוע אותו בקרוב.
זה מה שעשיתי אתמול באזור בר בהר.
קובץ מצורף 8358


זה קצת יותר מורכב האמת. כי חלק גדול מהזמן שאני רוכב אני מתאמן ובודק דברים. מתי להיכנס לפניה, כמה נמוך, trail braking, מעבר חלק בין הבלימה לתאוצה, רכינה קדימה- אחורה, פקודות היגוי חלקות או מהירות, לחץ על רגליות, רכיבה בלי ברקסים, רכיבה במקטע שלם במהירות אחידה ועוד. חוקר את הכלי והשליטה בו כמו ילד שלומד צעצוע. מדי פעם, אני יוצא לסיבוב שבו אני מנסה ליישם את מה שלמדתי. אף פעם לא מתקרב ל 100% מהיכולת שלי או האומץ ובטח לא של הכלי אבל המטרה היא תצוגת יכולות, לעצמי.

אם זה עובד? כן. סיבובים שפעם נראו מהר ב X קמ"ש קורים הרבה יותר מהר. אני מדווח לעצמי על הצלחות ודברים ששכחתי ליישם ויש עוד הרבה כאלה. את ההנאה, השיפור והעיסוק בפרטים שאולי נשמע מוזר אני זוקף לקורס רכיבה מתקדמת. אני ממליץ לכל מי ששוקל או מתחבט לעבור אותו כי למרות שקל לרכב על אופנוע לאחר ניסיון והכל ברור מאליו יש תורת רכיבה שמאפשרת להתאמן ולהשתפר. עבורי השיקול העיקרי היה בטיחות אבל זה פשוט פאן.
.
אמש ישנתי שעתיים ויצאתי בחושך לבירה. אסף איחר בשלוש דקות, השושנים גער בו והיה איש צוות נוסף על CBR ליטר ועוד RR. רכבנו מהר כשהשמש עלתה על ים המלח ומאחורי בני תשחורת עם אאודי משופרת עד למנוחת פרוסטטה במלונות. לאחר מכן, הווסאח בערד סדום שהיה מהנה ומרגש.
.
קובץ מצורף 8359
המשכנו לאחר עצירה לאזור יער יתיר המקסים ומשם למסלול ההמראה הידוע בכינוי 358 לכיוון בית גוברין. ראיתי על השעון 215 לקטע קצר ובלי רוח זה היה סביר. הכוח המפלצתי של ה CBR הרשים בהחלט (מי צריך כזה- שאלה אחרת). עברנו בדרך ליד התאונה עם ההרוג וסיימנו במפגש השופוני בבית גוברין שהיה עמוס לעייפה בכלים ספורטיביים ופגשנו חברים נוספים מהפורום. טיול עשיר במראות וחוויות. כיף.
קובץ מצורף 8360

נשמע סוף
אני רכבתי על המעשנה במהירות ממוצעת של 40 קלוריות לדקה

Sent from my SNE-LX1 using Tapatalk

חשבתי שהסתבחת. משענת משאירים וחוזרים בצהריים.

לא
יש דברים שמצריכים טיפול.
סגירה ומעבר לתנור
שינוי טמפרטורה
עיטוף בפיתה דרוזית משומנת בשמן זית מושרה בשום.
מילוי בבשר טחון גס שומן כבש ( טוב לא נתפלצן קבאב הום מייד).
הכל על טהרת הבשר וללא תוספות מיותרות כמו אורז או צ"יפס.

בקיצור יצאנו שבעים אך מרוצים.

במקום לשבת על קפה אסלי ביער יתיר אחרי 200 ק"מ של פיתולים אתה הופך לאט ובטוח לרות סירקיס.
בסוף תגמור על trike עם מעשנת.

לMASTEROZ יש בחנות מעשנת ניידת שאפשר לקחת איתנו ליער יתיר על האופנוע.
לשבת על קפה אנטריקוט מעושן ועל רות סירקיס גם יחד.

הבטחתי לעדכן. הטיפול הגדול של 30,000 ק"מ (ללא החלפת דיסקיות) עלה באזור ה- 3,500 ש"ח כולל מע"מ. החברה בכל המוסכים עד כה (בלי שמות) באמת אחלה אבל יש גם פאדיחות מרגיזות שקשה לי לקבל. בגזרת השדרוגים התקנתי לאחר המתנה של חודשים מגביהים לכידון של 20 מ"מ כי לא הצלחתי לרכב בתנוחת רכיבה נכונה. המטרה באספלט במוד שיוט היא לרכב בכפיפה גוו קלה קדימה כשהידיים פחות ישרות וגבוהות ויותר רפויות. במוד קרבי, אני רוכן קדימה ולא יודע איך זה ירגיש. בשטח, הכידון יעזור ליציבה פחות כפופה במצב עמידה. האמת, לא הרגשתי בהבדל משמעותי ברכיבה חזרה אולי בגלל התנועה הכבדה, נבדוק בהמשך. הטיפול הגדול של ה NC ב -48,000 עלה בערך שליש פחות. ההפרש הוערך מראש וזה עדיין לא הופך את התחביב לזול. לפי הספר טיפול קטן כל 15,000 אבל שמנים ופילטר בעצת מומחים כדאי שאחליף לפני. בקיצור, עונת הטיולים נפתחת.

