האם תאונה של חבר צריכה לעצור אותי?

שלום לכולם,
אשמח להתייעץ איתכם בנוגע לנושא הסיכון ברכיבה. בתור אחד שרוכב כבר כמה שנים טובות, לא פחדתי או דאגתי רק עד לאחרונה, אחרי מה שקרה.
אספר לכם את כל הסיפור מההתחלה, ואז אשאל את שאלתי.
היה לי חבר ילדות טוב, אמיר כהן ז"ל, שהיינו במובן מסוים כמו שני אחים. זה בן אדם שאם כואב לו משהו, גם לי כואב באותה מידה. אם הוא בצרה, אני עוזב הכל ומגיע אליו לחלץ אותו. בקיצור - הוא האוויר לנשימה שלי. פשוט חבר קרוב מאוד.
שבוע שעבר, ביום חמישי בלילה, מכונית של אישה מבוגרת פגעה בו בכביש בין ירושלים לתל אביב, ולמיטב הבנתי, נהרג עוד בדרכו לבית החולים.
מאז שזה קרה - אני לא יודע, פשוט, מה לעשות? אם אגמור כמוהו? אם גם לי זה יקרה, יום אחד?
כל השנים שאני רוכב, לא פחדתי כפי שאני פוחד עכשיו.
ברגע שאיבדתי אדם כלכך יקר, זה ממש מתחיל לשתק אותי ואני בקושי מצליח לרכב על האופנוע בימים האחרונים.
האם אני צריך להפסיק לרכב? לקחת הפסקה? לרכב פחות?
תבינו - אני לא מאחל לאף אחד שזה יקרה לו, או שמכונית תפגע בו. בטח שלא מנסה לפתוח פה לשטן. אבל עדיין, מה לעשות?
תודה מראש...

קח הפסקה.
אם החיידק יחזור הוא יחזור.

זה כבר תלוי בך ובהרגשה שלך, חבר, רק אתה יכול לקחת את ההחלטה הזו ולראות מה מתאים לך כרגע.
מה שכן, אני לא מאמין שאם זו הייתה תאונת רכב היית שוקל להפסיק לנסוע ברכב. אנחנו הרבה פעמים מקבלים אשליה שאחד בטוח מהשני אך החיים הם דבר לא צפוי ואין לדעת מה יקרה ומתי...

בכל אופן, משתתף בצערך ושלא תדע עוד צער!

משתתף בצערך חבר... כואב מאוד לשמוע...
תעשה מה שמרגיש לך נכון כרגע, אם זה אומר לקחת הפסקה, קח טיפה הפסקה...
סע בזהירות זה הכי חשוב.

שאלה קשה מדי ,בשביל לתת תשובה ברורה.מה עשים במקרה זה ..או זה.עבודה פסיכולוגית,כנירא ..
משתתף בצערך

משתתף בצערך. אני חושב שהדבר הכי טוב שתוכל לעשות הוא להסיק מסקנות ולראות אם יש משהו שיכול למנוע את זה. אולי ציוד מחזיר אור? אופנוע יותר גדול? מה היה יכול למנוע את התאונה הנוראית הזו?

מצער לשמוע, ההלם ברור וכמו שכבר רשמו כאן, אף אחד לא יכול לענות על השאלה הזו עבורך.
במידה ואתה מחליט לחזור לרכב, תדאג להיות תמיד מודע למה שמתרחש סביבך ותזהר. אל תהיה מופתע אבל גם אל תפתיע ואם אין לך כבר, אז תדאג למיגון מלא מאיכות טובה.

לדעתי, מי שיגיד שהוא לא מפחד הוא שקרן או טיפש, הפחד שומר עלינו בכביש (כמובן שלא פחד משתק), רוכב 32 שנה ותמיד משתדל לצאת לרכיבה ללא כעס ועצבים על אף אחד מבני המשפחה מכיוון שלעולם לא ניתן לדעת מה יקרה.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Guccii800

לדעתי, מי שיגיד שהוא לא מפחד הוא שקרן או טיפש, הפחד שומר עלינו בכביש (כמובן שלא פחד משתק), רוכב 32 שנה ותמיד משתדל לצאת לרכיבה ללא כעס ועצבים על אף אחד מבני המשפחה מכיוון שלעולם לא ניתן לדעת מה יקרה.

