איך ניצחתי את חברת הביטוח, וגם תקדים חשוב
הי,
באוגוסט שעבר פרסמתי פה את השתלשלות הטיפול המזעזע בתביעה שלי כנגד "כלל".
את כל ההשתלשלות ניתן לקרוא כאן:
http://fullgaz.co.il/forums/showthread.php/12274
בקצרה - האופנוע נשרף, למזלי היה לי מקיף, חברת הביטוח גררה את התשלום במשך 4 חודשים ובסוף שילמה רק כ- 85% מהכסף.
תלונה למפקח לא עזרה ובלית ברירה הגשתי תביעה לבית המשפט.
בפוסט הזה אני רוצה לתאר את הטיפול בתביעה.
למי שאין כח לקרוא את הכל, אני ממליץ לדלג לסוף כי יש שם תקדים חשוב לכל בעלי הרכבים.
אז כאמור, לאחר שלא נותרה ברירה, וחברת הביטוח סרבה לשלם לי את מלוא הסכום המגיע לי, וגם כתבה למפקח על הביטוח שהיא שילמה לי את כל הכספים שהגיעו לי על פי חוק, הגשתי תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות.
אני רוצה להגיד שלא מדובר בסכום גדול, בסך הכל כמה אלפים בודדים, אבל הרגיז אותי העקרון.
היה ברור לי שחברת הביטוח עושה כל מה שהיא יכולה כדי לא לשלם, בהתחלה היא משכה אותי במשך 4 חודשים ולאחר מכן, בשיטת "מצליח" היא שילמה לי בערך 85% מהסכום (במקום 90% שזה מה שהם היו צריכים לשלם לאחר ניכוי ההשתתפות העצמית).
האופנוע היה שווה בעת האירוע קצת יותר מ - 45000. לאחר כל התשלומים הם נשארו חייבים לי כ - 2500 ש"ח.
על זה הוספתי ריבית, הוצאות ועגמת נפש, ותבעתי אותם על 10500 ש"ח
כתב ההגנה שלהם הגיע בדקה התשעים ובו בפעם הראשונה למדתי מה הטיעון ההזוי שלהם.
חברת הביטוח טענה שקניתי את האופנוע עם 0 קילומטר (נכון), ולכן מכיוון שהיו לו בעלים קודמים (היבואן!!!) והבעלים הם חברה (ה י ב ו א ן !!!!!!!) צריך להפחית משווי הכלי כאילו שהוא היה שייך לחברה לפני שקניתי אותו.
ה ז ו י
כמה ימים לפני מועד הדיון, חברת הביטוח ביקשה, וקיבלה, דחייה של 3 חודשים לדיון (ברור, אם אפשר לדחות את התשלום עוד, אז למה לא...)
בינואר התקיים סוף סוף הדיון.
ליתר בטחון, הגעתי למשפט מצוייד במסמכים מלוי יצחק וקיבלתי ממטרו הצהרה שבה הם הצהירו שהם מכרו לי אופנוע חדש.
הגעתי למשפט כשעה וחצי מראש, וישבתי באולם רק כדי לראות שופטת, שפשוט לא רוצה לשפוט בשום תיק, ושולחת את כל מי שמגיע אליה, להתפשר.
גם אותי היא שלחה החוצה להתפשר. חברת הביטוח הייתה מוכנה לשלם לי 0 שקלים וכמובן שלא הסכמתי.
כשחזרנו למשפט השופטת הייתה עויינת בצורה בלתי רגילה, ומה שיותר הכעיס, זה שהיא הסכימה לקבל מסמכים מחברת הביטוח, אבל לא הסכימה לקבל את המסמכים שהבאתי.
הטונים התחילו לעלות, ואז השופטת פשוט יצאה לחצי שעה מהאולם, והשאירה אותנו "להתייבש".
כשהיא חזרה, שוב התחיל ויכוח, ואני לא הייתי מוכן לקבל את העובדה, שהיא מקבלת רק את המסמכים שלהם, וגם הבהרתי, שאני אערער על הפסיקה על סמך זה (לא משנה מה היא תהיה).
רק לאחר שלא הסכמתי לוותר, השופטת הסכימה שאני אשלח לה את כל המסמכים בדואר (את כולם יכולתי לתת לה ביד, אבל זה מה שהיא רצתה), והיא תשלח את הפסיקה בדואר לאחר כחודש.
האמת שיצאתי מאד פסימי מהדיון, אבל לאחר כחודש וחצי, אכן הגיע הפסיקה, שהפתיעה אותי לטובה, ובה זכיתי בכ - 4000 ש"ח.
נראה לי, שאם הייתי "נופל" על שופטת קצת יותר אוהדת, יש סיכוי שגם הייתי מקבל יותר כסף.
בכל מקרה יש כאן תקדים חשוב (גם לבעלי רכב רגיל), ואם אתם שומעים על אירוע שבו חברת הביטוח משתמשת עוד פעם בטיעון ההזוי הזה אז יש לזה תקדים, ואתם מוזמנים לשלוח לי מייל (alonsadan@gmail.com), ואני בשמחה אשלח לכם עותק.
לסיכום:
קיבלתי קצת יותר ממה שהייתי מקבל, אם חברת הביטוח הייתה משלמת לי מיד את מה שהגיע לי.
האם התעשרתי? - לא
האם חברת הביטוח פשטה את הרגל? - ברור שלא
האם היה שווה? ברור שכן!!!
אף פעם אל תסכימו לוותר על הכסף שלכם. אני לא מדבר על לרמות את חברת הביטוח (אני נגד רמאויות ואף פעם לא משתף איתן פעולה).
חברות הביטוח בונות על ההתשה הזו. הם בונות על דחיית התשלומים שאותם הם יכולות לגלגל בינתיים עד למועד התשלום, והן בונות על זה שמרבית האוכלוסיה תישבר בדרך ותוותר.
אולי אני נאיבי, אבל אני רוצה להאמין שאם כולם לא יוותרו, חברות הביטוח יבינו שזה לא משתלם להן.
חג שמח