הכלי באחריות? אם לא, תטפל בעצמך [emoji846]

Sent from my GM1913 using Tapatalk

מה כולל טיפול גדול באופנוע כזה שעולה 3500 ש"ח (ללא החלפת דיסקיות)?

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי קובי

מה כולל טיפול גדול באופנוע כזה שעולה 3500 ש"ח (ללא החלפת דיסקיות)?

---

כולל תשובה למאירסון מעליך.
הכל משוערך ומאוד בערך מהזיכרון:
4 שעות עבודה
פלגים וחלפים- היו משהו עם מכסה ותיקון פאדיחה מהטיפול במוסך הקודם
שמנים
פילטרים
הגבהות כידון
אין לי שום ידע או כוונה ללמוד מכונאות אבל שוקל לבצע שמנים ופילטרים בעצמי.
~~~~~~~~~~~~~;

רכבתי היום דרומה למשמרת בשומר החדש. בדרך בחנתי את ההגבהות לכידון ואני מרוצה מאוד. התכוננתי לרכיבת שטח מאתגרת בהכירי את הנשמות המעורבות והאמת קצת חששתי. כמאמר הפתגם : "מי שמתכנן את הגורל מצחיק את השדים".
בפועל עזרתי ב -3 החלפות גלגל קידמי (עם פנימית) בגלל שני תקרים. הראשון סדק מפנימית עייפה והשני צביטה בהרכבת החדשה. כן, פעם ראשונה שאני רואה איך מתקנים תקר ולמדתי הרבה אבל להערכתי לבד בשטח אין סיכוי להצליח במשימה. בנוסף אכלתי עוגות שתיתי קולה, הכרתי אנשים חדשים, שתיתי עוד קולה וגם קפה. רכבתי בערך 1,231 מ' בשבילי פרדס סבירים. הגנבים הבריזו הפעם. הקטע הזה של ציונות לפעמים מוזר. אפילו עבורי.
קובץ מצורף 8380

הערכתך טועה. החלפתי עשרות (טוב אולי לא עשרות, אבל מעל עשר ) פנימיות לבד בשטח. לבד. כשיש כלים וקצת פרקטיקה זה לא כזה מסובך. הטריק הוא, כמו שאמרת, לא לצבוט את הפנימית, וגם כאלה היו לי לא מעט בהתחלה.

מאמין לך. ממה שראיתי- מאוד מאתגר בואך מישין אמפוסיבלה.

בחמישי נסעתי ליבואן של מידלנד כדי להבין פעם אחת ולתמיד כיצד לשתף מוסיקה. הבנתי, טרם בדקתי. היום הייתי במפגש של מועדון האדוונצ'רים בפייסבוק במקום לצאת לטיול המועדון של KTM וגם במקום טיול הגון. אחלה חברה ואווירה. הצמד שהגיע על הווספות המשופרות (בולמים, צמיגים) משכו הרבה מבטים ובצדק. קובץ מצורף 8392
-
-
יש משהו שמדאיג אותי. בשבועות האחרונים סובל מכאב שהתחיל במרפק אחרי רכיבות. כאב עמום במצב סטטי אבל מגביל את טווח התנועה ומתגבר מאוד שמפעילים כוח או מרימים משהו. מחפש פתרון ארוך טווח ופחות חשוב לי הקלה רגעית. חשבתי לנסות דיקור סיני אבל אשמח לשמוע מבעלי ניסיון מה עזר. מדובר בתופעה שכיחה?

על פניו, נשמע כמו מרפק טניס ואם זה אכן זה אז מדובר בתופעה סופר שכיחה (גם בלי קשר לטניס):
https://www.maccabi4u.co.il/22089-he/Maccabi.aspx
מהנסיון שלי עם פציעות דומות בחדר כושר, הדברים שרשומים בקישור הזה די מדויקים (כולל משך ההחלמה ללא טיפול...) אבל אפשר להעביר אותם הרבה יותר מהר עם מתיחות מתאימות. דיקור סיני ו"לייזר רך" זה שמן נחשים. עדיף ללכת לפיזיותרפיסט שיאבחן את המקור לבעיה ויראה לך מה לעשות בבית.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי JohnnyDough

על פניו, נשמע כמו מרפק טניס ואם זה אכן זה אז מדובר בתופעה סופר שכיחה (גם בלי קשר לטניס):
https://www.maccabi4u.co.il/22089-he/Maccabi.aspx
