אחד הפרמטרים שבאמת בעל משקל זה המשקף הגבוה שניתן להרכיב ל cb, כך שיעזור לי בהצנגדות לרוח. השאלה האם הדבר לא יאט אותי?
והאם אתרגל לנסיעה ללא משקף בגלדיוס?
ואתם חושבים שכסא ג'ל יעזור לנוחות בגלדיוס?
ראיתי את המוטוגוצי..לא ממש מדבר אלי...
הצג להדפסה
אחד הפרמטרים שבאמת בעל משקל זה המשקף הגבוה שניתן להרכיב ל cb, כך שיעזור לי בהצנגדות לרוח. השאלה האם הדבר לא יאט אותי?
והאם אתרגל לנסיעה ללא משקף בגלדיוס?
ואתם חושבים שכסא ג'ל יעזור לנוחות בגלדיוס?
ראיתי את המוטוגוצי..לא ממש מדבר אלי...
חבר, ברכבת המושב נוח, והמיגון רוח מעולה.
אתה חושב שבחורף יהיה לך נוח / כיף לעשות את הנסיעה הזאת, או שתגיע לעבודה ספוג כל יום ובלי תחושה באצבעות?
אני חושב שאתה מאוד רוצה אופנוע כי אתה יכול לקבל אותו בחינם, בלי לחשוב על ההשלכות של כל העסק על חיי היום יום שלך.
תאמין לי שאם רכבת הייתה אופציה אז הייתי לוקח אותה בשני ידיים. אני יודע שאופנוע זה פנטזיה אבל זה האופציה הכי טובה.
גשם אפשר להתמגן. ברור שלא נעים אבל מה לעשות...בימים רציניים אני יעבוד מהבית.
הקיצור בעניין ה cb או הגלדיוס אני חושב שזה עניין שהלב אומר גלדיוס והראש cb..
החלטתי לעשות נסיעת מבחן ארוכה יותר על ה cb ואז אחליט סופית.
לגבי משקף אפטרמרקט לגלדיוס, יש למישהו קישור לאתר כלשהוא? או מישהוא שהוא מכיר?
תנסה בגוגל suzuki gladius tall windshild.
קטנוע 250 לחיפה. אופניים חשמליות לעבודה ורכבת באמצע.
רכבת פעם בכביש החוף? הרוחות באיזור עתלית יכסחו אותך.
אני נוסע דרך יקנעם ואז מתחבר בזיכרון לכביש החוף..
אני לגמרי עם אברי בנושא הזה (ואני מדבר בתור אחד שכבר שנים נוסע רק על אופנוע יום-יום).
אתה יוצא בבוקר מהבית, היום נראה לך סביר, ואז אחרי חצי שעה נסיעה, בדיוק אחרי חדרה תופס אותך מבול מטורף.
אתה לא רואה כלום, אף אחד לא רואה אותך, הנהגים משפריצים עליך מכל עבר, המיגון כבר מזמן הפסיק לעבוד אז אתה רטוב בחלק מהגוף וקר לך.
וכשקר לך, אתה ישר מרגיש את זה בכפות הידיים וכל רוח קלה היא כבר כמו סכינים.
באזור נתניה כבר נגמר הגשם אבל עכשיו הקור הורג אותך ואתה רק מתפלל להגיע לעבודה.
לעבודה, לא הבייתה למקלחת טובה והחלפת בגדים. לעבודה.
אתה יודע מה, עזוב, עכשיו קיץ, אוגוסט. לפחות כמה ימים של 35-40 מעלות. ואתה על האופנוע, המנוע מרגיש כמו מדורה שאי אפשר להתרחק ממנה. כל הצוואר שלך נוזל והתחתונים שלך כבר מזמן הפכו לבגד ים.
נגמר אוגוסט, מתחיל הסתיו, רוחות מטורפות שמאלצות אותך לריב עם האופנוע כל הדרך. אתה מגיע לעבודה כמו אחרי ריצת מרתון (אולי כבר היה עדיף לרוץ את כל הדרך).
וכל זה עוד לפני שהזכרנו את הרצון העז של 90% מהנהגים להרוג אותך (או קיי - הגזמתי. פשוט להתעלם לחלוטין מקיומך)
אני מבין שאתה נעול, וזה בסדר, כל מי שכותב בפורום הזה יש לו שריטה אנושה וכמיהה בלתי רציונאלית לתחושה המסממת של החופש על האופנוע, אבל, וזה אבל גדול, מי שלא נסע יום יום על אופנוע, מגלה מהר מאד שיש לזה גם צדדים שליליים.
הקפיצה שאתה הולך לעשות היא עצומה. זה לא שאתה נוסע כל יום לעבודה 20 ק"מ ועכשיו אתה מתרחק.
זה להתחיל לרוץ מרתון מאפס.
זה אפשרי, אבל אתה תגלה בדרך, שזה כואב מאד.
שוב, אני עושה את זה כל יום (במרחק יותר קטן) ככה שכל מה שכתבתי זה מצב אמיתי שאני חי אותו בשגרה.
אני לא מנסה להפחיד, אלא רק לצייר את המציאות כמו שהיא ולא כמו שהפנטזיה נראית.
