למצות אופנוע - ולהמשיך לנסוע עליו

"עולה בנפח כי מיציתי את האופנוע", משפט שאני שומע לעתים די תכופות, בעיקר מאנשים צעירים בני גילי שמתחילים על אופנוע יחסית קטן (250/300/500 סמ"ק), ורוצים לעלות בנפח, כדי "לרכב עם הגדולים", כדי להרגיש מה זה אופנוע סופרספורט, עוד שלל סיבות. אבל לא רק הם, גם חבר'ה עם נפחים גדולים יותר (700 ומעלה) ממצים את האופנועים שלהם ורוצים לעלות מעלה...אבל למה?

אני הגעתי לא מזמן למה שחשבתי באותו רגע זו נקודת "מיצוי האופנוע". הצמיג האחורי כולו "סגור", המהירות הסופית נבדקה, רגליות גורדו, כבישים ספורטיביים נחוו, טיולים ארוכים בהרכבה בוצעו...מה כבר נשאר לי לעשות עם האופנוע הזה? בנוסף, הייתי בתהליכי הוצאת רשיון A, ואופנוע ה-650 סמ"ק עליו למדתי משך אותי למשהו עם יותר גרגור בסל"ד נמוך מהטווין המקבילי של העז. דפדופים קבועים באתרי יד שניה, החל מהורנטים ו-DRים, כלה בבנדיטים ו-SVים, בדקתי את כל מה שמשך את העין...אבל שום דבר לא משך את העין.

אני לא יודע למה, אבל גם אחרי שכביכול "מיציתי" את העז, אחרי שחווינו יחד 20 אלף ק"מ בחום אימים וסופות אימתניות, בפיתולי הצפון ושבילי העפר של הדרום, לבנטל והכנרת וגם לפונדק של הכושי בדרך לאילת...ואז הגעתי למסקנה מוזרה, אולי אשאר איתה אחרי הכל? היא מניעה בבוקר ולא מתלוננת, מושכת מבטים למרות היותה תיכוניסטית בגיל, סוחבת יפה בהרכבה, מספיק ספורטיבית במראה כדי להסתובב עם הקהל המתגרזן ומספיק רטרו כדי לספק את האהבה שלי לכלים ישנים...הרבה אופנועים קורצים לי, על הרבה מהם רכבתי, מהארלי בעל מנוע 900 סמ"ק אימתני, לסופרספורט 4 בשורה ששר בסל"ד גבוהה, לסופרמוטו כיפי וקליל ועד לנייקדים הכבדים שרוצים להרים את הגלגל מעלה בכל משיכת גז...אבל הם לא שלי, הם לא העז.

עוד מישהו מרגיש כמוני? שפשוט מצא את האופנוע שלו, ואינו רואה סיבה להחליף, לעלות או לרדת בנפח, כי פשוט האופנוע שלו עושה את כל מה שהוא רוצה ומתאים בדיוק בשבילו? או שהיה לכם אופנוע שכזה והחלפתם, ואתם מצטערים על זה? אשמח לשמוע :)

זה תלוי מה אתה מחפש מהאופנוע.
אתה חי לפי צ'קליסטים?

זה לא חדש שחיי בעלי האופנוע בארץ קשים.

רוב הרוכבים בארץ רוכבים על אופנועים ולא מנוצלים 80% מהיכולות של הכלי (והרבה גם פחות מזה).

אין לא בארץ ולא עשירית מהמגוון המוצע לאופנוענים בחו"ל. לא באמת מסלולים לרכיבה, לא מרחקים פיזיים
לטיולים חוצי ארצות, ולא תרבות רכיבה או ספורט רכיבה. (אולי אנחנו בהתחלה אבל זה ייקח זמן רב)

מה שיש כאן מחייב אופנועים וורסטילים שידועים לעשות גם וגם וגם. כל אחד בחלוקה שמתאימה לו.

רוב בעל האופנועים בתחום (העממית ותחילת הדרך). גם מוגבלי תקציב ולכן קשה לקלוע לצרכים האמתיים
של הרוכב, ולכן כאשר אופנוע יושב עליך "בול" לא עושה צרות, ונותן לך את התמורה איתה אתה חי בשלום
באמת אין סיבה להחליף אותו כל כך מהר.

ואם אתה עשיר תקנה כמה אופנועים וכל בוקר תבחר.