מהנסיון שלי עם פציעות דומות בחדר כושר, הדברים שרשומים בקישור הזה די מדויקים (כולל משך ההחלמה ללא טיפול...) אבל אפשר להעביר אותם הרבה יותר מהר עם מתיחות מתאימות. דיקור סיני ו"לייזר רך" זה שמן נחשים. עדיף ללכת לפיזיותרפיסט שיאבחן את המקור לבעיה ויראה לך מה לעשות בבית.

---

תודה. נראה דומה ומבהיל. לשמחתי הכאב פחת באופן משמעותי ואני עושה מתיחות וסיבובים וכל מה שאמור להזרים מזון וחמצן למקום.

ובמעבר חד. בתקופת ה NC שיבחתי את תצרוכת הדלק בשיוט מנהלתי שעמד על 1-30 אבל בגלל שלחצתי הגעתי פעמים רבות לתצרוכת קרובה ל 1-10. מי שלא מאמין זה בסדר, רק שיסביר איך כמעט 4 מיכלים נגמרים ב 7- 6 שעות רכיבה.
מן פה לשם יצאתי לסיבוב במעלה עקרבים עם חבר על אפריקה שרוכב רגוע. את רוב ה 350 הק"מ ביליתי על 4-5,000 סל"ד שמתבטאים באזור ה 80 -130 קמ"ש. היינו מהירים מרוב המכוניות אבל בגדול שייטנו במצב view כדי להינות מהנוף. ארפכשד שלרוב לוגם באזור 1-16 הציג היום שיא אולימפי של 1-19. שום דבר מכוון או מתוכנן. בקטע קצר בעליה מצומת סדום לחצתי באזור ה 6-9,000 סל"ד עד שהקידמי התחיל לאבד את זה והרגעתי ובעוד מקטע בין עזקה לכביש 3 שעברתי במהירות חריגה. הממצאים עד כה:
מנוע בינוני שכוון לחיסכון ועובד בסל"ד גבוה, צורך יותר ממנוע גדול שכוון לכסאח בסל"ד גבוה.
הבינוני בסל"ד נמוך צורך פחות מהגדול בסל"ד נמוך.
המסקנה לפי אופי רכיבה- אולי, לפעמים, תלוי:
אם לוחצים כדאי גדול, כי הקטן שאמור להיות חסכוני- יקר יותר.
אם המטרה לחסוך בדלק- כדאי קטן ובינוני.
אם אתם כמו חלק ניכר מהרוכבים, כלומר בגדול חושבים שכדאי לחסוך אבל מדי פעם אוהבים לתת בגז- תזדקקו למחשבון, זיכרון אטומי וטיימר כי לא בטוח שהקטן יחסוך יותר.
קובץ מצורף 8408
.
קובץ מצורף 8409
בלבן למעלה מימין, האח הגדול של מפעל הטקסטיל

לגבי הnc אני כל הזמן אומר את זה.
בשביל לרוץ כמו הגדולים נדרשת השקעה.
מקווה שהונדה אכן יוציאו super nen'c

Sent from my Redmi Note 9 Pro using Tapatalk

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי קידוזו

היום השני לחמסין הראשון. יוצא באיזי לאשתאול אחרי קפה ארוך ובחוץ רוח וחם. בדרך המון רוכבי אופניים ומעט רכבים. לבשתי מוד שיוט ומוסיקה. באזור אוריה אני מבחין בענן שריפה ומתפלל שמכבי האש כבר שם. התחנה שבה קבענו באשתאול על 38 מה שמאלץ אותי לפרסס פעמיים ו-3 ק"מ נוספים. מתדלק ומגיע ניר ורוכב נוסף די טרי עם ורסיס שרכש לפני שבועיים. מן פה לשם הצטרפו עוד שניים ומקשקשים על אופנועים.

עלינו לבר בהר דרך בית שמש (כוסומו הוויז) וחוץ מקטעי הסיבובים רכבנו בקצב איטי כי הבחור נעלם מדי פעם במראות ואין לי חשק לרגשות אשמה. בעצירה אני משבח את התעקשותו לרכב בקצב שמתאים לו. בקפה בר בהר יש סצינה וכמה עשרות כלים אבל לא מפוצץ. קפה קר קשקושי אופנועים ויורדים לצומת האלה ומשם לבית גוברין. אנחנו עדיין איטיים ומד הדלק ללא תזוזה. בבית גוברין אני נפרד לשלום וממשיך בדרך הקיצור לבית ניר. לוחץ חזק כי פאדיחה לחזור עם מיכל מלא ונזהר מהחצץ שנמצא באופן קבוע בשתי פניות. מבית ניר אני עובר לאימון רגליות. זאת אומרת, אין לי מושג מה נכון לעשות עם הרגליות בסיבובים על אספלט אז אני משייט מהיר ביד אחת הכי רפוי שיש ומנסה להבין איך משפיע הלחץ על הרגלית החיצונית או הפנימית בפניה. היתה רוח די חזקה ולא הבנתי הרבה. בעיקר הרגיש לי לא טבעי.