---

מסכים עם כל מילה!
פות''ש, שלא תדע עוד צער וכאב.

תודה לכולם, מעריך את הייעוץ שלכם וההבנה.
לדעתכם כדאי לי רק לקחת הפסקה, כדי להירגע ממה שקרה ואז אולי המצב רוח ישתפר?
עדיין - קיימת השאלה, שאם וזה קרה לו כנראה בלי אשמתו. כלומר, טעות בפנייה של אותה אישה מבוגרת שפגעה בו - אז זה לא בשליטתו. כך גם במקרים אחרים, אם רכב אחר פוגע, אי אפשר לקבוע איך אחרים ינהגו.
ומנהל יקר, uriar, איך באמת אפשר למנוע תאונה כזאת או אחר? הרי אנחנו לא קובעים, בתור רוכבים, איך נהגי המכוניות ינהגו. אפילו אם נלבש את כל הלבוש המתאים.

משתתף בצערך.

כפי שרשמתי בעבר בבוקר שאני יוצא מהבית אני מביט עליו ומקווה שאחזור לראות אותו!

אני מזכיר לעצמי שבמקרה הכי טוב אחזור בערב הפחות טוב אחזור אחרי כמה שבועות
בתקווה שעל רגל אחת לפחות
וכאמור האלטרנטיבות הכי גרועות לשכב מחובר למכונות או פחות גרוע מוות.

מי שלא מודע לזה האמת עדיף שלא יעלה על דו"ג שמטבע הדברים מסוכן.

אם החיידק טבוע בך אתה תמצא את עצמך חוזר לרכוב גם אם תבחר בהפסקה.

LokiMonsteR

מחשבה שעוברת אצלי בראש אחרי כל תאונה.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Matan555

תודה לכולם, מעריך את הייעוץ שלכם וההבנה.
לדעתכם כדאי לי רק לקחת הפסקה, כדי להירגע ממה שקרה ואז אולי המצב רוח ישתפר?
עדיין - קיימת השאלה, שאם וזה קרה לו כנראה בלי אשמתו. כלומר, טעות בפנייה של אותה אישה מבוגרת שפגעה בו - אז זה לא בשליטתו. כך גם במקרים אחרים, אם רכב אחר פוגע, אי אפשר לקבוע איך אחרים ינהגו.
ומנהל יקר, uriar, איך באמת אפשר למנוע תאונה כזאת או אחר? הרי אנחנו לא קובעים, בתור רוכבים, איך נהגי המכוניות ינהגו. אפילו אם נלבש את כל הלבוש המתאים.

---

אין שום דרך למנוע תאונות או אפילו איך שאר המשתנים ישפיעו (נהגים אחרים, הולכי רגל, פיסות רנדומליות של משהו שיעופו לכיוונך בלי הכנה). אנחנו בתור רוכבים יכולים לנסות לצמצם את הסכנות או את ההשפעה שלהם, אם זה ע''י שימוש במיגון איכותי ומלא ככל האפשר, שימוש באלמנטים שמגבירים את הניראות שלנו על הכביש, הסבת תשומת הלב של שאר המשתמשים לקיומנו, תיעוד הנסיעה ובעיקר רכיבה זהירה ונכונה.
בסופו של יום, אין לנו ממש דרך לשלוט במה יקרה לנו בכביש, אתה יכול להיות הרוכב הכי זהיר שבעולם, עם מיגון סופר איכותי ומלא, ועדיין יכולה לעוף עליך טסה או מראה של רכב בלי אזהרה, או נהג שהחליט שהרמזור האדום הוא המלצה, או אפילו סתם כתם שמן/ערימת חול וחצץ שמתחבאים להם באמצע סיבוב עם שדה ראיה מפוקפק.
שכולנו נחזור הביתה בערבים בשלום, כדי שנוכל לצאת שוב בבקרים שלאחר מכן.

