אתה מאלו שלא מקשיבים 😀 אבל אני ישאל בכל מקרה, קנית את דגם הGT שמותאם לאופנוע כמו שלך?
אתה מאלו שלא מקשיבים 😀 אבל אני ישאל בכל מקרה, קנית את דגם הGT שמותאם לאופנוע כמו שלך?
הוא צריך 300 ply. כמו של משאית.
זה לא אופנוע זה סמיטריילר
התשובה מתחלקת לשתיים, דגם ה-GT קשה יותר ומשדר לכידון קופצניות מרובה. רצועת החיזוק מתאימה לרכיבה בעיקר במצב תיור ישר וכשהצדדים נשחקיםציטוט:
נכתב במקור על ידי Dresdner
בסיבובים נוצרת מדרגה שגורמת להרגשת נפילה או קפיצה בקדמי, הצמיג הרגיל יותר רך ועגול המחיר הוא שחיקה מהירה יותר של הצמיג. בפורומים של ורסיס
בחו"ל חלקות הדעות לגבי ה-GT יש שאוהבים אותו מאד בגלל אורך חיים גדול ויש כאלה שפחות החלטתי לנסות את הרגיל שגם שם יש כאלו שהצליחו להגיע
איתו מעל 16K ק"מ ומיד אחריו אנסה את ה-GT.
בול שיט של פורומים וקבוצות בפייסבוק, הבמוו XR900 שהיה לי הגיע עם רוד 5 GT מהמפעל (מה במוו יודעים שאנחנו לא?), ההתנהגות הייתה ספורטיבית והוא דווקא הרגיש רך ברכיבה וגם פיזית במגע גם באמצע.ציטוט:
נכתב במקור על ידי השושנים
אגב הוא לא מחזיק הרבה יותר מהרגיל.
אני יכול להסכים עם זה למרות שמדובר שם בחוויית משתמש שהיא אינה אובייקטיבית, הורסיס הגיע במקור עם בריג'סטון T31 שהוא צמיגציטוט:
נכתב במקור על ידי Dresdner
נחות וזול לכן אני לא ממהר לסמוך על מה שמורכב על האופנוע במקור.
הרוד 6 נחשב צמיג מצוין וכמעט בכל מבחן דרכים קיבל ציונים מעולים, אישית אני מאמין שהרוכב הממוצע לעולם לא יגיע לגבולות היכולת
של הצמיג המודרני ואם תיתן לו את אותו האופנוע עם צמיגים שונים הרוכב יתקשה להבחין במגבלות האחיזה בניהם התחושה תהיה רק
ביכולות ההגוי, בגלל מבנה הצמיג וגם לזה לוקח מעט מאד זמן להתרגל. צמיגים צריכים להתאים לדגם ספציפי ולא ניתן להקיש עליהם בין
סוגים שונים של אופנועים מסיבות ברורות. במידה והצמיג הזה לא יסיים חייו מוקדם מאד אז אני שמח על הבחירה כיוון שבדברים החשובים
לי אישית הוא עושה עבודה מצוינת. אבל אין ספק שדגם ה-GT מעניין אותי וייבדק גם. השוס הגדול הוא שעד שאני מוצא את הצמיג המושלם
בשבילי, האופנוע מוחלף וצריך לחפש שוב...
רוד-6 מבחן דרך ראשון, לידיעת הספקנים: אחרי ששחטתי בעיקר לעצמי את הדעה הרווחת שהצמיג הנ"ל אינו מתאים לורסיס 1000 לקחתי לעצמי רגע לבחון אותם בכבישים שאני הכי אוהב ומכיר, הרי ירושלים, את נושא המהירות הרגנו כבר מהמוסך לי-ם והוברר חד משמעית שגם במהירות פליליות הצמיג נישאר דבוק למקומו והולך לאן שאני רוצה נשאר לבדוק אותם בכביש טכני כשהבסיס להשוואה הוא הצמיגים המקורים בריג'סטון T31 וה-T32, וצמיגי הפירלי אנג'ל GT2. כיוון שהפירלים האלה הופיעו בשוק לפני כשבע שנים וצמיגי הרוד-6 לפני כארבע החלטתי ללכת על הצמיגים החדשים יותר בשוק ואלה שקיבלו ביקורות גבוהות מאד. את האנג'ל אני מכיר על הורסיס הקודם שלי מודל 2017 שאהבתי מאד. אז איך הם?: המישלין הזה הוא "צמיג על חוט" אתה רק צריך לחשוב על הפנייה הוא כבר מבין לבד, התגובה שלהם זריזה מאד ולמי שלא רגיל לשפשף את הצדדים של הצמיג היכן שנגמרים פסי הניקוז עלול להרגיש עצבני מאד היגוי האופנוע ומתן פקודות ההגוי קלות הרבה יותר ונדרש פחות כוח בכדאי לבצען. האחורי מרגיש נטוע במקומו ובשלב מסוים אתה מפסיק לחשוב עליו. יכולות ההטיה מרשימות (לא הגעתי לקצה) ורשמתי לעצמי לבדוק את לחץ האוויר בקרוב, כי לא עשיתי זאת מאז הורכב הצמיג כך שבעצם אני סומך על המכונאי שהרכיב אותו ועל הציוד שלו. הצמיג מרגיש נהדר בכל מהירות ונותן הרגשת ביטחון. סיבוב ההתרשמות היה קצר יחסית ולא נבדקה ההתנהגות בכביש רטוב, אלה בכביש חם יחסית. נישאר לקחת אותם לסיבוב בשתיים ולראות כמה זמן יחזיקו במצב סביר. נכון להיום ולכ-250 ק"מ שעשיתי איתם אני שמח.
תתחדש.
סוחב משאבה קבוע בתיקי הצד ואני לא מסתובב עם ארגז.
זה מאסט אחשלו. נוח ויכול לעזור כשצריך עזרה.