כמו שסבתא ננה היתה אומרת: " טוב להיות עשיר ובריא מאשר עני וחולה!"

אשרי אלו שעוד יכולים לחוות חוויות חדשות.

נראה לי שאחרי הGTR האפשרויות להתקדם הצטמצמו משמעותית.

ומטבע הדברים אנו שואפים להתקדם חלק זה במודל הכלי אחרים הספק יכולות ספורטיביות וכן הלאה
אין בזה פסול Zה אפילו מצויין

השאיפה להתקדם היא חלק מתרבות הצריכה שמוטמעת בנו טוב כל כך. צריך טלפון חדש, טלויזיה חדשה , רכב חדש אחרי שלוש שנים או אופנוע חדש.
אשריך אם הצלחת לצאת ממעגל הזה. ולו רק באופנוע.

Sent from ...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי YaronNahum

השאיפה להתקדם היא חלק מתרבות הצריכה שמוטמעת בנו טוב כל כך. צריך טלפון חדש, טלויזיה חדשה , רכב חדש אחרי שלוש שנים או אופנוע חדש.
אשריך אם הצלחת לצאת ממעגל הזה. ולו רק באופנוע.

Sent from ...

---

הפלאפון הופך לאט לאט לסוג של צורך ועל פניו בהמשך יהווה ארנק ומי יודע גם אמצעי זיהוי שלנו.

הקידמה נכנסת לכל תחום בחיים שלנו ודי בכח.
לא חסר תיאוריות החל מהאילומניטי אנלוגיות של אורוול ( חוות החיות - קומוניזים) ועוד.

ישנם כ10 תאגידים ששולטים כמעט בכל מה שאנו רוכשים (מזון לבוש ) ככה בקטנה דעה מתוך כלכליסט:

הטלפון היה דוגמא. וכמה אנשים אתה מכיר שמשדרגים לדור חדש כי יצא חדש ?
או מחליפים רכב אחרי שלוש שנים או פחות. ? ,,
שלא לדבר על כמות הביגוד וההנעלה של חצי מהאוכלוסיה הממוצעת כיום.

Sent from ...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי TundraOG

" גם חבר'ה עם נפחים גדולים יותר (700 ומעלה) ממצים את האופנועים שלהם ורוצים לעלות מעלה...אבל למה?



עוד מישהו מרגיש כמוני? שפשוט מצא את האופנוע שלו, ואינו רואה סיבה להחליף, לעלות או לרדת בנפח, כי פשוט האופנוע שלו עושה את כל מה שהוא רוצה ומתאים בדיוק בשבילו? או שהיה לכם אופנוע שכזה והחלפתם, ואתם מצטערים על זה? כן ולא ... מבחינת אמינות? האופנוע הכי הכי אמין שהיה לי אי פעם היה GS1100 של BMW. הוא היה גמל נוח ביותר לרכיבות ארוכות, מעולם לא נתקעתי איתו, קיבל כל טיפול בזמן ותגמל אותי בהתאם בעשרות אלפי ק"מ על גבו בכל מזג אוויר כולל סופות גשמים וברד בהן הייתי כמעט הרוכב היחיד על הכביש. פעמים רבות אני שואל עצמי למה החלפתי אותו ,למרות שאיתו עברתי תאונת דרכים, ועלות התיקון לא היתה גבוהה בהשוואה למה ששילמתי אח"כ על אופנועים אחרים. מצד אחד בא לי לחזור ל GS1200 לא הדגם מקורר מים אלא אוויר\שמן... מצד שני לא בא לי להכנס לעוד הליך קנייה מכירה והוספת כספים לצורך השדרוג. :)

---

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי lokimonster

אשרי אלו שעוד יכולים לחוות חוויות חדשות. כן.. כנראה , כל עוד אראלה לא תתקשר, אני דוחה כל אפשרות שדרוג.

נראה לי שאחרי הGTR האפשרויות להתקדם הצטמצמו משמעותית. מסכים: אם אתה מחפש אופנוע תיור עם סביבות ה 160 כ"ס לערך אז ה GTR מספק את הסחורה , 160/170/200 כ"ס זה כבר באמת לא משנה. גם הכוח שהוא מעיף אותך קדימה לא יסולא בפז... נכון יש לו מתחרים אבל גם ככה האופנוע הזה הוא אובר קיל לכבישי ישראל.
פחות מסכים: נוחות: תנוחת הרכיבה בו מעט רכונה, לומר לך שלי באופן אישי זה נוח? אשקר... אני מעדיף את תנוחת הרכיבה על BMW -זקופה יותר, אז אפשר לקחת את ה RT1200 או GTL1600 לשניהם יש מנוע טוב וביצועים טובים לרכיבת תענוג, או אז הנוחות עולה על ה GTR. כלומר - אם כבר להתקדם ,מבחינתי ההתקדמות היחידה תהיה ל BMW שהוזכרו לעיל.

