חמישי
סביב 05:00 בבוקר
אני יוצא להוריד את הכיסויים מהטרייסר.
אד קליל יוצא מהפה והאוויר הקריר של ירושלים מבשר שאנו בדצמבר.
הסטרטר מבהיר לי שטוב שרכשתי מטען מצברים ( למעשה יש לי שתיים)
.
הכלי אחרי כמה ימים של מנוחה מתקשה להניע וככל הנראה בגלל המצלמות והאיתורן (הניע במכה ראשונה אבל מורגשת עיפות).
נותן לו קצת להתחמם בזמן שאני לובש את הכפפות חובש קסדה וכו'.
המנוע מגרגר לו בצליל מגניב ושילוב לראשון מבשר שהכיף מתחיל.
אני בוחר בדרך הארוכה לעבודה דרך מבשרת צובה ועולה חזרה מעמק האלה.
הכלי משתף פעולה פרפקט הטיות מהנות וקצב זריז כאשר הראש נקי ממחשבות ואני מרוכז בדבר אחד וזה הרכיבה.
רכיבת הסולו שמזמן לא עשיתי בשילוב אוויר קר ואופנוע מזמין מעלים חיוך.
הקוויקשיפטר דוחף אותך להאיץ חזק והכל פשוט מכוון לכיף אמיתי.
למרות שאמרתי שאצא לסיבוב מנהלתי בקצב רגוע מצאתי את עצמי מתגרזן בדמיון בין הסיבובים בקצב חביב לגמרי.
שלפתי את ערכת הקפה באזור זנוח והיבטתי בהנאה על הטרייסר תוך שהמחשבות רצות להן.
המסקנות שזה הכלי הנכון למרות הווינקרים שנושרים להם.
יש לו מקדם הנאה עצום שמשלב איתו פרקטיות נהדרת ונוחות טובה וכשחושבים על כלי שהוא רב משימתי זה הכלי הזה.
רשם דרזנר שהוא מזכיר את הבאנדיט ואני מבין את מה שהוא רשם.
למעשה הוא עולה על הבאנדיט בתחום הספורטיבי - הכלי מרגיש הרבה יותר קליל אולי בזכות מבנה האדוונצ'ר או הגיל או המתלים.
אספתי את הציוד חזרה לארגז והנעתי - הסטרטר חזק והמצבר נטען.
בדיקה קלה לווינקרים שרודפים אותי והם בחרו להישאר במקום.
צאתי לכיוון עמק האלה.
הכביש ריק וניתן לרכב בהנאה וחיש קל מצאתי את עצמי מתעורר במשרד מחלום רטוב.
שעתיים אחרי שואלת אותי אלמונית שרק א' יודע את שמה אם קיבלתי אתמול בערב ( טוב לא במילים האלו) כי אני נראה מרוצה וזורח.
עניתי שאכן על הבוקר השכבתי ואין כמו להתחיל את היום על הצד בנתיב המהיר.
שיהיה חמישי שמח לכולנו
LOKI