עכשיו מצאתי את זה:
https://www.youtube.com/watch?v=PPIss3OjMCM


באופן כללי, התחושה בכל רכיבה מהאופנוע קצת שונה וזה קרה לי עם כל האופנועים שהיו לי. לאחרונה מרגיש משהו מוזר מקדימה אולי הבלמים או הבולמים. הדבר הטוב שקרה היום הוא הסרת הספק המועט שעוד נשאר לגבי החום שעולה מהמנוע. נורא פחדתי בגלל המוניטין אבל שום דבר חריג. מתכנן השבוע להתקין מגביהי כידון וקצת סקרן לגבי התחושה.

---

היום קיבלתי למייל את המאמר הזה שעוסק בתפעול הלחץ על הרגליות. חידש לי.

קישור: אחד הטיולים היותר כיפיים.
תחושת סיפוק ושובע. בעיקר בגלל כמות הנופים, החברה והקצב הנכון לטיול יום ארוך. הראשון שלי בעצם.
7 שעות רכיבה נטו.
12 שעות טוטאל -מפגש בשמונה בבוקר, שמונה בערב בבית.
6 הפסקות כולל 2 תדלוקים.
2 כבישים בצפון שמעולם לא עברתי בהם.
2 עוגות
3 ימות
6 קפה
2 החלקות קלות של אחורי. אחת בהורדת הילוך במעבר בין פניה ימינה שמאלה בירידות של מבוא חמה, השניה ביציאה חזקה לעקיפה בהילוך שני.
3 שתיה קלה
4 בקבוקי מים
1 מסעדה
4 מדינות - ישראל סוריה לבנון וירדן
2 מסיכות
3 ליטר זיעה
2 מפגשים עם משפחה וחברים על הדרך
1 חבר נוסף לרכיבה
ראש הנקרה
קובץ מצורף 8451
רמות נפתלי
קובץ מצורף 8452
צוק מנרה
קובץ מצורף 8453
לובנן
קובץ מצורף 8454
הסוסים בצל
קובץ מצורף 8455
מפה
קובץ מצורף 8456
בחרמון
קובץ מצורף 8457

בקיצור, טיילו כמה שאפשר כי בסוף החיים נגמרת והעבודה נשארת.

נשמע מדהים ולא פחות טוב ממה שדמיינתי שיהיה. לצערי לא הסתדר לי להגיע. להתראות בטיול הבא.

פתח יומן. בירח המלא הבא רכיבת לילית :)

בשמונה וחצי קבעתי עם ניר בכפר אדומים כשהכיוון לגלבוע. לא ישנתי בשבת בלילה דקה והקידמי עדיין לא עבר 200 ק"מ. גם מאז המקרה בסולו את דרך אלון אני מעדיף לעשות בחבורה אבל זוג גם הולך. מרגיש צורך עז לרכב. מקלחת מרעננת ויוצא לדרך 5 דקות לפני מועד הוויז ונשבע לחתוך הביתה אם אני מסוחרר ולרכב לאט. ארפכשד כל פעם מרגיש שונה. הרעש מהמנוע, הצמיגים והבולמים והעברות הגיר- פעם חלק כמו חמאה, לפעמים נקישה בכל העברה. נראה לי שזה תלוי בהנעה, אין לי מושג ואני לא מדמיין. כל יום הכתום אחר.
קובץ מצורף 8488
הומור של טיפשעשרה בשילוב דאחקה אנטי תאגידית.

הגעתי כמעט רבע שעה לפני המועד ולא הייתי ראשון. ראיתי לראשונה את כרובי (השבוע החלטתי לצאת לקורס בסרס בזכות הבלוג שלו) אז שלום שלום. הם בחבורה ותיכף יוצאים ואני צריך קפה לפני הכל. בכביש המקסים של ארץ המרדפים נמנעתי משימוש בברקסים ככל האפשר כדי לשמור על קצב שפוי וכלכול אנרגטי. זכרתי את רוב הבורות וכמעט את כל הפניות. המוסיקה הנוף והפיתולים מפתים ואני נכנע לחוויה. במראה ניר מאחורי ואני מרגיש בסדר ואחראי מסמן בברקס מוקדם מדי פעם פניות חדות. לא עובר את ה 130-140 בישורת אבל הסיבובים מהירים ותוך שעה בלי עצירות אנחנו בבקעה. פאק, כמה שהייתי צריך את זה. מנוחה ארוכה ואוכל בתחנת דלק. משם לדרך נוף הגלבוע עם טורבינות הרוח. ואדי ערה לכביש 6 עצירת התאווררות ארוכה ובגז על הכביש הריק עד הבית. כמעט 4 שעות רכיבה בלי סל"ד גבוה ועוד נשאר דלק וגם הורדתי כמה שנים.