תנחומיי, משתתף בצערך.
התשובה שלי נשענת על הרגשה/אינטואיציה:
אתה אתה חושש או פוחד או אפילו בחרדה (הרגשות לגיטימיות לחלוטין) מהתאונה והמוות של החבר, פשוט תרד מהאופנוע.
אולי תחזור אחרי תקופה, אולי לא. גם זה בסדר.
החיים הם הרבה יותר מאשר דו גלגלי וכל אחד והתובנות שלו, הפקת הלקחים שלו ושיקלול גורמי הסיכון שלו.
רכיבות בטוחות לכולם.

תנחומיי,
החוק הבסיסי בחיים הוא שאין חוקים.. איך שאתה מרגיש.
עם האופנוע הוא רק ככלי תחבורה או צורך הזורם בדם, זה אישי לכל רוכב.
גם לי במשך השנים נפגעו חברים טובים, לפני כ4 שנים חברי הטוב נפגע בראש וכל חייו השתנו, מן הסתם גם החברות שלנו.
יש משהוא בזה שאופנוען חייב להיות סוג של מטוטמטם או טיפש לאור הסטטיסטיקה.
אני לא מכיר את המקרה של אמיר כהן ז"ל, אבל מהניסיון שלי 90% מהתאונות הם תאכלס אשמת הרוכב.
כן, אנחנו חייבים (בניגוד לנהג ברכב שיושב בכורסה) להיות מרוכזים כל הזמן בסביבה שלנו. להיות מודעים למה שמאחורנו, לפננו, סביבנו, מצב הכביש,מצב הרוח, מצב האופנוע ולכל סטיה חשודה של ראש הנהג ברכב שאנו מתכננים לעקוף.
תורתי היא, שאופנוע הרבה יותר בטוח מאוטו.. אתה שולט בכביש. אבל אם קורה משהוא התשלום הפיזי הרבה יותר גבוהה.
אתה יכול לזרום עם התנועה, להיות מעט מהיר יותר כך שאף אחד לא עוקף או הרבה יותר מהיר.. ניהול סיכונים.
אתה בולם טוב יותר, מאיץ טוב יותר ויכול לברוח לצדדים.
מקצועיות וניסיון וקצת עזרה מלמעלה תאפשר להזדקן בכבוד עם האופנוע.
מקווה שלא פתחתי פה..
רכיבות מהנות ובטוחות לכולם..

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Matan555

ומנהל יקר, uriar, איך באמת אפשר למנוע תאונה כזאת או אחר? הרי אנחנו לא קובעים, בתור רוכבים, איך נהגי המכוניות ינהגו. אפילו אם נלבש את כל הלבוש המתאים.

---

הלבוש היה רק דוגמה, לא יודע מה באמת קרה שם. ב-99% מהתאונות אפשר להפיק לקחים ואולי אפשר היה למנוע אותן. קרא למשל את מה שקושמרו כותב על התאונה שלו: http://fullgaz.co.il/forums/showthre...99%D7%96%D7%A8

לא תמיד אפשר למנוע, אבל בהחלט לצמצם את האפשרות ובהרבה. אנחנו לא קובעים איך הנהגים ינהגו אבל יכולים לעזור בכמה הם יראו אותנו, לנסות לצפות מה יעשו ובעיקר להתרחק מהם כמה שאפשר.

אם אפשר לשאול:
איזה מיגון לבש החבר שלך ז״ל?
על מה הוא רכב?
מה הניסיון שלו? האם עשה אי פעם קורס כדוגמת ״אופנוען מאומן״?
מה קרה בתאונה?

ניסיתי למצוא מידע אך לא נתקלתי בשום דבר על תאונת אופנוע בחמישי בערב...

אם קשה לך לדבר על זה אז עזוב אבל לפעמים לחפור במקרה ולהבין מה היה יכול לעזור. מניסיון.