בזכות הארגזים אני סוחב איתי מדחס שיאומי נהדר קצת יותר גדול ממכשיר סלולר רגיל שמסייע ברגעי משבר.ציטוט:
נכתב במקור על ידי קידוזו
20085 ק"מ
יצאתי לפגוש את בני הגרעין שלי נח"ל 1984, אנחנו נפגשים מדי פעם זה תמיד נחמד ומהנה, השנים שעברו מוכיחות שאף אחד לא מחוסן
מפגעי הזמן, המא"גסיט גידל כרס, החובש סובל מבעיות ברכיים, קשר מ"פ כבר סבא לשלושה, אבל הבפנים נישאר אותו הדבר. דיברנו
על לבנון השנייה, הזכרנו את המפקדים, העלנו נשכחות שדמו באופן מפתיע למלחמה הנוכחית. נפגשנו במסעדה בבית שמש, מקום טוב באמצע
לכולם. הזדמנות נהדרת לרכיבה חופשים עם המישליניים החדשים, האופנוע הזה טס, מה שמגביל אותו זה בדרך כלל הרוכב, וככל שהחלטתי
לבטוח בצמיגים ההתנהגות השתפרה גם במקרים שהרגשתי שהגזמתי בהטיה או במהירות הכניסה לסיבוב התחושות מכוונם היו טובות ולא נרשמו
דרמות, בקטע של ההאצות נרשמה אפילו עליית מדרגה, אני רוכב מתון בדרך כלל ללא מכות גז ודוגל בהגברת מהירות לינארית של סיבוב עדין
של המצערת אבל החלטתי לנסות רכיבה קצת יותר אגרסיבית כשאני שומר את הגיר בהילוכי הביניים לטובות האזור שמעל 7000 סל"ד לשתף
את כל הסוסים באורווה בחגיגה, זו רכיבה מאתגרת, במיוחד בכביש ציבורי שצריך להתחשב במשתנים נוספים. אבל האחיזה ויכולת היציאה מסיבוב
באחיזה ובעוצמה מלאה מרשימות. אחרי רכיבה של כרבע שעה הפסקתי לחשוב על הצמיגים והתמכרתי לתחושות שהאופנוע משדר למוזיקה באזניות
וליכולות המופלאות של האופנוע.
דומה שהצמיגים האלה חידדו את יכולות הביצוע המרשימות של האופנוע הזה, במצב ספורט (זה המצב הקבוע שאני רוכב איתו) ומתלים נוקשים,
הוא מסוגל לבצע הרבה, שורשי מנוע הספורט מורגשים, המתלים האלקטרונים עושים עבודה מרשימה, הגיר מחולק נהדר לרכיבה בכביש טכני,
ככה שגם בהילוך שלישי ניתן להגיע למהירות מרשימה להאיץ חזק מאד והצמיגים הצטרפו לחגיגה באחיזה נהדרת. אידאלי לכבישים שלי.
בקיצור תענוג של יום ותענוג של רכיבה.
20500 ק"מ
אז אחרי שהכרתי את הצמיגים החדשים והורדנו שכבה ראשונה הג'ינג'ית החליטה שהיא נשארת בבית השאר הבריזו, הוחלט ברוב קולות שלי לצאת
להתאמן ברכיבה טכנית, הפעם כשרוב הסוסים בחוץ...רכיבה בקו אדום.
הסבר קצר, היתרון הגדול של הורסיס זה שהוא כמה אופנועים במעטפת אחת, תרצה צא לשייט ב-80-90 קמ"ש כשמחט הסל"ד מנמנמת לה באזור
ה-2500 המנוע שקט עד בלתי נשמע, מזיקה באוזניות וריחוף עדין על האספלט, הילוך שישי מוריד שתי הילוכים לפני סיבוב מכובד וזהו. אבל....
אפשר לרכוב גם ב-80-90 כשמחט הסל"ד על גבול הקו האדום, המערכות מאותתות באורגזמה אלקטרונית, האגזוז מילל כמו חתול מיוחם בליל קיץ חם
והרוכב נדרש לתשומת לב מלאה ומאתגרת. עכשיו לכאורה כשמשהו קורא את זה הוא עלול להרים גבה 80-90 זו לא מהירות לספר לחברים, אז בואו
ננסה את זה בכבישים טכניים להחריד...
השבת מלאה ברוכבי אופניים רכבי שרירים, ועשרות אופנועים, משוגעי כושר מטיילים ורכבים טקטיים לכן קשה למצוא באמת כביש ריק אלה אם אתה קם
מוקדם מאד...אז קמתי.
תחושת הכוח ויכולות ההאצה מדהימות ההילוכים המשומשים הם בעיקר שני ושלישי ולפעמים רביעי במקטעים ארוכים, המהירות בכבישי ההרים נראית אפילו
יותר בסיבובים בזוויות מטורפות מאוחר יותר בבית גילית שהגעתי לקו הסימן הראשן מבין שלושה על גבול קצה הצמיג.
יותר מאחר פגשתי חבר שהביא לי ממתקים לאופנוע...א' הצטרף ביחד עם חבר נוסף על MT10 אז היה לי גם מעניין בדרך חזרה בכביש מאתגר.
שבת אדרנלין.
קובץ מצורף 10275
20650 ק"מ.
כ-650 ק"מ על הצמיגים החדשים ואני יכול להגיד בוודאות וואוו, א' הציע בערב חג שני שנצא בחג לטיול, י' אמר שיש לו מחסן לסדר וארגזים וחבילות
ואני אמרתי נדבר בבוקר, קמתי מוקדם הג'ינג'ית עדיין נמה את שנת החג, י' רוצה לצאת מוקדם לא' לא באמת משנה הוא רק רוצה לצאת אז הוא...נכנס
להתקלח, הג'ינג'ית רוצה יום לעצמה ואני משוחרר, י' שרצה מוקדם אומר 09:15 א' אומר שיעמוד בזמן, אני יודע...
י' הגיע ראשון אני בול בזמן, א' (הנסיכה הקסומה) לא עמד...
יצאנו לכבישים של ירושלים לכיוון בר בהר, כבר בתחילת הרכיבה הרגשתי שהכל מתחבר נכון, הייתי מפוקס 110% האופנוע הגיב מצוין והאימונים שעשיתי
לאחרונה השתלמו החלטתי שהפעם המשימה היא בחירה של קו נכונה, מינימום שימוש בבלמים, מבט הכי רחוק שאפשר והגדלת זווית ההטיה.
בחירת הקו הנכון היא משימה פשוטה לכאורה ועדיין הרבה רוכבים נופלים דווקא שם, אני נוהג (רוכב) לקחת את הקווים המוגזמים ביותר לסיבוב כפי שרוכבי
ה-GP עושים לפעמים כשהם עולים על הקווים או המדרכות, למה? כי זה עוזר להיות מהיר יותר זווית ההטיה טובה יותר ובכביש ציבורי אם יש בעיה אפשר
לתקן בקלות לקו פחות מוגזם בלי לפגוע בבטיחות או במהירות. כשמתרגלים לעשות את זה והרכיבה הופכת לטבעית בבחירת הקו המבט וההטיה החגיגה
מתחילה.
