יש כרגע רוחות ממש חזקות ואני תכף יוצא מהעבודה.
עדיף לרכב מהר או לאט ולמה?
תודה
הצג להדפסה
יש כרגע רוחות ממש חזקות ואני תכף יוצא מהעבודה.
עדיף לרכב מהר או לאט ולמה?
תודה
שאלת תם..
כל מה שעדיף לשמור על יציבות הכלי, ולפי משקלו ומימדיו.
מן הסתם אם יש לך גולדווינג הוא יהיה יותר יציב DR350 למשל
איך היית רוכב עם ויסטרום?
לאט.
כעל שאתה רוכב יותר מהר הרוח משפיעה יותר.
יש הסברים בפיסיקה שיגידו שלפעמים זה הפוך אבל פיזיקה טובה למעבדה.
בשטח מרגישים יפה מאוד את ההבדל. מה גם שעדיף לעוף בשלושים קמש מאשר במאה שלושים קמש.
לא יודע איך עושים על וויסטרום, אבל על ה cb500x שלי רכבתי רגיל, והרוחות לא הפריעו מידי (אולי חלשות יותר באזור שלי). בעבר על ה 125 בכבישים מהירים רוחות היו הדבר שהכי הפחיד אותי והפריע לרכיבה, וזאת גם אחת הסיבות שעליתי לאופנוע (אחת הרשמיות לפחות).
אתה צודק, וגם סייגתי את דברי ביחס למיקום שלי. דרך אגב, עכשיו הצצתי החוצה וראיתי את הרוחות שיש בחוץ, אני בטוח שאם הייתי רוכב עכשיו הייתי מרגיש את הרוחות טוב טוב, מזל שהצלחתי לצאת בסביבות שש כשהרוחות היו הרבה יותר חלשות. מקווה שאף אחד לא רוכב עכשיו, ואם כן, ריכבו בזהירות רבה!
ואם לא רוכבים, וודאו שהכלי קשור היטב והכיסוי לא מהודק ולא הופך למצנח...
Sent from my ONEPLUS 3T using Tapatalk
לאט כי זה יתן זמן יותר גדול לתקן את המסלול אחרי שהרוח מעיפה את האפנוע מטר וחצי הצידה מהנתיב המקורי.
וגם, דברים עפים ויש סיכוי טוב לזבל על הכביש.
בקיצור תרכבו בזהירות
לאט.
כמה לאט?
יצאתי מהעבודה ב4 וחצי בבוקר, הגעתי הביתה עכשיו.
שעתיים נסיעה 100 קילומטר.
לא ידעתי שהסופר טנרה יכול לנסוע כל כך לאט.
אני דווקא חושב שמהר.
למה?
כשאני רוכב על פחות מ100 קמ"ש אני מרגיש את הרוחות ממש מכות בי.
כשאני רוכב מהר 120 קמ"ש ומעלה, אני אומנם מרגיש את הרוחות, אבל הרבה הרבה פחות.
נסה בעצמך.
אישית, כשמתחילות רוחות שמזיזות אותי בעוצמה, אני מגביר תמהירות ומרגיש יותר בטוח.
אולי זה בגלל שמבהירות גבוה אתה יותר "חותך" את הרוח... :confused: לא יודע
לאט!
רכבתי לעבודה היום בשיא הסערה, בערך ב-5 וחצי בבוקר. החלטתי לעלות בערך ל-100 קמ"ש בכביש המהיר, החלטה שמאוד מהר התחרטתי עליה אחרי שהייתי תלוי לכיוון הנגדי של הרוח כמו רוכב מוטו GP בנסיון להחזיק את האופנוע מלעוף והבנתי שאני חייב להחזיק את הגז ואין לי איך להאט (זו עז, לא הארלי, צמיג 130 אחורי על כמעט 200 קילו לא עוזר ליציבות). למזלי היציאה מהכביש המהיר לעבודה היא בירידה שיוצרת "חומה" שחוסמת את רוח הצד ושם הצלחתי להאט.
לערכתי ולמיטב זכרוני (זה היה מזמן, אבל היתה תקופה שרכבתי קילומטרז' רציני ברוחות+גשמים) - זה לא משנה בכלל, מהר או לאט. זה משנה בעיקר בגשם ולא ברוח, בגלל הסיכון לציפה במקומות מסוכנים. רוכבים במהירות שמרגישה נוח לנקודה הבאה:
מה שכן משנה - זה לקחת אקסטרה מרווח בטחון לצדדים, להמעיט להיכנס בין המכוניות, וכו'. לקחת בחשבון שבכל רגע אפשר לחטוף משאב רוח חזקה שיעיף אותך חצי נתיב עד שתאזן אותו עם היגוי.