ומטבע הדברים אנו שואפים להתקדם חלק זה במודל הכלי אחרים הספק יכולות ספורטיביות וכן הלאה
אין בזה פסול Zה אפילו מצויין

---

הדחף להשתדרג די טבעי ותקין. אבל לא בכל מחיר.
בזמן האחרון שקלתי אם להשאר עם ה GTR או להחליף ל RT1200 או GTL1600. הגעתי למסקנה שהמאמץ הכלכלי שאני צריך להשקיע לא שווה את זה. חשבתי גם על GL1800 אבל המחירים ההזויים שמבקשים על יד 2 אינם שפויים ואינם ביכולות הכלכליות שלי. ראבאק... ה GTR אופנוע מעולה, יקר לאחזקה אבל בנתיים מתגמל. ברור ששדרוג האופנוע בא על חשבון משהו אחר בבית. הגעתי למסקנה שבמקום לשדרג את האופנוע (בנתיים :c0305: ) ולהוציא ימב'ה כסף, אשדרג את יכולות הרכיבה שלי בקורסי רכיבה מרעננים וציוד רכיבה איכותי יותר בעשירית העלות מרכישת כלי חדש יותר. ס"ה אני רוכב מאות ק"מ מידי שבוע וצריך להתרענן... ככל שהאופנוע חזק וגדול יותר, מוטב לי לשלוט בו מאשר למצוא עצמי מרוח על הכביש בגלל עודף בטחון עצמי (למרות שאני רוכב רגוע מאוד).

מיקי פתרון אחד לתנוחת הרכיבה רייזרים

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי lokimonster

מיקי פתרון אחד לתנוחת הרכיבה רייזרים

---

מכיר. אבל תתבונן בצינורות הבלם והמצמד, אצלי באופנוע זה מחייב החלפתם, מעניין אם גם אצלך.
לוקי ... אנחנו לא מוצאים סיבה לשדרג... נכון :confused2: ?

לא כרגע
מבסוט מהכלי נח מפנק זריז ומכוער כמו שאני אוהב

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי YaronNahum

השאיפה להתקדם היא חלק מתרבות הצריכה שמוטמעת בנו טוב כל כך. צריך טלפון חדש, טלויזיה חדשה , רכב חדש אחרי שלוש שנים או אופנוע חדש.
אשריך אם הצלחת לצאת ממעגל הזה. ולו רק באופנוע.

Sent from ...

---

בהחלט מסכים. זה הגיע למצב בו אנשים מעדיפים להחליף מאשר לתחזק, בין אם מדובר בכלי רכב, מוצר חשמל או מערכת יחסים.
הייתה תקופה בה כל רוכב היה המכונאי של עצמו, ידע לפרק ולהרכיב את האופנוע שלו לבד בבית (ונכון, חלק גדול מזה נבע מצורך ולא מרצון, אבל גם מהפשטות של הכלי והיכולת לתקן לבד).

ואישית אני דוגל במנטליות של מינימליזם. גם ככה אנחנו לא לוקחים שום דבר איתנו לקבר, אז אני מעדיף לצבור חוויות ולא רכוש שאינני צריך, וחי בדיוק עם מה שאני צריך לרגע הנתון. So far so good.

זה לא רק תרבות הצריכה.הרבה (לדעתי רוב) האופנוענים רוכבים בעיקר בשביל הריגוש. לא כדרך חיים ולא כתחליף אמתי לרכב.הם ירכבו למשך תקופה יחסית קצרה של 1-5 שנים גג ואח"כ יחזרו רק לרכב.כשזה אופי השימוש שלך באופנוע אז די צפוי שברגע שאופנוע מפסיק לרגש אתה עובר הלאה.עובדתית שבקטנועים זה לא ככה ואנשים לא אומרים ש"מיציתי" את הקטנוע כמעט. (למעט נפחים מאוד קטנים ששם זה באמת פשוט לא מספק מינימלי).

