קרסול מרוסקת ושבר פתוח..
אתה מאיזור הצפון? שמעתי על אחד שנפתחה לו הרגל ליד לב המפרץ..
מקווה שתחלים במהרה ושתחזור למחוזות הדו גלגלי למרות שלא נראה לך כרגע
Sent from my HTC One_M8 using Tapatalk
הצג להדפסה
קרסול מרוסקת ושבר פתוח..
אתה מאיזור הצפון? שמעתי על אחד שנפתחה לו הרגל ליד לב המפרץ..
מקווה שתחלים במהרה ושתחזור למחוזות הדו גלגלי למרות שלא נראה לך כרגע
Sent from my HTC One_M8 using Tapatalk
עוז בהחלט אפשר להבין אותו!
ב1998 בערך התפוצץ לי צמיג ביאווה ( הפנימית) על כביש 1מול נתב״ג והתפרקתי יפה מאוד שברים שפשופים וחבלות.
לאחר התאונה הכרזתי שאני סיימתי עם אופנועים וכך היה כמה חודשים עד שהתחילו לי דיגדוגים בידיים.
כמובן שהשמשתי את היאווה ומאז אני רוכב ללא הפסקה בלי עין רעה טפו טפו חמסה חמסה שום מלח לימון וחומוס טעים.
יש יעד ויש מטרה-היעד הוא הדרך להגשים את המטרה אפריל הגיע ועדיין מושבת
I may simply be a single drop of rain
But I will remain
⚡️[emoji942][emoji945]
קסדה של אופניים (אלה שיורדות מאחורה, טיפה מגן יותר), כפפות, נעליים חצי ממוגנות (עבודה גבוהות).ציטוט:
נכתב במקור על ידי nihrider
עזוב, אתה לא דוגמה לכלום, אתה מכור לתאונות!ציטוט:
נכתב במקור על ידי mudale222
קסדת אופניים על אופנוע?ציטוט:
נכתב במקור על ידי mudale222
הוא החליק עם אופניים חשמליים.
Sent from my C6833 using Tapatalk
בנושא הפוסט התפרסמה היום כתבה די מטומטמת בליינט:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4790430,00.html
גם מהכתבה ובעיקר מהתגובות מדהים לקרוא כמה טמטום ובורות קיימים בקרב הנהגים בארץ.
תשמע בכללי אתה צודק, הוא כותב בעיקר שטויות, אבל אי אפשר להתעלם שאת "הרכיבה העבריינית" הרווחנו בזכות לא מעט רוכבים כאלה וזה לא רק רוכבי קטנועים ושליחים..להגיד שאין לו שני בעולם זה שטות, ראיתם פעם איך רוכבים באיטליה? יוון? לא חסר דומים או גרועים מאיתנו...ציטוט:
נכתב במקור על ידי moonshield
מסכים איתך בעניין התדמית של הרוכבים, אבל מכאן ועד לומר שהנהגים צדיקים והרוכבים והולכי הרגל אשמים בזה שהפחיות מחסלות אותם יש מרחק חרטא גדול והרבה חול בעיניים. לא צריך להיות יותר מידי זמן על הכביש עם דו''גי כדי לראות עבירות תנועה איומות של נהגים שלא מתייחסים לאף אחד שנמצא מחוץ לפחית שלהם.
עבירה פשוטה של נהג, מעבר נתיב בלי לאותת, יכולה לרצוח בן אדם על אופנוע בחלקיק שניה.
אותה עבירה אצל אופנוע יכולה לשרוט למישהו את הצבע.
צריך לקחת בפרופורציה את ההשלכות של העבירות האלה, ולא את הרגשות של נהגי הפחית המסכנים שתקועים בפקק ולא יכולים לרכוב בשול.
לא מאחל לאף אחד להיות מעורב בתאונת דרכים עם הרוגים גם אם זה באשמתו הבלעדית של ההרוג!!!