פיסיקה אומרת שמהר = יותר טוב, כי ככל שהמהירות גבוהה יותר, הגלגלים מסתובבים יותר מהר, האינרציה גבוהה יותר ושינוי כיוון קשה יותר. אבל פיסיקה לא לוקחת בחשבון את הצורך של הרוכב לשלוט על המיקום שלו בכביש.
השאלה היא מה עושים כשצריכים להאט מה"מהר יותר" הזה? (בייחוד כשאין לך ABS ויורד גשם זלעפות)
פיזיקה היא נחמדה בתאוריה. תפסיקו להכניס אותה לכאן, אלא אם אתם מתכננים להכנס לנוסחאות שמתחשבות ביותר מגורם אחד או שניים, מתוך כמה מאות או אלפים, שמשפיעים על האופנוע ברגע נתון.
לאט מהרגיל על מנת להגדיל את זמן התגובה בסטיה בתוך הנתיב ובתחום הסל״ד שבו תמיד יש כוח לפעול, בעוד הרגליים חובקות את מיכל הדלק והידיים מאפשרות לכידון / קליפאונים קצת חופשיות מהרגיל כדי שהאופנוע לא ירעד וירקוד. כמו כן, רצוי לרכב באזורים עירוניים שאינם חשופים (ע״ע לא כביש 6 / החוף / הרברט סמואל...), אלא אם בא לכם להצטרף לחוג המרי פופינס המתמיד.
תחום הסל"ד.
די הגיע הזמן לעבור מהפרעוש למשהו שלא מצריך תחום סל"ד
פיזיקה נחמדה בתאוריה אבל במציאות היא עובדת. כל הזמן ומבלי לתת הנחות לתחושות שלנו או לתפיסה הסובייקטיבית של כל רוכב ורוכב.
ככל שהמהירות עולה היציבות הכיוונית גדלה. מכאן והלאה הרוכב מאזן את הכלי בהתאם לתנאים משתנים.
אחרי 26 שנות רכיבה, אם אני שואל את עצמי אם לרכב מהר או לאט ואם אני חושש מתנאי הרכיבה, אני משאיר את האופנוע ספון בפינתו ובוחר אמצעי תחבורה אחר.
איללכא...רכיבה בתנאי קיצון זה לא משהו שלומדים בהתכתבות
זוכר שרכבתי על DRZ סופרמוטו ברוחות צד. מפחיד במיוחד במשבים פתאומיים שדוחפים למסלול הנגדי. רכבתי לאט ושפוף כדי למתן את המכות צד
פיזיקה - לא פיזיקה,
אני ירדתי על 443 מירושלים בחמישי באזור 20:00, היו כבר רוחות חזקות יחסית..
כשרכבתי מתחת ל-100 קמ"ש הרוחות דחפו אותי יותר. עליתי ל-120 וכמעט ולא השפיעו הרוחות..
אולי בגלל שיש משבי רוח חזקים רק באזורים מסוימים, וככל שאתה נוסע מהר יותר אתה יוצא מה"אזור" הבעייתי הנוכחי עד ל"אזור" הבא..
אבל מעל 120 כבר התחלתי להרגיש שהגלגלים לא מחוברים טוב לכביש, וכאילו מישהו מושך לי אותם הצידה..
אירודינמיקה.
ככל שהנסיעה מהירה, האופנוע והרוכב מביאים לפילוס אוויר גדול יותר, האוויר הזה שואף לחזור למקומו, במהירות מסויימת כוחו של האוויר לחזור למקומו לגבי גוף בודד בתנועה גדול מכוחות חיצוניים כמו רוח.
תוסיפו לזה אינרציה ומונטום קיים לכיוון מסוים.
אבל כל זה טוב בתנאים סטריליים, הרוח פחות מפחידה מלכלוך על הכביש או מעופף באוויר.
Sent from my MI 6 using Tapatalk
מהגיון ונסיון מועט - מהירות גדולה של האופנוע תוריד את היכולת של הרוח להשפיע עליו. הבעיה היא הסביבה, שלרוב אינה סטרילית. נסעתי בשבוע שעבר ברוחות חזקות יחסית, בגשם, כביש 7 וכביש החוף. כהכביש והתנועה אפשרו - נסיעה על 120(++-) הרגישה הרבה יותר בטוחה מנסיעה במהירות נמוכה יותר. הבעיות הן כבישים עם שכבת מים, בורות, קושי בראייה וכו'.
