מנסה להבין אם אחרי 25 שנה של רכיבה על דו״ג לא ״אתאכזב״ מהקורס.
יש פה רוכבים שעשו קורס רכיבה אחרי שנים של רכיבה ויכולים לשתף? תודה.
מנסה להבין אם אחרי 25 שנה של רכיבה על דו״ג לא ״אתאכזב״ מהקורס.
יש פה רוכבים שעשו קורס רכיבה אחרי שנים של רכיבה ויכולים לשתף? תודה.
אני עשיתי. הם לא חידשו לי יותר מדי, אבל עדיין, אתה מתרגל עם עין של מדריך שמעיר לך על טעויות.
הבעיה העיקרית היא להפטר מהרגלים רעים. ויש הרבה כאלה.
צריך משמעת רצינית כדי להמשיך לתרגל עם עצמך, כדי להטמיע את מה שתרגלת בקורס.
אני עשיתי, אחרי עשרים שנות רכיבה.
הוסיף לי ולימד אותי. נקודה.
חידד נק' כמו בלימה ותנוחה ופתר בעיות אקוטיות שהפריעו לי כל אותן שנים
(פניית 270 מעלות במחלף, למשל - ידיים קלות על הכידון, מבט, גז... תמיד בלמתי במהלך הפניה ולא עברתי 'חלק' - מאז הקורס ועד היום - שר שירים ומחייך בקסדה בכל פעם שמזדמן לי מחלף כזה).
לעניות דעתי - קורס רכיבה שווה את משקלו בזהב (או סיבי פחמן). למתחיל ולוותיק כאחד.
* חשוב גם להתאמן אח"כ מדי פעם בפעם - כדי לשמור על הגמישות :thumbsup:
תודה לשניכם!
תודה ayalzo ו rusty james.
אחרי הקורס, המסקנות שלי דומות לשלכם, אחד לאחד.
אני שמח שלבן שלי, אחרי חודש וחצי על דו גלגלי, נוספו כלים חדשים לרכיבה בטוחה יותר.
תודה על העדכון. גם אני עשיתי קורס רכיבה רק אחרי 20+ שנות רכיבה והוא הוסיף לי המון - מומלץ!
שווה את הכסף ולא משנה אצל מי, חשוב להמשיך ולתרגל.
שמח מאוד לקרוא!
רכיבות טובות לשניכם :cheers2:
- מקווה שהשרשור יעזור גם לעוד רוכבים שטרם עברו הכשרה כזו - לגשת לקורס רכיבה מתקדמת כבר...
ולמי שכבר עברו - לגשת לתרגל - פעם בפעם- במתחם סגור וסטרילי. רצוי עם הדרכה, אבל גם לבד זה טוב יותר מכלום.
* אחריות רוכב ומשמעת עצמית - בכביש הציבורי ובאימוני מגרש - נחשבת בעיני הכרח. גם מיגון מלא.
אחרת זה לא אימון בטיחות (ובשביל אימון סטאנטס - רובנו המכריע די עלוב)...
איפה עשיתם את הקורס? 😃
אחד הדברים הכי משמעותיים בקורס רכיבה זה באמת העין הבוחנת של המדריך שמאיר, מספק תובנות ומתקן טעיות.
לכתוב שזה חובה ומעולה פשוט עושה עוול - זה הרבה יותר מזה ולו רק בגלל הביטחון שמדובר במדריך שזה מה שהוא עושה למחייתו, ולא "עוד אחד" שנותן עצות או "עצות" (אגב חלקם הגדול מחלק את העצות בתום לב ובכוונה טובה אבל זה באמת משנה בשורה התחתונה), ואתה נשאר לתהות האם באמת מדובר בעצה שתציל אותך או תקרב אותך לתאונה...
המשמעות של קורס רכיבה אגב מקבל בזמן האחרון משנה תוקף דווקא בקרב רוכבים צעירים שמקבלים עצות ממורי נהיגה לבלום כמה שיותר עם הברקס האחורי ועוד שלל עצות כאלה ואחרות.
פרוריידינג.
לי זה שיפר דברים, בעיקר מודעות לחיבור לכלי.
לבן זה נתן בסיס מעולה להתחלת רכיבה והקניית הרגלים.
אני מניח שבסתיו נחזור לעוד קורס ביחד.
מסכים עם כל מילה!
על אופנוען מאומן שמעתי רק דברים טובים. אני עשיתי בפרוריידינג ויש לי רק דברים טובים לומר עליהם. אחרי שני הקורסים שעשיתי החיבור לאופנוע השתפר לרמות שלא חשבתי שאפשריות (ואני רק בתחילת הדרך בעניין).
לדעתי קורס כזה צריך להיות חובה לכל רוכב חדש, פחות בגלל חוק חוק כמו בגלל אחריות ורצון לחיות.
אני גם כן שמעתי רק דברים טובים על שניהם. אולי זה יראה מוזר, אבל זה מרתיע אותי. לא יכול להיות שלמשך שנים 100% יהיו מרוצים. חוק ״מספרים גדולים״.
דבר שני - שניהם עובדים במרכז בלבד. מה עושים בצפון או דרום?
ודבר שלישי - בכמה כבר אפשר להשתפר אחרי 5 שעות הדרכה, טובים ככל שיהיו?
Sent from my iPhone using Tapatalk
תראה, כמו בכל דבר בחיים, הכל עניין של גישה. אני מאמין שמי שמגיע לעשות קורס כזה, מגיע בגישה מוכנה ללמידה (וביננו, כולנו אולי חוץ ממרקז רוסי וחבריהם, יכולים ללמוד עוד). העובדה הזאת, ביחד עם מדריכים שבאמת מדריכים ולא סתם מתנשאים מאפשר שביעות רצון גורפת.
אני עשיתי את הקורס הבסיסי, במגרש (עצירות, חמיקה ממכשול), לפני יותר משנה וחצי; את הקורס המתקדם, בכביש הציבורי (פניות בחירת קו והתנהלות נכונה בכביש) עשיתי לפני כמעט שנה ואני מוצא את עצמי לא מפסיק לתרגל את הנלמד על בסיס יומיומי.
בשני הקורסים השתתפו מגוון רוכבים, מקטנועים, דרך צעירים על ספורט/בורגנים על אדוונצ'ר/סטריטפייטרים ועד 'מבוגרים' על קאסטומים, ולא שמעתי מאף אחד מהם שהקורס לא הועיל לו בדרך כלשהי.
גילוי נאות: אני עשיתי את הקורסים בפרוריידינג, אבל אני די בטוח שהאמור לעיל תופס גם באופנוען מאומן.
אני אתן לך את השנקל שלי.
החמש שעות לא הופכות אותך למארקז.
הן כן נותנות לך כלים שאיתם תוכל לתרגל בבית.
מי שלא ממשיך לתרגל בכל רכיבה, ומדי פעם במגרש, לא יטמיע את הידע.
ויש גם ימי אימון.
גילוי נאות,
אני עשיתי כמה קורסים אצלהם, והם לא חידשו לי כלום.
מצד שני הגעתי לשם עם נסיון וידע יותר רב מהממוצע. הרבה ממה שהם מלמדים למדתי בצורה הכואבת, לאורך הרבה שנים, ואחרי הרבה מאוד "כמעטים".