קובץ מצורף 8489
קובץ מצורף 8490

היום רכבתי כ -30 ק"מ בשטח. הרוב שבילי שדות קלים ולמעט מספר ירידות ועליות קצרות עם דרדרת אחורי מפרפר ואחיזת כידון רפויה כשהקידמי ברח לא היו דרמות. הביטחון העצמי וכנראה גם היכולת עלו. אני כבר רוכב די משוחרר, העמידה נוחה לי והכל טוב אבל בהפסקה בין עצי השקד הבנתי שאני לא מתלהב מרכיבת שטח.

אני אוהב ללמוד טכניקות ובטח שלטייל בטבע אבל אחרי בערך 100 ק"מ ו-10 שעות ואינספור תהיות הבנתי שזה לא מלהיב אותי. גם כשהיה לי ג'יפ לא התלהבתי מאתגרי עבירות. לרוב נהגתי בשיוט ולפעמים בזחילה שתאפשר להתבונן על הנוף. באופנוע, בטח שלא בארפכשד אין נינוחות. זה פאקינג בהמה כבדה גבוהה וחזקה שצריכים לעמוד עליה ולתת פקודות היגוי חכמות, ולתכנן סיבובים עצירות ופרסות מראש. לא בדיוק לשייט עם בירה ביד כשהמבט נעוץ בנקודה כלשהי הרחק מהשביל. נכון שלא מיציתי כלום מיכולות השטח של ארפכשד (הסיבה שקניתי אדוונ'צר אסלי) ואני חי עם זה בשלום.

אז מה זה אומר? שבסה"כ ניסיתי כמו שצריך והבנתי כמו שצריך. וגם- שלא אתקין צמיגי שטח או ארכוש תיקי שטח או מגפי שטח וחליפת לחץ ושלוקר ולא אחפש טיולי שטח עם אתגרי עבירות. מצד שני, טיולי כביש עם שילוב שבילים פה ושם- למה לא. בשבילים אני מסתדר ולפעמים נחמד כשהנוף שווה. לא יותר ולא פחות.

החדשות שעכשיו הכל פתוח- נייקד, טורינג ספורטיבי, האח הבכור של אפרכשד, VFR במצב טוב וגם להשאר עם ארפכשד שאני מאוד מעריך. כלי שפשוט עושה הכל טוב בלי למצמץ חוץ ממגן הרוח וגם זה ייפתר עכשיו.

קיבלתי אתמול הודעה במגן. לפני עשרה ימים אולי היית ליד חולה בכתובת X בשעה Y. בדקתי, הייתי שם.
נרשמים ומודיעים על כניסה לסגר. כמה אפוקליפטי ככה מצחיק. אני שלא מגיב טוב לאיסורים גדרות וחוקי כי ככה נכנס מרצון לסגר.
הודעתי למי שצריך מהמקורבים ויאללה עוד ארבע ימים. אחה"צ יצאתי לבדיקה. מרגיש טוב, רק מעוניין לדעת אם הייתי חולה ופיתחתי נוגדנים.
אני יודע מחבר שקפצו עליו ישר מהיציאה מבית כשיצא לבדיקה אז מצוייד בהפניה הדיגיטלית נתתי בגז בדרך הארוכה לבדיקה. עליתי במחלף שבין כביש 44 ו 431 בגז החלטי מול השמש מטפס בעליה קטנה ופתאום ארפכשד באוויר. שני גלגלים, בקטע ארוך עבורי. מבט לשעון אני מעל 140. התפוצצתי מצחוק. מהכל. על מע"צ, על החוסן האימתני של האופנוע, שויתרתי על ניקוי המשקף...ושאני בכלל שוקל להחליף. בדרך חזרה נכנסתי קצר לשטח לסיגריה כי צריך לנשום. הייתי בסגר כמעט 24 שעות.

לא מצליח להעלות תמונות.

בדומה לכל שאר המחלות מהחמולה, קרנולה מתפתחת בתוך כ3-4 ימים מהחשיפה ומקיימת מהלך מחלה של שבוע.
אם לא היית חולה בימים האחרונים (חולה על באמת ולא "חולה" בסגנון מוליירדצקי) אז הסיכוי שתפתח נוגדנים לא קיים.
גם אם היית חולה בימים האחרונים והמחלה היתה קלה אז הסיכוי לפתח נוגדנים נמוך ביותר ולא ניתן לזהות אותם כל כך מוקדם מרגע החשיפה (יש צורך להמתין כשלושה שבועות).
ככלל, בדיקות נוגדנים מתבצעות באמצעות בדיקת דם. רוב האנשים עוברים בדיקות מטוש באף שלא מאתרות נוגדנים אלא רק חתיכות וירוס. חתיכות כאלה נשארות בגוף מספר שבועות אחרי ההחלמה מהמחלה, הרבה אחרי שהחולה הבריא ולא מסכן את הסביבה.