את המשחק של לא נוגעים בבלמים אני משחק הרבה, ההיגיון מאחוריו הוא שככל שתבחר בקו הנכון ותנצל את בלימת המנוע לא תצטרך אח"כ לבזבז זמן
על האצה, ככל שמשתמשים בהילוכים נמוכים יותר הבלימה טובה יותר ההאצה חזקה יותר וכל הסוסים כמעט בחוץ, בכביש טכני ציבורי ניתן למשוך את השני
והשלישי למחוזות מאד מהירים (יחסית לכביש) ואם יש ישורת ארוכה מספיק אז רבעי שמשחרר את מנוע לפני הורדת ההילוך הבאה.
המבט הרחוק מאפשר לזהות בעיות על הכביש לפני שהן אצלך בגלגל, בגלל המהירות הגדולה באופן טבעי יש לך זמן לעשות הכל כמעט הביטחון גדל
ואין בזבוז זמן יקר של הרמת המבט להמשך הרכיבה. העין יושבת על הנקודה בכביש שאתה רוצה להגיע אליה ואתה מוסדר.
הגדלת זווית ההטיה תלויה בהמון גורמים, הראשונה והחשובה לדעתי היא תחושת הביטחון של הרוכב ככל שהרוכב יותר מיומן ופחות מפחד להגדיל את
ההטיה יותר קל להיכנס לסיבוב והרבה יותר מהנה, אחת מהסיבות שאני לא חובב כבישים מהירים ואפילו לא סיבובים מהירים כי לא המהירות היא מקור
ההנאה שלי. כל ילד עם הרבה כסף יכול לקנות אופנוע מהיר ורכוב מהר בכבישים הפתוחים עם עיקולים קלים ולהרגיש מלך העולם, קח אותו לכביש טכני
מיוחד ותראו איך הוא מתבלבל והופך להיות חסר ביטחון ואיטי, ושלא תתבלבלו הכבישים בארץ הם פלא הנדסי ששומר על הרוכב ואין בהם כמעט שום אתגר.
כל רוכב או רוכבת אירופאי שגר בקרבת ההרים יהיה רוכבת טוב יותר ממי שבילה את רוב חייו בכביש 6, לא בגלל שהוא מוצלח יותר אלה הגלל שהוא מחויב
ברכיבה טכנית אמתית לשמור על חיו.
בקיצור המוזיקה באוזניות נשפכת בקצב וכבישים האלה שאני מכיר היטב שרים לי מתחת לצמיגים החדשים והביטחון שלי בהם הולך וגובר ואני מעז יותר ויותר
בסוף היום כשהסתכלתי בצמיג החדש כבר אפשר לראות כרסום קליל עד לקו הגבול השני מתוך שלוש.
א' אומר שאני יכול עוד...
הפייסבוק מזכיר את הטיול הגדול שהיה בדיוק לפני שנה, איך שהזמן רץ-טיול חדש בתכנון...
https://www.youtube.com/watch?v=UJw9HfOcLow
https://www.youtube.com/watch?v=PUwIjiJkc6U
20789 ק"מ
רועש לי וצפוף לי והמציאות הזאת גורמת לי לרצות לקחת פטיש 5 קילו ולהתחיל ליישר. הרגשתי שהכל כבר הופך לבלתי נסבל אז לקחתי כמה
מסמכים שהג'ינג'ית הייתה צריכה למסור בצד השני של ירושלים את האופנוע ולפני החום הגדול יצאנו למסירה, מי שכבר הספיק להכיר אותי,
הרכיבה היא רק התירוץ לצאת קצת לכבישים המאתגרים יותר והקרבה לכביש "שבע האחיות" כביש פנימי שאינו מוכר לרבים אבל הכי קרוב בארץ
לרכיבה במעברי הרים עשתה את הרכיבה למעניינת במיוחד.
מוזיקה נהדרת באזניות הכביש ריק למחצה והפעם על הפרק רכיבה טכנית מהירה אבל לא אגרסיבית בדיוק מה שהפסיכולוג המליץ, הצלחתי למצוא את
את השעות קצת אחרי פקקי הבוקר ולפני היציאה הנוספת לדרך והכבישים האירו לי פנים פתוחים נוחים ונקיים מהפרעות של סופ"ש, תענוג אמתי,
טיפסתי על שבע האחיות יצאתי ממבשרת לכיוון צובא ירדתי בכביש היפה בארץ לכיוון בית שמש ועליתי חזרה דרך כביש נס הרים משם לבר בהר וירידה
נוספת לכיוון צומת כרם ומשם לתלפיות למשרדי הפול לעשות ביטוח של שבועיים לבימרון הקטן לקראת הטסט...עוד שיגעון מוטורי אדיוטי שאני מפתח.
לכמה דקות היה לי שקט הייתי דרוך ומחודד הסיבובים טסו מתחת לגלגל והיינו רק אני האופנוע המוזיקה והכביש ומסביב כלום...תענוג.
https://www.google.com/maps/@31.7938...3840?entry=ttu
20900 ק"מ
התקופה המטורפת הזאת פועלת עלי בכמה מישורים, מצד אחד אין חשק לכלום, בא לי לברוח לחו"ל אבל הג'ינג'ית מתעקשת שזו לא הזמן, מלחמה
אנטישמיות, לא בא לה להסתובב באווירה כזו, ולי בא לרכוב ודי משעמם לי בכבישים הרגילים...החלטתי להחיות את הבימרן, זה האופנוע שלקחתי
על עצמי לפרויקט הצלה BMW דאקר 650 סמ"ק מודל 2000 חף מאלקטרוניקה ABS ושאר גמדים ניצול אמתי במצב מצוין שנמצא אצלי כבר
כמה שנים סתם בשביל הכייף. חלפה כשנה וחצי מאז עשיתי לו טסט אחרון ואם נעבור את השנתיים נצטרך לעשות לו מעבדה ולכן את האגרות אני
משלם ומעביר אותו טסט כל שנה וחצי...
הבימרן הגיבור עבר לסגור פינות אחרונות של החלפת מספר לקטן יותר ותקני, סידרתי לו גם את המיקרו סוויץ לבלם היד שהבאתי במשלוח מחו"ל
קצת חיזוקים לברגים ניקוי אבק והבחורון עבר טסט חלק כמו גדול...תענוג, משם לכבישי נס הרים והסביבה לתת למנוע לעבוד כשעה וחצי, והאופנוע
הזה הזכיר לי כמה תענוג אפשר להעביר גם לא ממנוע מפלצתי ורכיבה מהנאה לא פחות גם הפחות מחצי מכוחות הסוס. מי שאוהב כלים מוטורים
ידע לאהוב כל כלי הזכות מה שהוא...