יש יעד ויש מטרה-היעד הוא הדרך להגשים את המטרה אפריל הגיע ועדיין מושבת
I may simply be a single drop of rain
But I will remain
⚡️[emoji942][emoji945]
התובנות שלי לאחר 2 תאונות,
אחת החלקה על קטנוע בגיל 14 ואחת לפני שנה,2צלעות ופריקת כתף
בשני המקרים חזרתי לרכב בשנייה שהחלמתי אבל,בילד הראשון שלי אני מפסיק עם דו"ג לפחות עד שיגיע לגיל שידע לדאוג לעצמו
אני בחיים לא מרכיב,ואחרי יותר מידי כמעטים אני גם בחיים לא מורכב עם מישהו שאני לא מוכן להפקיד את החיים שלי בידיו...
אני מעדיף לרכב כשאין תנועה,עם אורות גבוהים ואגזוז רועש.
אני מאמין שלעולם לא אפסיק לגמרי עם אופנועים אבל גם מאמין שבשלב מסויים ירד לי החשק לRRRים למינהם ואולי אפילו ארכוש הארלי
בשנתיים האחרונות מתו לי יותר מידי חברים (חלקם קרובים חלקם קרובים מאוד) ואחרי שראיתי מה קורה לילד בן 5 כשמספרים לו שאבא לא חוזר.....
כרגע אלו התובנות שלי בשקל תשעים.
אולי זה ישתנה כשאצבור יותר ניסיון.
הייתי די קרוב לא לחגוג לילד בעוד חודש יום הולדת שנתיים, אז כן סיבה טובה מאוד להפסיק. כמובן שדו גלגלי נשאר בורידים אבל בנתיים יש סיבות לא לחזור.ציטוט:
נכתב במקור על ידי MasterOz
אגב אירוני אבל כלכלית אם אני מקבל כנפיים זה משתלם לאישתי
1. סוגר את המשכנתא
2. ביטוח חיים ( ממליץ לכולכם לוודא שרשום שאתם רוכבים על אופנוע - עולה עוד כמה שקלים )
בקיצור ההיבט הכלכלי אין דאגה
יש יעד ויש מטרה-היעד הוא הדרך להגשים את המטרה אפריל הגיע ועדיין מושבת
I may simply be a single drop of rain
But I will remain
⚡️[emoji942][emoji945]
אני רוצה לשתף בנסיון האישי שלי. יש לי רשיון לרכב משנת 91. בחיים לא התלהבתי מ ולא חשבתי יותר מדי על אופנועים. בצעירותי נהגתי די בפראות. פעמיים גרמתי לטוטאל לוס לרכב של ההורים, בשתי הפעמים באשמתי. בנוסף עוד דפיקות בפח כאלה ואחרות. עם השנים השתפרתי. השתפרתי בשליטה ברכב ובהבנה שלו. ידעתי קצת לזרוק זנב על כביש ללא אחיזה כמו כורכר, והרגשתי בטוח יותר בנהיגה. הרגשתי שאני יודע מה אני עושה כשההגה בידיים שלי. ולמדתי קצת יותר להיזהר. כל ההשתפרות הזאת במבט לאחור לא מספיקה. זה לא מתקרב לקורס עם הדרכה אמיתית. זה לא מספיק בשביל להבין תמיד מה קורה בכביש כמו שמבינים אחרי קורס. בכל מקרה זה עדיין עדיף מצעיר משתולל שלא שולט ברכב בשיט.
חלפו השנים והתבגרתי עוד. למדתי להוריד קצב , להסתכל טוב לפני שאני חוצה נתיב - בלי תירוצים של שטחים מתים, עליך לדעת אם קיים רכב שאתה עלול להפריע לו בחציית הנתיב, גם אם עליך לסרוק במבט מהמראה הימנית דרך חלונות הנוסעים והחלון האחורי ובחזרה למראת האמצע. למדתי לנסוע בזהירות ובעיקר למדתי לא לעשות איזה מאה דברים שהייתי עושה פעם, שנהגים רבים עדיין עושים היום, ושלמדתי אותם מהרחוב, כלומר בעצם ממשתמשים אחרים בכביש.