בכל מקרה, 4 ימים זה בקטנה. תשקול לנצל את הימים האלה לפעילות חיובית, דוגמת מעבר על רשימת האפליקציות שמותקנות בטלפון שלך והסרת רוגלות.

רוגלות, הכל רוגלות. המגן פיסבוק, גוגל, וויז, יוטיוב, מפות, סורקים, מצלמות...רוגלות עלינו שמשון.

מה שלא חייבים מסירים. לכל השאר מגבילים הרשאות. זה לא הכל או כלום - יש הרבה גוונים של אפור.

אצלי הכל מוגבל ואין פייסבוק. רק בטיול לאירופה פתחתי לגוגל מיקומים כדי שאזכור מה ומתי...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי קידוזו

קיבלתי אתמול הודעה במגן. לפני עשרה ימים אולי היית ליד חולה בכתובת X בשעה Y. בדקתי, הייתי שם.
נרשמים ומודיעים על כניסה לסגר. כמה אפוקליפטי ככה מצחיק. אני שלא מגיב טוב לאיסורים גדרות וחוקי כי ככה נכנס מרצון לסגר.
הודעתי למי שצריך מהמקורבים ויאללה עוד ארבע ימים. אחה"צ יצאתי לבדיקה. מרגיש טוב, רק מעוניין לדעת אם הייתי חולה ופיתחתי נוגדנים.
אני יודע מחבר שקפצו עליו ישר מהיציאה מבית כשיצא לבדיקה אז מצוייד בהפניה הדיגיטלית נתתי בגז בדרך הארוכה לבדיקה. עליתי במחלף שבין כביש 44 ו 431 בגז החלטי מול השמש מטפס בעליה קטנה ופתאום ארפכשד באוויר. שני גלגלים, בקטע ארוך עבורי. מבט לשעון אני מעל 140. התפוצצתי מצחוק. מהכל. על מע"צ, על החוסן האימתני של האופנוע, שויתרתי על ניקוי המשקף...ושאני בכלל שוקל להחליף. בדרך חזרה נכנסתי קצר לשטח לסיגריה כי צריך לנשום. הייתי בסגר כמעט 24 שעות.

לא מצליח להעלות תמונות.

---

כאילו, דחפו לך מקל אזניים דוך למוח דרך הנחיר ?
איך היה?

(את דעותי על מה שקורה אשמור לעצמי ברשותכם, שלא כהרגלי)

המטוש עושה סיבוב בלוע ואחר כך בנחיר. כל הפרוצדורה כולל הרישום מסתיימת בדקותיים. הסטאפ של הבוטקה מגניב.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי קידוזו

המטוש עושה סיבוב בלוע ואחר כך בנחיר.

---

מעדיף לבצע בעצמי אנימה קפה חוויאג' לא מפולטר. פושר בטמפרטורת החדר.
זהו. כעת אמרתי את דעתי.

בברכת לבוטומיה נעימה.

דעתך תוייגה בארכיון האח הגדול תחת הערך תחביבים לשעת לילה מאוחרת. אגב- האח נותן עבודה לא רעה בכלל.
אתמול עלהסובוח קיבלתי תשובה דיגיטלית שלילית. לא חולה ולא נעלי פלדיום אבל תישאר בבית כי ככה. המשטר הציוני דפק פה שירות מהיר ועצבני.

מאחל לך לקמט עוד הרבה אספלט ולדשדש עוד מלאנתלפים שבילים

ושלא נדע עוד מטומטמים חובשי מסיכות (כי אמרו)

בימים האחרונים בדקתי מספר אופונועים כדי להבין אם אני רוצה להחליף את ארפכשד, לאיזה כיוון ובכלל להשכלה כללית כי אני טירון.
הראשון היה הקוואסקי ורסיס של השושנים שסבל בהחלפה מכל רגע. אני הייתי עסוק בהשוואה והופתעתי מההיגוי מאוד שהיה מאוד קל וזריז. המשקל לא מורגש, האופנוע נוח, הגיר חמאה לא היה חסר לי כוח למרות שלא לחצתי (תחושה מהמומנט) וזרימת הרוח טובה וחלקה. לא אהבתי את הידיות והכיסא אבל זה עניין של הרגל.