האמירה "פיזיקה זה רק בתאוריה" היא קצת תמוהה. הפיזיקה עובדת מצויין במציאות. 170 ק"מ ביום על כביש החוף-כביש 70 (כל יום, לא משנה מה מזג האוויר) ואני יכול לדווח שאפשר להירגע - הפיזיקה עובדת. הגברת מהירות מגבירה את אפקט הג'יירו של הגלגלים המסתובבים ואת ההתנגדות לשינוי כיוון ניצבים לכיוון הסיבוב, כלומר רוחות צד.
משאמרנו את זה - לא צריך להיות טמבל ולרכב ב 180 קמ"ש בתנאים הללו. עדיין מרגישים את רוחות הצד, עדיין חוטפים מכת רוח בעקיפת משאיות, עדיין צריך לקחת בחשבון שגם מכוניות מושפעות מרוחות הצד ועדיין קיימת אפשרות שתעוף עליכם סככה כשתעברו מול חוף בית ינאי (קרה, קרה). אני רוכב על Vstrom שהוא גם ככה יציב ונמהירות הנוחה לי בתנאים אלה היא 110-120 כשיש תנועה שאני צריך לעבור בתוכה ו 125-130 כשהכביש פנוי.
מסכים איתך, עושה בדיוק אותו קילומטרג' רק על כביש 6. לנו, ויסטרום ושות', יש חתיכת ג'יירו קידמי (19"). לפעמים, ממכות רוח צד ממש לא נעימות לרוכב אבל אופנוע נשאר יציב.
לעומת זאת, אופנועים קצת פחות "עמדים" משמעותית פחות יציבים, במיוחד הקטנים. במקרים מסויימים לטמת רוח צד עלולה לגרום למעבר נתיב לא רצוי.
זכור לי היטב מהבייבי CBR
מניסיון הרכיבה שלי, רוחות לא מזיזות את האופנוע לצד באופן ישיר. הן יכולות להזיז אותו ממצב אנכי לגמרי לכביש לבעל נטייה הצידה שזה לא בהכרח יסיט את האופנוע נתיב.
בהנחה והרוכב מכיר את הדגשים הבסיסים של "מבט קדימה" ו"רכב לאן שאתה מסתכל" הוא אמור להסתדר.
עם זאת, משבי רוח פתאומיים יכולים להפתיע ולגרום לתופעת נעילת המבט וזו מסכנת את הרוכב
וכמובן שזה מעייף יותר לרכב ברוח
על מה ינעל המבט? על הרוח?
המבט ננעל על האיום או על מה שהרוכב חושש ממנו. נעלתי מבט על רכב אחר, על השול בפניה, על אי תנועה אבל מעולם לא על רוח.
במהלך הרכיבה, הרוכב מאזן את כל הכוחות שפועלים על האופנוע והוא עושה זאת בעיקר על ידי פקודות היגוי. ברוח צד חזקה נוסף כח שהרוכב מפצה כנגדו אבל הרוח אינה כח קבוע. שינוי פתאומי של מהירות הרוח או הכיוון שלה מוציא את האופנוע מאיזון והאופנוע מאבד את קו התנועה באופן פתאומי. זה מה שמפחיד את הרוכב.
איללכא...ואני רוכב בתנאי מזג אויר קיצוני רק אם אני ממש חייב
האיום הרלוונטי ביותר לרוכב נמצא באיבר שמוגן בתוך הגולגולת. נעילת מבט היא קצה של שרשרת טעויות קודמות. טעויות שנגרמות מאסטרטגיית רכיבה לקויה או שאינה בנמצא, מחוסר תכנון ומחוסר הבנה בסיסי של איך המכונה עובדת ואיך מפעילים אותה.
נעילת מבט על האיום היא אינסטינקטיבית לחלוטין ונכונה במהירויות של הליכה וריצה, קשר עין עם האיום יאפשר לך לנהל אותו. במהירויות גבוהות נעילת מבט זה מתכון לאסון, כשהמבט הנעול יביא אותך במהירות רבה ובדיוק מרבי אל האיום שממנו אתה חושש.
שחרור המבט יאפשר לך למצוא נתיב התחמקות. השוני בין רוכבים הוא במהירות שבה הם מסוגלים לשחרר את המבט מהאיום.
הטיפ של "מבט" הוא חשוב כשלעצמו אבל אינו מועיל באמת למי שרוצה לרכב ברוחות חזקות.
איללכא...ורכיבות טובות