קובץ מצורף 10282
21150 ק"מ
המעבר מהבימרן לורסיס מורגשת במיוחד אחרי שאתה נועל את הבימרן במקומו ועולה הביתה על הורסיס, זה מצחיק הבימר מרגיש
קטן וצר אפשר להשתחל איתו לכל מקום שבו הכתפיים שלך עוברות, ההילוכים הראשונים שלו חזקים אבל בגלל המשקל המצחיק שלו
הוא גם מאיץ יפה ואם לא נזהרים הוא ידע גם להרים גלגל קדמי אפילו במעבר חזק בין ראשון לשני שורשי השטח שלו מורגשים בכל
רכיבה הרכות שלו, הגובה המתלים והגלגל הקדמי הגדול והמושב הרך מכתיבים לך סגנון אחר לגמרי ברכיבה. בעוד הורסיס מרגיש
מוצק נטוע במקומו ותופס את המרחב הדגול שלו במכובדות מהיר וחזק שמכתיב רכיבה שונה. בעולם מושלם הייתי מעביר את הבימרן
לאירופה ויוצא אליו כמה פעמים בשנה לרכיבה שם. זה מצחיק אבל לרוכב/ת בודד זה פרטנר מושלם במיוחד באירופה שם ראיתי לא
מעט מאחיו רוכבים בכבישים ללא רגשי נחיתות. וכן רכיבה שם בכבישים משניים ודרכי עפר תהיה קלה יותר ואפילו במקרה של נפילה כל
יוכל להרים אותו בקלות מקרקע ללא עזרה מסביב. לא מפליא שיש פורומים רבים שמקדשים לכלים האלה באירופה בארה"ב ודרום אמריקה.
הורסיס ואני מתקרבים לטיפול ה-24 רוב החלקים כבר נמצאים אצלי וכיוון שאת הטיפול הקודם עשינו לאחר החזרה מחו"ל ב-14 אלף ק"מ
יוצא שאפילו נקדים במקצת את הטיפול. בהחלפת השמן אנסה שמן חדש סנטטי מלא של קסטרול למרות שידוע שסוס מנצח (ליקווי מולי) לא
מחליפים עד עכשיו ולמרות שהמנוע עובד חזק אין שום שינוי במפלס השמן ולא נרשמה צריכה בכלל, טמפרטורת המנוע קבועה וללא חריגות
והמנוע נשמע ומרגיש עצמתי חלק וחזק.
מי שמתבונן המחירון מטרו לטיפולים עלול לחשוב בטעות שהמחירים גבוהים בפועל זה אחד מהאופנועים הכי זולים לטיפול שיש אם יודעים להתנהל
נכון. השיטה פשוטה:
1. מוצאים את המכונאי הנכון! במקרה שלי בבאר טוביה ישנו בחור שהיה מנהל מוס מרכזי של מטרו שפתח עסק עצמאי והומלץ ע"י קהילת הורסיס.
(למי שלא יודע ישנו מועדון ורסיס גדול שמוציא פעילויות, דואג להנחות משמעותיות ונמצא בקשר מתמיד עם נציגי היבואן ויש בו המון חברים מכל הארץ
שמספקים תמיכה מלאה בשגרה וחירום לחברים, מאין עמותת ידידים אבל רק לחברי המועדון. מהם ניתן לקבל גם המלצות אמתיות על מוסכים)
2. קונים את כל החלפים לטיפול ברשת ממקומות אמינים ובטוחים הקנייה הזאת מוזילה את מחיר הטיפול בהרבה מאד כסף.
3. למוסך משלמים על שעות העבודה, וכיוון שהמוסכניק שלנו הוא מתוך המלצות הקבוצה הטיפול שנעשה לאופנוע הוא הטיפול הנכון והראוי במחיר
אמת. כשמצרפים את סך הדברים האלה לטיפול מחיר הטיפול באופנוע האמתי מצטמצם לשני שליש ולפעמים אפילו יותר.
4. לא מחכים לתקלה, מוסך מקצועי מכיר מחלות אופייניות לכלי ומוסך שמתמחה בכלילים ספציפיים שולט בחומר היטב ויודע לתת לאופנוע את כל מה
שהוא צריך ויותר ולכן גם מונע תקלות.
5. מחשב רבותי מחשב... יש לכם באופנוע תקלות נסתרות, כן הרבה מאד פעמים אנחנו רוכבים עם תקלה שאנחנו לא מודעים אליה או שקיים קובץ
עדכון למחשב האופנוע שרק גורמי מקצוע יודעים עליה כך מבצעים ריקול שקט (תיקון שהחברה ממליצה אבל לא פורסם) כך מעדכנים תוכנה, כך
מזהים בעיה עתידית גדולה יותר. רוב המוסכים שמשרתים הרבה סוגי אופנועים לא מחברים את האופנוע למחשב אם לא מופיע קריאה של תקלה,
ולכן מפספסים חלק מהטיפול. אגב מכונאי טוב גם יאפס לכם את הקריאות הקודמות וישחרר את זיכרון המחשב מקבצים מצטברים שאינם חיוניים
אצלי לדוגמה במחשב נשמרת הזווית הכי גבוהה שבה היה האופנוע ולכן כיוון שלא פעם האופנוע שכב על הרצפה הזווית המקסימלית נשמרה ולא ניתן
לקבל קריאת אמת. בטיפול הקריאות האלה נמחקות וניתן להתחיל מחדש.
6. חלק גדול מהתקלות באופנוע נגרמות ע"י המוסך, חיזוק לא נכון של ברגים, שבירה של פלסטיקים, שימוש בחומרים לא נכונים, או סתם הזנחה
כל אלה פוגעים בשלמות האופנוע תפקודו והמראה שלו, מכונאי מוסדר שעובד נכון עם הכלים הנכונים בסדר שיטתי לא גורם נזק לאופנוע. לכן
בחירת המוסך והמכונאי לאופנוע שלכם חיונית. למדתי זאת על בשרי עם הבימרן שטופל אצל האלכסים (הגוריים של BMW) במשך שנים, קבלתי
אופנוע מושלם מקורי לחלוטין שטופל בחלקים מקוריים בלבד. והוא בריא כמו שור. זה החלק של "המוסך הנכון".