אתמול לאחר דחיות, בחנתי את ה KTM 890 החדש. היה חם ולח. מדובר בנייקד ששוקל 160 עם 120 כ"ס. כבר בעליה עליו הרגשתי בבית. פשוט בול. מתחיל לנסוע בתנועה העירונית לכיוון מודיעין וחושב לעצמי שהחוויה עזה ביותר. אין מול הפנים כלום וההיגוי פשוט מתבצע בכוח המחשבה בצורה הכי טבעית וזורמת. כזה אני רוצה למסלול ופניות ובלימות. בכביש המהיר עם רוח גבית עד 130 היה בסדר ו 150 כבר לא נסבל. הידיים במאבק עם הכידון אבל אני מתעקש שטוב לי וטוב לרישיון ועושה עוקף מודיעין רק כדי לאשר את התחושה. זה בולם ומסתובב מצויין. לא חסר כוח אבל צריך להגיע לסל"ד גבוה כדי להתרשם. בדרך חזרה המציאות, או יותר נכון הרוח טפחה על פני. רוח מערבית קלה אני בירידות ומאוד לא טוב ב 130 ונסבל ב 120. חזרתי על כביש 1 במהירות התנועה שמסביבי כשאני רכון לחוץ ובמאבק עם הכידון. התבאסתי מאוד כי התלהבתי בהתחלה. כשאני מטייל אני במנהלתית עד לקטע המעניין וחזרה ממנו. אבל כלי כזה בכביש מהיר כדי להינות מהקטעים המעניינים זה די לסבול. אם הייתי עירוני שלא יוצא לטיולים או מבלה בעיקר במסלול הייתי קונה את ה 890 ללא צל של ספק. הדבר היחידי שלא אהבתי היא רגלית הבלם שצמודה וקטנה מדי. לסיכום, צ'יטה. זה אופנוע לטרף וטרף בלבד.

אחרי מנוחה ארוכה לקחתי לסיבוב את החיה- סופר דיוק GT 1290. למדתי על שני הדגמים לפני אבל קצת התרגשתי. בכל זאת, בריון ידוע לשמצה. לאחר מעבר על השימוש באין מפתח וכל ההגדרות והבקרות אני מטפס ודי נוח. מיד הרגשתי בבית. המימדים המשקל והתחושה מהמנוע וסביבת הנהג, הכל צפוי וברור. זה נכון גם למנוע. עד 6,000 סל"ד אין שום זכר לחיות רעות, מפלצות בחושך ושדים אכזריים. בחנתי בלמים ומכות גז בהילוכים שונים במהירויות שונות כדי להבין את התגובות ואחר כך שחררתי כדי להינות. מודיעין הופיעה תוך דקות ספורות וקצת סיבובים ובלימות ואני מרשה לעצמי קצת יותר ממה שרציתי. התרשמתי עמוקות מההתנהגות בפניות וזה גם עוצר חזק כשצריך. המנוע...כן גדול. בהחלט מהנה. כל נגיעה בגז והספרות במד המהירות רצות בהיסטריה. כמו מייק טייסון. מהיר חזק מדוייק ורק נראה מפחיד. פשוט כלי אדיר.

מחכה לבדוק את ה VFR ולעשות חושבים אבל זה לשרשור אחר.
סרטון מקטע קצר בדרך אלון עם הכנופיה הירושלמית. לחסרי הסבלנות שרוצים לראות בקרת אחיזה של KTM בפעולה -דלגו לדקה 06:00.
https://www.youtube.com/watch?v=aqBo68-kEwY

אווצ' לפעמים למרות שאתה יודע משהו בטוח בו לחלוטין, מגיעה ההפתעה הקטע זה הפער בין מה שחשבת שידעת למציאות, וזה מורכב!

חבר מבקש עזרה, הדגש כמובן על חבר, לא נעזור?

החלפתי לרגע 4 בשורה 120 כ"ס בבום, לאוסטרי כתום, מעולם לא רכבתי קודם על KTM אף דגם או צורה של האוסטרים, אוהב מאד לרכוב
באוסטריה לא מאמין בתוצרת שלהם, אין לי סיבה אמיתית אחת, יש לי המון סיבות קטנות, זה כמו להסביר למה הפועל ת"א ולא מכבי ת"א...
או למה יש/אין אלוהים...סוג של אמונה אישית.

מניע...לרגע נדמה לי שלא כל הצילינדרים עובדים, מישהו מנער אותי לכל הכיוונים, קצת קשה אז בוכים שושני? המ"מ מהיחידה...ממשיכים זה בטח
ישתפר עם המהירות...רגע איפה השני? מסתכל למטה לחפש את הרגלית שמתחבאת מתחת לקרטר?. קליק יופי שלישי זה טוב כפול 2...שוב מחפש
הרביעי, לפי הרוח בכתפיים אני בטח ב-180 רגע...השעון מזייף? מה 110? למה הקסדה שלי כל כך מרעישה...הופה אני מהר מדי, סיבוב, בלימת מנוע
