שוטר שעצר אותי בצד

אין עטיית מסיכות במזרח. יש עטיית מסיכות ביפן (מדינה אחת שמוכרת במוזרויות הקיצוניות שלה) כחלק מנורמה חברתית של אנשים "חולים" שיוצאים מהבית עם מסיכות. ב"חולים" הכוונה לאנשים עם סימפטומים מובהקים (נזלת, שיעול, גודש, אדמומיות וכו), ה"הגיון" הוא רק בהתגוננות מפני הסימפטומים והנורמה הזו מגיעה כחלק תעשיה שלמה של מוצרי צריכה וטקסי היגיינה שהבסיס שלהם הוא נימוסים והליכות ולא מדע.
אבל כאן עוד הפלגנו למחוזות דמיון לבנטיניים. לקחנו אנשים אסימפטומטיים, שהסיכוי להדבק מהם הוא אפסי (גם כשהם נשאים של המחלה), חייבנו אותם להשתמש במוצר שהתועלת ממנו נמוכה מאוד/אפסית (אפילו כשהם חולים סימפטומטיים) ועוד הגדלנו והכרחנו אותם לעשות את זה במקומות ומצבים שבהם קיים סיכוי אפסי להדבקה בכל מצב (הליכה ברחוב, קניות בסופר וכו). זו הזיה.