אז כן החזקה נכונה של האופנוע משתלמת בסופו של דבר, קיצורי דרך ואילתורים גורמים נזק. אבל בגדול בטיפול נכון ויעיל אפשר לחסוך בלי להתפשר.
לגבי שמן סינטטי (בלשון העם 100% סינטטי) קח בחשבון שהוא הוא יגרום לזה שרעשי מנוע מכניים יוגברו כמו רעש קלאץ, טיימינג גיר ועוד, הבחנתי בזה בכמה אופנועים שהיו לי ואחרי שחקרתי את הנושא זה אכן תופעה ידועה, השמן הסיננטי זורם יותר טוב ונדבק פחות לחלקי המנוע לכן שומעים יותר רעש, זה לא פוגע במנוע להיפך שמן סינטטי משאיר מנוע נקי בלי הצטברות משקעים, בטרייסר זה מאד הפריע לי אז החלפתי חזרה למינרלי עם תוספים סינטטים (חצי סינטטי) עם זה הוא מגיע מהמפעל
21731 ק"מ חם.
עכשיו כבר מותר לגלות בחצי השנה האחרונה הייתי נסיין של חברת קרדו לדיבורית החדשה של קרדו פרו. חבר מוכר מהתחום המליץ עלי
ואני ביחד עם עוד אחרים השתתפנו בניסוי בתמורה קיבלנו לרשותנו את את הדיבורית המתקדמת ביותר של החברה עם רמקולים מעולים
4.5 אינצ' של JBL ויכולות של למידה נרכשת וזיהוי תאונות. כעיקרון כל הממבו ג'אמבו הטכנולוגי מעניין לי את קצה האף, אבל היכולות
של המוזיקה והאיכות שלה כן דיברה אלי, אז הייתי צריך לרכוב פעמיים לרעננה וחזרה...ביג דיל.
בעוונותיי התחברתי גם לאפליקציית המוזיקה ספוטיפיי ויש לי שם למעלה מ-500 שירים נבחרים שמנוגנים לי לקסדה בצורה רנדומלית כך
שכל רכיבה הופכת לקונצרט מוזיקה נהדר שמעצים את חווית הרכיבה. בחרתי גם שעות רכיבה שעל פניו אמורו היו להיות נקיות מפקקים
אבל זה עבר רק בחזור לשם הדרך הייתה עמוסה ומונעת כל יכולת ליהנות מרכיבה משחררת.
הדרך חזרה כבר הייתה טובה יותר בלדות הרוק של שנות השבעים התנגנה לה ברקע כביש 6 נתן לי דרור לפתוח חזק מצערת כשהרווחים
בין הרכבים כולל השמאלניים ביותר היו כאלה שניתן היה לעבור בקלות מנתיב לנתיב מבלי לתת להם סיכוי אמתי לעכב אותי, לפני הפניה
מודיעין ההתלבטות הרגילה אם להמשיך לכביש 1 שאני אוהב יותר או לעבור דרך 443 ששם פחות סיכוי לעומסים, העדפתי להמר על כביש 1
ולא טעיתי, את העליות לירושלים אני אוהב מאד, יש משהו בכלי שמסוגל לפתח מהירות מרשימה בעליות האלה בעוד כל האחרים על הכביש
נאבקים במחסור בכוח ומהירות החדווה הזאת כשעוקפים את כולם גם את אלה שבטוחים שהם הכי מהירים...איזה כייף להסתכל על הפרצוף
שלהם כשאתה עובר אותם כאילו אין מחר והם תקועים ברוורס...
אני מתקרב במהירות לטיפול 24K רוב החלקים כבר הוזמנו מחו"ל ואני עדיין מחכה לפילטר השמן ומתלבט איזה שמן מנוע לשים הפעם מצד
אחד הסינטטי נהדר למנוע אבל משנה את הצליל שלו בעוד הנוכחי נותן צליל שקט וחלקות נסיעה נהדרת. יש לי עוד כמה שבועות להחליט.
הורסיס מרגיש משוחרר לחלוטין חזק מהיר ומגיב נהדר לכל גחמה ורמז ממני, הוא יודע לרכוב רגוע ושקט ברכיבה מנהלית כחתלתול ממושמע
ונעים וכשאני קצת מושך לו בזנב הוא משנה פניו ומתנהג כאריה פשוט תענוג צרוף. לא מצליח אפילו לחשוב מה יחליף אותו בבוא היום כי הוא
כל כך נכון.
קובץ מצורף 10287
אתה רוכב בלי אטמים?
אני מתקין גומיות של אוזניות אולפן על הרמקולים, בקסדה החדשה עדיין לא התקנתי ולמרות שהדיבורית החדשה עם רמקולים של JBL הסאונד ממש גרוע ביחס לקסדה הקודמת. אני מקווה שאחרי שיגיעו הגומיות הסאונד יחזור להיות מה שאני רגיל, ובתקווה שאפילו יותר טוב.
כן, לאחרונה עשיתי נזק לאוזניים בגלל אטמים ונאלצתי לעשות ניקוי אוזניים כירורגי בגלל דחיפת הלכלוך והזיעה לתוך צינור האוזן.ציטוט:
נכתב במקור על ידי JohnnyDough
קבלתי הרצאה מעמיקה מדוע אסור לנקות אוזניים במקל ומדוע שימוש באטמי הגומי הפשוטים מסוכן לאזניים.
במשך שנים השתמשתי באימונים באטמים צבאיים ובעצם דחסתי לצינור השמיעה מזהמים רבים שהתקשו והפכו לפקק שפגע בשמיעה
הפקק הוסר וכרגע התחושה נהדרת.
קיימים אטמים המיועדים לרכיבה אני לא בטוח כמה הם יותר בטיחותיים. ובכלל אני מעדיף לשמוע את קולות הרקע בכביש למרות המוזיקה
ולא להיות אטום ברכיבה.
אבל אני דפוק.
מסתבר שצריך לכוון את הרמקולים של הדיבורית לזוויות שמתאימות לראש הרוכב על מנת לקבל סאונד טוב.ציטוט:
נכתב במקור על ידי AsafA
אתה לא דפוקציטוט:
נכתב במקור על ידי השושנים
אתה סתם אטום
עזוב סופרלטיבים פולניים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי השושנים
יש פתרון זמין בכל בית מרקחת להצטברות של טינופת בתעלת האוזן : https://www.navehpharma.com/products...ine/clean-ears
ואני יכול להעיד שזה בהחלט אפקטיבי (זה לא שימוש יומיומי - זה משהו של אחת לכמה חודשים כשצריך).