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי mudale222

זה לא רק תרבות הצריכה.הרבה (לדעתי רוב) האופנוענים רוכבים בעיקר בשביל הריגוש. לא כדרך חיים ולא כתחליף אמתי לרכב.הם ירכבו למשך תקופה יחסית קצרה של 1-5 שנים גג ואח"כ יחזרו רק לרכב.כשזה אופי השימוש שלך באופנוע אז די צפוי שברגע שאופנוע מפסיק לרגש אתה עובר הלאה.עובדתית שבקטנועים זה לא ככה ואנשים לא אומרים ש"מיציתי" את הקטנוע כמעט. (למעט נפחים מאוד קטנים ששם זה באמת פשוט לא מספק מינימלי).

---

גם בזה יש משהו, באמת שלא שומע על אנשים שממצים קטנועים, וגם אלו שעוברים בדרך כלל נשארים באותו הנפח ורק עוברים למשהו חדש או "מפנק" יותר.
אני אישית גם רוכב על אופנוע ולא קטנוע מכמה סיבות - כשהגדולה מביניהם היא פשוט שאינני אוהב קטנועים (אלא אם מדובר בווספה, ווספה אי אפשר לשנוא).
אני באמת מכיר רוכבים שעברו לרכב כש"מיצו" את האופנוע שלהם ולא היה להם כסף או רשיון (בגלל גיל) לכלי גדול יותר אז פשוט עברו לרכב...שזה לדעתי הזוי, אבל מי אני שאדבר? לו אפילו רשיון לרכב אין...ולא בוער לי.

אנשים פשוט ממהרים מדיי עם הריגושים, במקום לנסות ולהשתפר כרוכבים ואז אם הם באמת מרגישים מוכנים מספיק לעלות בנפח לנפח שירצה אותם ויהיה בגבול היכולת שלהם (ולא לעלות מ-250 ל-1200 ארבע בשורה בשרני) . זה בוער מהר ונשרף מהר...ויש כאלו שפשוט נמאס להם מירוץ חימושי הנפח ועוברים לקרוזר, או חוזרים לנפח קטן שמתאים להם...

דור ה-Y חביבי. זה כל הסיפור. ואין בזה שום רע. (בתחומים אחרים זה אסון לאנושות בעיני).

כל אחד מגדיר מיצוי אחרת, יש כאלו כמו שאתה אומר שאחרי שסימנו וי על סגירת צמיגים\ווילי\סדומערד, ירגישו את הצורך בשדרוג
יש כאלו שמיצוי עבורם הוא לסחוט מהאופנוע את המיץ "כל עוד הוא לא מת אני לא מחליף" (בערך השיטה שאתה דוגל בה, ואוי כמה כיף אתה מפסיד)
ויש כאלו שממצים סגנון, "מיציתי את תחום הסופרספורט", לאו דווקא אומר שאני מהיר יותר מולנטינו רוסי, זה יכול להיות שמיציתי את הסכנה הכרוכה ברכיבה הזו או כל סיבה שנראתה לי לנכון, והיום מתחשק לי לשחק במגרשי סופרמטו על אופנוע עם רבע מהכוח של האופנוע הקודם שלי ואותו אטרף.

אופנועי 250-500 מוגדרים כאופנועי כניסה למתחילים, מעטים אלו שחלומם מתחיל ונגמר באופנוע 250, אך מתוך הבנה שלעלות מ0 לאופנוע ליטר ספורטיבי\סופרמוטו 450\ליטר ארבע מאות ספורט תיור נמשל להתאבדות (ותחסכו ממני את סיפורי ה"יש לי חבר שהתחיל עם 600 4 ציל).
אז האופנועים האלו ממוצים מהר מאוד, גם אם הגששים שלהם לא פגשו את האספלט.

אני לא רואה בזה דבר רע או סממן של תרבות הצריכה, אם בא לי אייפון 10 פלוס, ושנה לאחר מכן אני צריך, סליחה, חייב, לשדרג אותו לאייפון 11 אס, אז זה תרבות הצריכה.
אם בא לי R1 ואתמול הוצאתי רישיון, ובדרך עברתי על אופנוע 250, 500, 650, 600RR, זה לא תרבות הצריכה, זה בן אדם הגיוני.