נדרש להוסיף בלם, רוצה להוריד הילוך, זה קורה רק אחרי הסיבוב, כי הרגלית מתחבאת לי שוב, לא נורא נוריד את הזוית עוד תרגל שושני תתרגל,
אתה לא בבית הבראה... ממשיכים כמעט מאבד את המשקף שולח יד לייצב אותו מסתבר ש....ככה זה המשקף גמיש???

רציתי רצית לתת לו את מלוא החוויה כמה עשרות ק"מ שיהנה מהמכונה המופלאה שלי אבל זה היה פשוט..חוויה קשה מדי, אני מזדקן...החלפנו שוב...
וואוו איזה הבדל.

ה 1090 הוא אופנוע ווסאח. הוא מטרטר, נוהם, המתלים יחסית קשים ובעיני אופנוע לרכיבה חזקה. הוא גם אדוונצ'ר אסלי שעושה באמת הכל מטכני עירוני שיוט ועד שבילים מאתגרים. ב 1190 וה 1290 המגן שונה וכנראה טוב יותר. אז חולשה אחת והרבה פאן. מאוד אוהב את המנוע, תפעול הידיות (גז ברקס קלאץ'), וההתנהגות הדינמית. הורסיס רך שקט ושומר על פרופיל נמוך למרות יש לו מספיק כוח. הסיפור הוא האופי. האוסטרים עשו ספורטאי ערס והיפנים הוציאו ילד טוב ירושלים בחוג ג'ודו. הרכיבה על הסופר דיוק 1290 עזרה להבין את הראש של האוסטרים. פשוט רוצים שתרגיש את הכלי נוכח כל הזמן.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי השושנים

אווצ' לפעמים למרות שאתה יודע משהו בטוח בו לחלוטין, מגיעה ההפתעה הקטע זה הפער בין מה שחשבת שידעת למציאות, וזה מורכב!

חבר מבקש עזרה, הדגש כמובן על חבר, לא נעזור?

החלפתי לרגע 4 בשורה 120 כ"ס בבום, לאוסטרי כתום, מעולם לא רכבתי קודם על KTM אף דגם או צורה של האוסטרים, אוהב מאד לרכוב
באוסטריה לא מאמין בתוצרת שלהם, אין לי סיבה אמיתית אחת, יש לי המון סיבות קטנות, זה כמו להסביר למה הפועל ת"א ולא מכבי ת"א...
או למה יש/אין אלוהים...סוג של אמונה אישית.

מניע...לרגע נדמה לי שלא כל הצילינדרים עובדים, מישהו מנער אותי לכל הכיוונים, קצת קשה אז בוכים שושני? המ"מ מהיחידה...ממשיכים זה בטח
ישתפר עם המהירות...רגע איפה השני? מסתכל למטה לחפש את הרגלית שמתחבאת מתחת לקרטר?. קליק יופי שלישי זה טוב כפול 2...שוב מחפש
הרביעי, לפי הרוח בכתפיים אני בטח ב-180 רגע...השעון מזייף? מה 110? למה הקסדה שלי כל כך מרעישה...הופה אני מהר מדי, סיבוב, בלימת מנוע
נדרש להוסיף בלם, רוצה להוריד הילוך, זה קורה רק אחרי הסיבוב, כי הרגלית מתחבאת לי שוב, לא נורא נוריד את הזוית עוד תרגל שושני תתרגל,
אתה לא בבית הבראה... ממשיכים כמעט מאבד את המשקף שולח יד לייצב אותו מסתבר ש....ככה זה המשקף גמיש???

רציתי רצית לתת לו את מלוא החוויה כמה עשרות ק"מ שיהנה מהמכונה המופלאה שלי אבל זה היה פשוט..חוויה קשה מדי, אני מזדקן...החלפנו שוב...
וואוו איזה הבדל.

---

נשמע כמו אופנוע שהייתי יכול לאהוב...
:rotfl:
אני רוצה את גרסת ה-R בבקשה. אל תשאל בשביל מה.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי KKatkov

נשמע כמו אופנוע שהייתי יכול לאהוב...
:rotfl:
אני רוצה את גרסת ה-R בבקשה. אל תשאל בשביל מה.

---

חשבתי שאנחנו חברים....

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי השושנים

חשבתי שאנחנו חברים....

---

אתה מתלונן על ק.ט.מ דנדש - עוד לא רכבת על הדוקאטי הזקן שלי...
מעניין מה הייתה חווית הרכיבה שלך עליו :)