סבבה, תודה רבה לכולכם על הכוונה לעזור ולייעץ. אני מרגיש יותר בטוח ברכיבה שלי, למרות שאני עצוב מאוד ממה שקרה לחבר טוב. אבל אני ארכב, הרבה פחות אינטנסיבי אבל עדיין ארכב. קשה לי לעזוב את התחום לחלוטין, וכנראה שצדקתם במה שאמרתם בנוגע למיגון וזהירות רבה ברכיבה.
אציין לזכותי - שאני רוכב מאוד רגוע ולא מתפרע. אני אפילו לא עוקף רכבים אחרים ממש הרבה, רק כשאני קצת ממהר או לחוץ בזמן. מקווה שגם אתם כמוני.

uriar - סליחה ידידי, ראיתי רק עכשיו ששאלת אותי כמה שאלות.
החבר לבש, עד למיטב הבנתי - קסדה מלאה, אין לי מושג איזה חברה, מעיל דו עונתי, כפפות. וזהו. אני יודע בעיקר מהכרות איתו, שהוא תמיד לבש את הדברים האלה. לא יודע את המותגים או החברות שהוא השתמש.
הוא רכב על ימאהה אקס סיטי - או שזה היה אקס מקס? לא זוכר אפילו. 250 סמק, כמובן. זה היה קטנוע שהוא רכש לא מזמן, ולכן לא הספקתי לראות אותו.
אני בניגוד אליו, מוגבל ברישיון שלי ורוכב אך ורק על 125 סמק.
מדובר בקטנועים, כמובן. שלא יהיה בילבול, לא הילוכים.
לא ידוע לי על קורסים שעשה, הוא פשוט היה מיומן ומנוסה ולכן הפתיע אותי שהוא סיים ככה. מתגעגע אליו...
לגבי התאונה עצמה - כפי שסיפרתי, אישה מבוגרת - 50+, עשתה סטייה מסוימת לכיוון הנתיב שלו וזה גרם לו לאיבוד יציבות והתרסק.
זה קרה בכביש מהיר - ככה שלכן זה היה יותר קטלני. לדעתי, אם והיה קורה ברחוב שכונתי שנוסעים בו יותר לאט, הוא היה שורד.

מהנסיון הקצר שלי כרוכב אופנוע בנפח גדול - אני מרגיש שיש שאננות וחוסר אחריות גבוהה מאוד אצל בעלי קטנועים ואופנועים קטנים. בין צורך מוגזם למצערת פתוחה שנובע כנראה מרצון לפצות על המנוע החלש, לבין קלות ראש עקב המהירות האיטית.
אם אתה מחליט לחיות על דו גלגלי ההמלצה שלי היא א' - לא להניח שאופנוע מסוכן יותר. הוא אמנם יכול להכניס אותך לצרות מהר מאוד, אבל באותה מהירות גם יכול להוציא אותך מהן ולהביא אותך בתוך רגע במיקום הבטוח הביותר הכביש.

כך או כך, עצה לחיים ארוכים על דו גלגלי. אם אתה מחליט שאתה מבלה את החיים שלך כרוכב - תתמקצע. לך לעשות הדרכות, אחרי ההדרכות תשנן ותתאמן תמיד.בכל אופן אף פעם לא תגיע לשלמות. תהיה חד, תגיע לרמת בטחון ושליטה גבוהה, כזו שתציל אותך ברמת הרפלקסים במקרה חירום, לפני שתתחיל לשאול את עצמך כמה חזק ללחוץ על הבלם. (וכמובן חשיבה וצפייה קדימה, שלדעתי מצפייה במאות מקרי תאונות, הייתה חוסכת ל90% מהרוכבים מפגש עם האספלט).
איך הסטטיסטיקה לא תהיה כל כך משוגעת? כשאנשים רוכבים במהירויות כפולות מהתנועה, מבהילים נהגים, מנסים לגעת עם הברך או המרפק בכביש לפני שהבינו בכלל איך להכניס אופנוע לסיבוב?
הגיון בריא, 0 אגו(כי לפעמים השנייה ההיא של ההתלבטות היא זו שהבדילה בין בלימה חזקה לכניסה בטמבון), וסריקה מתמדת של נתיב הנסיעה, הם משתנים שלא יכולים להמדד בסטטיסטיקה. אני מאמין שעם רצינות כזו, הסיכוי שלך למות הוא כזה נורא.
האם הוא קיים? כן. האם קיימת הסתברות לתאונה שלא יכולה להמנע בשום מחיר? כן. האם דו"ג הכרחי לקיום? לא