כדרך אגב, מיצוי מהיר יכול גם לבוא מחוסר מענה לציפיות, כשאני הוצאתי A בזמנו, אז היה ידוע שאופנוע ראשון לרישיון A הוא GS500. אתה לא חושב מה תקנה כשיהיה לך A, אתה מחפש GS באוטומט.
אז קניתי GS500, השם ייקום דמו, כי לכולם יש וזה מה שקונים, החזיק אצלי חודשיים של שעמום טוטאלי, הוחלף בג'ילרה ראנר שהייתה חלשה יותר, אבל סיפקה כיף שהGS בחיים שלו לא היה מצליח להסב לי, גם זו סיבה עיקרית, והיום בכלל, ה"לוק" של האופנועים משדר הרבה מעבר למה שהם מסוגלים, אתה מסתכל על cbr500r לדוגמא, זה cbr? רשום לו על הפיירינג R? אז אתה בא עם ציפיות גבוהות ומתאכזב, סוחט כמה שאפשר ומשדרג לדבר האמיתי.

לגבי הכיף שאני מפסיד - אחת הסיבות העיקריות שאני (נכון לעכשיו) נשאר עם האופנוע שלי היא שפשוט לא מצאתי נישה שמתאימה לי, כלומר קטגוריית אופנועים שתמשוך אותי ברמה שנייקדים קלאסיים מושכים...ובכן יש 2 בעצם, סופרמוטו וסקראמבלרים. הראשון יהיה פשרה עצומה בטיולים ארוכים, שלא לדבר על הרכבה, והשני...מה שאני רוצה אין בארץ, לכן אולי אבנה בעתיד מאיזו גרוטאה...או משלי.

אני לא רואה שום דבר רע בלעלות בהדרגתיות בנפח, אבל צריך לעשות את זה אם ושכאתה מוכן, לא לרוץ עם זה מהר. אנשים שמוצאים רשיון A1 ולאחר שנה רצים לעשות A ורצים עם הנפחים עד הליטר המיוחל...אם הם באמת יודעים להשתלט על הכלי ולמדו את רזי הרכיבה, אולי, אבל הרוב פשוט עושים את זה כי "זה הדבר הטבעי לעשות" ואחרי חודשיים עם 600 הוא כבר משתעמם מ-250 קמ"ש ורוצה 280 ועולה לליטר, שאותו הוא יחליף כל 4 חודשים לליטר אחר כי לזה הוא התרגל ואינו יכול לשמור על אופנוע אחד יותר מעונה אחת.

ולגבי ה-GS500 - כבעלים, כן, המנוע די פרווה, אבל מתחיל לשיר בסל"ד גבוהה. אני עם שלי כבר שנה ורבע אוטוטו, ועדיין האופנוע מצליח לרגש אותי, גם אם רכבתי על גדולים וחזקים בהרבה ממנו עד עכשיו. אולי זה כי נפלתי על אחד במצב טוב ולכן אין לי טעם רע בפה (בניגוד להרבה מהחברים הרוכבים שלי שהתחילו על אחד וברחו מבלי להסתכל חזרה), עם צמיגים איכותיים ומנוע בריא גם GS עצל יכול להיות מאוד כיפי (זה לא אני אמרתי, זה המורכבות :) )

ואני לא רואה שום דבר באופנועי "פוזה" דוגמאת ה-CBR125/250/500. בסופו של יום, רובם הגדול מכוון לקהל הצעיר יותר, שרוצה להרגיש מה זה אופנוע ספורט. אמנם המנוע והביצועים רחוקים שנות אור מ-R אמיתי, כך גם תג המחיר של הכלי, ולילד בן 16-18 שרוצה את הלוק של אופנוע הספורט, אבל עדיין צריך אופנוע ידידותי למתחילים וחסכוני - אלו כלים מעולים. אותו הדבר לגבי סגמנט המיני-קרוזרים (רבל, אקילה, וולקן S וכו', הם לא באמת קרוזרים, אבל הם מספקים את הלוק ותנוחת הישיבה הנמוכה, אמנם בהעדר מנוע V טווין עוצמתי שלדעתי הוא לב כל העסקה, אבל כאופנוע כניסה? מעולים).

