איזה V8?! לפורשה 911 יש מנוע “flat 6” והוא די שקט. זה רכב שעולה כמעט מיליון שח.
״חובבי הגה״ מצואים - זה אלה בסיאט בלי אגזוז עם מנוע 1.6 רגיל לגמרי.
Sent from my iPhone using Tapatalk
מצד שני נראה לי סביר שילד שרוכב על אופנועים ומפנטז שהוא מיק דואהן יעשה ורום ורום. ההנאה מהעוצמה מתבטאת גם באוזן. כל שוק האגזוזים המשופרים פועל בגלל שמדובר בריגוש די שכיח. הטמבלים הצעירים עם הסיאט מתבגרים והופכים לטמבלים של הקורבט וההאמר- אם יש להם מספיק כסף. הסיכוי שאחד מאלה יוותר על הסאונד הוא נמוך.
באותו עניין, אני מסתכל על הדור הנוכחי של הצעירים היותר איכותיים (אחרי צבא+) ולרובם אין שום עניין עם אופנועים וספורט מוטורי. אנחנו הלכנו קילומטרים רק כדי לראות אופנוע נדיר. הרכב מבחינתם היא קופסא בטוחה חסינת תקלות ולכן החלונות תמיד סגורים, המזגן תמיד עובד, המוזיקה רועמת, הטלפון הוא הדבר האמיתי ושמירת מרחק או נתיב היא ענייין של זקנים. דור שלא מבין אחיזה וסל"ד כי יש ABS ומנתק הצתה. הקטנה שמתפדחת להגיע מורכבת לתיכון (!) תנהג בחשמלי בלי בעיה וללא חוסרים.
1+
הנאה נחשבת עוצמתית יותר כשיש בה מעורבות של כמה שיותר חושים. אז אולי נשארנו עם ראיה, מישוש, ואולי גם ריח, אבל איבדנו את אחד החושים החשובים בתחום.
כשאתה "מוותר" על השמיעה, אתה מאבד חלק מההנאה.
השקט הזה, יכול לשרת מטרות אחרות, ואני יכול להבין למה אתה מתכוון. אפשר להתחבר יותר טוב לשקט של הטבע, להתמסר לפעולת הניהוג עצמה,
אבל זה לא משנה את המסקנה הסופית: אתה מאבד חלק מהחוויה.
ילדי דור ה- (איבדתי את המעקב) שרגילים שהמחשב אומר להם הכל, ויכולים למצוא פתרונות בגוגל, הסברים ביוטיוב ובטוחים
שהם המציאו את העולם ויודעים הכי טוב, רוכבים עם אטמים.
בתקופה שהאופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה, הדרך היחידה לדעת שהאופנוע מזייף, לא עובד נכון, או לפני בעיה רצינית
הייתה להקשיב למנוע ולמערכות ולהריח אותו. היום המחשב (אם יעבוד הבן זונה ולא יעבוד עליך!) יספר לך.
אגב גם להעביר הילוך וגם לדעת את חום המנוע מנוע צריך לדעת להקשיב.
אז לדור שלי זה נשמע קצת מופרך לרכוב מנותק מהאופנוע, רק צ'אק נוריס או סטיב מקווין יכול לתקן מיכל דלק מנוקב עם מסטיק
ולהמשיך לעבר השקיעה.
וכן אני לא שומע, בגיל מסוים זה דווקא יתרון אדיר, אתה פחות מקשיב לשטויות של אחרים ומקשיב לעצמך.
שושנים, אני מדור שלך (אם הערכתי גיל נכון). ו ... לא. אני מעריך שמיעה שלי הרבה יותר מנועה.
אני מעדיף אופנוע שלא מסריח ויודע שיש הבדל בין עוצמה ורעש.
Sent from my iPhone using Tapatalk
"נוסטלגיה הוא מונח שמשמעותו געגועים והתרפקות על העבר, על פי רוב תוך אידיאליזציה שלו."
מתאר במדויק חלק מהדברים שנרשמים פה.
עם או בלי אטמים, הסאונד הוא חלק מהחוויה. ניתקת אותו, ניתקת חלק מהחוויה. אין לי מה להוסיף בנושא, זה ברור לי כשמש.
אני לא מרגיש צורך להתעסק בשאלה "מדוע אני נמשך לרעש המנוע?" - אני פשוט מבין שזה חלק ממה שמושך אותי.
גבר נמשך לחזה נשי. למה? כובע. זה הטבע שלו. באופן דומה, אין לי מה להרהר בשאלה מדוע זה מושך אותי, זה פשוט מושך.
ילדי הדור הזה לא נופלים מילדי הדור שהריחו אגזוזים, ועם זאת, גם לא עולים עליו.
אני יכול רק להעיד על עצמי ולומר שאני נוטה להתחבר יותר לסוג הדור הקודם שאתה מתאר, "להתעסק" עם האופנוע, לחוש אותו.
ולכן, אני מצר על השינויים שחלים בענף המוטורי ובדו-גלגלי בפרט.