הרעש של הכביש גרוע מספיק ואם אתה עוד מטביע אותו במוזיקה אז העוצמה היא מהסוג שגורם לנזק שאי אפשר לנקות...
השמיעה שלי הולכת לכיוון אחד...אבל תודה על הטיפ לניקוי אנסה אותו.ציטוט:
נכתב במקור על ידי JohnnyDough
קובץ מצורף 10288
...הרכיבה על הורסיס מרשימה, נוחה, מפצה היטב על טעיות רוכב, הגומי משובח ובעצם מי שמתמודד מול הכביש והתנועה זה רק הרוכב.
גם רוכב מתחיל, או כזה שהיכולות שלו לא בהכרך מדהימות ברכיבה ידע להוציא מהמכונה מידה רבה של הנאה ויכולת, קל להבין רוכבים שלא
עשו את הדרך מהאופנועים הישנים והפרימיטיביים שמפספסים חלק גדול ממהות האופנוע, מפספסים אולי מילה קשה מדי אבל היכולת שלהם להבין
את הרע והקשה שהוא הבסיס להשוואה להיום נפגמת עמוקות והחיפוש שלהם אחרי "שלמות" מתפרשת לפעמים בעייני אופנוענים ותיקים כפינוק.
מי שגדל על גרוטאות מוטורית וידע לחלץ את עצמו מצרות ע"י אלתור ותושייה מפחד פחות לצאת לדרך עם כלי פחות ממושלם, מי שרכב בכבישים
ישנים וחרוכים דרכי עפר ובורות יהיה מין הסתם רוכב נבון יותר ופחות מוסח דעת, מאחרים שגדלו על הכבישים המהונדסים היום לטובת הנהג.
מי שמגיע לאופנוע ומתחבר לשלל עזרים אלקטרוניים, מתנפחים ושכבות מיגון הייטק לא חווה רכיבה פשוטה של ניווט על פי זיכרון ועזרת הקהל,
האזנה הכרחית לצליל המנוע לגילוי תקלות. שליטה באופנוע ללא גמדים סמויים שמתקנים אותך וגומי באיכות שמאלצת אותך לרכוב נכון וטוב.
מי שקם לקריזות ההתנעה של מנוע עם קיק סטארט או מנועי קרבורטורים לא מתרגש מאופנוע חדש שמונע בלחיצת כפתור ומתנהג אחיד, היום פשוט
יותר להיות רוכב, הכל מוגש על מגש שלכסף ומחולק בנדיבות ושותפים סמויים מתחברים אילך לרכיבה להציל את עצמך ממך.
קחו היום אופנוען חדש כזה שגדל על כלים מוזרקים מתוגברים ותנו לו כלי משנות השמונים ותראו איך הוא מתבלבל ונתקע במקום כן האבולוציה מסננת,
החידושים לא נגמרים וכישורים רבים שהיו חיוניים פעם, הפכו לבלתי חשובים או פשוט נעלמו. מה זה עושה לרוכב עצמו? עד כמה הכלי הנהדר הפך חשוב
יותר מכישורי הרוכב שלו.
אמר פעם אחד מרוכבי ה-GP האגדיים "אני מעדיף להפסיד לאופנוע טוב יותר, מאשר לרוכב טוב יותר, כי האופנוע מעיד על כוח הקנייה והרוכב על
יכולת הרכיבה."
היום כל ילד לאבא עשיר או קשרים טובים עם מנהל הבנק יכול לקנות אופנוע מתקדם ולתת בגז, להגיע לכל מקום, ולהציג "יכולת" אבל עד כמה האופנוע
עשה בשבילו את הרכיבה וכמה הוא בשביל האופנוע?
מה האחוזים שמתחלקים בין יכולת האופנוע ליכולת הרוכב ואיפה זה מציב את ההנאה שלו מהכלי?
זה לא סוד שאני אוהב אופנועים בכלל ואופנועים ישנים בפרט, אם הייתה לי אפשרות אמיתית לאכסון אין ספק שהיה לי אוסף גדול מהם בכל המצבים.
לצערי לא זאת המציאות כאן אבל בגדול אני שמח שניתנה לי הזכות לרכוב 42 שנה על מגוון הכלים מדהים ולחוות את ההתפתחות האבולוציונית של
האופנוע ולדעתי זה גם הפך אותי לרוכב אחר.
בתמונה אופנוע של פעם.
21837 ק"מ
רכיבה לפני שחם יותר מדי. לפני היציאה שלי לפנסיה הייתי חייב להגיע כל בוקר לעבודה, זה חייב אותי ברכיבה קצרה למתקן לפעמים בימים מושלמים
היינו חוברים לפני ארוחת הצהרים או במקומה כמה מהחברים שהיו בעל אופנועים ויצאים לרכיבה קצרה שבסופה או מסעדה טוב, או קפה, אלו היו רגעים
נהדרים כיוון שנבחרו בפינצטה והיו יחסית מעטים מהם. היום הצורך לפרק את האופנוע מאסוריו הוא קשה מדובר בטקס לא קל שלוקח לפחות כמה דקות
טובות ולפעמים בגללו אני מוותר על יציאה איתו. וכן כמות הקילומטרים שאני עושה עם האופנוע ירדה משמעותית. לכן בכל הזדמנות שיש בה שמץ של
אפשרות אני יוצא לרכב, זה יכול להיות לבד ויכול להיות עם חברים. לכן שמחתי שיהודה התקשר להציע לרכוב, יהודה הוא עצמאי אדון לזמן שלו ובנוסף
הוא גם מתופף בחסד שמלווה זמרים רבים ומוכרים ליהודה יש BMW 1200 מבציר מתקדם יחסית והוא רוכב רגוע, שזה סבבה לגמרי לטיולים גנובים.
ככה צלחנו לגנוב לנו בוקר של רכיבה בהרים קפה טוב ולחמנייה אני הצלחתי להשחיל אימון טכני נוסף שאני אוהב מאד הרוד 6 שיתפו פעולה כמצופה
וסוף סוך הצלחתי להגיע לזוויות ולקווים שרציתי בלי שום בעיה, הייתי כל כך מרוכז ברכיבה ובהישג הנדרש והכל שיתף פעולה בצורה מושלת שרק אח"כ
בדיעבד הבנתי גם כמה מהיר הייתי לתחושתי ברכיבה עשיתי הכל נכון ויפה אבל לא תיארתי לעצמי שזה יהיה גם מהיר שכזה. התרגול של רכיבה בהילוך
נמוך בחירת קו מדויק ושימוש מועט מאד בבלם הוכיח שוב שזו הדרך לתקל את הסיבובים והכביש הזה פשוט כייף אדיר.