עשה את חשבונך. אני כרגע עומד מאחורי עקרונות ברזל שישאירו אותי בחיים, מבדיל את עצמי מהסטטיסטיקה, נהנה מכל רכיבה, מחייך ונהנה מתחושת סיפוק על כל בלימה מוקדמת עקב צפייה-מראש של נהג טיפש, כמו גם מהורדת ההילוך והאצה אחרי שעקפתי בבטחון. מקווה להמשיך בדרך הזו עוד הרבה שנים, ובהצלחה לך אם גם אתה:thumbsup:

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Matan555

uriar - סליחה ידידי, ראיתי רק עכשיו ששאלת אותי כמה שאלות.
החבר לבש, עד למיטב הבנתי - קסדה מלאה, אין לי מושג איזה חברה, מעיל דו עונתי, כפפות. וזהו. אני יודע בעיקר מהכרות איתו, שהוא תמיד לבש את הדברים האלה. לא יודע את המותגים או החברות שהוא השתמש.
הוא רכב על ימאהה אקס סיטי - או שזה היה אקס מקס? לא זוכר אפילו. 250 סמק, כמובן. זה היה קטנוע שהוא רכש לא מזמן, ולכן לא הספקתי לראות אותו.
אני בניגוד אליו, מוגבל ברישיון שלי ורוכב אך ורק על 125 סמק.
מדובר בקטנועים, כמובן. שלא יהיה בילבול, לא הילוכים.
לא ידוע לי על קורסים שעשה, הוא פשוט היה מיומן ומנוסה ולכן הפתיע אותי שהוא סיים ככה. מתגעגע אליו...
לגבי התאונה עצמה - כפי שסיפרתי, אישה מבוגרת - 50+, עשתה סטייה מסוימת לכיוון הנתיב שלו וזה גרם לו לאיבוד יציבות והתרסק.
זה קרה בכביש מהיר - ככה שלכן זה היה יותר קטלני. לדעתי, אם והיה קורה ברחוב שכונתי שנוסעים בו יותר לאט, הוא היה שורד.

---

שמע, צא מנקודת הנחה שכל תאונה שקוראת היא באשמתך. מאותו רגע תתחיל להסתכל על הכל אחרת. לא משנה מה קורה, אם עשית תאונה על דו"ג היא באשמתך.
בקשר לסטייה מנתיב לכיוונו, תיאורתית חוץ ממצבים מאוד קיצוניים ניתן להתחמק מזה בבלימה\הטייה\תאוצה. כן צריך בשביל זה ערנות וחדות לפעמים גם 200% ולצערנו אנחנו לא תמיד שם.
אני אתן לך דוג' ישנה שלי, שאם הייתה תאונה "לא היה לי מה לעשות" וזה לא באשמתי, כי נהג בא להיכנס בי מאחורה, אבל עם ערנות מספקת אפשר לברוח באמת כמעט מהכל.

https://www.youtube.com/watch?v=EFRyfET8PX8

בגדול, אם יש פחיות באיזור שלך, אף פעם אל תהיה רגוע.

חברים, תודה רבה לכם על העצות והייעוץ, ועל ההבנה כלפי המוות של חבר טוב שלי. החלטתי שאני ממשיך הלאה ולא נתקע בגלל מה שקרה, אבל זה יהיה עם יותר עצב, וכאב פנימי.
אני כרגע באמצע הפסקה מסוימת מרכיבה, ולא רכבתי כבר לפחות שבועיים.
העבודה שלי קרובה לבית, לכן אני מסתפק באוטובוס או טרמפ מהמשפחה. את הקטנוע שלי מכרתי ולא קניתי אחד אחר במקומו.
אבל אחזור לרכב, בזה אני בטוח. אני פשוט לא יודע מתי לסיים את ההפסקה, חשבתי לתת לזה להימשך ככה עוד קצת.
אני בעתיד אכן אעבוד על הרכיבה שלי - כי האמת היא שלמרות שרכבתי כמה שנים טובות, אני לא מומחה ולא מכיר את כל הסיטואציות.
הפחד שלי ירד משמעותית, ויש לי יותר ביטחון.