אני כמעט בן 20 ורוכב כבר כשנה וחצי על CBR125R.
למה? כי התחלתי את הרישיון בגיל 17. לקח לי קצת זמן להוציא אותי, ושהוצאתי - הבאתי כי כ"כ רציתי.
נכון, הוא לא בידיוק הכי אופטימלי לנסיעה בכבישים מהירים, אין לו פתיחות, יש לו בלאי מואץ כי זה 125 (וגם עשיתי איתו המון שטויות בהתחלה), הכסף שאני משקיע בתחזוקה שלו
לא שווה את זה... אבל בסופו של דבר זה האופנוע שלי. אני עושה איתו כול מה שאני צריך, אני אוהב אותו. וסביר להניח שיש לו עוד תקופת זמן יחסית להיות איתו
עד שבתקווה אשדרג את הרישיון ואביא אופנוע יותר גדול (לא גדול בהרבה, כפול 2.25 בנפח :tongue:). שעם האופנוע הבא
אני מתכנן לקנות מהחברה, להיות איתו מ0 עד 100, כי אני דוגל בלהכיר את הכלי שעליו אתה רוכב, לסחוט אותו כמה שאתה יכול ולהגיד "מיציתי" שבאמת מיצת. ועוד סיבה, האמת, כי, אני לא רואה טעם ביותר מדיי 600RR / 07/ 1000 למינהם, נכון, אולי ביום מין הימים אביא כלים כאלה, אבל אני רוצה לטפס לאט. ה125 לימד אותי גם לא לנסוע כמו חוליגן רק כי אני יכול. וזה יתרון.

אין שום בושה בלרכב על 125 סמ"ק. על כל אחד שרכבתי (שמודה, זה היה בעיר) זה היה פשוט כיף טהור. נכון, הם לא כלים שנותנים ביצועים ספורטיביים...או בכלל, אבל לשמוע את המנוע הקטן הזה צורח ב-80 קמ"ש על הילוך רביעי היה פשוט תענוג. מודה גם שהכלי הכי כיפי שרכבתי עליו היה ללא ספק בטא 125 סופרמוטו של ידידה.

הסיבה העיקרית להתקדם היא שבקצת יותר כסף, אתה יכול לקבל אופנוע הרבה יותר טוב.
הוא יעשה את כל מה שהעז עושה (מבחינת להניע בבוקר, להגיע לכל מקום בארץ ולהיות סביר בדלק ובתחזוקה) - אבל יעשה את זה מהר יותר, נוח יותר, יציב יותר ובטוח יותר.
הייתה לי תקופה שבה עשיתי 4-5 אלף ק"מ בחודש על גבי דיוורז'ן 400. אהבתי אותו, וכמוך - חשבתי להישאר איתו "כי זה מספיק". אלא מה, ברגע שקיבלתי A - רצתי לקנות בנדיט 1200, ואז גיליתי דבר משעשע:
1. אותן נסיעות הפכו להיות משמעותית פחות מעייפות.
2. מהירות השיוט בכבישים מהירים עלתה.
3. נהיה הרבה יותר כיף להרכיב.
4. התחלתי להרגיש הרבה יותר ביטחון בפניות.
5. גיליתי שלפתוח את הגז זה יותר כיף ממה שחשבתי.

עם זאת:
1. צריכת הדלק נשארה זהה, ואפילו השתפרה קצת בטיולים רגועים.
2. תקלות משביתות באופנוע התחילו לקרות לעיתים נדירות יותר.
3. התחזוקה לא משמעותית קשה יותר, והחלקים לא יקרים יותר (פרט לצימיגים ושרשרת/גלגל"ש).

מסקנה:
הוספתי קצת כסף, קיבלתי הרבה יותר אופנוע. בינגו.

כן, שקלתי גם את הבנדיט 1200, אבל באמת שאין לי מה לעשות איתו. עוד מעט אני מתחיל ללמוד וגם ככה האופנוע ישמש בעיקר לתחבורה בתוך העיר ולתחנת הרכבת, מדיי פעם נסיעות לבקר חברים או משפחה, אבל בגדול הוא לא יצבור יותר מדיי ק"מ וכרגע הוא לאחר יישור קו די יסודי אז אני יכול להתחיל ללמוד בראש שקט שיש לי אופנוע שלא יתקלקל.
האופנוע היחיד שכן קורץ זה ה-DR650, מהסיבה הפשוטה שחסר לי השטח, אבל גם ככה עם הלימודים והעבודה בקוושי יהיה לי זמן לטייל אז זה לא בסדר העדיפויות שלי.

ה-DR הוא אחלה אופציה.
גם הטנרה 660, אם יש לך רגליים ארוכות.
והק.ט.מ 690 אנדורו... אך, איזו מכונה משובחת.