אם אתה אוהב להתאמן ממליץ לנסות יום מסלול. הכי כיף לתרגל את הדברים שצריך לעשות כשאתה פוגש את אותה פניה 30 פעמים. יש בעולם הזה הרבה מעבר לקווים נכונים.
בכביש ציבורי אני תמיד קליק אחד או שתיים מהמקסימום, במסלול ואני אומר את זה מניסיון ברכבים, אני נוטה להגזים בביטחון
מה שמביא אותי לטעיות ותאונות, לא בא לי עם הכלי שלי ולא בגילי.
22089 ק"מ
הורסיס הוא האופנוע הכי פחות מעורך וגם זה שהכי הרבה נזק תדמיתי נגרם לו שלא בצדק, הסיבות רבות אבל לאחרונה מתעוררת מגמה חדשה
בקרב בוחני האופנועים המקצועיים והחובבים ברשת והסיבה לא תאמינו היא דווקא הסוזוקי החדש.
מאז יצא הדגם החדש של הורסיס אני עוקב באדיקות אחרי הנעשה בעולם והייתי די מתוסכל, היה לי קשה להבין איך אנשים לא רואים את מה שמונח
להם מתחת לאף ואז זה התחיל כנראה היה צריך לחכות להולדתם של כמה דגמים נוספים על מנת להבין את הברור מאליו.
זה התחיל כטפטוף ועכשיו ז כבר מדובר בגלוי, הסוזוקי טוב כמה שיהיה התגלה בעיניי הבוחנים כבעייתי לפחות בדור הראשון מערכת הטיה מפספסת,
בעיות אחיזה של הצמיגים ומפרט נמוך ובלתי ברור של אביזרים קריטיים. (אל תאמינו לי תבדקו).
בהשוואה של אחד מול אחד נקודות לקוואסקי, סוזוקי לקחה מנוע מוצלח וניסתה לביית אותו אבל יצא להם קצת ברדק, אף אחד לא טוען שזה לא אופנוע
מוצלח אבל בניגוד לורסיס זה אופנוע פחות מגובש (אנשים יעריצו אותו ויסגדו לו אבל...).
מול המתחרים האחרים הקוואסקי באירופה מתחיל בעמדת נחיתות, לא בגלל מה שהוא אלה בגלל המיסוי האופנועים המיובאים מופלים במיסים אל מול
האירופאים ונוצר מצב מצחיק שבמחיר הורסיס נלחם כמעט ראש בראש בבימר (1250) הקלפים שביד שלו גרועים.
עזבו עכשיו את הפטריוטיות המזויפת ורגשי הגאווה על התוצרת המקומית, הורסיס נחשב לאופנוע הכי היי טקיסטי ומזווד במפרט ולמי שמחפש נוחות
בקרוזר כביש ספורט גדול יש שתי אפשרויות ראליות BMW או ורסיס.
האפריקה חלש ממנו ועם נטייה לרדת גם לשטח שזה משחק די לטובתו ה-KTM הוא....KTM (שלא באשמתו) ויש את הימאהה MT שהוא אופנוע
מצוין עם יכולות פעלולים וספורט חזק שתאכלס מדבר בעיקר לחברה הצעירים יותר וכאלה שמוכנים לשלם מחיר בנוחות בשתיים ובבלאי גבוה.
מי שמחפש קרוס-קאנטרי כביש עם יכולת לא מבוטלת של הנאה וספורטיביות, וחושב שמנוע 4 בשורה עם 120 כ"ס משעמם הוא אחד מהשתיים, או
רברבן או לא מבין על מה הוא מדבר. האפשרות הסבירה יותר שהוא מעולם לא רכב על הורסיס בצורה ראויה.
אגב זה מחלחל כבר תקופה עכשיו זה כבר נאמר בפה גלוי. הוורסיס משגשג כבר במקומות שאין הפליית מיסים יש לו קהל אוהדים מרשים, והוא מככב
ברשימת האופנועים הכי מתאימים לטיולים ארוכים ומסעות.
עכשיו בגלל שרוב הבוחנים האירופאים נאלצים לשלם מחיר גבוה מדד ההשוואה שלהם שונה אל מול הבוחנים האמריקאים למשל, יש סטנדרט שונה.
בסופו של יום לדיעה האישית של הבוחן יש משקל רב בתוצאות הבחינה שלו ולגילו יש גם משמעות, אם תיקח בוחן צעיר שמחפש ריגושים אה לה GP
הוא יפספס בקלות את היעוד של הורסיס.
קחו בוחן שמטייל עם האופנוע ובת הזוג ותקבלו חוות דעת אחרת לחלוטין.
בקנה בקרוב טיול של שבועיים לרומניה שבמהלכו הג'ינג'ית ואני ניקח את ה-BMW 1300 החדש למסע משותף בהרים הכי גבוהים ברומניה, אז אקבל
אולי פרספקטיבה שונה.
אני חי טוב עם הטרייסר שילוב של מידות של דוגמנית ויכולת רב גונית.
אם הייתי הולך על משאית אז כבר הייתי מעדיף עם מנוע גדול דוגמת המנוע של הGTR יאבוסה ודומיהם
ובהזדמנות זו:
לגמלאי שלנו חסר הגבולות
יום הולדת שמח לעוד מאה כעשרים שנות זקפה
שהויאגרה תמיד תעזור ותצליח לקלוע לכל חור.
שיהיה לך המון נחת גם כשלך הפיליפינית תנגב את התחת
ממה נתחיל?ציטוט:
נכתב במקור על ידי lokimonster
MT בלאי גבוה? מאיפה זה בא?
מחיר בגלל מיסוי? בגרמניה הוא נחשב יחסית זול ביחס לאירופאים במיוחד שההבדל בין המחיר הנקוב למחיר שהדילרים מוכרים הוא גדול.
הבעיה של הורסיס זה שהוא ממשיך את הנוסחה היפנית של פעם, אמינות, פרקטיות בלי גרינד פאקטור.
הוא מפסיד ברכיבות המבחן של הלקוחות לא של הבוחנים, רוכבים שעושים סבב רכיבות לפני קניה קונים את המתחרים ולא בגלל שהוא לא טוב אלה בגלל שהוא לא עושה את זה להרבה זה משהוא שאי אפשר להסביר אבל ימאהה למשל הבינו את זה מזמן ואז פיתחו את מנועי הCP שהביאו להם הרבה לקוחות.