ועוד משהו קטן, אם לא תשתכנע אז אני לפחות מקווה שלא תחסוך אפילו שקל אחד על ציוד מעולה (קסדה, מעיל, חליפה, כפפות וכולי). זה יהיה יקר, אבל זה הדבר היחיד שעוד יגרום לזה להיות נסבל.
בהצלחה.
אין מי להגיד ואתה צודק ב 100 אחוז, אבל עד שאנסה לא אדע. ואם באמת שלא יתאים אז גם בסופו של דבר אוותר, אבל לפחות אני חייב לנסות כי אני באמת רוצה לשמור על המקום עבודה. אתם בטח מבינים שזה לא סתם מקום עבודה כי מעסיק היה מחפש לקנות לעובד שלו פאקינג אופנוע כדי לשמור עליו.
אז בעצם עדיף אופנוע נמוך יותר בגלל הרוח? הגלדיוס נמוך יותר לעומת ה cb שבקטגורית האדוונטצר...
טוב אז נראה לי שיש לי כיוון...
הונדה גולדווינג 😏
באותו כביש שאתה מדבר עליו, יצא לי בזמנו לרכב די קבוע על דיוורז'ן 400. לא זכור לי שזה היה סיוט, למרות שבהחלט זכור לי, שהרוחות הרוגשו.
הדיוורז'ן אינו אופנוע קל במיוחד - מבחינת גודל ומשקל, הוא נמצא בליגה של ה-600-ים המתונים (ומקביל ליותר-כבדים שבהם - 178 ק"ג משקל יבש).
כשעברתי לבנדיט, אז ההשפעה של הרוחות בכביש 2 נהייתה עוד יותר קטנה.
אני חושב, שזה מתחלק לשני חלקים:
1. האופנוע - ככל שהוא נמוך וכבד יותר, כך, באופן טבעי, השפעת הרוחות קטנה יותר. אופנועים עם פיירינג גדול רגישים יותר לרוחות צד, עקב המפרש שהפיירינג מייצר - וזאת, כנראה, הסיבה לאי-נוחות הקיצונית שחשת עם הסווינג.
2. הרוכב - רכיבה תחת תנאים מכבידים (ורוח צד חזקה זה אחד מהם) דורשת מיומנות. תנוחת רכיבה נכונה, שימוש נכון במבט ומיקום טוב בתנועה עוזרים לשמור על מרווחי הביטחון, גם כשהרוח הופכת להיות מטרד של ממש.
דרך אגב - את רוח הצד הנוראית בחיי, פגשתי דווקא בכביש 6, לפני כמה שנים. עשיתי את דרכי על בנדיט 1200, בהרכבה, מאריאל לקריות. כשעליתי על המחלף בצומת קסם, שמחבר אותי לכביש 6, לפתע הרגשתי רוח בעוצמה כזאת, שנאלצתי להטות את האופנוע לזווית מורגשת, כדי לשמור על כיוון הנסיעה, ונסעתי כך, בהטיה, כמחצית מהדרך על כביש 6.
הורדתי את המהירות לאיזור ה-120, והגעתי ליעדי בשלום.
לגבי הפות"ש:
התגובה הראשונה (ואלי גם השניה) שלי בשרשור הזה, נועדו להוריד אותו מהרעיון, ולגרום לו לחפש פתרון תחבורה אחר. אבל אם כבר הבחור לא מעוניין, ונעול על כך שהוא רוצה לעשות ק"מ ביום 220 על גבי אופנוע - מי אני כדי להגיד לו לא?
למרחקים ארוכים קונים אופנוע שמיועד למרחקים ארוכים.
הסיבה הפשוטה, זה האופנוע שבנוי מההתחלה לנסיעה כזו.
הן מבחינת הנוחות, הן מבחינת צריכת הדלק, הן בגלל כושר העמסה וזיווד.
וגם מבחינת הפינוקים הקטנים שמקלים על החיים בנסיעה ארוכה.
אפשר לשרוד נסיעות כאלה על כל אופנוע/קטנוע. השאלה באיזה מחיר.
יש שני סוגים עיקריים לנסיעה כזו, אופנוע אדוונצ'ר חוצה יבשות שלו יש
יתרונות וחסרונות הנובעים מהמבנה הבסיסי שלו. או אופנוע טיולים גדול
סטייל גולדוויניג/הארלי וכד'.
דגם ביניים אפשר לקחת אופנוע ספורט תיור ולהתפשר קצת בזיווד.
אף אחד מהנ"ל אינו עונה על דרישות התקציב שלך או נפח המנוע.
מעכשיו אתה בודק את עומק הפשרה לה אתה מסוגל, המחיר יהיה
כבד. לפעמים לא מעשי, יעלה לך בבריאות/תקלות/איחורים/בעיות
אופייניות לאופנוע.
מכאן אתה עם עצמך, קח בחשבון שרומנטיקה זה נחמד למי שבאמת
מאוהב, אבל השכל לא משחק תפקיד משמעותי.
וכשאתה נתקל במציאות היום יומית לפעמים המחיר יקר מדי.
תבדוק שהחלום שלך לא יהפוך לסיוט, וקח בחשבון שאף אחד חוץ
ממך לא יצטרך אח"כ להתמודד עם ההחלטה שלך...רק אתה!
בהצלחה - רן