טוב, מה ש +20 שנות נסיון נתנו לי זה בעיקר אורך רוח. סבלנות בכביש ולהבין שגם אם הנהג שלפניך איטי בצורה מעצבנת, ואתה מדמיין לחיצה אדירה על דוושת הגז ושבירה של ההגה ברגע האחרון (בתקווה שתיקח לו פגוש בדרך והוא יענש על איטיותו), אז גם במקרה כזה לא עושים שום דבר שדומה למה שדמיינת, אלא באופן כמעט רובוטי מתפעלים את הרכב תמיד באותה צורה - מוודאים שפנוי, מאוטטים, וחוצים לאט. ואז אפשר לתת קצת בגז אם אתה בנתיב פנוי.
היום אני על אופנוע שנה+ לא יודע למה נכנס הג'וק הזה אבל זה כבר ככה. אין רכב ויש אופנוע. גם באופנוע נהגתי קצת כמו מופרע. זאת ההתלהבות. לא מרגיש שסיכנתי את עצמי במיוחד, אבל לא הותרתי כנראה רושם טוב על נהגים בכלובים. מבחינתי עברתי לנתיב שלהם ב 20 - 30 קמ"ש מעל המהירות שלהם וללא סיכון מיוחד. מבחינתם כנראה, חתכתי אותם ואולי גם הורדתי לחלקם את הלב.
אז זהו, התקופה הזאת עברה ואני מקווה שלא תחזור. אותם כללים כמו אוטו - לנסוע יחסית לאט למרות שזה לא מגניב. זה נקרא להסכים עם התנועה בכביש. לתנועה יש קצב שלא אני מכתיב ועלי להיות חלק ממנו. זה אומר לעבור נתיב לאט יחסית ובתכלס, הכלל אצבע זה לא להוריד לנהגים את הלב. אני מנסה לחשוב בצורה שבדר"כ אף אחד לא יספר לך שהוא חושב כך - מנסה להתנהג בכביש לפי איך שזה נראה מעיניים של אחר. של נהג שיושב בכלוב מנותק ממך וחושב שהוא רואה אותך בטלוויזיה. ואם אתה עושה משהו פתאומי או פראי הוא נבהל לרגע, אבל לא על עצמו אלא עליך. וזה מה שמוציא לנו שם של חוליגנים, של מתפרעים בכביש. אז סליחה שגם אני... ומעכשיו מהזמן האחרון אני מנסה לשנות את זה ומקווה שגם אתם.
הערה אחרונה: אם לומר את האמת אני לא חושב שאני (הייתי) החוליגן הנורא ביותר על הכביש. לא הייתי מתנהג כפיראט, לא יודע מה זה 200 קמ"ש או יותר, ולא עד כדי כך הגזמתי. סך הכל זה אחרי 25 שנה בכלוב על גלגלים בהן התמתנתי כמו שכבר הסברתי. אני כותב את הפוסט הזה כי לדעתי עברתי שינוי גישה כולל. זה לא להוריד מהירות בחמש קמ"ש או להפסיק לזגזג. זה לקחת את כל ההבנות שלי, יחד עם 25 שנות ותק בכביש, וליצור במוח שלי גישה חדשה. לרכב בטוח, להרגיש בטוח, לשדר ביטחון לנהגים שמסבבי. לחשוב כאילו הנהגים שמסביבי הם חברי הטובים ביותר, בעלי משפחות, שכרגע במכונית שלהם אשתם ושלושת ילדיהם ואנחנו נוסעים יחד לכמה ימים של חופשה בצפון (או בדרום). אני רוצה שבתחנה הבאה, כשנעצור בתחנת דלק כדי שהילדים יעשו פיפי, הם לא ישאלו אותי מה קרה איתי שמה במחלף פראדיס, אלא שנהנה יחד מהדרך והם כל הזמן ירגישו שהכל בסדר איתי על האופנוע כי כיף לי ואני מרגיש בטוח. שיהיה להם כיף לחלוק את הדרך איתי.