ההצלחה של קוואסקי היא עם הZ900 שם הם עוקפים רבים וטובים אבל איכשהוא לZ יש הרבה גרינד פאקטור ביחס למחיר האטרקטיבי שלו שנותן פייט גם לסינים
שושני, אתה כותב מוכשר אבל גם הכשרון שלך לא יכולת לגרום לוורסיס להיות נחשק. זה אופנוע משתלם עם תמורה טובה לצרכים הספציפיים שלך אבל הוא לא קולע למחנה הכללי, מבוגרים שרוכבים בזוג מעדיפים את ה-GS. וכל השאר פשוט אין להם מה לחפש בוורסיס.
לפני כמה שנים כשרכבתי על f700gs לקחתי סיבוב על הוורסיס שלך ונדלקתי על המנוע אבל לא על המראה. בסוף קניתי את אחיו הצעיר שחולק איתו מכלולים רבים, את ה-z1000sx. שם המנוע מפיק עוד 24 סוסים והאופי אחר לחלוטין.
אין לי שום כוונה כזו להפך יש כמות לא קטנה של לקוחות שפשוט נהנים מהקונספט שהורסיס מציע, רובם אגב לא מפסיקים לשבח.ציטוט:
נכתב במקור על ידי AsafA
הכוונה שלי היא שיש מגמה גם בקרב בוחני האופנועים הצעירים שהם לא הקהל האוטומטי של הכלי הזה שנפל להם האסימון שיש
בורסיס הרבה מעבר למה שנהוג לחשוב, זה לא קרה מיד זהי מגמה שהתפתחה בשנתיים האחרונות מספיק להשוות את הדעות כשיצא
הדגם החדש במיוחד מול מבחני ההשוואה לאופנועים אחרים בין מה שהם אומרים היום. הורסיס אולי לא מבריק בשום תחום אבל הוא
מצוין בהכל בעוד אצל המתחרים יש חלקים מצטיינים אבל יש חלקים שבקושי מגרדים את הטוב מאד. והפערים האלה הופכים את הקערה
על פיה.
בעולם מושלם היו לי כמה וכמה אופנועים לכל מצב רוח, היה לי טריומף לעיר:
https://fullgaz.co.il/wp-content/upl...0/T100-002.jpg
היה לי דוקאטי כביש ספורט לסופי שבוע.
https://ducati.co.il/wp-content/uplo...0-768x433.webp
הייתה לי וספה אספנות וגם איזה סקמבלר נחמד.
והיה לי BMW 1250 אדוונצ'ר לטיולים.
https://rideexpeditions.com/wp-conte...9/06/BMW-7.jpg
אבל אנחנו לא בעולם מושלם אז יש לי את עיסקת החבילה הכי טובה בשבילי.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי השושנים
שני דברים
1. איזה משפט של איש מכירות, נשמע פצצה אבל לא אומר כלום :-)
2. אין מצב שתצליח לשבת עליו, במקום של הבטן יש מיכל דלק, ומעבר לזה אתה כבר לא מספיק גמיש :-)
3. חולה עליך!
שושני מבחינת ערך על תמורה כנראה שאתה צודק. אבל אתה לא רוכב כדי להסביר כדאיות צרכנית. מדובר בתחביב יקר חסר הגיון כלכלי.
כשתרד מהקטע של המשתלם ממליץ שתבדוק את ה GS החדשים. עכשיו בלי הפזילה ועם המון כוח ומומנט.
באמצע ספטמבר אם חיזבאללה לא יקלקלו לי, מתוכן טיול של כ-1600 ק"מ בכבישים הכי מסובבים של רומניה, יחד עם ה-BMW1300GS.ציטוט:
נכתב במקור על ידי קידוזו
אז נדבר שוב, בינתיים אם הפורום המכובד הזה עושה לי מגבית נחמדה אני הולך עם ה-1250 בלי למצמץ. (בשקט נגיד גם על ה-4 בשורה שלהם).
סתם שאלת תם.
מדברים כל הזמן על ה-GS (1250, 1300) כאופנוע תיור. איך זה שאף אחד לא מזכיר את ה-RT?
ה-RT אופנוע מאד מגושם וכבד בתאכלס מתאים לכבישים הארוכים והישרים של ארה"ב יש לי חבר בארץ שמתנהל עם אחד כזה מאד קשה לרכיבה בעיר בתנועה צפופהציטוט:
נכתב במקור על ידי א הזקן
בגלל המחיר הוא מתחרה בדגמי האדוונצ'ר וה-GS של אותה חברה. היתרון שלהם היא יכולת ירידה גם לכבישים פחות טובים ושבילים מה שלא הייתי מנסה איתו.
בארה"ב הוא מתחרה דווקא בגולדווינג שעל ידו הוא ניראה פיצפון.
https://www.wunderlich.de/media/64/9..._1800x1200.jpg
איפה לדעתך ייתן לי הבימר ב- 170000 ש"ח יותר מאשר הורסיס באותו מפרט?ציטוט:
נכתב במקור על ידי קידוזו
מהירות?
טכנולוגיה?
שימושיות?
צבירת ק"מ?
יכולות אחרות?
שוב אופנוע קונים מגחמה ומשאלת לב אבל...עם אופנוע צריך גם לחיות!
ואני חוזר ואומר אחרי בדיקה וחפירות אין ספור - באירופה כשהתנאים שונים עדיף הבימר על הורסיס:
1. ההבדל במחיר לא גדול.
2. שירות הטיפולים בכל היבשת נרחב ומקצועי.
3. היכולות הטכניות של האופנוע בכבישים שם בעיקר במעברי ההרים עם ציוד מלא ובת זוג טובות.
4. הכלי נפוץ מאוד וקל למצוא לו כל שתבקש.
5. הביטוח שם אחר לחלוטין.
בארץ עדיף הורסיס בגלל המון סיבות.
1. כלכלית שזה פקטור עצום בקנייה ובמכירה.
2. כבישים מותאמים למהירות גבוהה יותר. (אז היתרון של הבימר מתקזז משמעותית)
3. אין פשרה על טכנולוגיה וגאג'טים
4. ביטוח רגיל.
5. פריסת מוסכים מקצועיים ומתאימים ארצית.
הייתי יכול לקנות פרארי ולהתרבב בה כל היום היא הרבה יותר מהרכב שלי ביום יום, אבל אין מצב שהיא עוברת
את פסי ההאטה בכניסה לשכונה והילדים היו שורטים לי את הצבע בחנייה. פרקטיות וצורך מול חלום שטוב לחלום.